לא, קבלת תשלום תכוף אינה שוללת את זכות הנפגע לתגמולים ואינה פוגעת בעילת שיפוי משרד הביטחון מחברת ביטוח. בית המשפט המחוזי בחיפה הבהיר כי תשלום תכוף מהווה סעד ביניים זמני בלבד. לפיכך, הוא אינו נחשב פיצוי סופי שיוצר מעשה בית דין או חוסם תביעת שיפוי עצמאית של המדינה.
חיילים רבים נפגעים במהלך שירותם הצבאי בתאונות שונות. לפיכך, כאשר הפגיעה מתרחשת עקב תאונת דרכים ברכב אזרחי. נוצר מפגש מורכב בין שני מסלולי פיצוי נפרדים. המסלול הראשון מתנהל לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט-1959.
לעומת זאת, המסלול השני מתנהל מול מבטחת הרכב מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה-1975. בנוסף, השאלה כיצד משפיעים סעדים זמניים על עילת שיפוי משרד הביטחון מחברת ביטוח מעסיקה רבות את הערכאות המשפטיות.
סוגייה זו עמדה במרכז הדיון בתיק רע״א (חיפה) 5705-03-14 אליהו חברה לביטוח בע״מ נ' מדינת ישראל – משרד הביטחון. עם זאת, כבוד השופט רון שפירא, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה. הכריע במחלוקת עקרונית זו בהחלטתו מיום 07.05.2014. בית המשפט בחן האם תשלומים תכופים שקיבל חייל שוללים את סמכות קצין התגמולים לפעול נגד חברת הביטוח.
חוק הנכים מעניק לחייל שנפגע במהלך שירותו ועקב שירותו רשת ביטחון סוציאלית מקיפה. כתוצאה מכך, במקביל, חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה-1975, מטיל אחריות מוחלטת על מבטחת הרכב. סעיף 36(א)(1) לחוק הנכים מסדיר את היחס בין עילות אלו.
הסעיף קובע כי הנפגע אינו זכאי לכפל פיצוי עבור אותו נזק. לעומת זאת, הנפגע רשאי לנקוט הליכים בשני המסלולים, אך עליו לבחור במסלול אחד למימוש זכויותיו. במקרים שבהם הנפגע בוחר במסלול קצין התגמולים. קמה למדינה זכות לחזור אל המזיק או אל מבטחתו.
תביעת שיפוי משרד הביטחון מחברת ביטוח נועדה להבטיח. לדוגמה, כי הנטל הכספי הסופי יוטל על הגורם הנזיקי המבטח. המחוקק ביקש למנוע מצב שבו הקופה הציבורית תישא בעלויות כאשר קיים כיסוי ביטוחי תקף לפי חוק הפלת״ד.
שימו לב: זכות השיפוי של משרד הביטחון לפי סעיף 36 לחוק הנכים היא זכות תביעה עצמאית. המדינה אינה נכנסת רק בנעלי הנפגע, אלא פועלת מכוח עילה ייחודית שהעניק לה הדין.
נסיבות המקרה וההליכים בערכאה הדיונית
החייל אמיתי סולטן נפגע בתאונת דרכים במהלך שירותו הצבאי הסדיר. לדוגמא, באותה עת ביטחה חברת אליהו חברה לביטוח בע״מ את הרכב שבו נסע לפי חוק הפלת״ד. בתחילה הגיש הנפגע תביעה כספית נגד חברת הביטוח בבית המשפט המחוזי בירושלים (ת״א 6393/04).
במסגרת אותו הליך אזרחי קיבל הנפגע תשלומים תכופים בסך כולל של 310,652 ש״ח. כלומר, תשלומים אלה נועדו לספק לו מענה רפואי ומחיה מידיים. בהמשך הדרך החליט הנפגע לבחור במסלול התגמולים לפי חוק הנכים. ותביעתו לקצין התגמולים אכן אושרה במלואה.
בעקבות בחירה זו דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את תביעת הפלת״ד. אולם, וחייב את החייל להשיב למבטחת את התשלומים התכופים. הנפגע טרם השיב סכום זה לחברה. בהמשך לכך הגישה המדינה תביעת שיפוי בבית משפט השלום בחיפה (ת״א 20285-08-11).
השופט עמית רוזינס בבית משפט השלום פיצל את הדיון לשאלת האחריות ולשאלת הנזק. אמנם, בית משפט השלום קבע כי חלה על המבטחת חובת שיפוי כלפי המדינה. כנגד החלטה זו הגישה חברת אליהו בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה.
טענות הצדדים במחלוקת על חובת השיפוי
חברת הביטוח העלתה מספר טענות מרכזיות בניסיון להדוף את דרישת השיפוי:
-
הנפגע קיבל ממנה תשלומים תכופים. ואולם, ולפיכך מדובר בקבלת פיצוי לפי חוק אחר השוללת את זכאותו לפי חוק הנכים.
-
משרד הביטחון פעל ללא סמכות כאשר העניק לחייל תגמולים חרף קבלת הכספים.
-
פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים שדחה את תביעת הנפגע יצר מעשה בית דין. יחד עם זאת, והשתק כלפי המדינה.
-
חוק הנכים אינו מונה במפורש את חוק הפלת״ד ברשימת החוקים המזכים בשיבוב.
מנגד, משרד הביטחון טען כי אין כל עילה למתן רשות ערעור על החלטת ביניים. מאידך, לגופו של עניין הדגישה המדינה. כי תשלום תכוף מהווה סעד ביניים זמני בלבד ואינו בגדר פיצוי סופי. יתרה מכך, הנפגע חויב בהשבת הסכום, כך שהמבטחת לא נשאה בפועל בפיצוי סופי.
אזהרה: ניסיון להימנע מחובת שיפוי בהסתמך על תשלום תכוף שטרם הושב עלול להידחות, שכן בתי המשפט רואים בתשלום תכוף מקדמה הדירה שאינה מכריעה בזכויות המהותיות.
הכרעת בית המשפט המחוזי ודחיית הבקשה
השופט רון שפירא בחן את הבקשה ודחה אותה במלואה. מצד שני, בית המשפט קבע. כי המבחן המרכזי למתן רשות ערעור על החלטה אחרת הוא דחיפות ההכרעה בערכאת הערעור. המבקשת לא הוכיחה כי ייגרם לה נזק בלתי הפיך אם הסוגייה תתברר בסיום ההליך כולו.
בית המשפט ציין כי לאחר פיצול הדיון נותרה להכרעה שאלת גובה הנזק בלבד. לסיכום, שלב זה צפוי להסתיים באמצעות תחשיבי נזק קצרים יחסית. לפיכך, אין הצדקה לעצור את בירור התובענה בערכאה הדיונית.
מעבר לפן הדיוני, השופט שפירא ניתח את הסוגייה לגופה ודחה את טענות המבטחת. לאור, בית המשפט פסק. כי תשלום תכוף אינו מהווה ״פיצויים לפי חוק אחר״ השוללים זכאות לפי חוק הנכים. כתוצאה מכך, קצין התגמולים פעל כדין כאשר הכיר בזכאותו של הנפגע.
בנוסף דחה בית המשפט את טענת מעשה בית דין. בהתאם, פסק הדין בירושלים לא הכריע בזכויותיו המהותיות של הנפגע, והמדינה לא הייתה צד לו. בית המשפט חייב את חברת הביטוח לשלם הוצאות משפט. ושכר טרחת עורכי דין בסך 10,000 ש״ח.
השוואת מסלולי הפיצוי של חייל שנפגע בתאונה
כדי להבין את יחסי הגומלין שהוכרעו בהליך. למעשה, מוצגת להלן השוואה תמציתית בין המסלולים העומדים לרשות נפגע:
השוואה בין תביעה לפי חוק הפלת״ד לתביעה לפי חוק הנכים מאפיין להשוואה מסלול חוק הפלת״ד מסלול חוק הנכים הגורם המפצה חברת ביטוח רכב חובה קצין התגמולים (משרד הביטחון)אופי הפיצוי פיצוי כספי חד-פעמי (לרוב)גמלאות חודשיות, טיפול ושיקום תשלום תכוף / מקדמה ניתן לפי סעיף 5 לחוק טיפול רפואי ותגמול טיפול רפואי זכות שיפוי הדדית אינה חלה כלפי המדינה קיימת זכות שיפוי לפי סעיף 36
השלכות מעשיות על תביעות שיפוי משרד הביטחון
פסיקת בית המשפט המחוזי מחדדת מספר כללים מעשיים עבור גורמים המעורבים בתביעות נזקי גוף ושיבוב:
-
עצמאות עילת המדינה: תביעת שיפוי משרד הביטחון מחברת ביטוח אינה מושפעת מוויתור או מחיקת תביעת הנפגע כנגד המבטחת.
-
מעמד התשלום התכוף: תשלום תכוף אינו נחשב פסק דין חלוט או פיצוי סופי. מדובר בסעד ביניים הדיר שמחייב השבה בעת שינוי מסלול.
-
הסדרת כספי ההשבה: בית המשפט הבהיר כי אם הנפגע לא ישיב את התשלום התכוף למבטחת, ניתן יהיה לקזז סכום זה מחוב השיפוי שחבה המבטחת למדינה.
-
ניהול סיכונים בחברות ביטוח: מבטחות אינן יכולות להיבנות מטענת מעשה בית דין כאשר ההליך הקודם לא דן בנזק לגופו.
שאלות ותשובות
האם חייל שנפגע בתאונת דרכים יכול לקבל פיצוי כפול משני הגורמים?
לא, הדין אוסר על קבלת כפל פיצוי. ראשית, סעיף 36(א)(1) לחוק הנכים מחייב את הנפגע לבחור בין מסלול תגמולי השיקום לבין מסלול תביעת הנזיקין האזרחית מול חברת הביטוח.
מדוע תשלום תכוף אינו חוסם את זכאות הנפגע לקבל תגמולים מקצין התגמולים?
בית המשפט קבע כי תשלום תכוף הוא הליך ביניים זמני שנועד לספק מענה לצרכים מידיים. הוא אינו מהווה הכרעה סופית בזכויות המהותיות של הנפגע. ואינו בגדר פיצוי מלא לפי חוק אחר.
כיצד משפיע פסק דין שדחה את תביעת החייל על זכות המדינה לקבל שיפוי?
פסק הדין אינו יוצר מעשה בית דין כלפי המדינה. ראשית, בית המשפט לא הכריע בטענות הנזק לגופן. שנית, המדינה לא הייתה צד להליך בירושלים ותביעת השיפוי שלה היא עילה עצמאית ונפרדת.
מה קורה לכספי התשלום התכוף אם החייל אינו משיב אותם למבטחת?
השופט שפירא ציין כי אם הנפגע לא ישיב את הכספים. תוכל המבטחת להפחית סכום זה מהסכומים שיהיה עליה לשלם למשרד הביטחון במסגרת תביעת השיפוי.
מתי תינתן רשות ערעור על החלטת ביניים שפיצלה את הדיון בין אחריות לנזק?
רשות ערעור תינתן רק במקרים נדירים שבהם קיימת נחיצות דחופה להכרעה מיידית. בית המשפט דורש להראות. כי ההחלטה עלולה להסב נזק בלתי הפיך או לקיים הליך סרק מורכב במיוחד.
סיכום והמלצות לפעולה
החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה ברע״א 5705-03-14 ממחישה את ההגנה שמעניק הדין לקופת המדינה במקרי פגיעה של חיילים. קבלת סעד ביניים זמני בדמות תשלום תכוף אינה גורעת מזכות השיפוי של משרד הביטחון. ואינה מאפשרת למבטחת לחמוק מאחריותה הנזיקית.
