סמכות בית הדין הרבני במזונות מעוכבת מחמתו להינשא

מאמר זה ינתח את פסק הדין בג״ץ 8121/11, פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול ואח'. לפיכך, אשר דן בסמכותם של בתי הדין הרבניים לדון בתביעת מזונות אישה 'מעוכבת מחמתו להינשא' במקרה של בני זוג שאינם אזרחי ישראל. אנו נבחן את הרקע העובדתי, את השאלה המשפטית המרכזית.

את הכרעת בית המשפט העליון ואת השלכותיה המעשיות על הצדדים המעורבים ועל דיני המשפחה בכללותם.

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בג״ץ 8121/11, דן בעתירה שהגיש העותר. בנוסף, אזרח מרוקאי ותושב צרפת. העתירה הופנתה נגד קביעת בתי הדין הרבניים שהם מוסמכים לדון בתביעת מזונות של אשתו. יהודייה אזרחית צרפת, אותה הגישה נגדו.

השופטים מ' נאור, א' רובינשטיין וס' ג'ובראן דנו בעניין ביום 24.01.2012.

העותר ואשתו, יהודים, נישאו בצרפת בשנת 1991 והתגוררו שם. עם זאת, משנת 2007 הצדדים התדיינו בבתי המשפט בצרפת. במהלך ביקורם בישראל, המשיבה הגישה תביעת גירושין לבית הדין הרבני בירושלים. בעקבות זאת, בית הדין נתן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד העותר.

כשבועיים לאחר מכן, הגישה המשיבה תביעת מזונות חדשה מדין ״מעוכבת מחמתו להינשא״. כתוצאה מכך, בית הדין הרבני האזורי קבע כי הוא מוסמך לדון בתביעת המזונות אך לא בתביעת הגירושין. בית הדין הרבני הגדול אישר קביעה זו. הוא הורה על בירור נוסף בשאלת הסמכות לדון בגירושין לאור התאזרחות המשיבה בישראל לאחר מכן.

השאלות המשפטיות המרכזיות בדיון על סמכות בית הדין הרבני

הדיון בפסק הדין עסק בשתי שאלות משפטיות עיקריות. ראשית, בית המשפט נדרש לשאלה האם בתי הדין הרבניים מוסמכים לדון בתביעת מזונות ״שלא אגב גירושין״. בהתאם לסעיף 4 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי״ג-1953.

שאלה זו התעוררה כאשר תביעת המזונות הוגשה בסמוך לתביעת הגירושין. לעומת זאת, שלגביה נשללה סמכות בית הדין הרבני בתחילה. שנית, בית המשפט בחן כיצד לאזן בין סמכות זו לבין הפגיעה בזכות התנועה של העותר. שהיה אזרח זר, כתוצאה מצו עיכוב היציאה מן הארץ.

שימו לב: המושג ״מעוכבת מחמתו להינשא״ מתייחס למצב שבו אישה אינה יכולה להינשא לאחר מכן עקב סירוב בעלה לתת לה גט. במקרים אלו, ההלכה היהודית והחוק בישראל מאפשרים לה לפנות לבית הדין הרבני בבקשה למזונות עד לקבלת הגט.

טענות הצדדים ביחס ל סמכות בית הדין הרבני במזונות

העותר טען כי צו עיכוב היציאה מן הארץ הוצא אגב תביעת הגירושין. לדוגמה, שלגביה בית הדין עצמו קבע כי הוא נעדר סמכות. העותר סבר שתביעת המזונות אינה כנה. אלא נועדה לעקוף את מכשולי הסמכות של בית הדין הרבני לדון בגירושין.

הוא ציין כי המשיבה כבר זכתה למזונות בבית משפט בצרפת. לדוגמא, ולכן קיימת טענת הליך תלוי ועומד. כמו כן, הוא טען כי עיכוב יציאתו פוגע בזכות חוקתית ואינו מידתי.

מנגד, המשיבה טענה שהעותר נהג באלימות כלפיה וכלפי ילדיהם. כלומר, היא הוסיפה כי העותר הצהיר שיעגן אותה עד לסיום ההליכים בצרפת. המשיבה הדגישה שצו עיכוב היציאה נועד למנוע עיגון והיא זקוקה לגט כדי להמשיך בחייה. ולהקים משפחה נוספת.

היא הוסיפה כי היא אזרחית ישראלית, בניגוד לטענת העותר.

הכרעת בית המשפט העליון ונימוקיו

השופט א' רובינשטיין קבע, בהסכמת השופטת מ' נאור והשופט ס' ג'ובראן. אולם, כי אין מקום להתערבות בית המשפט הגבוה לצדק בשלב זה. בית המשפט קבע כי בית הדין האזורי טרם הכריע סופית בשאלות הסמכות. לכן הוא אינו צריך להתערב בשלב הביניים.

בית המשפט מצא כי סוגיית הסמכות לדון במזונות מדין ״מעוכבת מחמתו להינשא״ אינה חד-משמעית. אמנם, הוא התחשב בפסיקה קודמת, כמו עניין סבג ועניין כובאני. למרות זאת, בית המשפט הדגיש שהעותר עצמו הסכים להכיר בסמכות בית הדין לדון במזונות. הוא רק ביקש להפקיד ערבויות, ולכן לא הייתה הצדקה להיעתר לעתירה.

בירור סמכות הגירושין מחדש

בית המשפט התייחס גם לתביעת הגירושין. ואולם, הוא קבע שהתאזרחות המשיבה בישראל, לאחר מתן פסק הדין של בית הדין האזורי. מהווה שינוי נסיבות מהותי. שינוי זה מצדיק בירור מחודש של הסמכות בהתאם לסעיף 4א לחוק שיפוט בתי דין רבניים.

הוא הדגיש את החתירה למניעת עיגון נשים, כפי שהיא מעוגנת בפסיקה ובכוונת המחוקק.

בית המשפט הבהיר כי חתירה זו חייבת להיעשות בגדרי הדין. לבסוף, בית המשפט דחה את העתירה. יחד עם זאת, הוא חייב את העותר לשאת בשכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.

המשמעות המעשית של פסק הדין על סמכות בית הדין הרבני במזונות

פסק הדין ממחיש את הזהירות שבה נוקט בית המשפט העליון בהתערבות בהחלטות ביניים של בתי הדין הרבניים. מאידך, בית המשפט מעדיף לא להתערב בטרם מוצו ההליכים בערכאות הדיוניות.

הפסיקה מבטאת את המתח המתמשך בין הרחבת סמכות בתי הדין הרבניים למניעת עיגון נשים לבין שמירה על זכויות בני זוג זרים. מצד שני, פסק הדין משמש אסמכתא להמשך היישום הזהיר של סעיפים 4. ו-4א לחוק שיפוט בתי דין רבניים. זה מתייחס למקרים גבוליים של זיקה לישראל.

בית המשפט העליון מעודד את הצדדים להגיע להסכמות. לסיכום, הוא גם קורא לבתי הדין לקיים דיונים מהירים בסוגיות סמכות כדי למנוע סחבת. הוא הדגיש את חובתם של בתי הדין לפעול למען הצלת נשים מעגינותן. תוך שמירה על הדין וההגינות.

אזהרה: פסק דין זה מדגים את המורכבות של סוגיות סמכות בתי הדין הרבניים במקרים בינלאומיים. בכל מקרה של סכסוך גירושין הכולל אלמנטים בינלאומיים או חשש לעיגון, יש לפנות לייעוץ משפטי פרטני. ייעוץ כזה יבחן את נסיבות המקרה הספציפיות.

שאלות ותשובות

סיכום

פסק הדין בג״ץ 8121/11 מהווה נדבך חשוב בהבנת היחסים המורכבים בין בתי המשפט האזרחיים לבתי הדין הרבניים. בפרט בסוגיות בעלות אופי בינלאומי. שלישית, בית המשפט העליון, בהחלטתו, אינו מתערב בשלב מוקדם בהחלטות בתי הדין הרבניים. ומאפשר להם לבחון לעומק את סוגיות הסמכות, תוך מתן דגש למניעת עיגון נשים.

הוא מדגיש כי אף שהצורך למנוע עיגון הוא ערך עליון. פעולות בתי הדין חייבות להיעשות בגדרי הדין. פסק הדין מדגיש את החשיבות של התדיינות מהירה בבתי הדין. הוא קורא לצדדים להגיע להסכמות.

ובכך הוא שומר על איזון עדין בין הגנה על זכויות דיוניות לבין מחויבות עמוקה לצדק חברתי והלכתי.