מהי התעמרות בעבודה מצד עמיתים?
התעמרות בעבודה, המכונה גם בריונות או הטרדה במקום העבודה, מתייחסת לדפוס של התנהגות בלתי הולמת. עם זאת, חוזרת ונשנית, הפוגעת בכבודו, בבריאותו, בשלומו או בביטחונו של עובד. חשוב להבחין בין התעמרות לבין קונפליקטים נקודתיים או משוב לגיטימי הניתן במסגרת העבודה. התעמרות מאופיינת בכוח. בריונות מצד מנהל היא דפוס התנהגות בלתי הולמת, החוזרת ונשנית, הפוגעת בכבודו, בבריאותו, בשלומו או בביטחונו של עובד.
כאשר הצד המתעמר מנצל את מעמדו או את תכניותיו האישיות כדי לפגוע באחר. כתוצאה מכך, במקום העבודה, ההתעמרות יכולה להתבטא בדרכים שונות, כגון השפלות, בידוד חברתי, הפצת שמועות. עומס יתר בלתי סביר, או התעלמות מכוונת. ההתעמרות מצד עמיתים, להבדיל מהתעמרות מצד ממונה, נובעת לרוב מיריבות, קנאה.
או רצון להוציא עמית מהתמונה.
החוק אינו מגדיר באופן מפורש ״התעמרות מצד עמיתים״ כעבירה בפני עצמה. לעומת זאת, אך הוא מכיר בפגיעות הנגרמות כתוצאה מהתנהגות כזו. הפסיקה הרחיבה את ההגנות על עובדים וקבעה. כי יש חובת זהירות על מעסיקים למנוע סביבת עבודה פוגענית. על אף שהחוק אינו מגדיר התעמרות מצד עמיתים כעבירה נפרדת, הפסיקה הרחיבה את ההגנות על עובדים וקבעה כי על מעסיקים למנוע סביבת עבודה פוגענית, מה שרלוונטי גם לנושאים הקשורים לזכויות עובדים בפיטורים: מדריך מקיף להתמודדות והגנה.
כאשר ההתעמרות חמורה מספיק, היא יכולה להקים עילות תביעה נזיקיות, כגון לשון הרע. לדוגמה, הטרדה מינית (אם ההתנהגות בעלת אופי מיני), או עוולת הרשלנות. במקרים מסוימים, התנהגות המהווה התעמרות עשויה להיחשב גם כעילה להתפטרות בדין מפוטר. המקנה לעובד את מלוא הזכויות הסוציאליות כאילו פוטר.
המסגרת החוקית והפסיקה הרלוונטיות
על אף שאין חוק ספציפי העוסק בהתעמרות מצד עמיתים, קיימים מנגנונים משפטיים רלוונטיים. לדוגמא, חוק איסור לשון הרע, התשכ״ה-1965. אוסר פרסום דבר העלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו ללעג ובוז. אם עמית מפיץ שמועות או מבצע פרסומים פוגעניים, הדבר עשוי להוות לשון הרע.
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשנ״ח-1998, אוסר אפליה והתנכלות על בסיס מאפיינים אישיים. כלומר, וקובע כי ״התנכלות״ הינה פעולה פוגענית נגד אדם בשל מין, נטייה מינית. או הגנה על זכויות על פי חוק זה. חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשנ״ח-1998, אוסר אפליה והתנכלות על בסיס מאפיינים אישיים, וקובע כי "התנכלות" הינה פעולה פוגענית נגד אדם בשל מין, נטייה מינית, או הגנה על זכויות על פי חוק זה, כפי שפורט בהרחבה במדריך בנושא אפליה בעבודה: זכויות, הגנה וצעדים משפטיים למען שוויון תעסוקתי.
פסיקות בתי הדין לעבודה הדגישו את חובתו של המעסיק לדאוג לסביבת עבודה בטוחה. אולם, מכבדת ונטולת הטרדות. מעסיק שלא נקט בצעדים סבירים למניעת התעמרות מצד עמיתים. או שלא טיפל כראוי בתלונות על התעמרות, עלול להיות מחויב בפיצויים.
במקרים בהם התעמרות מצד עמיתים מגיעה לכדי פגיעה חמורה בבריאותו הנפשית של העובד. אמנם, תיתכן זכאות לפיצויים בגין נזקי גוף ונפש, לרבות עוגמת נפש. הגדרת ״התעמרות״ בפסיקה אינה סגורה, והיא מתפרשת בהתאם לנסיבות המקרה, אך תמיד תתמקד בהתנהגות שיטתית. פוגענית ובלתי נאותה.
מצבים נפוצים של התעמרות מצד עמיתים
התעמרות מצד עמיתים יכולה להתבטא במגוון רחב של התנהגויות. אחת הדוגמאות השכיחות היא בידוד חברתי מכוון. עובד המתעמר עשוי להתעלם מהעובד המותקף, לא לשתף אותו במידע רלוונטי, או למנוע ממנו השתתפות בפעילויות חברתיות או מקצועיות. התנהגות זו גורמת לתחושת בדידות, ניכור, ופוגעת ביכולת העובד לבצע את תפקידו. דוגמה נוספת היא השפלות והעלבות בפומבי. כאשר עמית מתחכך, צועק, מלגלג, או מבקר באופן משפיל את עבודתו של עמית אחר, הדבר פוגע בכבודו העצמי ומרסן את יכולתו.
הפצת שמועות והשמצות היא גם שיטה נפוצה להתעמרות. עמיתים יכולים להפיץ מידע שקרי או מעוות אודות עמית אחר, במטרה לפגוע במוניטין שלו, הן במקום העבודה והן מחוצה לה. לעיתים, ההתעמרות באה לידי ביטוי בעומס עבודה בלתי סביר או בהצבת מכשולים. עמית מתעמר עשוי להסתיר מידע חיוני, להשהות אישורים, או להטיל על עמיתים אחרים משימות שאינן בסמכותם, במטרה להכשילם או להציג אותם באור שלילי. בנוסף, תקשורת אגרסיבית ופוגענית, לרבות שליחת מיילים זועמים, שיחות טלפון מאיימות, או תכתובות פוגעניות ברשתות חברתיות פנימיות, יכולה להוות חלק מדפוס התעמרות.
זכויות, חובות והשלכות משפטיות
עובד המצוי תחת התעמרות מצד עמיתים זכאי למגוון הגנות. ראשית, יש לו את הזכות לעבודה בסביבה מכבדת ובטוחה. ואולם, אם ההתעמרות גורמת לו למתח נפשי, חרדה, או דיכאון. ייתכן שיהיה זכאי לפיצויים בגין נזקי נפש.
במקרים מסוימים, התעמרות חמורה המשתלטת על חיי העובד. יחד עם זאת, ופוגעת בבריאותו יכולה להקים עילה להתפטרות בדין מפוטר. הדבר מקנה לעובד זכויות כספיות מלאות, לרבות פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת. ופיצויים בגין פיטורים שלא כדין, אם יוכח שהמעסיק לא טיפל כראוי במצב.
השלכות משפטיות על המעסיק יכולות להיות כבדות. מאידך, המעסיק חב חובת זהירות כלפי עובדיו. ואי מניעת התעמרות על ידי עמיתים או אי טיפול בתלונות עשויה להביא לחיובו בפיצויים. הפיצויים יכולים לכסות נזקים ממוניים (כגון הפסדי שכר עתידיים) ונזקים לא ממוניים (עוגמת נפש). במיוחד בהקשר זה, חשוב להכיר את החובות והזכויות הקשורים אל בטיחות בעבודה: חובת המעסיק, זכויות העובד ופיצויים בישראל, שכן אי-מניעת התעמרות עלולה להביא לחיוב המעסיק בפיצויים.
בנוסף, על עובדים לזכור כי גם להם יש חובות. מצד שני, כגון חובת תום הלב כלפי המעסיק והעמיתים, וחובה לדווח על מקרים של התעמרות באופן מסודר. התנהגות פוגענית מצד עובד, גם אם היא מכוונת כלפי עמית. עלולה להוביל להליכים משמעתיים ואף לפיטורים.
כיצד לפעול בפועל במקרה של התעמרות?
הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא תיעוד מסודר. יש לשמור כל פיסת מידע הקשורה להתעמרות: תאריכים, שעות, מי היו מעורבים, מה נאמר או נעשה, והיכן. שמרו מיילים, הודעות, פתקים, ואף רשמו תזכורות מיידיות לאחר אירועים. לאחר מכן, יש לפנות לממונה הישיר או למחלקת משאבי אנוש בארגון, בהתאם לנהלים הפנימיים. חשוב להציג את הדברים בצורה עניינית, מבוססת ראיות, ולהדגיש את הפגיעה שנגרמה. דרישה לבירור תלונה בכתב, המתבססת על התיעוד, עשויה להיות יעילה.
אם הפנייה הפנימית אינה מניבה תוצאות, או אם המעסיק מנעלי מלטפל בתלונה, יש לשקול פנייה לייעוץ משפטי. עורך דין המתמחה בדיני עבודה יוכל להעריך את מצבכם, להסביר את הזכויות, ולסייע בניסוח מכתבים רשמיים, הגשת תביעה, או בגישור. במקרים מסוימים, יש לשקול פנייה לוועד העובדים או לנציגות העובדים, אם קיימת כזו בארגון. פנייה חיצונית זו יכולה להוות לחץ נוסף על המעסיק לטפל בנושא. זכרו, פעולה אסרטיבית, מבוססת ראיות ובהדרכת איש מקצוע, מגדילה משמעותית את הסיכויים להתמודדות מוצלחת.
טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן
אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא היעדר תיעוד. עובדים רבים מתמודדים עם התעמרות ללא רישום מסודר של האירועים, מה שמקשה מאוד על הוכחת הטענות בהמשך, הן מול המעסיק והן בבית המשפט. טעות נוספת היא היסוס או פחד לפנות לממונים או למשאבי אנוש. אמנם זהו צעד קשה, אך הוא לרוב חיוני כתנאי מקדים לפנייה לערכאות משפטיות. התעלמות או בריחה מהמצב רק מחריפות אותו.
תגובה אמוציונלית או אגרסיבית מצד העובד המותקף יכולה להזיק. במקום להשיב באותה מטבע, חשוב לשמור על קור רוח, להישאר מקצועי, ולהתמקד בעובדות ובתיעוד. יתרה מכך, התפטרות מיידית ללא בחינת האפשרויות עלולה לפגוע בזכויותיכם. יש לבחון היטב את האפשרויות להתפטרות בדין מפוטר, או לנסות לפתור את הבעיה באמצעות המעסיק או ייעוץ משפטי. לבסוף, הסתמכות על ״מילים טובות״ ללא הסכמים בכתב או פעולות ממשיות מצד המעסיק, עשויה להתברר כאכזבה.
מתי כדאי לפנות לעורך דין או לגישור?
ההחלטה לפנות לעורך דין או לגישור צריכה להתקבל כאשר ההתעמרות נמשכת, למרות ניסיונות לטפל בה. לסיכום, או כאשר הפגיעה הפיזית או הנפשית משמעותית. אם הפניות הפנימיות לא הועילו, או שהמעסיק אינו מגלה עניין אמיתי בפתרון הבעיה. ייעוץ משפטי הופך הכרחי.
עורך דין דיני עבודה יוכל להעריך את סיכויי ההצלחה של תביעה, לנסח מכתב דרישה רשמי. לאור, ולהנחות אתכם לאורך ההליך המשפטי. הוא גם יוכל להסביר האם המצב עשוי להצדיק התפטרות בדין מפוטר. ולסייע במיצוי הזכויות הנובעות מכך.
גישור הוא אלטרנטיבה הולכת ונעשית פופולרית לפתרון סכסוכים במקום העבודה. בהתאם, הליך גישור, המונחה על ידי מגשר מקצועי, מאפשר לצדדים להביע את עמדותיהם. להבין את נקודות המבט של האחר, ולמצוא פתרון מוסכם. גישור עשוי להיות יעיל במקרים של התעמרות מצד עמיתים.
כאשר קיים רצון הדדי לשמר את יחסי העבודה או לסיים אותם בצורה מכובדת. למעשה, הצלחת הגישור תלויה ברצון הטוב של כל הצדדים, ובהכרה הדדית בחומרת הבעיה. פנייה להליכים אלו, בין אם משפטיים או גישור. מעידה על רצינות הבעיה ועל נחישות העובד למצוא לה פתרון.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
