כן, עובדת זכאית לקבל פיצויי פיטורים מלאים במצב זה. סעיף 6 לחוק עבודת נשים התשי״ד – 1954 מאפשר לכל עובדת לצאת לחופשת לידה מוקדמת עד שישה שבועות לפני מועד הלידה המשוער. בית הדין לעבודה רואה בהפסקה כזו מימוש של זכות היציאה לחופשת לידה ולא התפטרות. לפיכך, כאשר העובדת מודיעה לאחר הלידה שאינה חוזרת לעבודה כדי לטפל בילדה, היא זכאית לפיצויי פיטורים לפי סעיף 7(א) לחוק פיצויי פיטורים התשכ״ג – 1963.
סיום יחסי עבודה סביב תקופת הלידה מעורר שאלות משפטיות רבות. לפיכך, נשים רבות חוות קשיים בריאותיים לקראת סוף ההריון. במקרים אלה, הפסקת עבודה בשבועות האחרונים להריון אינה מהווה ויתור על זכויות סוציאליות.
מעסיקים רבים טוענים כי עזיבה מוקדמת מהווה נטישת עבודה. בנוסף, טענה זו שוללת לכאורה פיצויי פיטורים. עם זאת, בתי הדין לעבודה מעניקים הגנה רחבה ליולדות. הם מפרשים את צעדי העובדת בהתאם לתכלית הסוציאלית של החוק.
במאמר זה נסקור את פסיקת בית הדין הארצי לעבודה. עם זאת, נלמד כיצד החוק מגן על נשים הרות. בנוסף, נציג כלים מעשיים לשמירה על מלוא הזכויות הכספיות.
חוק עבודת נשים התשי״ד – 1954 מעניק זכויות מגן מפורשות לעובדות הרות. כתוצאה מכך, סעיף 6(א) לחוק קובע כי המעסיק חייב להעניק חופשת לידה לעובדת שקרובה ללדת. החוק אוסר על המעסיק להעביד את העובדת בתוך חופשת הלידה.
בנוסף, סעיף 6(ג) לחוק קובע את אורך חופשת הלידה. לעומת זאת, סעיף זה מאפשר לעובדת לחלק את החופשה. העובדת רשאית לקחת עד שישה שבועות לפני מועד הלידה המשוער. יתרת החופשה נותרת לתקופה שלאחר יום הלידה.
חשוב להבהיר את משמעות הזכות הזו. לדוגמה, העובדת אינה זקוקה לאישור מיוחד מן המעסיק לצורך יציאה מוקדמת. החוק מעניק זכות זו על פי רצונה הבלעדי של העובדת.
יתרה מכך, סעיף 7(א) לחוק פיצויי פיטורים התשכ״ג – 1963 משלים הגנה זו. לדוגמא, הסעיף רואה בהתפטרות לשם טיפול בילד כפיטורים לכל דבר ועניין. לפיכך, עובדת שהתפטרה בתוך תשעה חודשים מיום הלידה זכאית לפיצויי פיטורים מלאים.
פסק הדין בעניין אורלי חזן: נסיבות המקרה והמחלוקת
סוגייה מרכזית זו נדונה בהליך עד״מ 300022/98 (דב״ע 95-236/97) בבית הדין הארצי לעבודה. כלומר, המערערת, אורלי חזן, עבדה אצל המשיבה, ״אורטל״ שירותי כוח אדם בע״מ, החל מיום 14.11.1994. עבודתה נמשכה עד יום 28.5.1996.
באותו חודש מאי עבדה העובדת שלושה עשר ימים בלבד. אולם, העובדת הפסיקה לעבוד בשל בעיות רפואיות שונות עקב הריונה. תאריך הלידה המשוער נקבע ליום 1.7.1996, ובפועל היא ילדה ביום 3.7.1996.
לאחר תום חופשת הלידה, העובדת לא חזרה לעבודתה אצל המשיבה. אמנם, היא הודיעה כי ברצונה לטפל בילדתה שנולדה. בעקבות זאת, דרשה העובדת לקבל פיצויי פיטורים לפי סעיף 7(א) לחוק פיצויי פיטורים התשכ״ג – 1963.
המעסיקה סירבה לשלם את הפיצויים לעובדת. ואולם, המעסיקה טענה כי העובדת התפטרה מעבודתה כבר ביום 10.5.1996. לטענת המעסיקה, הפסקת העבודה קרתה זמן רב לפני הלידה, ולכן העובדת נטשה את עבודתה.
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע דחה תחילה את תביעת העובדת. יחד עם זאת, בית הדין האזורי קבע כי עדות העובדת אינה אמינה עקב פערים בתאריכים. כמו כן, בית הדין האזורי קבע כי העובדת לא הציגה אישורים רפואיים מתאימים.
בעקבות פסיקה זו, הגישה העובדת ערעור אל בית הדין הארצי לעבודה. מאידך, הרכב השופטים כלל את הנשיא ס' אדלר, סגן הנשיא י' אליאסוף, והשופט ע' רבינוביץ. לצד נציגי הציבור ש' גוברמן וה' דודאי.
קביעת בית הדין: הפסקת עבודה בשבועות האחרונים להריון
השופט ע' רבינוביץ כתב את פסק הדין המרכזי של בית הדין הארצי לעבודה. מצד שני, בית הדין קיבל את ערעור העובדת במלואו. בית הדין בחן את המועד המדויק שבו הפסיקה העובדת את עבודתה.
השופט קבע כי העובדת סיימה את עבודתה בפועל ביום 28.5.1996. לסיכום, מועד זה חל בתוך ששת השבועות שלפני תאריך הלידה המשוער. לפי סעיף 6 לחוק עבודת נשים התשי״ד – 1954. העובדת הייתה זכאית לצאת לחופשת לידה באותה עת לפי רצונה.
בשל כך, קבע בית הדין כי זכות זו אינה תלויה בהמצאת אישורים רפואיים. לאור, העובדת אינה צריכה להוכיח קיומן של בעיות רפואיות כדי לממש את החופשה המוקדמת. כל הדיון סביב האישורים הרפואיים היה מיותר לחלוטין.
כמו כן, השופט הדגיש עובדה ראייתית מכרעת. בהתאם, המעסיקה חתמה בחודש יוני 1996 על גבי טופס תביעה לדמי לידה. חתימה זו מאשרת כי העובדת הפסיקה לעבוד לרגל ההריון. בהתאם לסעיף 49 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ״ה – 1995.
יתרה מכך, בית הדין יצר חזקה משפטית מהותית לטובת נשים הרות. למעשה, חזקה זו קובעת כי עובדת אינה מתכוונת לוותר מראש על זכויותיה. החזקה כוללת את הזכויות הבאות:
-
זכאות מלאה לתשלום דמי לידה במהלך חופשת הלידה מן המוסד לביטוח לאומי.
-
שמירה על הזכות החוקית להתפטר בתום החופשה לשם טיפול בתינוק.
-
קבלת פיצויי פיטורים מלאים מכוח סעיף 7(א) לחוק פיצויי פיטורים התשכ״ג – 1963.
-
העדפת פירוש התואם את התכלית הסוציאלית הרחבה של חוקי המגן בעבודה.
השופט רבינוביץ הבהיר כי אין להקפיד עם התבטאויות העובדת לפני הלידה. ראשית, גם אם העובדת השתמשה במילים המשתמעות כהתפטרות, יש לראות בהפסקה יציאה לחופשת לידה. בית הדין יעדיף תמיד פירוש המקיים את התכלית הסוציאלית.
בנוסף, בית הדין דחה את קביעת האמינות השגויה של בית הדין האזורי. שנית, העובדת ציינה את יום 30.8.1996 כמועד סיום יחסי העבודה. כיוון שזה היה יום תום חופשת הלידה. מועד היציאה בפועל היה בסוף חודש מאי.
לפיכך, פסק בית הדין הארצי פיצויי פיטורים בסך 5,600 שקלים לטובת העובדת. שלישית, הסכום נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום 24.10.1996, מועד הגשת הדרישה בכתב. כמו כן, בית הדין חייב את המעסיקה בהוצאות משפט בסך 800 שקלים.
השוואת עמדות הצדדים מול פסיקת בית הדין
המחלוקת בין הצדדים משקפת תפיסות מנוגדות לגבי דיני עבודה בהריון. מכאן, הטבלה הבאה מציגה את עיקרי טענות הצדדים אל מול הכרעת בית הדין הארצי.
| סוגייה במחלוקת | עמדת המעסיקה (״אורטל״) | טענות העובדת (אורלי חזן) | הכרעת בית הדין הארצי |
|---|---|---|---|
| מהות הפסקת העבודה | התפטרות מוקדמת ונטישת עבודה ללא הודעה. | יציאה לחופשת לידה מוקדמת עקב בעיות בהריון. | היציאה מהווה חופשת לידה כחוק ולא התפטרות. |
| צורך באישורים רפואיים | העובדת נעדרה ללא אישורים רפואיים מתאימים. | הומצאו אישורים והרופאה המליצה על מנוחה. | אין כל צורך באישורים רפואיים בששת השבועות שלפני הלידה. |
| זכאות לפיצויי פיטורים | העובדת עזבה לפני הלידה ואינה זכאית לדבר. | ההתפטרות נועדה לטיפול בילדה לאחר הלידה. | העובדת זכאית למלוא פיצויי הפיטורים לפי החוק. |
| פיצויי הלנת פיצויים | אין מקום לתשלום שום רכיב פיצוי. | יש לפסוק פיצויי הלנה עקב אי התשלום. | קיימת מחלוקת כנה, ולכן נפסקו הפרשי הצמדה וריבית בלבד. |
המשמעות המעשית לגבי פיצויי פיטורים ליולדת
פסק דין זה מהווה אבן יסוד בהגנה על נשים עובדות. לכן, המשמעות המעשית ברורה מאוד לכל עובדת ומעסיק. הפסקת עבודה בשבועות הסמוכים ללידה זוכה להגנה רחבה.
מעסיקים אינם רשאים לטעון לנטישת מקום העבודה בתקופה זו. כל הפסקת עבודה בטווח ששת השבועות לפני הלידה נחשבת כחופשת לידה. עקרון זה חל אלא אם קיימות ראיות חד משמעיות אחרות.
יתרה מכך, זכות זו אינה מותנית בקבלת אישור מוקדם מהמעסיק. המעסיק מחויב לאפשר את היציאה לחופשה. חובת המעסיק כוללת גם חתימה על הטפסים הנדרשים לביטוח הלאומי.
שלבים למימוש זכויות לאחר לידה
כאשר עובדת נאלצת להפסיק לעבוד לפני הלידה, עליה לפעול בצורה מסודרת. להלן השלבים המרכזיים להבטחת מלוא הזכויות הכספיות:
-
תיעוד מועד היציאה. העובדת תמסור הודעה מסודרת למעסיק על מועד היציאה לחופשת לידה מוקדמת.
-
החתמת טופס דמי לידה. יש להגיש למעסיק את טופסי הביטוח הלאומי ולדרוש את חתימתו המיידית.
-
מעקב אחר תאריך הלידה. העובדת תשמור תיעוד רפואי לגבי מועד הלידה בפועל מול התאריך המשוער.
-
מתן הודעת התפטרות בכתב. לקראת תום חופשת הלידה, תשלח העובדת מכתב המציין התפטרות לשם טיפול בילד.
-
דרישת פיצויי פיטורים. העובדת תדרוש בכתב את תשלום הפיצויים במלואם, בצירוף פירוט תקופת העבודה ושכרה הקובע.
שאלות ותשובות
האם הפסקת עבודה בשבועות האחרונים להריון נחשבת להתפטרות?
לא, החוק אינו רואה בהפסקה כזו התפטרות. סעיף 6 לחוק עבודת נשים קובע. כי עובדת רשאית לצאת לחופשת לידה עד שישה שבועות לפני מועד הלידה המשוער. בית הדין לעבודה רואה ביציאה מוקדמת זו מימוש זכות ולא נטישת מקום העבודה.
האם היולדת חייבת להציג אישור רפואי על מנת לצאת לחופשה מוקדמת?
העובדת אינה חייבת להציג כל אישור רפואי. הזכות לצאת לחופשת לידה עד שישה שבועות לפני התאריך המשוער נתונה לרצונה של העובדת בלבד. בית הדין הארצי קבע. כי המעסיק מחויב לכבד רצון זה ללא תלות בקיומן של בעיות רפואיות.
כיצד משפיעה הודעה מוקדמת על זכאות לפיצויי פיטורים ליולדת?
אמירה של עובדת לפני הלידה כי אין בכוונתה לחזור לעבודה אינה פוגעת בזכויותיה. בית הדין הארצי לעבודה פסק כי אין להקפיד עם התבטאויות העובדת. כל עוד העזיבה הסופית נועדה לטיפול בילד, העובדת שומרת על מלוא זכאותה לפיצויי פיטורים.
מה הדין כאשר המעסיק מסרב לשלם פיצויים לאחר הלידה?
במקרה של סירוב, רשאית העובדת להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. התביעה תתבסס על סעיף 7(א) לחוק פיצויי פיטורים. בית הדין יחייב את המעסיק בתשלום הפיצויים בצירוף הפרשי הצמדה, ריבית או פיצויי הלנה.
מאיזה מועד מתחילים לצבור הפרשי הצמדה וריבית על הפיצויים?
הפרשי הצמדה וריבית נצברים ממועד הדרישה הראשונה בכתב שנמסרה למעסיק. לפי סעיף 20(ג) לחוק הגנת השכר התשי״ח – 1958, יש להציג דרישה מפורשת. אם אין הוכחה למכתב מוקדם, יום הגשת כתב התביעה ייחשב כמועד הדרישה.
לסיכום, פסיקת בית הדין הארצי לעבודה מעניקה ביטחון סוציאלי רחב לנשים בהריון ולאחר לידה. הפסקת עבודה בסמוך ללידה אינה שוללת זכויות פיצויים, והחוק מגן על רצון האם לטפל בילדה. במקרים של מחלוקת או סירוב תשלום מצד המעסיק. מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי לבחינת נסיבות המקרה.


