בית המשפט לענייני משפחה קבע כי תלונה במשטרה שנמסרה בתום לב נהנית מהגנה רחבה מפני תביעות נזיקין ולשון הרע. כדי לחייב מתלונן בפיצוי כספי, על הנפגע להוכיח כוונת זדון מובהקת, היעדר כל יסוד סביר, נזק ממשי וקשר סיבתי ישיר. סגירת תיק חקירה אינה מהווה כשלעצמה ראיה לתלונת כזב. במסגרת תלה״מ 55490-11-19 דחה בית המשפט תביעת אב לפיצויים בסך 142,596 ש״ח נגד גרושתו, וחייב אותו בהוצאות משפט בסך 20,000 ש״ח.
סכסוכי גירושין מורכבים גולשים לעיתים קרובות לעימותים סביב הסדרי שהות ופניות לרשויות האכיפה. במצבים אלה, צד שנחקר באזהרה מבקש לא פעם להגיש תביעה בגין תלונות שווא כדי להיפרע על עוגמת הנפש שחווה.
עם זאת, מערכת המשפט מעניקה הגנה משמעותית לאזרחים הפונים למשטרה. לפיכך, המחוקק מבקש למנוע מצב שבו נפגעי עבירה יחששו להתלונן. פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע ממחיש היטב את רף ההוכחה המחמיר המוטל על התובע.
תביעות נזיקיות בין בני זוג לשעבר בעקבות פניות למשטרה נשענות לרוב על שלושה אפיקים מרכזיים. בנוסף, לכל אפיק תנאים מחמירים שהתובע חייב להוכיח בראיות ממשיות:
-
עוולת הנגישה: סעיף 60 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] עוסק בפתיחת הליך נפל בזדון וללא סיבה סבירה ומסתברת.
-
חוק איסור לשון הרע, תשכ״ה-1965: מייחס למגיש התלונה פרסום שעלול להשפיל אדם או לפגוע במשלח ידו.
-
עוולת הרשלנות: סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין דורשים הוכחת סטייה מסטנדרט התנהגות של אדם סביר וגרימת נזק.
בנוסף לכך, המחוקק קבע הגנות מפורשות למתלוננים. עם זאת, סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע מעניק הגנה למי שהגיש תלונה בתום לב לרשות מוסמכת.
שימו לב: הפסיקה קובעת כי תום הלב נבחן לפי אמונתו הסובייקטיבית של המתלונן בשעת מסירת המידע. גם אם התברר בדיעבד כי המתלונן טעה, הוא עדיין יחסה תחת הגנת החוק.
נסיבות הסכסוך בהליך תלה״מ (באר שבע) 55490-11-19
בפני בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, בפני השופט אריאל ממן. כתוצאה מכך, התבררה תביעה כספית שהגיש אב נגד גרושתו. הצדדים נישאו והתגרשו בשנת 2010. מאז הגירושין ניהלו הצדדים הליכים משפטיים ממושכים.
ביום 05.02.2024 ניתן פסק הדין בהליך. לעומת זאת, התובע עתר לחייב את גרושתו בפיצוי כולל של 142,596 ש״ח. סכום זה חולק שווה בשווה בין עילת לשון הרע לבין עוולות הנגישה והרשלנות.
טענות האב בדבר פגיעה בשמו הטוב ובקשר עם הילדים
התובע טען כי גרושתו הגישה נגדו לאורך השנים 18 תלונות כוזבות. לדוגמה, הוא מיקד את תביעתו בשני אירועים מיולי 2019 ומיולי 2020. וכן בבקשה לצו הגנה משנת 2013.
לדברי התובע, בעקבות תלונת יולי 2019 שוטרים עיכבו אותו לחקירה. לדוגמא, החרימו את נשקו האישי והרחיקו אותו. בנוסף, האירוע דווח ליחידת המילואים שלו, ושירותו הצבאי הוקפא למשך שנה.
התובע טען כי הנתבעת פעלה בזדון ובמטרה לפגוע בקשר שלו עם ילדיו. כלומר, כמו כן, הוא טען כי נגרמו לו נזקים תדמיתיים, הפסדי ימי עבודה ועוגמת נפש קשה.
עמדת האם בדבר דיווחים בעקבות אירועים אותנטיים
הנתבעת הכחישה מנגד את כל טענות התובע. אולם, היא טענה כי התביעה הוגשה מתוך רצון להתיש אותה ולבזבז זמן שיפוטי יקר.
לדבריה, כל פנייה למשטרה שיקפה אירוע אמיתי שבו חשה סכנה לשלומה או לשלום הקטינים. אמנם, לחלופין, הדיווח נגע להפרת החלטות שיפוטיות בעניין זמני השהות.
לגבי תלונת יולי 2019, הנתבעת הבהירה כי פנתה למשטרה לאחר התייעצות עם עובדות סוציאליות. ואולם, לטענתה, התובע הפר את פסק הדין והחליט על דעת עצמו להשאיר את הילדים אצלו.
נימוקי בית המשפט לדחיית תביעה בגין תלונות שווא
השופט אריאל ממן בחן את מכלול הראיות והעדויות, ודחה את התביעה במלואה. יחד עם זאת, בית המשפט קבע כי התובע כשל בהוכחת יסודות העוולות שיוחסו לנתבעת.
להלן הנימוקים המרכזיים שהובילו לדחיית התביעה:
-
היעדר כוונת זדון: התובע לא הוכיח כי הנתבעת מסרה ביודעין מידע כוזב לרשויות.
-
אירועים בזמן אמת: התלונות נגעו למחלוקות קונקרטיות בעניין הסדרי השהות והנחיות משרד הבריאות.
-
חסימת עילת הנגישה: סעיף 60 לפקודת הנזיקין קובע מפורשות כי מסירת ידיעות לרשות אינה מקימה עוולה נגד המודיע.
-
היעדר נזק מוכח: התובע לא הביא עדים או מסמכים המעידים על פגיעה בהכנסותיו או בשמו הטוב.
עוולת הנגישה לפי סעיף 60 לפקודת הנזיקין
בית המשפט ניתח בהרחבה את סעיף 60 לפקודת הנזיקין. מאידך, סעיף זה קובע. כי לא תוגש תובענה נגד אדם על נגישה רק משום שמסר ידיעות לרשות מוסמכת שפתחה בהליכים.
השופט הפנה להלכת בג״ץ 64/91 סלים חילף נ' משטרת ישראל. מצד שני, פסק דין זה קובע. כי מסירת המידע מנתקת את הקשר הסיבתי בין המתלונן לבין החלטת המשטרה לחקור.
לפיכך, שיקול הדעת המקצועי להרחיק אדם או להחרים נשק רובץ על כתפי המשטרה בלבד. לסיכום, התובע לא הניח כל תשתית ראייתית לכך שהנתבעת בדתה תלונות מליבה.
הגנת תום הלב לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ״ה-1965
בהמשך לכך, בית המשפט בחן את העילה לפי חוק איסור לשון הרע. לאור, השופט יישם את פסק הדין המנחה בע״א 788/79 ריימר נ' רייבר.
הלכה זו קובעת כי אדם המתלונן בפני המשטרה על עבירה שלפי אמונתו בוצעה. בהתאם, זכאי להגנת החוק. האינטרס הציבורי מחייב שאזרחים לא יחששו לפנות למשטרה.
כמו כן, השופט קבע כי הנתבעת לא פרסמה את דבר התלונות לצדדים שלישיים. טענות שהועלו בכתבי בי-דין חוסות תחת חיסיון מוחלט לפי סעיף 13 לחוק.
העדר נזק, הרחבת זמני השהות וחיוב בהוצאות משפט
נוסף על כך, בית המשפט דחה את הטענה לפגיעה בקשר של האב עם ילדיו. מחומר הראיות עלה כי דווקא התנהלות האב היא שגרמה להפסקה זמנית במפגשים בעבר.
יתרה מזאת, בהליך קשור (תלה״מ 55448-11-19) בית המשפט אף הרחיב את זמני השהות של האב. והפחית את דמי המזונות שבהם חויב. נתון זה סתר לחלוטין טענה לניכור הורי.
בשל דחיית כלל העילות והתנהלות התובע. בית המשפט חייב את האב לשלם לנתבעת הוצאות משפט. ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ש״ח.
טבלת השוואה: עילות התביעה וההגנות המשפטיות
השוואה בין עילות התביעה השכיחות בגין תלונות למשטרה לבין ההגנות בחוק עילת התביעה הוראת החוק הרלוונטית רף ההוכחה הנדרשה הגנה החלה על המתלונן עוולת הנגישה סעיף 60 לפקודת הנזיקין פתיחת הליך נפל בזדון וללא סיבה סבירה סייג מסירת ידיעות לרשות מוסמכת לשון הרע חוק איסור לשון הרע, תשכ״ה-1965פרסום משפיל ופגיעה אובייקטיבית בשם הטוב הגנת תום לב לפי סעיף 15(8) לחוק עוולת הרשלנות סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין הפרת חובת זהירות, נזק מוחשי וקשר סיבתי התנהגות סבירה של אדם במצוקה סובייקטיבית.
אזהרה: סגירת תיק במשטרה, ואפילו בעילת חוסר אשמה, אינה מוכיחה כשלעצמה כי מדובר בתלונת כזב. הגשת תביעה נזיקית ללא הוכחת כוונת זדון מפורשת עלולה להסתיים בחיוב בהוצאות משפט כבדות.
מה עושים כאשר מתמודדים עם תלונות שווא למשטרה
התמודדות עם חקירות משטרה במהלך סכסוך משפחתי דורשת איפוק רב ופעולה מחושבת. מומלץ לנקוט בצעדים הבאים:
-
שמירה על זכויות בחקירה. התייעצו עם עורך דין פלילי לפני מסירת גרסה, והציגו לחוקרים מסמכים רלוונטיים המפריכים את החשד.
-
תיעוד מקיף ובזמן אמת. שמרו הודעות כתובות, הקלטות חוקיות ותכתובות הנוגעות לחלוקת זמני השהות ולקשר עם הילדים.
-
פעולה לשינוי עילת הסגירה. במקרה של סגירת תיק בעילת חוסר ראיות, הגישו בקשה מנומקת לשינוי העילה לחוסר אשמה פלילית.
-
הערכת סיכונים לפני הגשת תביעה. הימנעו מהגשת תביעות נזיקין מתוך יצר נקם, ובחנו היטב האם קיימות ראיות מוצקות לכוונת זדון.
שאלות ותשובות
האם סגירת תיק במשטרה מחוסר אשמה מוכיחה תלונת כזב?
לא. סגירת תיק מעידה כי המשטרה לא מצאה תשתית להגשת כתב אישום. עם זאת, היא אינה מוכיחה כי המתלונן פעל מתוך כוונת זדון או בדה עובדות.
מתי תלונה למשטרה תיחשב חסרת תום לב?
תלונה תיחשב חסרת תום לב כאשר המתלונן ידע בוודאות כי האירוע לא התרחש. ובחר לדווח למשטרה אך ורק כדי להזיק לצד השני ולפגוע בו.
האם אפשר לתבוע פיצויים על עוולת נגישה בעקבות מסירת מידע למשטרה?
החוק חוסם זאת בדרך כלל. סעיף 60 לפקודת הנזיקין קובע במפורש כי מסירת ידיעות לרשות אינה מקימה עילה בנגישה. שכן המשטרה היא שמחליטה על הצעדים.
כיצד משפיעה הגשת תביעות סרק על פסיקת הוצאות משפט?
בתי המשפט מטילים הוצאות משפט משמעותיות על תובעים המגישים תביעות חסרות בסיס. מטרת ההוצאות היא לפצות את הנתבע ולהרתיע משימוש לרעה בהליכים.
סיכום והשלכות מעשיות על סכסוכי גירושין
פסק הדין בתלה״מ 55490-11-19 מציב תמרור אזהרה ברור בפני מתדיינים בסכסוכי משפחה. בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, מפי השופט אריאל ממן. דחה את תביעת האב במלואה וחייב אותו בהוצאות בסך 20,000 ש״ח. ההכרעה מדגישה כי מערכת המשפט לא תעניש מתלוננים שפעלו בתום לב ומתוך דאגה לילדיהם.
מי שמבקש לנהל תביעה נזיקית חייב להצטייד בראיות אובייקטיביות לנזק ממשי ולכוונת זדון. פנייה לייעוץ משפטי מקצועי מאפשרת להעריך מראש את סיכויי התביעה ולמנוע הפסדים כספיים מיותרים.
