לא בהכרח. כשניסיון ההתאבדות נובע מהנכות ומהמצוקה שגרמה התאונה, הוא נחשב להתפתחות טבעית של הנזק ולא לגורם זר שמנתק את האחריות. המזיק אחראי אז גם לנזקים שנגרמו מהניסיון עצמו. הבחינה נעשית לפי מבחן הצפיות ומבחן הסיכון, ואין צורך לבחור ביניהם כששניהם מובילים לאותה תוצאה. לנפגע ולמשפחתו המשמעות היא שחוות דעת של מומחים, ובהם פסיכיאטר, שקושרות בין התאונה לבין המעשה הן ראיה מרכזית, ורקע אישי קודם אינו שולל בהכרח את הקשר.
בפסק דין ע״א 8109/95 בית המשפט העליון קבע כי קשר סיבתי ניסיון התאבדות תאונת דרכים אינו מנותק, ולכן חבות המזיק חלה גם על תוצאותיו: ניסיון התאבדות הנובע מנכות שהתרחשה בתאונה נחשב להתפתחות טבעית של הנזק.
רקע כללי – קשר סיבתי ניסיון התאבדות בתאונת דרכים
תאונות דרכים גורמות לעיתים לנזקים פיזיים ונפשיים כבדים, המשפיעים על חיי הנפגעים באופן דרמטי. על רקע זה, בית המשפט העליון נדון בשנת 1998 בשאלת קשר סיבתי ניסיון התאבדות תאונת דרכים בדיני נזיקין. המטרה הייתה לבדוק האם הנזק שנגרם עקב ניסיון התאבדות נחשב לתוצאה ישירה של התאונה.
עובדות המקרה – פגיעה קשה וניסיון אובדני
המשיבה, שולמית גינת, נפגעה בתאונת דרכים ב-25 בדצמבר 1988. בעקבות התאונה היא אושפזה במוסד רפואי ולבסוף במכון שיקומי. כחודש לאחר השחרור, ב-23 בינואר 1990, קפצה המשיבה מדירתה בקומה הרביעית בניסיון להתאבד. כתוצאה מכך נגרמו לה פציעות קשות ונכה קבועה של 100 %.
הבית המשפט המחוזי מינה מומחים, כולל פרופסור בנטל (נוירולוג) וד״ר ווייל (פסיכיאטר). המומחים קבעו כי הניסיון האובדני נבע מהשפעתה המצטברת של הנכות שנגרמה בתאונה, וההדק להתאבדות היה התאונה עצמה. בנוסף, הם ציינו כי רקע אישי קודם לא הסביר במלואו את המעשה.
השאלות המשפטיות המרכזיות – גורם זר מתערב וקשר סיבתי
הערעור לבית המשפט העליון נגע לשאלת האם ניסיון התאבדות של נפגע בתאונת דרכים נחשב ל״גורם זר מתערב״ שמנתק את החבות. על בית המשפט היה לבדוק אם הנזק עומד במבחני הצפיות והסיכון המוגדרים בסעיף 76 לפקודת הנזיקין ובסעיף 4(א) לחוק הפיצויים.
הכרעת בית המשפט העליון – נימוקי השופטים
השופטת ת' אור קבעה כי אין צורך לבחור בין מבחן הצפיות למבחן הסיכון; שני המבחנים מראים שהנזק אינו רחוק מהתאונה. היא נימקה את ההחלטה כך:
- מבחן הצפיות: פעולה של גורם זר יכולה להיות צפויה כאשר היא מהווה התפתחות טבעית של הנכות שנגרמה בתאונה.
- מבחן הסיכון: נכות שנגרמה בתאונה יכלה לגרום לפעולה אובדנית, ולכן אין להפריד בין הנזק לניסיון ההתאבדות.
לפיכך, בית המשפט דחה את ערעור קרנית וקבע שהקשר הסיבתי אינו מנותק. בנוסף, הוא קבע כי אין להחשיב את הניסיון האובדני גורם זר מתערב.
השלכות המעשיות של פסק הדין
פסק הדין מספק תקדים מרכזי בדיני נזיקין ובפיצוי נפגעי תאונות דרכים. בנוסף, הוא קובע כללים חדשים לחישוב פיצויים בגין קיצור תוחלת החיים, הוצאות רפואיות, והפסד השתכרות. פסק הדין גם שלל פיצוי כפול על טיפולים רפואיים הנכללים בסל הבריאות.
בפסק הדין קבע בית המשפט כי קיצור תוחלת החיים של המשיבה הוא כ-5 שנים, והשתמש באומדן שיפוטי לצורך החישוב. בנוסף, הוא צמצם את הפיצוי בגין הוצאות רפואיות עתידיות, בהתבסס על העובדה שהטיפול הרפואי מסופק חינם במערכת הבריאות.
פסק הדין בע״א 8109/95 של בית המשפט העליון מהווה אבן דרך משמעותית ב-קשר סיבתי ניסיון התאבדות תאונת דרכים. הוא מדגיש את חשיבות בחינת נזקים נפשיים ארוכי טווח ומרחיב את ההגנה המשפטית לנפגעי תאונות דרכים. בנוסף, הוא קובע כללים ברורים לחישוב פיצויים בגין קיצור תוחלת חיים, הוצאות רפואיות והפסד השתכרות.
שאלות נפוצות
האם כל ניסיון התאבדות בעקבות תאונה יזכה לפיצוי?
לא. הפיצוי יינתן רק כאשר מוכח קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין התאונה לניסיון ההתאבדות. כשהניסיון נובע מהנכות ומהמצוקה שגרמה התאונה, הוא נחשב להתפתחות טבעית של הנזק ולא לגורם זר שמנתק את האחריות. חוות דעת של מומחים, ובהם פסיכיאטר, שקושרות בין התאונה לבין המעשה הן ראיה מרכזית להוכחת הקשר.
מהם מבחני ריחוק הנזק שנדונו בפסק הדין?
מבחן הצפיות ומבחן הסיכון. לפי מבחן הצפיות, פעולה של גורם זר יכולה להיות צפויה כאשר היא מהווה התפתחות טבעית של הנכות שנגרמה בתאונה. לפי מבחן הסיכון, בודקים אם הנזק נמצא בתחום הסיכון שיצרה התאונה. כששני המבחנים מובילים לאותה תוצאה, אין צורך לבחור ביניהם.
האם קיצור תוחלת החיים משפיע על גובה הפיצוי?
כן, קיצור תוחלת החיים הוא אחד הרכיבים בחישוב הפיצויים לנפגע. כשאין דרך לקבוע אותו במדויק, אפשר להיעזר באומדן שיפוטי, על בסיס חוות דעת המומחים ומכלול הנתונים הרפואיים של הנפגע.
האם נפגע זכאי לפיצוי כפול על טיפולים רפואיים?
לא. הפיצוי בגין הוצאות רפואיות עתידיות אינו כולל עלויות של טיפולים שמסופקים חינם במערכת הבריאות, למשל טיפולים הנכללים בסל הבריאות. המטרה היא לפצות על נזק אמיתי, ולא לשלם פעמיים עבור אותו טיפול.
איך קביעת בסיס השכר משפיעה על הפסד השתכרות?
חישוב הפסד ההשתכרות צריך להתבסס על תקופת שכר שמשקפת את כושר ההשתכרות הרגיל של הנפגע, ולא על תקופה חריגה. בסיס שכר נמוך או גבוה מדי ישנה את גובה הפיצוי, ולכן חשוב להציג תיעוד מלא של ההכנסות לאורך זמן.
