בית המשפט העליון קיבל את ערעור תנובה וביטל חיוב בסך כ-15.77 מיליון ש״ח. השופטים קבעו כי התובע לא הוכיח תשתית עובדתית וכלכלית המבססת מחיר גבוה משמעותית ממחיר תחרותי. בנוסף, בית המשפט הבהיר כי יש להחיל את עילת המחיר המופרז בזהירות ורק במקרים מובהקים הדוקרים את העין.
בית המשפט העליון דן בשאלת יישום עילת המחיר המופרז במסגרת הליך ע״א 4120/20. לפיכך, וע״א 5036/20 אופיר נאור עו״ד נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל ואח'. פסק הדין ניתן ביום 20.03.2023 על ידי כבוד השופטת י' וילנר. כבוד השופט א' שטיין וכבוד השופטת ר' רונן.
השופטים בחנו ערעור. בנוסף, וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 12.03.2020 בת״צ 46010-07-11. הכרעה זו מהווה אבן דרך ביישומה המעשי של הלכת גפניאל בתחום התחרות הכלכלית.
חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח-1988, אוסר על בעל מונופולין לנצל לרעה את מעמדו בשוק. עם זאת, סעיף 29א לחוק קובע איסור מפורש על קביעת רמת מחירי קנייה או מכירה בלתי הוגנים. במסגרת זו התפתחה בפסיקה עילת המחיר המופרז, העוסקת בגביית מחיר גבוה במיוחד על ידי מונופול.
בהלכת גפניאל קבע בית המשפט מבחן דו-שלבי מחייב. כתוצאה מכך, השלב הראשון בוחן האם המחיר גבוה באופן משמעותי ממחיר שהיה נקבע בתנאי תחרות. השלב השני בוחן האם המחיר הינו בלתי הוגן. עם זאת, בתי המשפט נוקטים גישה מרוסנת מאוד בבואם ליישם עילה זו.
הפסיקה הגדירה מספר מבחני עזר כלכליים לצורך בחינת הפער במחיר:
-
מבחן עלויות הייצור והרווח התפעולי.
-
מבחני השוואה בין שווקים, מוצרים דומים או תקופות שונות.
-
מבחן ניתוח הרווחיות הכוללת של הפירמה.
רקע עובדתי ופסיקת בית המשפט המחוזי בתביעת הקוטג'
בחודש יולי 2011 הגיש עורך הדין אופיר נאור בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד תנובה. לעומת זאת, התובע טען כי בשנים 2008 עד 2011 גבתה תנובה מחיר מופרז מעל 6 ש״ח לגבינת קוטג'. באותה עת החזיקה תנובה בנתח של כ-70% משוק הקוטג'.
בית המשפט המחוזי קיבל את התובענה הייצוגית לגופה. לדוגמה, וחייב את תנובה בתשלום כ-15.77 מיליון ש״ח לקרן ייעודית. השופטת קבעה כי החברה גבתה מחיר בלתי הוגן בהתבסס על מבחני רווחיות והשוואה לחברות זרות. תנובה הגישה ערעור על עצם החיוב, ואילו נאור ערער על גובה הפיצוי.
שימו לב: בית המשפט המחוזי ביסס את החלטתו בעיקר על נתוני רווח תפעולי ולא על נתוני מחיר בפועל של תנובה מול מתחרותיה.
הכרעת בית המשפט העליון בערעור: ניתוח עילת המחיר המופרז
בית המשפט העליון קיבל את ערעור תנובה. לדוגמא, דחה את ערעור נאור וביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. השופטת י' וילנר קבעה. כי התובע לא ביסס תשתית עובדתית נאותה להוכחת השלב הראשון של המבחן.
התובע לא הציג את המחיר שהיה נקבע בפועל בתנאי תחרות מלאים.
יתרה מכך, בית המשפט פסל את ההשוואות שערך בית המשפט המחוזי לחברות זרות. כלומר, ולרווחי תשלובת החלב. נתוני ממוצע אינם שוללים את האפשרות. כי גם בשוק תחרותי חברה משיגה שיעורי רווח גבוהים ממוצר מסוים.
הסתמכות על שיעור רווח תפעולי בלבד עלולה להעניש פירמה שהתייעלה כדין.
למעלה מן הצורך בחנה השופטת וילנר את יסוד חוסר ההוגנות. אולם, ומצאה פגמים מהותיים בקביעות הערכאה הדיונית:
-
קיומן של חלופות רכישה מצד מתחרות שהחזיקו בכ-30% מהשוק.
-
היעדר בדיקה מעמיקה של מידת חיוניות המוצר והעדפות הצרכנים.
-
קיומו של פיקוח רגולטורי על פי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים.
אזהרה: יישום שגוי של מבחני רווחיות עלול לפגוע בתמריצי התייעלות וחדשנות של חברות מסחריות בשוק החופשי.
השוואת מבחני הפסיקה לבחינת מחיר מונופוליסטי
השוואת הגישות ליישום המבחן הדו-שלבי לקביעת מחיר בלתי הוגןפרמטר לבחינהגישת בית המשפט המחוזיהכרעת בית המשפט העליוןהשלב הראשון (גובה המחיר)הסתמכות על רווח תפעולי והשוואה לממוצעיםדרישה לראיות על מחיר תחרותי ונתוני שוק ספציפייםהשלב השני (מבחן ההוגנות)גזירת חוסר הוגנות מעצם כוח השוק והמחירבחינה נפרדת של חלופות, חיוניות ורגולציה קיימתמדיניות שיפוטיתהתערבות לטובת הצרכן על בסיס אומדניםריסון ואיפוק קפדניים, במיוחד בתובענות ייצוגיות
השלכות מעשיות בתובענות ייצוגיות בעניין עילת המחיר המופרז
פסק הדין מציב רף ראייתי גבוה במיוחד עבור תובעים המבקשים לנהל תובענה ייצוגית בעילה זו. אמנם, מעתה, לא ניתן להסתפק בטענה כללית בדבר רווחיות גבוהה של בעל מונופולין. על התובע להציג ניתוח כלכלי מקיף של מחירי השוק ועלויות הייצור בפועל.
בנוסף לכך, בית המשפט הדגיש. ואולם, כי אכיפה פרטית בתובענות ייצוגיות שונה מאכיפה מנהלית של רשות התחרות. לרשות יש כלים מוסדיים ומומחיות לבחינת השוק שאינם נתונים לתובע הפרטי או לבית המשפט. לפיכך, בתי המשפט יאשרו תובענות ייצוגיות רק במקרים קיצוניים של ניצול צרכני הזועק לשמיים.
מה עושים בעת הגשת תובענה ייצוגית כלכלית: שלבי בדיקה
-
בחינת כוח השוק. בדיקת נתח השוק של הפירמה וקיומם של חסמי כניסה משמעותיים למתחרים נוספים.
-
איסוף נתוני עלויות ומחירים. השגת נתונים על מחירי המוצר הקונקרטי בפועל ביחס למחירי מתחרים, ולא רק נתוני רווח ממוצעים.
-
ניתוח השוק התחרותי. ביסוס כלכלי מוצק להערכת המחיר שהיה נקבע בתנאי תחרות הוגנים באותו ענף.
-
בדיקת חלופות ורגולציה. בחינה האם הצרכנים נהנו ממוצרים תחליפיים והאם חל פיקוח מחירים ממשלתי על המוצר.
שאלות ותשובות
מהי עילת המחיר המופרז בדיני תחרות?
עילת המחיר המופרז מבוססת על סעיף 29א לחוק התחרות הכלכלית. יחד עם זאת, העילה אוסרת על בעל מונופולין לנצל את מעמדו לרעה ולגבות מחיר גבוה במיוחד. ובלתי הוגן עבור מוצר או שירות.
מדוע ביטל בית המשפט העליון את הפיצוי נגד תנובה?
בית המשפט קבע כי התובע לא הוכיח שהמחיר היה גבוה משמעותית ממחיר תחרותי. בנוסף, הערכאה הדיונית התעלמה משיקולי הוגנות מהותיים, כגון קיומן של חברות מתחרות ופיקוח מחירים ממשלתי.
כיצד משפיעה הלכת גפניאל על תביעות ייצוגיות בעניין עילת המחיר המופרז?
הלכת גפניאל קבעה מבחן דו-שלבי הכולל בחינת גובה המחיר לצד בחינת הוגנותו. מאידך, פסק דין תנובה יישם הלכה זו. ומחייב בתי משפט לנקוט זהירות רבה בריסון אכיפה פרטית בתחום זה.
האם כל רווח תפעולי גבוה מצביע על עילת המחיר המופרז?
לא. מצד שני, בית המשפט העליון הבהיר. כי רווח תפעולי גבוה עשוי לנבוע מהתייעלות מוצדקת. ואינו מלמד בהכרח על גביית מחיר מופרז או בלתי הוגן מצידה של הפירמה.
מה המשמעות של הימצאות חלופות בשוק עבור עילת המחיר המופרז?
קיומן של חלופות זמינות מחליש באופן משמעותי את הטענה לחוסר הוגנות. לסיכום, כאשר צרכנים בוחרים במוצר מתוך העדפה אישית ולמרות קיומם של מתחרים. אין מדובר בניצול צרכני מובהק.
סיכום פסק הדין ומבט לעתיד
פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין תנובה מהווה תמרור אזהרה ברור בפני תביעות ייצוגיות בתחום התחרות. לאור, בית המשפט קבע סטנדרט ראייתי קפדני והבהיר כי התערבות שיפוטית במחירים תישמר למקרי קיצון בלבד. התוצאה האופרטיבית של ההליך הינה קבלת ערעור תנובה במלואו, דחיית ערעורו של נאור. וביטול החיוב הכספי שהוטל על החברה.
מאמר זה מוגש כשירות לציבור, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי.
