בקצרה: נפגע בתאונת עבודה עשוי לעמוד בפני שני ערוצי תביעה מקבילים: תביעה מול המוסד לביטוח לאומי (דמי פגיעה, קצבת נכות) ותביעה נזיקית כנגד הגורם האחראי לפגיעה, כאשר זו נגרמה עקב רשלנות. העיקרון המנחה הוא שאין כפל פיצויים – כספים ששולמו על ידי הביטוח הלאומי מנוכים מסכום הפיצויים בתביעה הנזיקית, לפי דוקטרינת ״השבת הכספים״. תביעה למוסד יש להגיש תוך 12 חודשים; תביעת נזיקין מתיישנת בדרך כלל כעבור 7 שנים.
נפגעתם בתאונת עבודה וכעת אתם תוהים לגבי זכויותיכם לפיצוי? נושא כפל תביעות בתאונת עבודה עשוי להיות מורכב. במקרים של פגיעה במהלך העבודה או בדרך אליה וממנה, עשויות לעמוד לרשות הנפגע שתי ערוצי תביעה מקבילים: האחד מול המוסד לביטוח לאומי, והשני כתביעה נזיקית כנגד הגורם האחראי לפגיעה. מאמר זה יסביר את ההבדלים בין המסלולים, את נקודות הממשק ביניהם, וכיצד ניתן למקסם את הפיצויים תוך ניווט מושכל במערכת המשפטית. ליווי של עורך דין ביטוח לאומי: ועדה רפואית, ערר ותביעה וכן עורך דין נזיקין – רשלנות רפואית ונזקי גוף מסייע לבחור את המסלול הנכון כבר בשלב הראשון. בנושא זה קראו גם: עיקולים בהוצאה לפועל: מדריך מקיף – מה ניתן ומה מוגן?.
מהי תאונת עבודה וכיצד היא מוגדרת?
תאונת עבודה מוגדרת כאירוע פתאומי שארע תוך כדי ועקב עבודתו של אדם, או בדרך לעבודה או בחזרה ממנה. הגדרה זו כוללת גם מחלות מקצוע או אירועי מיקרוטראומה שהתפתחו עקב תנאי העבודה. להרחבה ראו: בינה מלאכותית ומשפט בישראל: אתגרים, הזדמנויות ורגולציה.
תאונת עבודה כפל תביעות הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, ההכרה בפגיעה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי היא צעד ראשון. ומשמעותי במימוש זכויותיו של הנפגע. בנוסף, היא מאפשרת קבלת טיפול רפואי, דמי פגיעה, קצבת נכות ועוד.
ייתכנו מצבים בהם ניתן לראות אירוע גם כ״פגיעה בעבודה״ למטרות המוסד לביטוח לאומי, וגם כתאונה שהתרחשה עקב רשלנות של גורם כלשהו. במקרים אלו, נכנסת לתמונה סוגיית כפל תביעות – האם ניתן לתבוע פיצויים בשני הערוצים במקביל? והאם הפיצויים מתקזזים?
המסלול מול המוסד לביטוח לאומי: זכויות ופיצויים
המסלול מול המוסד לביטוח לאומי מיועד להבטיח רשת ביטחון סוציאלית לנפגעי עבודה. לאחר הגשת תביעה והכרה בה על ידי המוסד, הנפגע זכאי למספר הטבות. בנוסף, הנפגע יהיה זכאי לדמי פגיעה לתקופה שבה אינו מסוגל לעבוד, לתקופה של עד 91 יום. דמי הפגיעה מחושבים לפי שכרו הממוצע של הנפגע.
בנוסף לדמי הפגיעה, אם נקבעה לנפגע נכות זמנית או קבועה כתוצאה מהתאונה. עם זאת, הוא עשוי להיות זכאי לקצבת נכות או למענק חד פעמי. בהתאם לשיעור שקובעות ועדות רפואיות של המוסד, אשר בוחנות את מידת הפגיעה התפקודית שנגרמה לנפגע. מומלץ להיעזר בעורך דין דיני עבודה וביטוח לאומי כבר בשלבים הראשונים, כדי להבטיח מיצוי זכויות.
התביעה הנזיקית: עקרונות ותנאים לפיצוי
לצד התביעה מול המוסד לביטוח לאומי, קיימת האפשרות להגיש תביעה נזיקית כנגד הגורם האחראי לפגיעה. תביעה זו תתאפשר כאשר הפגיעה נגרמה עקב רשלנות, הפרת חובה חקוקה, או כל עוולה אחרת שבוצעה על ידי המעסיק, קבלן משנה, צד שלישי אחר, או כל גורם אחר שאחראי לבטיחות מקום העבודה או לתקינות הציוד. לעיון נוסף: חוק התכנון והבנייה: כל מה שצריך לדעת על היתרים וחריגות.
בניגוד למסלול הביטוח הלאומי, שבו אין צורך להוכיח אשמה. כתוצאה מכך, בתביעה נזיקית חובה להוכיח את אחריותו של הנתבע.
הפיצויים בתביעה נזיקית נועדו לפצות את הנפגע באופן מלא על כל נזקיו. לעומת זאת, אלה כוללים ראשי נזק כמו כאב וסבל, הפסדי שכר והשתכרות לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות. עזרה וסיעוד, התאמת דיור ורכב, ועוגמת נפש. גובה הפיצויים בית המשפט קבע בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
כפל תביעות – ההתמודדות המשפטית
כאשר נפגע עבודה בוחר להגיש גם תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי וגם תביעת נזיקין, הוא עומד בפני מצב של כפל תביעות. העיקרון המנחה הוא שאין כפל פיצויים – הנפגע אינו יכול לקבל פיצוי מלא פעמיים על אותו נזק. עקרון זה בא לידי ביטוי באמצעות סעיף 32 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (החל בשינויים המתאימים גם לתאונות עבודה) וכן באמצעות דוקטרינת ״השבת הכספים״. נושא קשור: תאונת דרכים בעת תיקון רכב: מי מפצה לפי הפסיקה החדשה?.
לפי דוקטרינת ההשבה. לדוגמה, כספים המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי בגין תאונת העבודה (כמו דמי פגיעה או קצבת נכות) מופחתים מסכום הפיצויים שייפסקו לנפגע בתביעה הנזיקית. המוסד לביטוח לאומי אף רשאי לתבוע בחזרה מהגורם המזיק את הכספים ששילם לנפגע. מדובר בסוגייה מורכבת הדורשת הבנה מעמיקה.
שכן חישוב הקיזוז אינו ליניארי תמיד וישנם היבטים שונים המשפיעים עליו.
אזהרה: אין כפל פיצויים על אותו נזק. כספים שקיבלתם מהמוסד לביטוח לאומי (דמי פגיעה, קצבת נכות) יקוזזו מסכום הפיצויים שייפסק לכם בתביעה הנזיקית. אל תניחו שתקבלו את מלוא הסכומים משני הערוצים במקביל.
צעדים מעשיים לנפגע כפל תביעות
פעולה נכונה לאחר תאונת עבודה יכולה להשפיע באופן מכריע על סיכויי הצלחת התביעות, ועל גובה הפיצויים:
-
קבלת טיפול רפואי מיידי: פנו בהקדם לרופא, לחדר מיון או למרפאה, ודאגו שכל פרטי התאונה והפגיעות יתועדו במדויק בתיק הרפואי.
-
דיווח על התאונה: דווחו למעסיק ולמוסד לביטוח לאומי על התאונה בהקדם האפשרי, והקפידו על מילוי טופס 250 (הודעה על פגיעה בעבודה) בצירוף אישור המעסיק.
-
תיעוד מקיף: אספו כל ראיה אפשרית: תמונות ממקום התאונה, עדויות של עובדים אחרים, מסמכים רפואיים, קבלות על הוצאות, ותלושי שכר.
-
פנייה לייעוץ משפטי: פנו לעורך דין המתמחה בתחום נזקי גוף ותאונות עבודה, שיוכל ללוות אתכם בהגשת התביעות מול כל הגורמים הרלוונטיים.
לתשומת לב: תביעה למוסד לביטוח לאומי יש להגיש תוך 12 חודשים מיום התאונה. תביעת נזיקין אזרחית מתיישנת בדרך כלל כעבור 7 שנים מיום התאונה, אך ישנם חריגים. כדאי לפעול במהירות ולא להמתין, כדי לא לפגוע באף אחד מהערוצים.
טעויות נפוצות והימנעות מהן
נפגעי תאונות עבודה עלולים לבצע טעויות שעלולות לפגוע בזכויותיהם:
-
הזנחת תיעוד רפואי: אי קבלת טיפול רפואי מיידי או אי תיעוד מלא של הפגיעות עלול להקשות על הוכחת הקשר הסיבתי בין התאונה לנזק.
-
המעטה בחומרת הפגיעה: נפגעים רבים נוטים להמעיט בחומרת פגיעתם בתקווה לחזור לשגרה במהירות. חשוב לדווח על כל כאב או מגבלה, גם אם נדמה שהם קלים.
-
אי דיווח במועד: איחור בדיווח למעסיק או למוסד לביטוח לאומי עלול לסכל את קבלת ההכרה בתאונה.
-
ניהול משא ומתן עצמאי: ניסיון לנהל משא ומתן מול חברות ביטוח או מעסיקים ללא ייעוץ משפטי, עלול להוביל לחתימה על הסכם קיפוח.
חשיבות ייצוג עורך דין נזיקין בתאונת עבודה
התמודדות עם פגיעה בתאונת עבודה, במיוחד כאשר מעורבת סוגיית כפל תביעות, עלולה להיות מתישה ומבלבלת. כלומר, עורך דין נזיקין מנוסה יסייע לנפגע להבין את זכויותיו המלאות, ילווה את הליך איסוף הראיות. יגיש את התביעות למוסד לביטוח לאומי ולבית המשפט, וינהל את המשא ומתן מול חברות הביטוח. ליווי משפטי מקצועי מגדיל באופן ניכר את הסיכויים לקבל את הפיצוי המרבי המגיע לנפגע.
נפגעתם בתאונת עבודה ולא בטוחים אם מגיע לכם פיצוי גם מהביטוח הלאומי וגם מהגורם האחראי? לבדיקת זכאותכם ולהערכת גובה הפיצוי הכולל, פנו אלינו בטלפון 1-700-555-996.
שאלות ותשובות נפוצות על כפל תביעות בתאונת עבודה
האם ניתן להגיש תביעה נזיקית נגד המעסיק גם אם המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה?
כן. אולם, הכרת המוסד לביטוח לאומי אינה שוללת את האפשרות לתבוע את המעסיק או כל גורם אחר. אם התאונה נגרמה עקב רשלנותם. יש להיוועץ בעורך דין כדי לבחון את היתכנות התביעה.
מה קורה אם קיבלתי דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי ולאחר מכן זכיתי בתביעה נזיקית?
הפיצויים שקיבלתם מהמוסד לביטוח לאומי יקוזזו מסכום הפיצויים הכולל שייפסק לכם בתביעה הנזיקית. אמנם, המטרה היא למנוע כפל פיצוי על אותו נזק, אך למקסם את סך הפיצויים שתקבלו.
האם קיימת התיישנות על תביעות בתאונת עבודה?
כן. ואולם, תביעה למוסד לביטוח לאומי יש להגיש תוך 12 חודשים מיום התאונה. תביעת נזיקין אזרחית מתיישנת בדרך כלל כעבור 7 שנים מיום התאונה, אך ישנם חריגים. חשוב לפעול במהירות ולא להמתין.
למה אני צריך עורך דין אם המוסד לביטוח לאומי מטפל בתאונה?
עורך דין המתמחה בנזקי גוף יבטיח מיצוי מלא של זכויותיכם. הוא יסייע בהכנת התביעות, בייצוג מול הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי. ובניהול התביעה הנזיקית בבית המשפט, וימנע טעויות קריטיות.
מהי דוקטרינת ״השבת הכספים״?
זהו העיקרון שלפיו כספים ששילם המוסד לביטוח לאומי לנפגע בגין תאונת העבודה מנוכים מסכום הפיצויים שייפסקו לו בתביעה הנזיקית. כדי למנוע כפל פיצוי על אותו נזק. המוסד רשאי גם לתבוע בחזרה את הכספים מהגורם המזיק.
סיכום
תאונת עבודה היא אירוע מטלטל בעל השלכות רחבות על חיי הנפגע ומשפחתו. הבנה מעמיקה של ערוצי התביעה השונים – מול המוסד לביטוח לאומי. ובתביעת נזיקין – היא קריטית למיצוי זכויות. סוגיית כפל תביעות דורשת התייחסות מקצועית כדי למנוע כפל פיצויים ולמקסם את הפיצוי הכולל.
פעולה מהירה, תיעוד יסודי, ובעיקר ליווי משפטי של עורך דין המתמחה בתחום. הם המפתח להבטחת עתיד יציב יותר לאחר הפגיעה.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.


