רשלנות מקצועית של עורך דין: פסקי דין והשלכות

רשלנות מקצועית של עורך דין הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, העליון דחה בקשת רשות ערעור שלישית של עורך דין בתביעת רשלנות מקצועית שהגישו נגדו לקוחותיו לשעבר.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור ב״גלגול שלישי״ שהגיש עורך דין, בתיק רע״א 7933/15 רונאל פישר נ' רינת מילוא תמיר ואח'. הערעור הוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר חייב אותו להשיב ללקוחותיו לשעבר סכומי שכר טרחה בעקבות תביעת רשלנות מקצועית של עורך דין. המשנה לנשיאה א' רובינשטיין עמד על היקף ההתערבות של ערכאת הערעור השלישית בממצאים עובדתיים, ועל חובותיו של עורך דין כלפי לקוחו בנוגע לתיעוד עבודתו ולהערכת סיכויי תביעה.

רקע והליכים קודמים: תביעת רשלנות מקצועית של עורך דין

המקרה החל בשנת 2003, כאשר המשיבים שכרו את שירותיו של עורך הדין רונאל פישר. בנוסף, הם ביקשו לטפל בשלוש תביעות נזיקיות בגין הפסקת עבודת המשיבה 1 ברשויות מקומיות. הצדדים חתמו על שני הסכמי שכר טרחה. ראשית, נחתם הסכם שכר טרחה סטנדרטי לעניין ״בדיקת חומר לתביעה אזרחית״ בסך 15,000$ בתוספת מע״מ.

שנית, נחתם הסכם נוסף בכתב יד בסך 11,500$ בתוספת מע״מ לפרשת גבעתיים. עם זאת, ו-10,000$ בתוספת מע״מ לפרשות רעננה ואור יהודה.

עם זאת, הקשר בין הצדדים השתבש, והמשיבים הגישו תביעת רשלנות מקצועית של עורך דין נגד המבקש בבית משפט השלום בתל אביב. בית משפט השלום קיבל את התביעה בחלקה. בית המשפט קבע כי עורך הדין לא הציג תוצרי עבודה כלשהם בגין אחת הפרשיות. כמו כן, בית המשפט מצא ״אבק תרמית״ בכריתת ההסכם השני, שעורך הדין חתם על למרות התרשמותו כי מדובר בתביעה חסרת תכלית. בית המשפט הורה לעורך הדין להשיב למשיבים סכום של 11,500$.

שני הצדדים ערערו על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתל אביב. כתוצאה מכך, בית המשפט המחוזי דחה את ערעור עורך הדין וקיבל חלקית את ערעור המשיבים. בית המשפט המחוזי קבע כי על עורך הדין להשיב למשיבים גם את המע״מ ששולם. ואת סכום של 10,000$ בתוספת מע״מ ששולם בגין פרשות רעננה ואור יהודה.

מכאן הוגשה בקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון.

השאלה המשפטית: עילות למתן רשות ערעור ב״גלגול שלישי״

השאלה המשפטית המרכזית בפני בית המשפט העליון הייתה האם מתקיימת עילה למתן רשות ערעור ב״גלגול שלישי״. לעומת זאת, בית המשפט מבהיר כי רשות ערעור ב״גלגול שלישי״ ניתנת רק במקרים מיוחדים. מקרים אלו כוללים שאלה עקרונית, משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים. או חשש לעיוות דין חמור.

במקרה זה, עורך הדין חלק על קביעות עובדתיות של הערכאות הקודמות. לדוגמה, הוא טען שלא הצליח להציג תוצרי עבודה משפטיים משום שהלקוחות סירבו להשיבם. בנוסף, עורך הדין טען כי לא ידע על חוסר סיכויי התביעה בעת חתימת ההסכם. בית המשפט נדרש לבחון האם טענות אלו מצדיקות התערבות נוספת.

הכרעת בית המשפט העליון ונימוקיו

בית המשפט העליון, מפי המשנה לנשיאה א' רובינשטיין. דחה את בקשת רשות הערעור במלואה ביום 13.12.2015. בית המשפט קבע. כי טענותיו של עורך הדין נסבות במובהק על הכרעות עובדתיות של הערכאה הדיונית.

ערכאת הערעור, ובמיוחד זו שב״גלגול שלישי״. כלומר, אינה נוהגת להתערב בממצאים עובדתיים שכבר נבחנו בשתי ערכאות קודמות. לפיכך, בית המשפט קבע. כי אין בעניין זה כדי לעורר שאלה עקרונית המצדיקה רשות ערעור נוספת.

לגופו של עניין. אולם, דחה בית המשפט גם את טענת עורך הדין כי נמנע ממנו להציג תוצרי עבודה. עורך הדין טען כי המשיבים סירבו להשיב לו את המסמכים. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענה זו נותרה בגדר טענה בעלמא, אשר המשיבים הכחישו.

תשומות משפטיות של עורך דין, במיוחד אלו הנעשות במחשב, אמורות להותיר תיעוד. היעדר תיעוד כזה פועל לחובתו של עורך הדין.

בית המשפט הדגיש כמה עקרונות חשובים הנוגעים לרשלנות מקצועית של עורך דין:

• הערכת תשומותיו של עורך דין לצורך שכר טרחה היא סוגייה רגישה המצריכה טיפול זהיר.
• חלה על עורך הדין חובה ליידע את לקוחו כראוי בדבר סיכויי תביעתו ולתעד זאת.
• הסכם שכר טרחה צריך להיות כתוב וברור כדי למנוע אי-הבנות ומחלוקות עתידיות.

המשמעות המעשית: מניעת רשלנות מקצועית של עורך דין

החלטת בית המשפט העליון מחדדת את הרף הגבוה למתן רשות ערעור ב״גלגול שלישי״. ואת חוסר הנכונות להתערב בממצאים עובדתיים של הערכאות הדיוניות. מן ההיבט המהותי, ההחלטה מבססת עקרונות חשובים לעורכי דין. אלה כוללים:

• החובה לתעד תוצרי עבודה משפטית: עורך דין צריך לשמור תיעוד מפורט של עבודתו, באופן שניתן יהיה להציגו במחלוקת עתידית עם לקוח. היעדר תיעוד כזה עלול להוות בסיס לתביעת רשלנות מקצועית של עורך דין.
• החובה ליידע לקוח בבירור: על עורך הדין ליידע את לקוחו באופן ברור ומפורט בדבר סיכויי תביעתו, בטרם ביצוע פעולה בשמו. יש לתעד את השיחות והייעוץ בנוגע לסיכויי התביעה.
• ניסוח בהיר של הסכמי שכר טרחה: מומלץ לנסח הסכמי שכר טרחה בבהירות רבה ככל האפשר. ניסוח כזה מונע מחלוקות עתידיות בנוגע להיקף העבודה, תמורתה, ואף למנוע טענות ״אבק תרמית״.

השלכות אתיות וחוזיות של רשלנות מקצועית

הערכת תשומותיו של עורך דין לתיק של לקוחו לעניין שכר טרחה היא סוגייה רגישה. כפי שקבע בית המשפט העליון. בית המשפט הדגיש כי סעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ״ו-1986. מחייב את עורך הדין לייצג את לקוחו בנאמנות ובמסירות.

התנהגות החורגת מכך עלולה להקים גם חיובים בנזיקין. בנוסף, אם הסכם בין עורך דין ללקוח נכרת על רקע מסר שגוי. תיתכן טענת הטעיה בהתאם לסעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל״ג-1973.

לפיכך, עורך דין המייעץ ללקוחו חייב לתעד כדבעי את המידע שמסר לו לעניין סיכויי התביעה. תיעוד זה הוא קריטי במיוחד במקרים בהם סיכויי ההצלחה נמוכים. הסכם שכר טרחה צריך להיות כתוב וברור. בהירות זו תורמת למניעת אי-הבנות משני הצדדים, ובכך גם מונעת תביעות עתידיות.

סיכום

בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור בתיק רע״א 7933/15 רונאל פישר נ' רינת מילוא תמיר ואח'. בית המשפט קבע כי הבקשה נסבה על עניינים עובדתיים שאינם מצדיקים ״גלגול שלישי״. פסק הדין מדגיש את חשיבות התיעוד על ידי עורכי דין, את חובתם ליידע את הלקוח בנוגע לסיכויי התביעה, ואת הצורך בניסוח בהיר של הסכמי שכר טרחה. עקרונות אלו חיוניים למניעת רשלנות מקצועית של עורך דין ולשמירה על יחסי אמון עם הלקוחות. ההחלטה מבהירה את הרף הגבוה שבית המשפט העליון מציב לערעורים מסוג זה. בית המשפט ממעט להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו בערכאות נמוכות יותר.

מה עושה לקוח שסבור כי עורך דינו התרשל

1. אוספים את מלוא החומר: הסכם שכר טרחה, קבלות, תכתובות ותוצרי עבודה שנמסרו.
2. מבקשים מעורך הדין את תיק הלקוח ואת פירוט התשומות שבוצעו בפועל.
3. פונים לעורך דין אחר לחוות דעת עצמאית על הטיפול ועל הנזק הנטען.
4. שולחים דרישה מנומקת בכתב, כשלב מקדים לניסיון הסדר.
5. אם אין הסדר, מגישים תביעה אזרחית; במקביל ניתן להגיש קובלנה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין.