כן, הנהג זכאי לפיצוי כאשר התקיימו תנאי סעיף 7א לחוק הפיצויים. לשם כך עליו להוכיח כי נהג ברכב בהיתר מהבעלים או המחזיק. בנוסף, עליו להראות כי לא ידע בפועל על היעדר הביטוח. לבסוף, עליו להוכיח כי בנסיבות העניין גם לא היה סביר שידע על כך.
הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל״ה-1975, קובע משטר של אחריות מוחלטת לנזקי גוף. בנוסף, לצד זאת, סעיף 7(5) לחוק שולל פיצוי ממי שנהג ברכב ללא ביטוח חובה תקף. תכלית השלילה היא הרתעתית ומוסרית, במטרה למנוע שימוש מסוכן ובלתי מבוטח בכביש.
לעומת זאת, סעיף 7א לחוק מרכך את הסנקציה החמורה הזו. עם זאת, הסעיף מעניק זכות תביעה ישירה נגד קרנית למי שנפגע במהלך נהיגה ברכב לא מבוטח בהיתר מאת הבעלים. כדי לחסות תחת הגנה זו, הנהג נדרש לעמוד בשלושה תנאים מצטברים:
-
קבלת היתר מפורש או משתמע לנהיגה מאת בעל הרכב או המחזיק בו.
-
אי-ידיעה סובייקטיבית על כך שלרכב אין כיסוי ביטוחי תקף.
-
אי-ידיעה אובייקטיבית, כלומר שבנסיבות העניין לא היה סביר שהנהג ידע על המחדל.
עובדות המקרה: ע״א 1777/03 קרנית נ' אמיל אגמי ואח'
סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים. כתוצאה מכך, במסגרת ע״א 1777/03. ההליך התנהל בין קרנית לבין אמיל אגמי. ר.ו.ב בן הרוש עבודות עפר בע״מ ושמעון בן הרוש.
השופט א' ריבלין, בהסכמת השופטים א' גרוניס וא' רובינשטיין, נתן את פסק הדין ביום 04.07.2005.
האירוע התרחש כאשר נהג משאית נשכר לבצע נסיעה דחופה בשעות הלילה מאילת לירושלים. לעומת זאת, המשאית הייתה שייכת לחברת עבודות עפר. לפני היציאה לדרך, מנהל החברה לקח את המשאית לבדיקת תקינות במוסך. לאחר מכן, מסר המנהל את המשאית לנהג.
והצביע על תא הכפפות כאשר הנהג שאל על מסמכי הרכב.
לרוע המזל, בדרכו חזרה נפגע הנהג בתאונה עצמית קשה אשר הוכרה כתאונת עבודה. לדוגמה, בדיעבד התברר כי דמי הביטוח שולמו על ידי בעלי החברה רק כשעה לאחר התאונה. קרנית טענה כי חלה שלילת פיצוי, שכן הנהג היה יכול לבדוק את הפוליסה בעצמו.
טענות הצדדים בפני בית המשפט העליון
קרנית טענה כי הנהג ידע או היה עליו לדעת שהמשאית אינה מבוטחת כנדרש. בנוסף טענה הקרן כי בין הצדדים טרם נרקמו יחסי עבודה פורמליים וממושכים. לפיכך, לשיטת קרנית, חלה על הנהג חובה עצמאית לפתוח את תא הכפפות ולעיין בטופס הביטוח.
לעומת זאת, הנהג טען כי הסתמך בתום לב מלא על מצגי בעל החברה. לדוגמא, הוא הדגיש כי מדובר במשימה דחופה שהוטלה עליו מטעם חברה בע״מ המחזיקה צי משאיות. יתרה מכך, הנהג הגיש ערעור שכנגד על שיעור הפסד ההשתכרות וטען. כי נכותו מגבילה אותו במידה משמעותית יותר.
שימו לב: סבירות אי-הידיעה נבחנת בהתאם למערכת היחסים, דחיפות הנסיעה והמצגים שהציג בעל הרכב כלפי הנוהג בפועל.
הכרעת בית המשפט: יישום סעיף 7א במקרי נהיגה ברכב לא מבוטח בהיתר
השופט א' ריבלין דחה את עמדת קרנית ואישר את פסיקת בית המשפט המחוזי בירושלים. כלומר, בית המשפט קבע כי מתקיימים במלואם תנאי החריג הקבוע בסעיף 7א לחוק. השופט פסק כי שני התנאים הראשונים מהווים ממצאים עובדתיים מובהקים שאין עילה להתערב בהם.
בהמשך לכך, השופט ניתח בהרחבה את דרישת הסבירות האובייקטיבית של אי-הידיעה. אולם, בית המשפט הבהיר כי סעיף 7א אינו מוגבל אך ורק ליחסי עובד-מעביד מסורתיים. גם בעסקה ראשונית או חד-פעמית. נסיבות המקרה עשויות להצדיק את הימנעות הנהג מדרישה ובדיקה מעמיקה של הפוליסה.
בית המשפט מנה מספר טעמים מרכזיים לכך שלא היה סביר לדרוש מהנהג לבדוק בציציות המעסיק:
-
הנהג קיבל משימה דחופה לביצוע בשעות הלילה, ללא שהיות.
-
בעל הרכב נהג בעצמו ברכב ולקח אותו לבדיקה מכנית מוקדמת במוסך.
-
הרכב היה שייך לחברה בע״מ, עובדה שיצרה מצג של תקינות ורצינות עסקית.
-
בעל הרכב מסר לנהג כי כל המסמכים הדרושים מצויים בתא הכפפות.
בית המשפט דחה גם את בקשות קרנית להביא ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי. בנוסף, נדחתה בקשתה למנות מומחה בתחום השיקום. התוצאה היא שהערעור והערעור שכנגד נדחים, בלא צו להוצאות.
אזהרה: העמדת רכב ללא ביטוח חובה לרשות נהג אחר חושפת את הבעלים לתביעת שיפוי מלאה מצד קרנית.
שלבים למיצוי זכויות לאחר תאונה ברכב בלתי מבוטח
-
תיעוד פרטי ההתקשרות וההרשאה. שמרו הודעות, שיחות והסכמים המעידים כי קיבלתם היתר מפורש לנהוג ברכב.
-
איסוף מסמכי תאונה ומשטרה. השיגו בהקדם את אישור המשטרה, דוחות הבוחנים והעתקי מסמכי הרכב שנתפסו.
-
פנייה למוסד לביטוח לאומי. אם התאונה אירעה תוך כדי עבודה, הגישו תביעה להכרת תאונת עבודה וקביעת דרגת נכות.
-
הגשת תביעה מסודרת נגד קרנית. פתחו בהליך משפטי מנומק להוכחת יסודות סעיף 7א, לרבות תום הלב וסבירות אי-הידיעה.
שאלות ותשובות
האם נהג שכיר חייב לבדוק את תעודת הביטוח בכל נסיעה?
הפסיקה קובעת כי ביחסי עבודה רגילים אין לצפות מעובד לבדוק בציציות מעסיקו לפני כל נסיעה. העובד רשאי ברגיל להניח כי המעסיק דאג לקיומו של כיסוי ביטוחי מתאים כחוק.
מה קורה אם הנהג חשד שאין ביטוח ובחר להתעלם?
עצימת עיניים שקולה לידיעה ממשית בדיני הנזיקין. אם יוכח כי הנהג חשד בהיעדר ביטוח ונמנע מבדיקה. בית המשפט ישלול את זכאותו לפי סעיף 7א.
ממי גובה קרנית את הפיצויים ששילמה לנפגע?
סעיף 9(א)(3) לחוק מעניק לקרנית זכות חזרה ושיפוי נגד בעל הרכב או המחזיק בו. אשר התיר את השימוש ללא ביטוח תקף.
האם ניתן לתבוע פיצוי כאשר הנהג הוא קבלן עצמאי?
כן, בית המשפט העליון הבהיר כי סעיף 7א אינו מוגבל רק לעובדים שכירים. הבחינה מתמקדת בסבירות אי-הידיעה במכלול נסיבות המקרה.
השלכות פסק הדין על זכויות נפגעי תאונות דרכים
פסק הדין בעניין אגמי מהווה אבן יסוד בהגנה על נהגים תמי לב שנפגעו בגופם. בית המשפט העליון העדיף את תכלית הצדק הסוציאלי על פני גישה פורמליסטית צרה. כתוצאה מכך, נהגים שפעלו בהיתר. וללא כל רבב מוסרי אינם נותרים חסרי ישע מול נזקים רפואיים קשים.
לפיכך, בכל מקרה של פגיעה גופנית ברכב שהתגלה כבלתי מבוטח. יש לבחון בקפידה את נסיבות מסירת הרכב. בחינה משפטית מקצועית של שאלת תום הלב. וההרשאה עשויה להוות את ההבדל בין שלילת זכויות לבין קבלת פיצוי הוגן ומלא.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. בהתאם, הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
