כן, ככלל, חשוד שתיק חקירה נגדו נסגר מחוסר ראיות, ולא מחוסר אשמה, זכאי לעיין בחומר החקירה. זכות זו נועדה לאפשר לו להגיש בקשה לשינוי עילת הסגירה ולהגן על שמו הטוב. הרשויות חייבות לנמק סירוב לבקשת עיון בחשש ממשי לפגיעה באינטרס ציבורי, בדרגת הסתברות גבוהה.
אדם שהייתה נגדו חקירה פלילית, גם אם זו נסגרה ללא הגשת כתב אישום, עלול למצוא את שמו הטוב נפגע ואת עתידו המקצועי מוטל בספק. במקרים רבים, סגירת תיק חקירה מחוסר ראיות משאירה סימן שאלה לגבי חפותו של האדם. לפיכך, עומדת לו הזכות לבקש לשנות את עילת הסגירה מחוסר ראיות לחוסר אשמה. מימוש זכות זו דורש לעיתים קרובות עיון בחומר חקירה תיק סגור. בחינת פסק הדין המכונן בג״ץ 10271/02 אברהם פריד נ' משטרת ישראל – מחוז ירושלים מספקת תובנות חשובות בנושא.
זכותו של אדם לעיין במסמכי רשות הנוגעים לעניינו מהווה כלל יסוד במשפט המנהלי. בנוסף, זכות זו קשורה קשר הדוק לזכות הטיעון ולזכות לשם טוב. חוק חופש המידע, התשנ״ח-1998, פוטר את מערך החקירות של המשטרה מתחולתו הישירה. עם זאת, אין בכך ״הסדר שלילי״ השולל זכות עיון פרטית ממי שיש לו עניין ישיר.
ומיוחד במידע.
נקודת המוצא היא כי מידע צריך להתגלות, והחיסיון מהווה את החריג לכלל זה. הרשות המבקשת למנוע את העיון חייבת להוכיח כי ישנם נימוקים סבירים ומשכנעים לסירובה. במקרה בו אדם מבקש עיון בחומר חקירה תיק סגור, עליו להצביע תחילה על אינטרס אישי לגיטימי. אינטרס כזה קיים, למשל, כאשר החשוד מבקש לערור על הסיבה שבגינה נגנז התיק.
פרטי ההליך: בג״ץ 10271/02
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק דן בבג״ץ 10271/02. עם זאת, אברהם פריד והאגודה לזכויות האזרח בישראל נ' משטרת ישראל – מחוז ירושלים. פרקליטות מחוז ירושלים ועדנה ארבל, פרקליטת המדינה. הנשיא א' ברק והשופטים א' א' לוי וי' עדיאל נתנו את פסק הדין ביום 30.07.2006.
העתירה התמקדה בשאלה האם אדם שחקירה פלילית נגדו נסגרה מחוסר ראיות רשאי לעיין בחומר החקירה.
העותר, אברהם פריד, עמד בראש עמותת ״במות״. חקירה פלילית נוהלה נגדו בחשד לשימוש לא ראוי בכספי תמיכות של המדינה. לאחר כארבע שנים, פרקליטות מחוז ירושלים סגרה את התיק מחוסר ראיות. מר פריד ביקש לעיין בתיק הסגור, אך בקשתו נדחתה. הסירוב נסמך על הנחיות פרקליטת המדינה, אשר קבעו כי ככלל רצוי להימנע ממתן אישור עיון בחומר חקירה תיק סגור, אלא אם קיימת עילה כבדת משקל או שהסכנות הנזכרות בהנחיות אינן קיימות.
טענות הצדדים בהליך
מר פריד, בסיוע האגודה לזכויות האזרח, טען כי זכות העיון היא זכות יסוד. כתוצאה מכך, הוא ביקש לעיין בחומר כדי לשנות את עילת הסגירה, להגיש תביעה אזרחית נגד המתלונן. ולהשתמש בחומר בתביעות לשון הרע שהגיש. העותרים טענו שהנחיות פרקליטת המדינה אינן מעניקות משקל מספיק לאינטרס של חשוד להגן על שמו הטוב.
המדינה, מנגד, טענה כי ההנחיות סבירות. לעומת זאת, המדינה הצביעה על חשש שהעיון יוביל להליכים נגד עדים. ירתיע עדים אחרים מלשתף פעולה עם המשטרה בעתיד, ויפגע ביכולת התפקוד של המשטרה. המדינה גם טענה כי העותר יכול להגיש בקשה לשינוי עילת הסגירה גם ללא עיון בחומר.
וכי המשטרה אינה אוספת חומר חקירה כדי לתמוך בתביעות אזרחיות.
הכרעת בית המשפט העליון ונימוקיה
השופט י' עדיאל, בגיבוי הנשיא א' ברק, דחה חלק מטענות הסף של המדינה. בית המשפט קבע כי עיון בחומר חקירה תיק סגור הוא זכות יסוד במשפט המנהלי. הוא התקשה לקבל את הנחיית פרקליטת המדינה ש״ככלל״ רצוי להימנע ממתן עיון, משום שהיא הופכת את הכלל (גילוי) לחריג. לפיכך, יש לבחון כל מקרה לגופו.
בית המשפט הדגיש כי לחשוד שתיק נגדו נסגר מחוסר ראיות עומד אינטרס לגיטימי בעל משקל רב. תיק שנסגר מחוסר ראיות פוגע בשמו הטוב של האדם ועלול להימסר לגורמי חקירה וביטחון. סעיף 62(ב) לחוק סדר הדין הפלילי מעניק לו זכות לבקש שינוי עילת הסגירה. ללא עיון בחומר חקירה תיק סגור, קשה לבסס בקשה זו כראוי. מנגד, בית המשפט העריך כי האינטרס בשימוש בחומר לצורך תביעה אזרחית נגד המתלונן הוא חלש יותר, והצביע על כך שסיכויי תביעה כזו נמוכים.
בית המשפט הכיר בחשיבותו של האינטרס הציבורי בשיתוף פעולה עם המשטרה. עם זאת, בית המשפט קבע. לדוגמה, כי בהתנגשות בין זכות הנגזרת מכבוד האדם והשם הטוב לבין אינטרס ציבורי. יש להפעיל איזון אנכי המחייב וודאות קרובה לפגיעה ממשית באינטרס הציבורי.
בית המשפט מנה טעמים לכך שמבחן זה לא התקיים, ובהם:
-
החובה החוקית למסור מידע למשטרה.
-
היעדר ציפייה גבוהה מצד מוסרי מידע כי המידע לא יגיע לידי החשוד.
-
המגבלה של הגילוי למקרים בהם העיון נדרש להגנה על השם הטוב.
-
החשש מתביעות כספיות אינו שקול לפגיעה בביטחון אישי.
-
היעדר הוכחה שמדובר בתופעה נפוצה שתשפיע על נכונות הציבור לשתף פעולה.
לפיכך, בית המשפט חייב את המשטרה לאפשר לעותר לעיין בתיק החקירה. לדוגמא, הוא גם חייב את המשיבים בתשלום שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ש״ח בצירוף מע״מ. הנשיא א' ברק הצטרף לתוצאה ולנימוקים בנוגע לרמת ההסתברות הנדרשת לפגיעה בשיתוף הפעולה של הציבור. השופט א' א' לוי, בדעת מיעוט.
סבר שיש להעדיף את פעולתה התקינה של מערכת אכיפת החוק. כלומר, וראה בעותר מתדיין חוזר ונשנה שעלול לפגוע במוסרי המידע.
משמעות פסק הדין והשלכותיו
פסק הדין מבסס את הכלל לפיו מי שתיק חקירה נגדו נסגר, ולא מחוסר אשמה. אולם, זכאי ככלל לעיין בחומר החקירה. העיון נועד לצורך הגשת בקשה לשינוי עילת הסגירה. פסק הדין מטיל על הרשות את החובה לנמק סירוב לבקשה בחשש ממשי, בדרגת הסתברות גבוהה.
לפגיעה באינטרס ציבורי חשוב.
ההחלטה מגבילה את התחולה הגורפת של הנחיות פרקליטת המדינה, ומחייבת בחינה פרטנית של כל בקשה. אמנם, חשוב לזכור כי ההכרעה נשענה על נסיבות המקרה הספציפיות. ועל כך שהעיון נדרש להגנה על שמו הטוב של העותר. בקשות עיון המיועדות לשימוש בחומר בתביעות אזרחיות נגד מוסרי מידע נבחנות בחומרה רבה יותר.
ובית המשפט לא קבע לגביהן הכרעה עקרונית.
אזהרה: פסק הדין מדגיש כי בעוד שזכות העיון בחומר חקירה סגור להגנה על השם הטוב היא משמעותית, בקשות עיון שמטרתן להגיש תביעות אזרחיות נגד מוסרי מידע נבחנות בחומרה. שימוש כזה עלול להיתפס כפוגע באינטרס הציבורי של שיתוף פעולה עם המשטרה.
שאלות ותשובות
מהי עילת סגירה ״מחוסר ראיות״ לעומת ״מחוסר אשמה״?
סגירת תיק מחוסר ראיות משמעותה כי לא נמצאה כמות ראיות מספקת להגשת כתב אישום. ואולם, אך אין בכך בהכרח קביעה שהחשוד חף מפשע. לעומת זאת, סגירה מחוסר אשמה קובעת שהתברר כי החשוד אינו אשם. ההבדל משפיע על הרישום במרשם המשטרתי ועל שמו הטוב של האדם.
מדוע חשוב כל כך לעיין בחומר חקירה תיק סגור?
עיון בחומר החקירה מאפשר לחשוד לשעבר להבין את הרקע לסגירת התיק. יחד עם זאת, לבחון את הראיות שנאספו נגדו. ולבסס באופן מוצק בקשה לשינוי עילת הסגירה מחוסר ראיות לחוסר אשמה. זהו צעד קריטי להגנה על שמו הטוב ופרטיותו.
האם חוק חופש המידע חל על חומר חקירה משטרתי?
חוק חופש המידע אינו חל באופן ישיר על מערך החקירות של המשטרה. עם זאת, פסק הדין קבע. מאידך, כי אין בכך ״הסדר שלילי״ השולל זכות עיון פרטית של אדם שיש לו עניין ישיר. ומיוחד במידע.
מהו האיזון בין זכות הפרט לאינטרס הציבורי במקרים אלה?
האיזון במקרים אלה הוא ״אנכי״. מצד שני, הוא נערך בין זכות הפרט לעיין בחומר לצורך הגנה על שמו הטוב (הנגזרת מכבוד האדם) לבין אינטרסים ציבוריים כמו שמירה על שיתוף פעולה עם המשטרה והגנה על עדים. בית המשפט קבע כי זכות הפרט גוברת. אלא אם יש וודאות קרובה לפגיעה ממשית וקשה באינטרס הציבורי.
מה עושים: צעדים למימוש זכות העיון
-
הגשת בקשה לעיון. יש להגיש בקשה מנומקת לפרקליטות המחוז שסגרה את התיק.
-
הצבעה על אינטרס לגיטימי. יש להבהיר בבקשה מדוע אתם זקוקים לעיון, למשל לצורך הגשת בקשה לשינוי עילת הסגירה או הגנה על השם הטוב.
-
ציון נסיבות מיוחדות. אם קיימות נסיבות אישיות או ציבוריות המדגישות את הצורך בעיון, יש לפרט אותן.
-
ייעוץ משפטי. רצוי להיעזר בעורך דין המתמחה בתחום הפלילי. עורך הדין יוכל לנסח את הבקשה בצורה מקצועית ולציין את הנימוקים הרלוונטיים ביותר.
-
ערר על החלטת הסירוב. אם הבקשה נדחתה, ניתן להגיש ערר ליועץ המשפטי לממשלה, או עתירה לבית המשפט המוסמך, כפי שנעשה במקרה זה.
שימו לב: בית המשפט הבהיר כי העובדה שהעותר ניהל הליכים משפטיים רבים בעבר נגד עובדי ציבור לא היוותה עילה מספקת לשלילת זכות העיון במקרה הספציפי. עם זאת, נסיבות אישיות והתנהלות קודמת עשויות להילקח בחשבון על ידי הרשות.
סיכום
בית המשפט העליון הכריע בבג״ץ 10271/02, כי חשוד שתיק חקירה נגדו נסגר מחוסר ראיות זכאי. לסיכום, ככלל, לעיין בחומר החקירה. זכות זו, הנגזרת מכבוד האדם ומהזכות לשם טוב, חיונית לצורך הגשת בקשה לשינוי עילת הסגירה. אמנם קיים אינטרס ציבורי בשמירה על שיתוף פעולה עם המשטרה.
אך בית המשפט קבע שאינטרס זה ייסוג מפני זכות העיון של הפרט. לאור, אלא אם כן מוכח חשש ממשי לוודאות קרובה לפגיעה חמורה. לפיכך, בית המשפט קיבל את העתירה וחייב את המשטרה לאפשר לעותר לעיין בתיק החקירה.
החלטה זו מדגישה את חשיבות בחינת כל בקשה לגופה. ומגבילה את תחולתן הגורפת של הנחיות המדינה. מי שתיק החקירה נגדו נסגר צריך לדעת. כי עומדת לו הזכות לנקוט בצעדים להגנה על שמו הטוב.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
