בית המשפט יורה על פסילת חוות דעת מומחה שיקומי רק במקרים נדירים ויוצאי דופן. השופט בוחן אם נפל בחוות הדעת פגם היורד לשורש העניין וגורם עיוות דין ממשי. טענות כלליות לחשש מפני חוסר אובייקטיביות אינן מספיקות לצורך פסילה כזו. על בעל הדין להציג תשתית ראייתית מוצקה, לרוב באמצעות תצהיר עובדתי מפורט.
תביעות נזקי גוף רבות מתנהלות על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה-1975. בתיקים אלו, מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט מהווה את הציר המרכזי לקביעת גובה הפיצויים. לעיתים קרובות, נפגעים חשים כי חוות הדעת אינה משקפת נכונה את מצבם הבריאותי או התפקודי. במצבים אלה עולה השאלה האם מתקיימת עילה מוצדקת עבור פסילת חוות דעת מומחה שיקומי אשר מונה כדין.
במאמר זה נבחן את גבולות ההתערבות השיפוטית בחוות דעת של מומחים. לפיכך, נסקור את החלטת בית המשפט העליון במסגרת רע״א 2017/21 פלוני נ' אילן ארז. אשר ניתנה ביום 04.05.2021. כמו כן, נציג כלים מעשיים להתמודדות נכונה עם קביעות רפואיות שנויות במחלוקת.
המומחה הרפואי שבית המשפט ממנה משמש כזרועו הארוכה של השופט. בנוסף, הוא אינו מייצג את התובע ואף אינו פועל מטעם חברת הביטוח. בשל כך, המערכת המשפטית מעניקה למומחה חזקת תקינות ואובייקטיביות מקצועית רחבה.
פסיקת בתי המשפט קובעת רף מחמיר מאוד לצורך פסילת מומחה רפואי. עם זאת, פסילת חוות דעת של מומחה היא צעד קיצוני השמור למקרים חריגים בלבד. בית המשפט ישקול צעד זה רק אם נפל בחוות הדעת פגם היורד לשורש העניין.
בנוסף, על הטוען לפסילה להוכיח כי הפגם עלול לגרום לעיוות דין כבד. לכן, בית המשפט מעדיף כמעט תמיד שימוש בכלים דיוניים חלופיים. כתוצאה מכך, כלים אלו כוללים משלוח שאלות הבהרה, חקירה נגדית או הוראה על בדיקה חוזרת.
נסיבות ההליך ברע״א 2017/21 פלוני נ' אילן ארז
המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה-1975. לעומת זאת, התביעה עסקה בנזקים קשים שנגרמו למבקש 1 בתאונה מיום 25.9.2015. בית המשפט המחוזי מינה את פרופ' ישראל דודקביץ' כמומחה שיקומי. כדי שיעריך את צרכיו השיקומיים של הנפגע.
המומחה הגיש את חוות דעתו המקורית לבית המשפט ביום 17.6.2020. לדוגמה, בהמשך, עבר המבקש ניתוח נוסף בידו. לפיכך, בית המשפט המחוזי הורה למומחה לשוב ולבדוק את התובע. המומחה נדרש להתייחס במפורש לאפשרות התאמתה של יד תותבת מיוחדת.
בעקבות זאת, הגישו המבקשים בקשה לבית המשפט המחוזי. לדוגמא, הם עתרו לפסילת חוות דעתו של המומחה ולמינוי מומחה חלופי תחתיו. כמו כן, הם ביקשו לעכב את הבדיקה החוזרת עד שיסיימו בדיקות התאמה בגרמניה.
טענות הצדדים בשאלת פסילת חוות דעת מומחה שיקומי
המבקשים טענו כי המומחה הקדים להגיש את חוות דעתו בטרם בית המשפט הכריע בבקשת עיכוב שהגישו. כלומר, לטענתם, גורם מטעם המשיבה 2, כלל חברה לביטוח בע״מ, פנה למומחה וביקש את הגשת המסמך. המבקשים סברו כי הדבר פגע במראית פני הצדק וביכולתו של המומחה להישאר אובייקטיבי.
בנוסף, המבקשים טענו כי קיים חשש ממשי שהמומחה יינעל בעמדתו המקורית. אולם, הם הדגישו כי המומחה סבר שהוא אינו זקוק לממצאי הבדיקות מגרמניה. לשיטתם, עמדה זו מעידה על חוסר פתיחות לנתונים רפואיים מלאים.
לעומת זאת, בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה מבלי לבקש תשובה. השופטת קבעה כי התנהלות המומחה לא חרגה מן המותר. היא הדגישה כי המבקש לא ביצע את הבדיקות בגרמניה בתוך זמן סביר. לפיכך, לא קמה עילה המצדיקה את פסילת חוות דעת מומחה שיקומי בנסיבות העניין.
הכרעת בית המשפט העליון ונימוקי השופטת י' וילנר
כבוד השופטת י' וילנר דנה בבקשת רשות הערעור ודחתה אותה במלואה. אמנם, בית המשפט העליון חזר על ההלכה המושרשת בעניין זה. השופטת הבהירה כי פסילה הינה צעד דרסטי. השמור אך ורק למצבים נדירים של פגם היורד לשורש ההליך.
בית המשפט העליון קבע כי המבקשים העלו חששות בלתי מבוססים בלבד. ואולם, טענותיהם לא נתמכו בתשתית עובדתית מוצקה ולא גובו בתצהיר כדין. השופטת ציינה כי בית המשפט המחוזי כבר התיר בדיקה חוזרת. והורה על הגשת חוות דעת משלימה.
מנגנון זה מספק הגנה מלאה לזכויות הנפגע.
שימו לב: בית המשפט העליון דחה גם את הבקשה לעיכוב הבדיקה עד לסיום הבירור בגרמניה. נקבע כי החלטה על מועד הבדיקה אינה מסבה נזק בלתי הפיך, והמבקשים יוכלו לערער עליה בסיום התיק כולו.
סוף דבר: כבוד השופטת י' וילנר קבעה. כי בקשת רשות הערעור נדחית – על כל ראשיה. מאחר שבית המשפט לא ביקש תשובה מן המשיבים, הוא לא הטיל צו להוצאות.
ההשלכות של פסילת חוות דעת מומחה שיקומי בתביעות גוף
פסק הדין מדגיש את העיקרון לפיו בתי המשפט מעדיפים יעילות דיונית על פני סרבול מיותר של ההליך. כאשר בית המשפט ממנה מומחה, הנחת המוצא היא כי שיקול דעתו המקצועי נותר ענייני. אם מומחה סבור כי בידיו מלוא המידע לצורך בדיקה, בית המשפט ייטה לקבל את עמדתו.
בטבלה הבאה ניתן לראות השוואה בין הכלים הדיוניים השונים העומדים לרשות נפגע הטוען לפגמים בחוות הדעת:
השוואת אמצעים משפטיים להתמודדות עם מומחה רפואיהכלי הדיונירף ההוכחה הנדרשההשפעה על ניהול ההליךפסילת חוות דעת מומחהגבוה ביותר: פגם מהותי היורד לשורש הענייןביטול חוות הדעת ומינוי מומחה חדש מבראשיתשאלות הבהרה למומחהנמוך: הבהרת סתירות, השמטות או אי-בהירותהליך מהיר בכתב שאינו עוצר את המשפטחוות דעת משלימה או בדיקה חוזרתבינוני: שינוי במצב הרפואי או מסמכים חדשיםהמומחה הקיים בוחן את השינויים שנוצרוחקירה נגדית של המומחהסטנדרטי: זכות דיונית של כל בעל דיןעימות המומחה בבית המשפט עם ממצאים וספרות
אזהרה: בקשת פסילה המבוססת על השערות ללא תצהיר דינה להידחות. מעבר לכך, היא עלולה לגרום לחיוב בהוצאות משפט ולעיכוב משמעותי בקבלת הפיצויים.
שלבים להתמודדות נכונה עם פגמים בחוות דעת
כאשר עולה חוסר שביעות רצון מקביעותיו של המומחה השיקומי, מומלץ לפעול בצורה מדורגת ומבוססת:
-
איסוף תיעוד רפואי מלא. עורכי הדין בוחנים תחילה אם המומחה ראה את כל המסמכים המהותיים לפני שגיבש מסקנה.
-
ניסוח שאלות הבהרה ממוקדות. בעל הדין שולח שאלות מקצועיות כדי לבחון האם המומחה מוכן לשקול שינוי בעמדתו.
-
בקשת בדיקה חוזרת. התובע מבקש מבית המשפט בדיקה נוספת אם חלה החמרה רפואית או בוצע ניתוח חדש.
-
הנחת תשתית עובדתית לפסילה. בעל הדין מגבה כל טענה לפגם אישי או מוסדי באמצעות תצהיר אמין ומפורט.
שאלות ותשובות
מתי בית המשפט יעדיף חוות דעת משלימה על פני פסילת מומחה?
בית המשפט יעדיף כמעט תמיד בדיקה חוזרת או חוות דעת משלימה. צעדים אלו מתאימים במיוחד כאשר חל שינוי במצב הרפואי, כגון ניתוח מאוחר. פתרון זה מאפשר תיקון הפגם מבלי לבטל את ההליך כולו ומבלי לפסול את המומחה.
האם פנייה של חברת הביטוח למומחה מהווה עילה לפסילתו?
לא כל פנייה מצד חברת הביטוח מצדיקה פסילה אוטומטית. על הטוען להוכיח כי הפנייה השפיעה לרעה על שיקול דעתו האובייקטיבי של המומחה. בנוסף, חובה לתמוך טענה זו בתצהיר עובדתי מסודר ולא להסתפק בהשערות בלבד.
מה הדין כאשר התובע מבקש לעבור בדיקות רפואיות בחו״ל?
בית המשפט שוקל את משך הזמן הנדרש להשלמת הבדיקות לעומת היעילות הדיונית. אם המומחה מצהיר כי אינו זקוק לממצאי חו״ל כדי להעריך את הנכות. בית המשפט רשאי להורות על המשך ההליך ללא עיכובים.
האם ניתן לערער מיד על דחיית בקשת פסילה?
החלטה הדוחה בקשת פסילה היא החלטת ביניים. בעל הדין רשאי להגיש עליה בקשת רשות ערעור לערכאה הגבוהה, כפי שקרה ברע״א 2017/21. עם זאת, ערכאת הערעור מתערבת בהחלטות אלו רק במקרים נדירים במיוחד.
כיצד משפיעה הלכת פלוני נ' אילן ארז על תביעות נזיקין?
ההחלטה מבהירה כי פסילת חוות דעת מומחה שיקומי נותרת סעד קיצוני וחריג ביותר. נפגעים אינם יכולים להסתמך על תחושות סובייקטיביות של חוסר נוחות, אלא נדרשים להציג ראיות ממשיות לעיוות דין.
מאמר זה מוגש כשירות לציבור ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.
