בקצרה: בת״פ 49429-07-20 (בית משפט השלום בתל אביב-יפו) הורשע שרגא ברוש, יחד עם חברת א.ל.ע.א השקעות בע״מ, בעבירות מס וזיוף מסמכים שנועדו לשכנע את פקיד השומה לרשום את החברה בדיעבד כ״חברה משפחתית״ ולחסוך כ-1.5 מיליון ש״ח במס. רואה החשבון האישי שדיווח את ההכנסה כדיבידנד מחברה משפחתית זוכה, מכיוון שהתביעה לא הוכיחה שלידיעה הכוזבת שמסר היה פוטנציאל השפעה קונקרטי על חיוב המס, כנדרש בסעיף 217 לפקודת מס הכנסה.
עבירות מס וזיוף חברה משפחתית הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, הרשעה בעבירות מס. וזיוף בפרשת ״חברה משפחתית״ בדיעבד; רואה חשבון זוכה מחוסר הוכחת השפעה על השומה. לעיון נוסף: הגנה משפטית בעבירות צווארון לבן: מדריך מקיף וצעדים חיוניים.
פרשת ״חברה משפחתית״ ממחישה את גבולות האחריות הפלילית של בעלי תפקידים. בנוסף, ואנשי מקצוע בהליכי דיווח מיסים. מקרה זה מדגיש את החשיבות העצומה בדיווח מיסים מדויק. ואת ההשלכות המשפטיות החמורות של זיוף מסמכים והונאה. נושא קשור: פיצול הכנסות בני זוג: מתי מדובר בעסקה מלאכותית ופסולה.
בעל מניות בחברת אחזקות הורשע בעבירות מס וזיוף. עם זאת, ואילו רואה החשבון של בעל המניות זוכה מחוסר הוכחת השפעה של הידיעה הכוזבת על שומת המס. להרחבה ראו: השגה על שומת מס הכנסה: מדריך להגשת ערעור וטיפול ברשויות.
פסק הדין, שניתן על ידי כבוד השופטת דנה אמיר ביום 16.07.2023 בבית משפט השלום בתל אביב-יפו. כתוצאה מכך, במסגרת ת״פ (תל-אביב-יפו) 49429-07-20. מדינת ישראל נ' שרגא ברוש ואח'. עוסק במורכבות האחריות הפלילית בתחום המיסים ובפרשנות סעיף ״המשפיעים״ בפקודת מס הכנסה.
הוא מספק לקחים חשובים לבעלי עסקים ולרואי חשבון כאחד.
| פרט | נתון |
|---|---|
| מספר תיק וערכאה | ת״פ (תל-אביב-יפו) 49429-07-20, בית משפט השלום בתל אביב-יפו |
| תאריך מתן פסק הדין | 16.07.2023, השופטת דנה אמיר |
| הורשעו | שרגא ברוש (נאשם 1) וחברת א.ל.ע.א השקעות בע״מ (נאשמת 2) |
| עבירות ההרשעה | מסירת פרט כוזב ומרמה במטרה להתחמק ממס (ס' 220(2) ו-220(5) לפקודת מס הכנסה), זיוף מסמך וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (ס' 418 ו-415 לחוק העונשין) |
| זוכה | נאשם 4, רואה החשבון האישי, מחוסר הוכחת יסוד ״המשפיעים״ לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה |
| חיסכון מס שיוחס לזיוף | כ-1.5 מיליון ש״ח |
פרשת ״חברה משפחתית״: הרקע והאירועים המרכזיים
האירועים שהובילו לפסק הדין החלו עם התאגדותה של חברת א.ל.ע.א השקעות בע״מ (נאשמת 2) ביום 29.9.2014. לעומת זאת, נאשם 1, שרגא ברוש, ואחיו החזיקו במשותף במניות החברה. שהחזיקה בתורה במניות חברת עושרד גז טבעי בע״מ. בשנת 2015 מכרה החברה חלק ממניותיה בעושרד ברווח הון משמעותי של כ-8.6 מיליון ₪.
עם זאת, התברר. לדוגמה, כי החברה מעולם לא נרשמה כ״חברה משפחתית״ כנדרש בסעיף 64א לפקודת מס הכנסה. תוך שלושה חודשים מיום התאגדותה. רישום כזה היה מקנה לבעלי המניות הטבת מס משמעותית על רווח ההון.
לכן, נאשם 1 ורואה החשבון של החברה, רו״ח מיכאל בר לבב, ערכו שלושה מסמכים בדיעבד.
המסמכים המזויפים היו טופס פתיחת תיק במס הכנסה, טופס בקשה להכרה כחברה משפחתית ומכתב לוואי. לדוגמא, כל המסמכים נשאו תאריך מוקדם (13.10.2014) כאילו נשלחו במועד. בפועל, הם נערכו לאחר יוני 2015. וזאת לאחר שהתגלה.
כי הטופס הרלוונטי לפתיחת תיק כלל לא היה בשימוש רשות המיסים בתאריך המוקדם שצוין עליהם.
מטרת מסמכים אלה הייתה לשכנע את פקיד השומה לשנות בדיעבד את סיווג החברה למשפחתית. כלומר, ולבטל את חיובי המס שהוצאו לה. בנוסף לכך, רואה חשבון נוסף, נאשם 4, ששימש רואה חשבון אישי של נאשם 1. הועמד לדין.
הוא הואשם במסירת ידיעה כוזבת בדוח מטעם החברה.
על פי כתב האישום, נאשם 4 דיווח כי ההכנסה היא דיבידנד מחברה משפחתית. אולם, אף שידע שהחברה טרם נרשמה ככזו. עובדות אלה הציגו בפני בית המשפט שאלות משפטיות מורכבות לגבי היקף האחריות של בעלי תפקידים. ואנשי מקצוע.
השאלות המשפטיות שהתעוררו במקרה של עבירות מס וזיוף חברה משפחתית
בית המשפט נדרש לבחון שתי שאלות משפטיות מרכזיות בפרשת עבירות מס וזיוף חברה משפחתית. ראשית, האם הוכח מעל לכל ספק סביר. אמנם, כי נאשם 1 והחברה זייפו מסמכים וקיבלו במרמה הטבת מס. בית המשפט בחן זאת באמצעות מצג כוזב בדבר רישום החברה כחברה משפחתית.
שנית, בית המשפט בחן האם הוכחו כל יסודות העבירה של מסירת ידיעה לא נכונה לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה כלפי רואה החשבון הנוסף. ואולם, במסגרת זו, נדרש בית המשפט להכריע בשאלת קיומו של יסוד ״המשפיעים״. כלומר, האם לידיעה הכוזבת שמסר נאשם 4, רואה החשבון האישי. היה פוטנציאל השפעה של ממש על החיוב במס.
אזהרה: תיארוך מסמכים לתאריך שקודם למועד עריכתם בפועל, על מנת להציג מצג כוזב בפני רשויות המס, מהווה עבירת זיוף וקבלת דבר במרמה, גם כאשר בתום התהליך נחסך סכום מס משמעותי.
הכרעת בית המשפט ונימוקיו
בית המשפט הרשיע את נאשם 1 ואת חברת א.ל.ע.א השקעות בע״מ בעבירות חמורות של מיסים וזיוף. יחד עם זאת, הנאשמים הורשעו במסירת פרט כוזב ובמרמה במטרה להתחמק ממס. לפי סעיפים 220(2) ו-220(5) לפקודת מס הכנסה. בנוסף, הם הורשעו בזיוף מסמך ובקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
לפי סעיפים 418 ו-415 לחוק העונשין, תשל״ז-1977.
בית המשפט קבע. מאידך, כי הוכח בראיות ישירות שהמסמכים המתוארכים לאחור נערכו. ונחתמו על ידי נאשם 1 חודשים רבים לאחר התאריך הנקוב בהם. מסמכים אלה שימשו להטעיית פקיד השומה.
הטעיה זו הובילה לשינוי סיווג החברה ולביטול חיובי מס. מצד שני, תוך חיסכון מס מוערך של כ-1.5 מיליון ₪. בית המשפט דחה את גרסת ההגנה בדבר תקלה טכנית בתום לב. וקבע כי גרסת נאשם 1 הייתה רצופת סתירות ולא עוררה אמון.
לעומת זאת, רואה החשבון האישי, נאשם 4, זוכה מן העבירה שיוחסה לו. לסיכום, בית המשפט קבע. כי אף שנאשם 4 מסר ביודעין ידיעה לא נכונה (רישום ההכנסה כדיבידנד מחברה משפחתית). המאשימה לא הוכיחה את יסוד ״המשפיעים״.
יסוד זה נדרש לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה. לאור, הוראת סעיף 64א לפקודה שוללת מבחינה משפטית כל אפשרות שהידיעה הכוזבת תשפיע על סיווג החברה או על שומתה. משכך, לא הוכח פוטנציאל השפעה קונקרטי, ולו מינימלי, על החיוב במס.
שאלות ותשובות נפוצות על פרשת עבירות מס וזיוף חברה משפחתית
שאלה: במה הורשעו שרגא ברוש וחברת א.ל.ע.א השקעות?
הם הורשעו במסירת פרט כוזב ובמרמה במטרה להתחמק ממס, לפי סעיפים 220(2) ו-220(5) לפקודת מס הכנסה, וכן בזיוף מסמך ובקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 418 ו-415 לחוק העונשין.
שאלה: מדוע זוכה רואה החשבון האישי, נאשם 4?
אף שנאשם 4 מסר ביודעין ידיעה לא נכונה, בכך שדיווח כי ההכנסה היא דיבידנד מחברה משפחתית, המאשימה לא הוכיחה שהיה לידיעה הכוזבת פוטנציאל השפעה קונקרטי על חיוב המס, כנדרש ליסוד ״המשפיעים״ בסעיף 217 לפקודת מס הכנסה.
שאלה: כיצד הוכח הזיוף במסמכים?
המסמכים נשאו תאריך מוקדם (13.10.2014), אולם התברר כי הטופס הרלוונטי לפתיחת תיק כלל לא היה בשימוש רשות המיסים באותו תאריך, ובפועל נערכו המסמכים לאחר יוני 2015, לאחר שהחברה מכרה את מניותיה ברווח הון.
שאלה: מה הייתה מטרת המסמכים המזויפים?
לשכנע את פקיד השומה לרשום בדיעבד את החברה כ״חברה משפחתית״ לפי סעיף 64א לפקודת מס הכנסה, כדי לבטל את חיובי המס שהוצאו לה ולחסוך מס מוערך של כ-1.5 מיליון ש״ח.
שאלה: מה המשמעות המעשית של פסק הדין לרואי חשבון?
פסק הדין מבהיר שהרשעה במסירת ידיעה לא נכונה מחייבת הוכחת פוטנציאל השפעה קונקרטי על חיוב המס, ולא די בכך שהפרט רלוונטי לשומה באופן כללי, ומדגיש שהסתמכות על קולגה מקצועי אינה פוטרת מחובת בירור עצמאית כאשר מתעורר ספק ממשי.
המשמעות המעשית של פסק הדין
פסק הדין בפרשת עבירות מס וזיוף חברה משפחתית נושא משמעויות מעשיות רחבות עבור בעלי עסקים. ואנשי מקצוע. הוא מבהיר כי הרשעה במסירת ״ידיעה לא נכונה״ לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה מחייבת הוכחת פוטנציאל השפעה קונקרטי של הפרט הכוזב על חיוב המס. לא די בכך שהפרט רלוונטי לשומה באופן כללי. בנושא זה קראו גם: מס על הכנסה אקטיבית: מדריך מקיף למיסוי עסקים ועצמאים.
לפיכך, פסק הדין מחזק את הגישה הפרשנית המצמצמת בעבירות מס. בהתאם לכלל הפרשנות המקלה עם הנאשם. כמו כן, הפסק מדגיש את החשיבות שבבחינת מודעותו הסובייקטיבית של איש מקצוע (כמו רואה חשבון) מול קיומו של ״הצדק סביר״ אובייקטיבי. הסתמכות על קולגה מקצועי אינה פוטרת מחובת בירור עצמאית כאשר מתעורר ספק ממשי.
מבחינה ראייתית, פסק הדין ממחיש כיצד ניתן להוכיח זיוף באמצעות ראיות טכניות עקיפות. לדוגמה, מועד כניסתו לשימוש של טופס רשמי יכול להפריך מצג לכאורה תמים בדבר מועד עריכת מסמך. המקרה מדגיש את חשיבות התיעוד והדיוק המרבי בדיווחי מס.
לתשומת לב: פסק הדין ניתן ביחס לנסיבות המקרה הספציפי ולראיות שהוצגו בו. הערכה של כל מקרה נוסף, לרבות עמידה בתנאי סעיף 64א לפקודת מס הכנסה, טעונה בחינה פרטנית של הנסיבות והמסמכים הרלוונטיים.
כיצד נכון לפעול כדי למנוע עבירות מס וזיוף
כדי להימנע מהסתבכות בפרשות של עבירות מס וזיוף, יש לפעול בזהירות רבה ובהתאם להוראות החוק. להלן מספר צעדים מומלצים:
-
בדיקת מסמכים קפדנית: ודאו שכל המסמכים המוגשים לרשויות המס מדויקים, אמיתיים וחתומים בתאריך הנכון. אל תחתמו על מסמכים שתאריכיהם אינם תואמים את מועד החתימה בפועל.
-
תיעוד מלא: שמרו עותקים מכל המסמכים שנשלחים לרשויות המס. כללו אסמכתאות למשלוח, כגון אישורי דואר רשום או אישורי קבלה.
-
בדיקה עצמאית של רואי חשבון: כרואי חשבון, אל תסתמכו באופן עיוור על מידע שמתקבל מקולגות או מלקוחות. ודאו את נכונות הנתונים והמסמכים באופן עצמאי.
-
הבנת ההוראות המשפטיות: הכירו לעומק את הוראות פקודת מס הכנסה הרלוונטיות לפעילותכם, ובפרט בנוגע לסיווגים מיוחדים כמו ״חברה משפחתית״.
-
שקיפות מול הרשויות: במקרה של ספק או טעות, פנו לרשויות המס באופן יזום ושקוף. דווחו על המצב האמיתי ופעלו לתיקון הטעות בהתאם להנחיות.
טעויות נפוצות והימנעות מהן
טעויות נפוצות רבות עלולות להוביל להאשמות בעבירות מס וזיוף. לדוגמה, רישום חברה כ״משפחתית״ ללא עמידה בתנאים הקבועים בחוק. הימנעו משימוש בטפסים מיושנים או בגרסאות לא עדכניות של טפסים רשמיים. כמו כן, הימנעו מתירוצים דוגמת ״תקלה טכנית״ או ״חוסר מודעות״ כאשר נתקלים בבעיות בדיווחים.
בנוסף, אל תתעכבו בדיווח על רווחים או בהגשת בקשות לרישום. עיכובים כאלה עלולים להוביל להפסד הטבות מס משמעותיות, ובמקרים מסוימים אף להחשיד בניסיון להעלים מס. שמירה על תאריכים מדויקים בכל מסמך היא קריטית, וכל אי התאמה עלולה להיתפס כניסיון להטעות.
בעל עסק המעורב בהליך פלילי בתחום המס נעזר לרוב הן בעורך דין מיסים לבחינת ההיבטים המהותיים מול רשות המיסים, והן בעורך דין פלילי לייצוג בהליך הפלילי עצמו. איש מקצוע שנחשד בהפרת חובת הבירור העצמאי שלו עשוי גם להיזקק לייעוץ מעורך דין משפט אזרחי ככל שמתעוררת שאלת חבות אזרחית כלפי הלקוח.
סיכום והמלצה לייעוץ משפטי
פסק הדין בפרשת עבירות מס וזיוף חברה משפחתית משמש תזכורת חדה לחשיבות הדיוק. והיושרה בדיווחי מס. הוא מדגיש את ההשלכות החמורות של זיוף מסמכים ומרמה. ואת הדרישה לפוטנציאל השפעה קונקרטי של ידיעה כוזבת על חיוב המס.
במיוחד בעבירות לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה. בעל עסק או איש מקצוע העומד בפני חשדות לעבירות מס, זיוף או מרמה. או המעוניין להבטיח עמידה מלאה בהוראות החוק. תידרש לו התייעצות עם עורך דין המתמחה בתחום המיסים.
עורך דין יכול לספק הכוונה מקצועית ולסייע בהתנהלות נכונה מול רשויות המס.
לבחינת חשיפה בעבירות מס וזיוף וליווי מול רשויות המס, פנו אלינו בטלפון 1-700-555-996.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
