האם המשטרה רשאית לדרוש רישיון להפגנה נגד שחיתות שלטונית? רישיון להפגנה נדרש רק במקרים מצומצמים, ולכן המשטרה אינה מוסמכת לאסור מחאות אלו או להגביל את מספר המשתתפים ללא הוכחת ודאות קרובה לפגיעה קשה בסדר הציבורי. לכן, בית המשפט העליון קבע שהפגנות למען שלטון החוק וטוהר המידות אינן טעונות רישיון לפי פקודת המשטרה.
הזכות לאספה ולמחאה מהווה נשמת אפה של החברה הדמוקרטית. בנוסף , אזרחים רבים מבקשים לדעת מתי נדרש רישיון וכיצד ניתן למחות ללא אישור מוקדם. לעומת זאת , סוגיה זו נידונה בפרשת כיכר גורן בפתח תקווה.
פסק הדין מכונן מחדש את גבולות סמכות המשטרה. לפיכך, במקביל , השופטים חיזקו את חירויות היסוד של האזרח מול אי נוחות זמנית של הסביבה.
מקורן של הוראות אלה הוא פקודה מנדטורית משנת 1934. בנוסף, שהשלטון הבריטי השתמש בו כדי לשלוט בהתכנסויות. עם זאת , הפסיקה היום מפרשת את החוק ברוח חוקי היסוד והמשטר הדמוקרטי.
הבחנה בין סוגי התכנסויות לחובת רישיון להפגנה
- התכנסות של פחות מחמישים איש אינה דורשת רישיון.
- משמרת מחאה ללא נאומים פטורה מדרישת היתר.
- אסיפה שאינה עוסקת בנושא מדיני פטורה מרישיון.
- אירוע של מעל 500 משתתפים מחייב הודעה בלבד לפי חוק הבטיחות במקומות ציבוריים, תשכ"ג-1962.
פרשת כיכר גורן – בג״ץ 6536/17
בבית המשפט העליון, במסגרת בג״ץ 6536/17, נדונה התנהלות המשטרה מול מחאת כיכר גורן. לעומת זאת , ההליך נערך בפני כבוד השופטים א' חיות, י' דנציגר וע' פוגלמן. עם זאת, פסק הדין ניתן ביום 08.10.2017 והפך את הצו על תנאי לצו מוחלט.
הפרשה החלה בנובמבר 2016, כאשר אזרחים הפגינו מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה. בשל כך , המשטרה העבירה את המחאה לכיכר גורן וביקשה רישיון. כתוצאה מכך, הגבלה ל-500 משתתפים והעברה לפארק מרוחק.
הכרעת בית המשפט – פרשנות מצמצמת לחובת הרישוי
השופטת א' חיות קבעה שההפגנות אינן טעונות רישיון, מכיוון שהמונח "עניין מדיני" דורש פרשנות מצמצמת. לכן , מחאה למען שלטון החוק וטוהר המידות אינה עניין מדיני-פוליטי צר שמצדיק רישוי מוקדם.
השופט ע' פוגלמן הצטרף להחלטתה, וציין כי פגיעה בזכות יסוד דורשת סמכות חקיקתית מפורשת. במקביל , השופט י' דנציגר סבר שהמשטרה מוסמכת לדרוש רישיון רק במקרים נדירים וחריגים.
בית המשפט קבע שהמשטרה לא הייתה רשאית לאסור את ההפגנות או להגביל את מספר המשתתפים. לפיכך , הוא קרא למחוקק לבחון מחדש את מנגנון הרישוי המנדטורי.
איזון חוקתי – חופש הביטוי מול מטרדי שכנים
פסק הדין עיגן את מבחן הוודאות הקרובה. בכך , המשטרה רשאית להגביל רק כאשר מוכחת ודאות קרובה לפגיעה קשה בסדר הציבורי. במקרה זה , לא הוצגה ראייה של סכנה ממשית.
המשטרה גם אינה יכולה להפסיק הפגנה רק בגלל רעש או אי נוחות. עם זאת , היא רשאית לקבוע תנאי זמן, עוצמת רמקולים ומניעת חדירה לכבישים מהירים.
מה לעשות בעת תכנון הפגנה?
- אפיון האופי. קבעו אם יש תהלוכה, נאומים או משמרת דוממת.
- בחינת הצורך ברישיון. וודאו אם הנושא הוא מדיני במובנו הצר או מחאה חברתית פטורה מרישיון.
- הגשת הודעה. אם צפויים למעלה מ-500 משתתפים, שלחו הודעה למשטרה לפי חוק הבטיחות.
- תיאום בטיחות. קבעו עם המשטרה את השעות, מיקום המגאפונים וסדרני הביטחון.
- תיעוד וליווי משפטי. שמרו על כל ההתכתבויות ופנו לייעוץ משפטי במקרה של מגבלות בלתי סבירות.
שאלות ותשובות
האם כל הפגנה של מעל 50 אנשים דורשת רישיון?
לא. חובת הרישוי חלה רק כאשר מתקיימים תנאי: התכנסות תחת כיפת שמים, יותר מחמישים משתתפים. נאומים ונושא מדיני צר.
האם המשטרה רשאית להגביל את מספר המפגינים בכיכר עירונית?
המשטרה יכולה להגביל רק כאשר קיים חשש מוכח לסיכון בטיחותי חמור שלא ניתן לפתור באמצעים אחרים.
מה ההבדל בין הפגנה מול בית איש ציבור להפגנה בכיכר העיר?
הפגנה קרובה לבית פרטי של איש ציבור נחשבת לפגיעה בפרטיותו, ולכן אסורה ברוב המקרים. כיכר ציבורית מרוחקת מאפשרת חופש ביטוי גבוה יותר.
האם שוטר רשאי לפזר הפגנה רק בגלל רעש?
המשטרה אינה רשאית לפזר הפגנה רק בשל רעש. עם זאת, היא רשאית להגביל עוצמת השמע ולדרוש סיום המחאה בזמן סביר.
מה משמעות חובת ההודעה לפי חוק הבטיחות במקומות ציבוריים?
כאשר האירוע כולל מעל 500 משתתפים, החוק מחייב הודעה מוקדמת למשטרה לצורכי בטיחות והסדרי תנועה. זאת אינה בקשת רישיון ולא מעניקה למשטרה סמכות לפסול את תוכן המחאה.
סיכום ומסקנות מעשיות
פסק הדין בכיכר גורן חיזק משמעותית את חופש המחאה וקבע גבולות ברורים לסמכות המשטרה. לפיכך , ערכי שלטון החוק וטוהר המידות אינם דורשים רישיון להפגנה. והגבלות על מספר המשתתפים ניתנות רק במקרים בטיחותיים קשים.
הכרת הזכויות החוקיות מאפשרת לציבור להעלות קולו בביטחון ולמנוע פגיעה שרירותית בחופש הביטוי. במקרה של דרישות משטרתיות מחמירות , מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה במשפט חוקתי ומנהלי.
