דלג לתוכן הראשידלג לתפריט נגישות
ראשי אודותינו צור קשר
בית / משרד הביטחון / תביעת תגמולים בגין סכיזופרניה: מתי משרד הביטחון יכיר?
משרד הביטחון

תביעת תגמולים בגין סכיזופרניה: מתי משרד הביטחון יכיר?

ע
עו״ד גלעד מלכא | | 7 דקות קריאה

האם בית המשפט מכיר בהתפרצות סכיזופרניה עקב שירות מילואים ללא הוכחת אירוע חריג? בית המשפט העליון קבע: ללא הוכחה עובדתית לקשר ישיר בין תנאי השירות להתפרצות המחלה, בית המשפט לא יכיר בזכאות לתגמולים. לפיכך, כאשר הסימנים הראשונים של המחלה מופיעים טרם השירות הצבאי, בית המשפט ידחה את התביעה. הדחייה תהיה בהיעדר תשתית ראייתית מספקת. כמו כן, עקרון האסכולות הרפואיות אינו גובר על ממצאים עובדתיים סותרים. משכך, ניהול הליך של תביעת תגמולים בגין סכיזופרניה מול משרד הביטחון מציב אתגרים ראייתיים מורכבים במיוחד. מקרים שבהם מתפרצת מחלת נפש קונסטיטוציונלית בעת השירות מחייבים בחינה זהירה של ציר הזמן העובדתי. מאמר זה מנתח את פסיקת בית המשפט העליון בעניין ע״א 94/77 מוריס כהן נ' קצין התגמולים.

אשר עוסק בשאלת הקשר הסיבתי בין שירות מילואים להופעת סכיזופרניה פרנואידית.

חוק הנכים (תגמולים ושיקום) דורש מהתובע להוכיח את הפגיעה. עליו להוכיח שהפגיעה אירעה תוך כדי ועקב השירות הצבאי. בנוסף, דרישה זו כוללת שני יסודות מצטברים. יסוד הקשר הסיבתי מהווה לרוב את מוקד המחלוקת. לפיכך, על התובע להציג תשתית רפואית ועובדתית. תשתית זו צריכה ללמד כי השירות גרם לפרוץ המחלה או להחמרתה. במסגרת תביעת תגמולים בגין סכיזופרניה, עליו לעמוד בדרישות אלו.

בנוסף לכך, הפסיקה הבחינה בעבר בין אסכולות רפואיות שונות. לפיכך, היא התייחסה לגורמים המעוררים סכיזופרניה. עם זאת, הלכת בוסאני קבעה כלל: כאשר קיימות שתי אסכולות רפואיות מוכרות. החייל יזכה להעדפת האסכולה המיטיבה עמו.

עם זאת, כלל זה אינו פוטר את התובע. בנוסף, הוא עדיין חייב להוכיח את התשתית העובדתית הבסיסית של תביעתו.

עובדות המקרה: ע״א 94/77 מוריס כהן נ' קצין התגמולים

המערער, מוריס כהן, שירת שירות חובה מיום 19.5.1968 ועד יום 6.6.1971. לאחר מכן, צה״ל שחרר אותו משירות חובה בפרופיל 97. עם זאת, הוא היה בריא בגופו ובנפשו. ביום 5.10.1973, המערער נקרא לשירות מילואים.

זה קרה בעקבות מלחמת יום הכיפורים. במהלך המלחמה הוא שירת 68 ימים כקשר במחנה אורה. המחנה סמוך לירושלים.

לאחר שחרורו משירות המילואים, המערער החל לסבול ממצוקה נפשית קשה. לעומת זאת, כחודשיים לאחר שחרורו, הוא פנה לקבלת טיפול אמבולטורי. הוא קיבל את הטיפול בתחנה לבריאות הנפש. באפריל 1974, בית החולים איתנים אישפז אותו לראשונה.

האשפוז היה בשל סכיזופרניה פרנואידית. עקב המחלה הקשה, המערער איבד את כושר עבודתו לחלוטין.

בעקבות מצבו הרפואי, המערער הגיש תביעת תגמולים בגין סכיזופרניה לקצין התגמולים. לדוגמה, קצין התגמולים דחה את הבקשה. הוא הסתמך על חוות דעתו של ד״ר אבני. הרופא המומחה שלל כל קשר בין תנאי השירות במילואים לבין התפרצות המחלה. ועדת הערעורים שליד בית המשפט המחוזי בירושלים אישרה את ההחלטה. בנוסף, היא דחתה את הערעור.

שימו לב: תיעוד רפואי שנערך בזמן אמת, כולל אנמנזה ראשונית בבית החולים, עשוי להכריע את גורל תביעת התגמולים בגין סכיזופרניה כולה.

טענות הצדדים בפני בית המשפט העליון

המערער טען כי שירותו כקשר במלחמה יצר אצלו מתח נפשי חריג. מתח זה הוביל להתפרצות המחלה. לדוגמה, אחותו העידה כי התנהגותו הייתה נורמלית לחלוטין לפני המלחמה. רק בעת שירות המילואים הופיעו אצלו סימני פחד וחרדה קשים.

כמו כן, רופאו של המערער, ד״ר וולשטיין. קבע בחוות דעתו כי המחלה פרצה בעקבות השירות הצבאי.

מנגד, קצין התגמולים טען כי אין כל קשר בין השירות לבין פרוץ המחלה. כלומר, המשיב הסתמך על סיכום המחלה מבית החולים איתנים. סיכום זה הצביע על שינויים התנהגותיים שמונה חודשים טרם האשפוז. שינויים אלה הופיעו כחודשיים לפני תחילת שירות המילואים.

לפיכך, המשיב טען כי המחלה קיננה במערער עוד טרם גיוסו למילואים.

הכרעת בית המשפט העליון ונימוקי השופטים

בית המשפט העליון פסק ברוב דעות לדחות את הערעור. אולם, השופטים מאיר שמגר ושלמה אשר הרכיבו את דעת הרוב. הם פסקו כנגד דעתו החולקת של השופט חיים כהן. השופט שמגר הדגיש.

כי חומר הראיות מלמד שהניצנים הראשונים של המחלה הופיעו עוד לפני שירות המילואים.

בנוסף לכך, השופט שמגר ציין כי המערער שירת במחנה עורפי באורה ליד ירושלים. אמנם, השירות עצמו לא כלל מאמץ מיוחד או מתח חריג. אלה לא גרמו להחמרת המצב. פחדיו של המערער נבעו מהאזנה לרדיו.

הדבר היה בדומה לחששות של כל אזרח באותם ימי מלחמה. משכך, בית המשפט קבע כי המערער לא הניח תשתית ראייתית לקשר סיבתי.

השופט אשר הצטרף לעמדת השופט שמגר. הוא הוסיף נימוקים באשר למעמדה של הלכת בוסאני. ואולם, השופט אשר הבהיר כי הלכת בוסאני עוסקת במחלוקת תיאורטית. זו מחלוקת בין אסכולות רפואיות שונות.

לעומת זאת, במקרה זה המחלוקת בין הרופאים נגעה למצב העובדתי. היא נגעה גם למועד הופעת הסימנים הראשונים. בית המשפט אינו מוסמך לקבוע ממצאים רפואיים. במיוחד כאלה המנוגדים לראיות המומחים.

לעומת דעת הרוב. השופט חיים כהן סבר בדעת מיעוט כי יש לקבל את הערעור באופן חלקי. השופט כהן הכיר בכך: השירות לא גרם למחלה באופן ישיר. עם זאת, הוא סבר כי השירות הביא לידי החמרת המחלה.

הוא סבר כך לאור המשבר הפסיכוטי הראשון. משבר זה אירע סמוך לשחרור.

שופט עמדה שיפוטית נימוק מרכזי להכרעה
השופט ח' כהן (מיעוט) קבלת הערעור בעילת החמרה המשבר הפסיכוטי הראשון התרחש בסמוך לאחר השחרור ממילואים.
השופט מ' שמגר (רוב) דחיית הערעור במלואו הסימנים הראשונים הופיעו טרם הגיוס, והשירות לא גרם למתח מיוחד.
השופט ש' אשר (רוב) דחיית הערעור במלואו המחלוקת עובדתית ולא תיאורטית; אין להחיל את הלכת בוסאני באופן מכני.

המשמעות המעשית של פסק הדין

פסק הדין מחדד את חשיבות הדיוק העובדתי. זה חשוב בעת הגשת תביעת תגמולים בגין סכיזופרניה. תובע אינו יכול להסתפק בהסתמכות כללית על אסכולה מקלה. עליו להוכיח עובדתית כי השירות השפיע ישירות על מצבו. יתר על כן, כאשר מסמכים רפואיים מעידים על תסמינים מוקדמים, הנטל להוכחת קשר סיבתי הופך לכבד במיוחד.

יתרה מכך, פסק הדין ממחיש את מגבלות טענת החמרה. טענה זו אינה נתמכת בחוות דעת מקצועית. בית המשפט הבהיר כי שופטים אינם מחליפים את שיקול דעתם של מומחים רפואיים. לפיכך, בניית תיק משפטי מחייבת התאמה מלאה.

עליה להיות בין הגרסה העובדתית לבין הניתוח הרפואי.

אזהרה: מסירת מידע לא מדויק בעת קבלת טיפול רפואי ראשוני עלולה לפגוע אנושות בסיכויי התביעה. פגיעה זו עלולה למנוע הכרה כנכה צה״ל.

מה עושים בעת הגשת תביעת תגמולים בגין סכיזופרניה: שלבי פעולה

  1. איסוף תיעוד רפואי מלא. אספו את כל המסמכים הרפואיים מכל תקופות החיים. כללו בהם שירות חובה ואזרחות.
  2. בירור מועד הופעת התסמינים. ודאו כי הרישומים הרפואיים משקפים במדויק את מועד פרוץ השינויים ההתנהגותיים.
  3. איסוף עדויות על תנאי השירות. גבו תצהירים ממפקדים ומחברים לשירות. תצהירים אלו צריכים להעיד על חשיפה למתח חריג או לאירועים קשים.
  4. פנייה למומחה פסיכיאטרי מתאים. הצטיידו בחוות דעת רפואית. חוות הדעת צריכה לבסס קשר סיבתי ברור בין תנאי השירות לבין המחלה.
צריכים עזרה במשרד הביטחון?

לבדיקת המקרה שלכם

שאלות ותשובות

כיצד משפיעה הלכת בוסאני על תביעות נכות נפשית?

הלכת בוסאני קובעת כי כאשר קיימות שתי אסכולות רפואיות לגבי גורמי מחלה. בית המשפט יעדיף את האסכולה המקילה עם התובע. עם זאת, ההלכה חלה רק על שאלות תיאורטיות. היא אינה חלה על מחלוקות עובדתיות.

הכוונה למחלוקות לגבי מועד פרוץ התסמינים.

מה ההבדל בין גרימת מחלה לבין החמרת מחלה בשירות?

גרימה משמעה כי תנאי השירות יצרו את המחלה לראשונה אצל אדם בריא. לעומת זאת, החמרה משמעה כי המחלה קיננה בגוף עוד קודם. אולם השירות האיץ את התפתחותה או החריף את חומרתה.

האם חרדה ממלחמה מהווה עילה מספקת להכרה?

חרדה כללית המשותפת לכלל הציבור בעת מלחמה אינה מספיקה להוכחת קשר סיבתי. על התובע להוכיח: תפקידו הצבאי או תנאי שירותו הספציפיים יצרו עומס חריג. עומס זה הוביל להתפרצות הפסיכוזה.

מה משקלה של עדות בני משפחה בהליך זה?

עדות בני משפחה עשויה לסייע בתיאור השינוי ההתנהגותי של החייל. עם זאת, כאשר עדות זו עומדת בסתירה לרישומים רפואיים מזמן אמת. בית המשפט יעדיף בדרך כלל את התיעוד הרפואי הכתוב.

סיכום הדברים

פסק הדין בעניין מוריס כהן ממחיש את הרף הראייתי הגבוה הנדרש. הוא נדרש במסגרת תביעת תגמולים בגין סכיזופרניה. בית המשפט העליון פסק ברוב דעות לדחות את הערעור. הוא דחה אותו בהיעדר הוכחה לקשר סיבתי בין שירות המילואים למחלה. הוכחת קשר סיבתי מחייבת ביסוס עובדתי מוצק. כמו כן, היא דורשת חוות דעת רפואית מקיפה.

פנייה לייעוץ משפטי מקצועי תאפשר לבחון את נסיבות המקרה. היא תאפשר גם להיערך כראוי לקראת ההליכים מול קצין התגמולים. לכן, מומלץ להיעזר בעורך דין.

מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
עד כמה העמוד הזה עזר לך?
טרם דורג — היו הראשונים!
שתפו:
עו״ד גלעד מלכא
עו״ד גלעד מלכא
עו"ד גלעד מלכא (מ.ר. 44371), מומחה לנזיקין, ביטוח לאומי וזכויות נכי צה"ל. הכותב והעורך המשפטי של מדריכי הנזיקין והביטוח הלאומי באתר Law-Tip.

צריכים ייעוץ משפטי?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

* הפנייה נשלחת ישירות לוואטסאפ

מסירת הפרטים תלויה ברצונך ואינה חובה על פי דין. הפרטים ישמשו לצורך טיפול בפנייתך ויצירת קשר עמך, והפנייה תועבר באמצעות WhatsApp. למידע על אופן השימוש במידע, על מסירתו לצדדים שלישיים ועל זכויותיך לעיון ולתיקון - מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.

עקבו אחרינו

בנושא הזה

צריכים ליווי משפטי בתחום משרד הביטחון?

מידע וייצוג במשרד הביטחון