דלג לתוכן הראשידלג לתפריט נגישות
ראשי אודותינו צור קשר
בית / דיני חוזים / תיקון טעות בחישוב בפסק דין: מתי בית המשפט יאשר הארכת
דיני חוזים

תיקון טעות בחישוב בפסק דין: מתי בית המשפט יאשר הארכת

ע
עו״ד ליאור מלכא | | 7 דקות קריאה

מתי בית המשפט מוסמך לתקן טעות בחישוב בפסק דין לאחר חלוף המועד בחוק?

בית המשפט מוסמך להאריך את המועד הקבוע בחוק לשם תיקון טעות חישוב כאשר מתקיים טעם מיוחד. לפיכך, השופטים בוחנים אם נפלה שגיאה אריתמטית מובהקת. שגיאה כזו אינה משנה את ההכרעה המהותית. בנוסף, הערכאה השיפוטית מוודאת כי התיקון המבוקש אינו גורם עיוות דין לצד שכנגד.

סיום הליך משפטי מעניק לצדדים ודאות וביטחון. עם זאת, לעיתים צדדים מגלים שגיאות טכניות לאחר סיום ההתדיינות. לפיכך, סוגיית תיקון טעות בחישוב בפסק דין מעוררת מתח מתמיד. היא נעה בין סופיות הדיון לבין עשיית צדק. מאמר זה מנתח את ההלכה שקבע בית המשפט העליון בדיון נוסף. כמו כן, הוא מציג כלים מעשיים להתמודדות עם מחדלים חישוביים בפסיקה חלוטה.

חוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ״ד-1984, מסדיר בסעיף 81 את סמכות התיקון. בנוסף, החוק מאפשר תיקון פליטת קולמוס, שגיאת לשון או טעות אריתמטית. בנוסף, החוק מגביל סמכות זו ככלל לפרק זמן קצר של 21 ימים מיום מתן ההחלטה.

לפיכך, בעל דין שמגלה טעות חייב לפעול במהירות. עם זאת, תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד-1984. עם זאת, מסמיכה את בית המשפט להאריך מועדים הקבועים בחיקוק. לשם כך, מבקש ההארכה חייב להוכיח קיומו של טעם מיוחד.

בנוסף לכך, המחוקק הבחין בין תיקון בהסכמה לבין בקשה חד-צדדית. כתוצאה מכך, כאשר הצדדים מסכימים, רשאי בית המשפט לתקן את פסק הדין בכל עת. לעומת זאת, בהיעדר הסכמה, השופטים בוחנים את טיב השגיאה בזהירות רבה.

הסעיף מונה מספר סוגי שגיאות הניתנות לתיקון מהיר:

  • טעויות לשון: שגיאות דפוס או ניסוח שאינן משפיעות על המהות.
  • טעות בחישוב: פגמים בפעולות חשבון, הצמדה או ריבית.
  • פליטת קולמוס: השמטה של מילה או הוספת פרט באקראי.
  • השמטה מקרית: אי-ציון רכיב מוסכם שנשמט מחוץ לגוף ההכרעה.

נסיבות ההליך: ד״נ 29/83 סהר נגד מריו כהנקא

בית המשפט העליון בירושלים דן בתיק ד״נ 29/83, ב״ש 758/85 וב״ש 611/85. המותב כלל את הנשיא מ' שמגר, השופט ש' לוין והשופט ד' לוין. בנוסף, הוא כלל את השופטת ש' נתניהו והשופט א' חלימה. בית המשפט נתן את פסק הדין ביום 08.12.1985.

המבקשת הייתה ״סהר״ חברה לביטוח בע״מ. המשיב היה מריו כהנקא. בהליך הקודם, בית המשפט העליון קבע כי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל״ה-1975. מחייב ניכוי 25% מס הכנסה.

ניכוי זה הוא מהפיצוי בגין אבדן השתכרות.

כתוצאה מכך, בית המשפט העמיד את סכום הפיצוי על 500,000 שקלים. אולם, חברת הביטוח טענה כי נפלו שתי טעויות בחישוב הסכומים. המבקשת הגישה את בקשת התיקון בחלוף למעלה מחודשיים מיום מתן פסק הדין.

טענות הצדדים בנוגע לבקשת תיקון טעות בחישוב בפסק דין

חברת הביטוח טענה כי בית המשפט הוסיף בערעור 150,000 שקלים לפיצוי שפסק בית המשפט המחוזי. לטענתה, השופטים שכחו לנכות 25% מס מהתוספת הזו. לפיכך, הפיצוי הכולל היה צריך לעמוד על 462,500 שקלים בלבד.

יתרה מכך, המבקשת עתרה להפחתת שכר טרחת עורך הדין בהתאם לסכום המתוקן. לשיטתה, סעיף 81 לחוק בתי המשפט מגביל ל-21 יום רק יוזמה עצמאית של שופט. חברת הביטוח גרסה כי בעל דין רשאי להגיש בקשה בכל עת.

לעומת זאת, המשיב התנגד לבקשת התיקון ולהארכת המועד. המשיב טען כי המועד בחוק הוא מועד קשיח. אי אפשר להאריך אותו. כמו כן, המשיב הדגיש כי חלפו חודשיים.

ההכרעה הפכה חלוטה וסופית.

אזהרה: הגשת בקשה לתיקון טעות בחישוב בפסק דין אינה תחליף להגשת ערעור בזמן. ניסיון לשנות קביעות מהותיות עלול להוביל לדחיית הבקשה. יתר על כן, הוא עלול לחייב בהוצאות משפט כבדות.

הכרעת בית המשפט העליון ופרשנות סעיף 81

השופט ש' לוין ניתח בהרחבה את נוסח סעיף 81 לחוק. בית המשפט דחה את טענת חברת הביטוח לגבי מועדי ההגשה. השופט לוין קבע כי מגבלת 21 הימים חלה במפורש גם על בקשות שמגישים בעלי הדין.

עם זאת, בית המשפט פסק כי אפשר להאריך מועד זה לפי תקנה 528. השופט לוין מתח ביקורת נוקבת על ניסוח הסעיף בחוק. בשל הניסוח הבעייתי, קבע השופט כי יש לנקוט גישה מקילה בבחינת ״טעם מיוחד״.

הארכת המועד להגשת הבקשה

בית המשפט קיבל את נימוקי פרקליט המבקשת לעיכוב בהגשה. עורך הדין הציג נסיבות אישיות מורכבות, הכוללות טיפול ברעייתו שחלתה. בנוסף, הם העבירו את התיק בין משרדים. הסוגיה המשפטית הייתה חדשה לגמרי.

משכך, השופטים קבעו כי מתקיים טעם מיוחד להארכת המועד. בית המשפט הדגיש כי תיקון השגיאה לא יגרום עיוות דין למשיב. הנשיא מ' שמגר הסכים להארכת המועד. הוא עשה זאת מכוח החידוש בחקיקה.

בנוסף, הוא השאיר שאלות פרשניות נוספות בצריך עיון.

ההבחנה בין טעות בחישוב לשינוי מהותי

לגופו של עניין, בית המשפט הבחין בין שני רכיבי הבקשה. השופטים קבעו כי אי-הפחתת המס מהתוספת נבעה אך ורק מפליטת קולמוס ומטעות חישובית. לפיכך, בית המשפט קיבל את הבקשה בחלקה והעמיד את סכום הפיצוי על 462,500 שקלים.

לעומת זאת, בית המשפט סירב לשנות את שכר הטרחה שפסק בעבר. השופטים הסבירו כי עניין זה כלל לא עלה לדיון בדיון הנוסף. לפיכך, עליהם לדחות את הבקשה בכל הנוגע לעניין זה. הסיבה לכך היא שאין מדובר בטעות טכנית.

שימו לב: בית המשפט מוסמך לתקן שגיאה מתמטית פשוטה. עם זאת, הוא אינו מוסמך לפתוח מחדש שיקול דעת שיפוטי לאחר שהצדדים חתמו על פסק הדין.

טבלת השוואה: טענות הצדדים מול פסיקת השופטים

השוואה בין טענות הצדדים לבין הכרעת בית המשפט העליון בד״נ 29/83

הסוגיה הנדונה עמדת המבקשת (״סהר״) עמדת המשיב (כהנקא) הכרעת בית המשפט העליון
תחולת מגבלת 21 הימים חלה רק על יוזמת בית המשפט חלה על כולם ואינה ניתנת להארכה חלה על בעלי הדין, אך ניתנת להארכה בטעם מיוחד
ניכוי מס מתוספת הפיצוי נפלה טעות בחישוב ויש להפחית מס אין מקום לפתוח פסק דין חלוט הבקשה התקבלה: מדובר בטעות חשבונאית טהורה
התאמת שכר טרחת עו״ד יש להפחית את שכר הטרחה בהתאמה הסכום שנפסק בעבר עומד בעינו הבקשה נדחתה: שכר הטרחה לא נדון בדיון הנוסף

מה עושים כאשר מגלים טעות חישוב לאחר מתן פסק הדין?

גילוי שגיאה כספית בהחלטה שיפוטית מחייב תגובה מהירה ומדויקת. להלן השלבים המרכזיים לפעולה נכונה:

  1. בדיקת לוח הזמנים. ספרו מיד 21 ימים מיום קבלת פסק הדין. פעלו להגשת הבקשה בתוך המועד הקבוע בחוק.
  2. אימות מהות הטעות. ודאו כי מדובר בשגיאה אריתמטית טכנית מובהקת. ודאו שהיא אינה טענה המערערת על שיקול הדעת השיפוטי.
  3. פנייה אל הצד שכנגד. נסו להשיג הסכמה בכתב לתיקון הטעות. הסכמה מאפשרת תיקון פסק דין בכל עת ללא תלות בזמן.
  4. הגשת בקשה להארכת מועד. אם חלפו 21 יום, הגישו במקביל בקשה להארכת מועד. צרפו אליה תצהיר המפרט טעם מיוחד וכנה לעיכוב.
  5. הגשת בקשת התיקון המנומקת. פרטו את החישוב המתמטי המדויק. הראו כי התיקון מגשים את כוונת השופטים המקורית.

שאלות ותשובות

מתי בית המשפט יאשר תיקון טעות בחישוב בפסק דין?

בית המשפט יאשר את התיקון כאשר נפלה שגיאה אריתמטית ברורה שאינה משקפת את כוונת ההכרעה. השופטים בודקים כי הבקשה אינה דורשת שיקול דעת מהותי חדש. יתר על כן, היא אינה מסבה עיוות דין.

האם אפשר לתקן שכר טרחה במסגרת הליך של תיקון טעות בחישוב בפסק דין?

ככלל, בית המשפט אינו מאשר שינוי שכר טרחה במסגרת הליך תיקון טעות טכני. שיעור שכר טרחה משקף שיקול דעת שיפוטי, אלא אם נפלה בו שגיאת חישוב מוסכמת ומובהקת.

מה נחשב טעם מיוחד להארכת מועד?

טעם מיוחד מבוסס על נסיבות חיצוניות ובלתי צפויות שמנעו פעולה בזמן. בין היתר, מחלה קשה של פרקליט עשויה להוות טעם מיוחד. גם חוסר בהירות משפטית עקב חקיקה חדשה נחשב לכך. בנוסף, היעדר פגיעה בצד השני עשוי להיות טעם מיוחד.

מה ההבדל בין ערעור לבין בקשת תיקון טעות בחישוב בפסק דין?

ערעור תוקף את שיקול דעתו המהותי של השופט ומבקש לשנות את הקביעות המשפטיות. לעומת זאת, בקשת תיקון נועדה ליישר קו. היא עושה זאת בין כוונת פסק הדין לבין התוצאה החישובית בפועל.

האם שופט רשאי לתקן פסק דין ביוזמתו?

השופט רשאי לתקן טעות ביוזמתו בתוך 21 ימים מיום נתינת ההחלטה. לאחר מכן, בית המשפט זקוק להסכמת הצדדים או לבקשה מנומקת להארכת מועד כדי לפעול.

סיכום והשלכות מעשיות על תיקון טעות בחישוב בפסק דין

פסק הדין בפרשת כהנקא יצר איזון מעשי בדיני הפרוצדורה האזרחית. מחד גיסא, בית המשפט שמר על סופיות הדיון. הוא הבהיר כי שכר טרחה אינו מתוקן כלאחר יד. מאידך גיסא, השופטים אפשרו גמישות דיונית.

הם עשו זאת כדי למנוע עיוות דין כלכלי הנובע משגיאות אריתמטיות טכניות.

כאשר אתם מזהים פער חישובי בפסק דין, פנו ללא דיחוי לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי. בדיקה מהירה של נסיבות העניין תאפשר לבחור בדרך הפעולה הנכונה. היא גם תאפשר לכם להגן על זכויותיכם הכספיות ביעילות.

מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
עד כמה העמוד הזה עזר לך?
טרם דורג — היו הראשונים!
שתפו:
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא, עורך דין מוסמך משנת 2009 (מ.ר. 53193), עם 18 שנות ותק בייצוג לקוחות פרטיים ועסקיים. מתמחה בדיני חוזים, משפט אזרחי, בנקאות, ליטיגציה וייפוי כוח מתמשך. הכותב והעורך המשפטי של המדריכים באתר Law-Tip.

צריכים ייעוץ משפטי?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

* הפנייה נשלחת ישירות לוואטסאפ

מסירת הפרטים תלויה ברצונך ואינה חובה על פי דין. הפרטים ישמשו לצורך טיפול בפנייתך ויצירת קשר עמך, והפנייה תועבר באמצעות WhatsApp. למידע על אופן השימוש במידע, על מסירתו לצדדים שלישיים ועל זכויותיך לעיון ולתיקון - מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.

עקבו אחרינו

בנושא הזה

צריכים ליווי משפטי בתחום משפט אזרחי?

מידע וייצוג במשפט אזרחי