בית המשפט המחוזי קבע כי קבלת צו עשה זמני נגד מפרק דורשת עמידה בתנאים פרוצדוריאליים נוקשים, לרבות קבלת רשות מוקדמת מהמפרק. בנוסף, שיהוי בפנייה לערכאות והיעדר הליך עיקרי תלוי ועומד מובילים לדחיית הבקשה. יתרה מכך, למעסיק בפירוק עומדת זכות לגיטימית לוודאות ולסופיות תמורת מתן תנאי פרישה מיטיבים.
סיום יחסי עבודה במסגרת הליכי פירוק של גוף ציבורי מעורר מורכבות משפטית ואישית רבה. לפיכך, עובדים רבים מוצאים את עצמם בצומת דרכים רגיש. שבו עליהם לבחור בין קבלת פיצויים מוגדלים לבין מיצוי זכויות תלויות ועומדות.
במסגרת זו, בקשה לקבלת צו עשה זמני נגד מפרק מעמידה למבחן את היקף התערבותו של בית המשפט בשיקול דעתם של בעלי התפקיד.
ההחלטה בעניין עובדי רשות השידור ממחישה היטב את נקודת האיזון העדינה שבין זכויות העובד לבין יעילות הליך הפירוק.
הגשת בקשה למתן סעד זמני בהליכי חדלות פירעון כפופה לכללים ייחודיים. בנוסף, חוק השידור הציבורי הישראלי, תשע״ד-2014, קובע מנגנון מיוחד לניהול פירוק הרשות. סעיף 118(ב) לאותו חוק מאפשר למי שנפגע מהחלטת מפרק לפנות לבית המשפט בבקשה לבטלה או לשנותה. עם זאת, בתי המשפט נוקטים גישה מרוסנת מאוד בהקשר זה.
לפיכך, היקף הביקורת השיפוטית על החלטות המפרק נותר מצומצם למדי. בנוסף לכך, סעיף 104 לחוק השידור הציבורי הישראלי, תשע״ד-2014, קובע תנאי סף מהותי. עם זאת, לפי סעיף זה, לא ניתן לפתוח בהליך משפטי נגד הרשות ללא קבלת רשות מפורשת מהמפרק. שילוב הוראות אלו מציב רף גבוה בפני עובדים הפונים לערכאות.
שימו לב: פנייה לבית המשפט ללא קבלת אישור מוקדם מהמפרק עלולה להוביל לדחיית ההליך על הסף, ללא קשר לתוכן הטענות.
פרטי ההליך והרקע העובדתי: פר״ק (ירושלים) 11446-08-14
המחלוקת המשפטית נדונה בבית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת פר״ק (ירושלים) 11446-08-14. כתוצאה מכך, דב אלבוים נ' רשות השידור. ההחלטה ניתנה ביום 28.09.2017 על ידי השופט אביגדור דורות. המבקשים, דב אלבוים ואיתי ברנע.
הועסקו ברשות השידור כעורך ומגיש תוכניות וכמגיש תוכניות ילדים במשך כעשר ושבע שנים בהתאמה.
לאחר סגירת רשות השידור במאי 2017, נדרשו העובדים לפעול בכמה מישורים מקבילים:
-
המבקשים הגישו תביעות חוב אישיות נגד הרשות במהלך חודשי אוגוסט וספטמבר 2017.
-
הממונה על השכר באוצר אישר מתן תנאי פרישה מיטיבים לעובדים שייוותרו על תביעותיהם. לעומת זאת, ויחתמו על כתב סילוק.
-
המועד האחרון לחתימה על כתבי הסילוק והוויתור נקבע ליום 1.10.17.
הואיל ותביעות החוב טרם הוכרעו, פנו המבקשים לרשות השידור ולממונה על השכר בבקשה להארכת מועד. לדוגמה, משלא התקבל מענה במועד, הגישו המבקשים בקשה דחופה למתן צו עשה זמני נגד מפרק הרשות.
טענות הצדדים במאבק על תנאי הפרישה
המבקשים טענו כי המצב שנוצר מציב אותם בפני שוקת שבורה. לדוגמא, לטענתם, חתימה על כתב הסילוק תחייב אותם לוותר על תביעות החוב. בעוד שסירוב לחתום ישלול מהם תנאי פרישה מיטיבים. כמו כן, הם טענו כי המשיבים פעלו בחוסר תום לב.
שכן האריכו את המועדים להגשת תביעות החוב מבלי להתאים את מועדי החתימה על כתבי הוויתור.
לעומת זאת, רשות השידור (בפירוק) והממונה על השכר באוצר הציגו עמדה נגדית מובהקת:
-
קבלת תנאי פרישה מיטיבים, העולים על הקבוע בדין, הותנתה מראש בהשגת ודאות משפטית מוחלטת למעסיק.
-
המועד שנקבע לחתימה היה מועד אחיד שחל על כלל העובדים, לרבות אלו שפרשו בהסכמים קיבוציים.
-
המבקשים השתהו באופן משמעותי בהגשת תביעות החוב ופנו לבית המשפט ברגע האחרון ממש.
-
הארכת המועדים תפגע קשות בהליך הפירוק כולו ותגרור עלויות כבדות לקופה הציבורית.
הכרעת בית המשפט והנימוקים לדחיית הבקשה
השופט אביגדור דורות בחן את הטענות וקבע. כלומר, כי הבקשה למתן צו כנגד החלטת המפרקת של רשות השידור נדחית. בית המשפט ביסס את החלטתו על שלושה נימוקים מצטברים עיקריים.
ראשית, השופט קבע כי המבקשים לקו בשיהוי ניכר. אולם, העסקתם של המבקשים הסתיימה באמצע חודש מאי 2017. אך הם פנו לערכאות רק בסוף ספטמבר 2017. המבקשים לא סיפקו הסבר מניח את הדעת להמתנה הממושכת.
שנית, בית המשפט הבהיר כי אין בפניו בקשה ממשית לסעד זמני. אמנם, תביעות החוב טרם הוכרעו על ידי המפרקת. ולכן לא קיים תיק עיקרי שביחס אליו ניתן לבקש צו ביניים. המהלך המשפטי היווה למעשה ערעור עצמאי מכוח סעיף 118(ב) לחוק השידור הציבורי הישראלי, תשע״ד-2014.
ללא קבלת רשות מוקדמת לפי סעיף 104 לחוק.
שלישית, בבחינת מאזן הנוחות, השופט פסק כי הנזק למבקשים אינו גובר על הפגיעה במשיבים. ואולם, בית המשפט הדגיש כי דרישת החתימה על כתבי סילוק וויתור היא דרישה סבירה ולגיטימית. המעניקה למעסיק ודאות משפטית כנגד הענקת תנאים כספיים מיטיבים.
אזהרה: שיהוי של מספר חודשים בפנייה לבית המשפט במסגרת הליכי חדלות פירעון עלול לחרוץ את גורל הבקשה לשלילה.
השוואת שיקולי הצדדים בבקשה לסעד זמני
השוואה בין עמדת העובדים לבין שיקולי המפרק ובית המשפט נושא הבחינה טענת המבקשים עמדת המשיבים והכרעת בית המשפט מועד הפנייה הפנייה נעשתה בדחיפות עקב חוסר מענה חל שיהוי ניכר מסיום ההעסקה במאי 2017קיומו של הליך עיקריה סעד נדרש להגנה על תביעות החוב אין הליך עיקרי; נדרשת רשות מפרק לפי סעיף 104תכלית כתב הוויתור כפייה בלתי הוגנת לוותר על זכויות דין ציפייה לגיטימית לוודאות תמורת תנאים מיטיבים
שלבים לפעולה נכונה מול מפרק
-
בחינה מוקדמת של תנאי הפרישה. העובד חייב להשוות בין סכום התנאים המיטיבים לבין שווי תביעת החוב.
-
הגשה מהירה של תביעת חוב. יש להגיש את המסמכים מיד עם סיום יחסי העבודה ללא כל שיהוי.
-
פנייה לקבלת רשות המפרק. במידת הצורך בהליך משפטי, חובה לבקש תחילה אישור מפורש מבעל התפקיד.
-
פנייה בזמן לערכאה המוסמכת. אם מתעורר צורך בהתערבות בית המשפט, יש להגיש את הבקשה שבועות מראש.
שאלות ותשובות
מתי בית המשפט יאשר צו עשה זמני נגד מפרק?
בית המשפט יאשר צו כזה רק במקרים חריגים שבהם החלטת המפרק לוקה בחוסר סבירות קיצוני. בנוסף, על המבקש לפעול ללא שיהוי. להצביע על עילת תביעה מוצקה ולקבל מראש את רשות המפרק לפתיחת ההליך כנדרש בחוק.
מדוע נדרשת חתימה על כתב סילוק כדי לקבל תנאים מיטיבים?
מעסיק המציע הטבות פרישה מעבר לקבוע בדין זכאי לקבל ודאות ושקט משפטי. חתימה על כתב הוויתור מבטיחה. כי העובד לא יפתח בהליכים משפטיים עתידיים נגד קופת הפירוק בגין תקופת עבודתו.
מה המשמעות של סעיף 104 לחוק השידור הציבורי?
הסעיף קובע מחסום דיוני המונע הגשת תביעות או בקשות משפטיות נגד הרשות ללא אישור המפרק. מטרת ההוראה היא לרכז את כלל התביעות תחת ניהול אחיד. ולמנוע עומס התדיינויות מיותר על קופת הפירוק.
כיצד משפיע שיהוי על בקשות לסעדים זמניים?
שיהוי מהווה עילה עצמאית לדחיית בקשה לסעד זמני. בית המשפט רואה בהמתנה ממושכת של המבקש ראיה לכך שהעניין אינו דחוף באמת. ומגן על אינטרס ההסתמכות של יתר הצדדים להליך.
