דלג לתוכן הראשידלג לתפריט נגישות
ראשי אודותינו צור קשר
בית / חכירה ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) / רישום מלוא הקרקע בעין שריד: הכרעת בית המשפט בתביעת
חכירה ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י)

רישום מלוא הקרקע בעין שריד: הכרעת בית המשפט בתביעת

ע
עו״ד ליאור מלכא | | 9 דקות קריאה

האם יורש זכאי לדרוש רישום של מלוא המגרש כאשר חוזה החכירה ההיסטורי נותר ריק?
בית המשפט קבע: חוזה חכירה שאינו מציין את שטח המגרש המדויק דורש בחינה. יש להתחקות אחר אומד דעת הצדדים. לשם כך, ניתן להיעזר במסמכי השומה ובתמורה ששולמה בפועל. אם הרוכשים המקוריים שילמו רק עבור מחצית המגרש, היורש אינו זכאי לרישום מלא. הוא לא יירשם כבעל מלוא הזכויות ללא תשלום נוסף. התנהלות היורש או מורישיו לאורך השנים משמעותית מאוד. פניות לרכישת המחצית השנייה, לדוגמה, עשויות להוות הודאת בעל דין. הודאה כזו שוללת את הטענה לזכויות מלאות.

סכסוכי מקרקעין מעסקאות היסטוריות מעוררים שאלות מורכבות. הן משפטיות והן רגשיות. לפיכך, מצב זה נפוץ כאשר מסמכי ההתקשרות המקוריים חסרים. לעיתים, הם גם נוסחו ברשלנות. תביעה לקבלת סעד הצהרתי עבור רישום מלוא הקרקע בעין שריד ממחישה קושי זה היטב. יורש ביקש להירשם כבעל זכויות חכירה במגרש שלם. המגרש היה בן כדונם.

מנגד, מינהל מקרקעי ישראל טען אחרת. לפיכך, המינהל אמר כי הורי התובע רכשו מחצית בלבד. בנוסף, במאמר זה אנו נסקור את פסק הדין. כמו כן, ננתח את שיקולי בית המשפט.

אנו גם נסביר את המשמעויות המעשיות של פרשנות חוזי חכירה ישנים מול הרשות.

המחלוקת נדונה במסגרת ה״פ (מרכז) 28108-06-10 שלמה עמר נ' מינהל מקרקעי ישראל. עם זאת, כב' השופטת עירית וינברג-נוטוביץ מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד נדרשה להכריע בהליך זה. בית המשפט נתן את פסק הדין ביום 11.09.2013. הוא ניתן בעקבות תובענה שהגיש המבקש. המבקש הוא יורשם של הוריו המנוחים, יהודה ואללי עמר ז״ל.

בשנות ה-80, המינהל החכיר מגרשים בישוב עין שריד. בנוסף, הוא עשה זאת באמצעות חברת עמידר. כתוצאה מכך, המגרשים המקוריים היו בגודל של כדונם אחד. חלק מהמשתכנים רכשו מגרש שלם.

לעומת זאת, משתכנים אחרים רכשו רק מחצית מגרש. עם זאת, שטח זה היה כ-500 מ״ר. הם עשו זאת עקב קשיים כלכליים.

הורי המבקש חתמו בשנת 1981 על חוזה חכירה מול המינהל. כתוצאה מכך, במקביל, הם רכשו את מבנה המגורים מחברת עמידר.

חוזה החכירה כלל פגם מהותי ביותר: סעיף השטח נותר ריק. לעומת זאת, יתרה מכך, הרשימה המצורפת לחוזה לא מולאה כלל. עם זאת, חברת עמידר ערכה שומה. היא אושרה במינהל בשנת 1980.

השומה נקבעה לפי שטח של 500 מ״ר בלבד. בהתאם לשומה זו, ההורים שילמו את דמי החכירה. לדוגמה, לימים, היורש דרש לרשום את המגרש בשלמותו. שטח המגרש היה 968 מ״ר בפועל.

שימו לב: חוזה שאינו נושא פרטים מהותיים כמו שטח הקרקע אינו בטל אוטומטית. בתי המשפט יבחנו את נסיבות הכריתה. הם יבחנו גם את הראיות החיצוניות, ובראשן השומה הכספית והתמורה ששולמה.

טענות הצדדים בנוגע לדרישת רישום מלוא הקרקע בעין שריד

המבקש טען כי הוריו רכשו מלכתחילה שטח של כדונם שלם. לדוגמא, לדבריו, תוכנית בניין עיר שהייתה בתוקף באותה עת לא אפשרה פיצול מגרשים. לפיכך, לשיטתו, המינהל לא יכול היה לפצל את הקרקע מבחינה תכנונית. בנוסף, המבקש טען כי הרשות הפלתה אותו לרעה.

הוא השווה עצמו לשכנים אחרים בישוב. כלומר, שכנים אלו קיבלו זכויות במגרש שלם ושילמו דמי פיצול בשיעור מופחת.

מנגד, מינהל מקרקעי ישראל דחה את הטענות מכל וכל. אולם, המינהל הבהיר כי ההורים רכשו ושילמו עבור 500 מ״ר בלבד. הרשות הדגישה כי המבקש אינו רשאי לקבל שטח ציבורי במתנה. הוא לא יקבל זאת ללא תמורה.

יתרה מזאת, המינהל הציג מסמכים המלמדים כי אבי המבקש פנה לאורך השנים. הוא הגיש בקשות חוזרות לרכישת המחצית השנייה. אמנם, בשנת 1992 האב אף חתם על מפרט כספי לרכישת היתרה. אולם, הוא לא השלים את התשלום.

  • טענות המבקש: רכישה היסטורית של מגרש שלם. איסור תכנוני על פיצול בתב״ע דאז. שימוש רציף בכל השטח. טענת אפליה מול חוכרים אחרים.
  • טענות המינהל: תשלום ושומה עבור 500 מ״ר בלבד. הודאות בעל דין של המנוח בבקשותיו לרכוש את החלק הנותר. היעדר אפליה לאור עסקאות דומות בישוב.

ניתוח פרשנות החוזה וההיגיון הכלכלי

בית המשפט בחן את אומד דעת הצדדים בעת כריתת ההסכם. ואולם, השופטת וינברג-נוטוביץ הדגישה כי מלשון חוזה החכירה לא ניתן ללמוד דבר. סעיפי הפרטים נותרו ריקים. משכך, המסמך המרכזי המלמד על כוונת הצדדים הוא מסמך השומה.

שומה זו מיום 14.7.1980. מסמך זה העריך מפורשות שטח של 500 מ״ר בלבד.

בית המשפט קיבל את עמדת המינהל. וקבע: אין כל היגיון כלכלי בכך שרשות ציבורית תחכיר דונם שלם. היא לא תעשה זאת בתמורה לדמי חכירה עבור חצי דונם בלבד. הענקת חצי דונם נוסף ללא תשלום מנוגדת לחובת הרשות לשמור על מקרקעי ציבור.

כמו כן, עדויות המינהל ופרוטוקול משנת 1985 הוכיחו. כי החכרת חצאי מגרשים הייתה תופעה שכיחה בעין שריד. היא נועדה לסייע למשתכנים מעוטי יכולת.

משקלן של התנהגות הצדדים והודאת בעל דין

התנהלות הצדדים לאחר כריתת ההסכם היוותה נדבך מכריע בפסק הדין. מאידך, לאורך שנות ה-90 פנה אבי המבקש פעמים רבות אל המינהל. הוא ביקש לרכוש את המחצית השנייה. במכתביו ציין כי הוא מעוניין לרכוש את השטח הצמוד.

הוא רצה לבנות עליו.

שיא ההתרחשות אירע בשנת 1992. מצד שני, האב חתם אז על מפרט כספי להקצאת המחצית השנייה. הוא חתם לפי שיעור של 91% מערך הקרקע. בית המשפט קבע כי חתימה זו מהווה הודאת בעל דין ברורה.

אדם הסבור כי רכש מגרש שלם אינו חותם על התחייבות כספית. הוא לא יחתום לרכישת מחציתו בשנית. עובדה זו שמטה את הקרקע תחת טענות היורש.

אזהרה: חתימה על מסמכי תשלום או פניות לרשות לרכישת זכויות נוספות עלולות להתפרש בבית המשפט כהודאה. היא תתפרש כהודאה בכך שהזכויות המקוריות היו חלקיות בלבד.

ההבחנה בין הפן התכנוני לפן הקנייני

המבקש ניסה לבסס את תביעתו על הוראות תוכנית בניין עיר (תב״ע). לסיכום, הוא התבסס גם על סעיף 13 לחוק המקרקעין, תשכ״ט-1969. סעיף זה קובע כי אין תוקף לעסקה בחלק מסוים במקרקעין. לטענת המבקש, התב״ע לא אפשרה פיצול מגרשים.

לכן, העסקה חלה בהכרח על המגרש כולו.

בית המשפט דחה טענה זו מכל וכל. כב' השופטת הבהירה כי יש להפריד לחלוטין בין הפן התכנוני לפן החוזי-קנייני. ראשית, הצדדים ערכו את העסקה לפני ביצוע פרצלציה. לכן, היא היוותה התחייבות חוזית.

סעיף 13 אינו חל עליה. שנית, סעיפים 3 ו-78 לחוק המקרקעין, תשכ״ט-1969 מאפשרים במפורש להחכיר חלק מחלקה. תוכנית המתאר אינה כופה על הרשות להקצות קניינית שטח גדול מזה שהוסכם ושולם עבורו.

בחינת טענת האפליה ועדויות מפי השמועה

בית המשפט בחן לעומק את טענת האפליה ביחס למשתכנים אחרים בישוב. לאחר חשיפת תיקי החוכרים האחרים, התברר כי המינהל פעל בעקביות. בהתאם, מי שרכש מלכתחילה דונם ושילם עבור דונם – ביצע לימים עסקת פיצול. לעומת זאת, מי שרכש חצי דונם – נדרש לבצע עסקת הקצאה עבור היתרה.

בנוסף, המבקש כשל במישור הראייתי. למעשה, הוא נסמך בעדותו על דברים ששמע מהוריו ומגורמים שונים. בית המשפט פסל אותה בהיותה עדות מפי השמועה. יתרה מזאת, המבקש נמנע מלהביא עדים מרכזיים.

ביניהם היה יו״ר ועד הישוב. מחדל זה פעל לחובתו בהתאם להלכה הפסוקה.

הסוגיה במחלוקת טענת המבקש (היורש) עמדת מינהל מקרקעי ישראל הכרעת בית המשפט המחוזי
היקף השטח שנרכש בחוזה מגרש שלם (כדונם) עקב חוסר פירוט בחוזה מחצית המגרש (500 מ״ר) לפי השומה והתשלום נרכשו 500 מ״ר בלבד; השומה משקפת את אומד הדעת
השפעת תוכנית בניין עיר (תב״ע) התב״ע מנעה פיצול ולכן נרכש מגרש שלם אין קשר מחייב בין תכנון לבין היקף ההקצאה הפן התכנוני נפרד מהפן החוזי; מותר להחכיר חלק מחלקה
משמעות פניות האב בעבר ניסיונות להסדיר רישום של שטח שנרכש הודאת בעל דין בכך שנרכש רק חצי מגרש הפניות והחתימה על מפרט מהוות הודאת בעל דין ברורה
טענת אפליה מול שכנים משתכנים אחרים קיבלו דונם בתנאים מיטיבים כל משתכן שילם בדיוק לפי היקף זכויותיו לא הוכחה אפליה; הבדיקה העלתה התנהלות עקבית של הרשות

החלטת בית המשפט והשלכותיה המעשיות

בסופו של יום, בית המשפט דחה את התובענה במלואה. כב' השופטת עירית וינברג-נוטוביץ פסקה כי המבקש אינו זכאי להירשם כחוכר של מלוא המגרש. עם זאת, בנסיבות העניין ונוכח התנהלות המינהל בניסוח החוזה המקורי. בית המשפט נמנע מחיוב המבקש בהוצאות משפט.

פסק הדין מלמד מספר לקחים מעשיים חשובים עבור בעלי זכויות. הוא חשוב גם ליורשים המתמודדים עם חוזים היסטוריים מול רשות מקרקעי ישראל:

  • חשיבות תיק המינהל: השומה הכספית והקבלות על תשלום בפועל גוברות לעיתים קרובות על פגמים צורניים בלשון החוזה.
  • זהירות בהתכתבות מול הרשות: כל פנייה, בקשה או השגה נשמרת בתיק המקרקעין. היא עלולה לשמש כהודאת בעל דין בהליך עתידי.
  • בחירת ההליך המשפטי: ניהול תובענה בהמרצת פתיחה מגביל את היכולת לבצע גילוי מסמכים מקיף מול הרשות.

מה עושים כאשר מתגלה פגם בחוזה חכירה ישן?

  1. איתור תיק הנכס המלא. פנו מוקדם ככל האפשר לרשות מקרקעי ישראל ולחברה המשכנת. בקשו לקבל את כל מסמכי השומה, התשלומים והחוזים ההיסטוריים.
  2. בדיקת התמורה ששולמה. בררו מה היה גובה התשלום המקורי. בדקו האם הוא תאם שטח מלא או שטח חלקי בלבד.
  3. הימנעות מפעולות חד-צדדיות. אל תחתמו על מפרטים כספיים או בקשות הקצאה חדשות. עשו זאת רק לאחר ביצוע הערכה משפטית של מצב הזכויות. פעלו בזהירות אם אתם מעוניינים לבצע רישום מלוא הקרקע בעין שריד.
  4. איסוף ראיות תומכות. אתרו עדים רלוונטיים מאותה תקופה, כגון חברי ועד או שכנים. עשו זאת כדי לתמוך בגרסה העובדתית בעדות קבילה.

שאלות ותשובות

מה הדין כאשר בחוזה החכירה לא צוין שטח המגרש?

בית המשפט יפנה לראיות חיצוניות כדי להתחקות אחר כוונת הצדדים. הראיה המרכזית תהיה שומת המקרקעין. על בסיס שומה זו שולמה התמורה בעת חתימת ההסכם.

האם תוכנית בניין עיר קובעת את היקף הזכויות הקנייניות?

לא. הפן התכנוני נפרד לחלוטין מהפן החוזי והקנייני. העובדה שמגרש מופיע כיחידה אחת בתב״ע אינה מחייבת את הרשות. היא לא מחייבת אותה להחכיר את כולו לרוכש יחיד.

האם יורש יכול להעיד על מה שנאמר להוריו בעת הרכישה?

עדות כזו נחשבת כעדות מפי השמועה. היא אינה קבילה כראיה לאמיתות הדברים. אלא אם היא עומדת באחד החריגים המצומצמים בדיני הראיות.

מדוע נדחתה הבקשה להורות על רישום מלוא הקרקע בעין שריד?

בית המשפט מצא כי ההורים שילמו עבור 500 מ״ר בלבד. בנוסף, אבי המשפחה הודה בפניותיו לאורך השנים. הוא הודה כי המגרש שבידיו הינו חצי דונם. על כן, בקשת רישום מלוא הקרקע בעין שריד נדחתה.

כיצד משפיעה חתימה על מפרט כספי מול המינהל?

חתימה על מפרט לתשלום עבור קרקע נוספת מהווה ראיה חזקה. היא מעידה כי החותם ידע שהשטח הנדון אינו בבעלותו או בחכירתו הקודמת.

סיכום והמלצות מעשיות

פסק הדין בהליך ה״פ (מרכז) 28108-06-10 ממחיש כי תביעות להכרה בזכויות במקרקעי ציבור מוכרעות. הן מוכרעות על בסיס תשתית ראייתית מוצקה והיגיון כלכלי. דרישת רישום מלוא הקרקע בעין שריד נדחתה. היא נדחתה מאחר שהתמורה ששולמה בפועל שיקפה מחצית המגרש בלבד. פניות המנוח חיזקו מסקנה זו.

כאשר מתעוררת מחלוקת על היקף זכויות חכירה היסטוריות, מומלץ לבצע בדיקה משפטית מקיפה. בדקו את תיק המינהל ואת מסמכי התשלום. עשו זאת בטרם נקיטת צעדים משפטיים.

מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
עד כמה העמוד הזה עזר לך?
טרם דורג — היו הראשונים!
שתפו:
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא, עורך דין מוסמך משנת 2009 (מ.ר. 53193), עם 18 שנות ותק בייצוג לקוחות פרטיים ועסקיים. מתמחה בדיני חוזים, משפט אזרחי, בנקאות, ליטיגציה וייפוי כוח מתמשך. הכותב והעורך המשפטי של המדריכים באתר Law-Tip.

צריכים ייעוץ משפטי?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

* הפנייה נשלחת ישירות לוואטסאפ

מסירת הפרטים תלויה ברצונך ואינה חובה על פי דין. הפרטים ישמשו לצורך טיפול בפנייתך ויצירת קשר עמך, והפנייה תועבר באמצעות WhatsApp. למידע על אופן השימוש במידע, על מסירתו לצדדים שלישיים ועל זכויותיך לעיון ולתיקון - מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.

עקבו אחרינו

בנושא הזה

צריכים ליווי משפטי בתחום מקרקעין ונדל"ן?

מידע וייצוג במקרקעין ונדל"ן