בית הדין הארצי לעבודה קבע בערעורים המאוחדים עב״ל 137/99 ועב״ל 307/99 (המוסד לביטוח לאומי נ' הילה דוידסקו) כי חייל משוחרר נחשב מבוטח בביטוח אבטלה במשך השנה הראשונה לשחרורו מכוח מעמדו כחייל משוחרר, גם אם הוא חבר או מועמד לחברות בקיבוץ או במושב שיתופי, ולכן זכאי למענק עבודה מועדפת. ערעורי המוסד לביטוח לאומי נדחו.
חיילים משוחררים מענק עבודה מועדפת הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, בית הדין הארצי לעבודה קבע כי חיילים משוחררים, חברי קיבוץ או מושב שיתופי. זכאים למענק עבודה מועדפת. בנוגע, פסק הדין החשוב עוסק בזכויותיהם של חיילים משוחררים. שהם חברים בפועל או מועמדים לחברות בקיבוץ או במושב שיתופי. מומלץ לבחון בקפידה את חוזה עבודה וסעיפים שחייבים לבדוק כדי לוודא כי כל זכויותכם המגיעות לכם אכן מופיעות בו במלואן.
למענק המועדף המוענק מכוח חוק הביטוח הלאומי. בנוסף, מוסד הביטוח הלאומי טען כי חברים אלו אינם מבוטחים בביטוח אבטלה, ולכן אינם זכאים למענק. לעומת זאת, בית הדין הארצי קבע. כי מעמדם של חיילים משוחררים עומד בפני עצמו ומזכה אותם במענק. בנוסף, מומלץ לבחון גם את זכויות עובדים בפיטורים: מדריך מקיף להתמודדות והגנה כדי לוודא מיצוי מלא של כל ההטבות המגיעות לכם.
בנפרד ממעמדם כחברי אגודה שיתופית.
החלטה זו מבטיחה שחיילים משוחררים המבקשים להשתלב בחברה יקבלו תמריץ כלכלי משמעותי. עם זאת, גם אם הם בוחרים לשוב לקהילה הקיבוצית או המושבית. פסק הדין מספק ודאות משפטית ומחזק את ההכרה בזכויותיהם הסוציאליות של חיילי צה״ל לשעבר.
| פרט | תוכן |
|---|---|
| הערכאה | בית הדין הארצי לעבודה |
| מספרי התיק | עב״ל 137/99 ועב״ל 307/99 (ערעורים מאוחדים) |
| מועד ההכרעה | 26.05.2005 |
| ההרכב | השופטים עמירם רבינוביץ, יגאל פליטמן ונילי ארד, ונציגי הציבור מרדכי גני ודורון טמיר |
| ההכרעה | הערעורים נדחו; חיילים משוחררים חברי קיבוץ או מושב שיתופי זכאים למענק עבודה מועדפת |
רקע והליך המשפטי: המוסד לביטוח לאומי נ' הילה דוידסקו (ואח')
ההליך המשפטי התנהל בבית הדין הארצי לעבודה, בערעורים המאוחדים עב״ל 137/99 ועב״ל 307/99. כתוצאה מכך, המוסד לביטוח לאומי נ' הילה דוידסקו (ואח'). בית הדין הארצי דן בתיקים ביום 26.05.2005, בפני השופטים עמירם רבינוביץ, יגאל פליטמן ונילי ארד. יחד עם נציגי הציבור מר מרדכי גני ומר דורון טמיר.
שני המשיבים בערעורים המאוחדים שירתו בשירות סדיר בצה״ל. לעומת זאת, עם שחרורם, הם שבו למקומות מגוריהם עובר לגיוסם, קיבוץ או מושב שיתופי. שם, הוריהם היו חברים, והם הפכו למועמדים לחברות.
- הילה דוידסקו: השתחררה מצה״ל ביום 20.8.1992 ושבה לקיבוץ מעגן מיכאל. בספטמבר 1992 החלה דוידסקו לעבוד במפעל ״פלס און״ שבקיבוץ. בנובמבר 1992 היא קיבלה הפניה ללשכת שירות התעסוקה. הקיבוץ שילם לה תמורה ודמי ביטוח למוסד.
- המשיב השני: השתחרר מצה״ל ביום 13.2.1992 ושב למושב נורדיה. הוא עבד בחקלאות כחצי שנה, וביום 23.8.1992 התקבל כחבר במושב.
שני המשיבים הגישו תביעה למוסד לביטוח לאומי לקבלת מענק עבודה מועדפת. לדוגמה, אך המוסד דחה את תביעתם. המוסד טען שהתנאי ל״זכאות לדמי אבטלה״ לא התקיים. מכיוון שחברי קיבוצים ומושבים שיתופיים אינם מבוטחים בביטוח אבטלה.
בתי הדין האזוריים בחיפה ובתל אביב קיבלו את תביעות המשיבים. לדוגמא, מה שהוביל לערעור המאוחד של המוסד לביטוח לאומי לבית הדין הארצי. חשוב לציין כי תיקון מס' 33 לחוק הביטוח הלאומי. אשר קבע במפורש זכאות למענק לחיילים חברי קיבוץ או מושב שיתופי.
נכנס לתוקף רק עבור חיילים שהשתחררו מיום 1.4.1995 ואילך. כלומר, שני המשיבים השתחררו לפני מועד זה.
השאלה המשפטית והטענות המרכזיות בדיון על מענק עבודה מועדפת
השאלה המשפטית המרכזית שעמדה בפני בית הדין הארצי לעבודה הייתה האם חיילים משוחררים. אולם, שהם חברים או מועמדים לחברות בקיבוץ או במושב שיתופי. ואשר עבדו בעבודה מועדפת בקיבוץ או במושב, זכאים למענק עבודה מועדפת. הזכאות נבחנה לפי סעיף 127טז1(ב) לחוק הביטוח הלאומי.
וזאת למרות הטענה כי כחברי אגודה שיתופית הם אינם מבוטחים בביטוח אבטלה. בנוסף, עלתה השאלה האם התקיימו יחסי עובד-מעביד בינם לבין הקיבוץ או המושב לצורך הכרה בזכאותם למענק. במקביל לכך, חשוב להכיר את הזכויות עובד בפיטורים: המדריך המלא להתמודדות והגנה כדי לוודא שכל המעבר מתבצע כחוק.
טענות המוסד לביטוח לאומי:
- חברי קיבוצים ומושבים שיתופיים לא נטלו חלק בגבייה לקרן דמי אבטלה. אמנם, ולא שילמו דמי ביטוח בענף זה, ולכן אינם מבוטחים.
- מענק עבודה מועדפת נועד לעודד חיילים משוחררים לא לנצל את זכאותם לדמי אבטלה. ואולם, ומי שאינו זכאי לדמי אבטלה אינו זכאי גם למענק.
- לשכת שירות התעסוקה אינה מפנה חברי קיבוץ לעבודה, ולכן תנאי ההפניה לעבודה אינו מתקיים.
- תיקון 33 לחוק, המקנה זכאות לחברי אגודה שיתופית, אינו חל על המשיבים שהשתחררו לפני 1.4.1995.
- לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין המשיבים לקיבוץ או למושב השיתופי. יחד עם זאת, וסעיף 3 לחוק הביטוח הלאומי יוצר פיקציה בלבד לצורך תשלום דמי ביטוח. ולא סטטוס של יחסי עובד-מעביד.
טענות המשיבים:
- ההיסטוריה החקיקתית אינה רלוונטית; המשיבים עומדים בתנאים המפורטים בחוק לקבלת מענק עבודה מועדפת.
- חיילים משוחררים מבוטחים בביטוח אבטלה בשנה הראשונה לשחרורם ללא תשלום דמי ביטוח.
- תשלום מענק עבודה מועדפת נועד לתמרץ חיילים משוחררים לצאת לשוק העבודה. מאידך, ותכלית זו מתקיימת גם במקרה זה.
- תיקון 33 לחוק בא להבהיר מצב משפטי קיים ולא לשנותו.
- סעיף 3 לחוק הביטוח הלאומי אינו נועד ליצור פיקציה לצורך תשלום דמי ביטוח בלבד.
ההכרעה ונימוקי בית הדין הארצי לעבודה בנושא מענק עבודה מועדפת
השופט עמירם רבינוביץ, בהסתמך על הלכה קודמת של בית הדין הארצי בעניין שחם (עב״ל 20037/98). מצד שני, קבע כי בית הדין דוחה את ערעורי המוסד לביטוח לאומי. בית הדין קבע כי לפי סעיף 127א(2) לחוק הביטוח הלאומי. חייל משוחרר נחשב ״מבוטח״ בביטוח אבטלה במשך שנה מיום שחרורו.
קביעה זו תקפה ללא כל תלות במעמדו כחבר או כמועמד לחברות בקיבוץ או במושב שיתופי. לסיכום, החוק אינו מוציא במפורש קטגוריה זו מגדר ״מבוטח״. ופרשנות כזו גם אינה מתיישבת עם תכלית החוק. תכלית החוק היא לעודד חיילים משוחררים לא לנצל את זכאותם לדמי אבטלה. באופן דומה, כדאי להכיר גם את הנושא של ניכוי הכנסה רעיונית מדמי אבטלה: כל מה שצריך לדעת כדי להבין את מלוא המשמעות של קביעה זו.
אלא להצטרף למעגל העבודה.
בית הדין קבע. לאור, כי לחייל משוחרר יש ״שני כובעים״: הן כחייל משוחרר. והן כחבר או מועמד לחברות באגודה שיתופית. מעמד אחד אינו נבלע במשנהו.
גם אם לחבר קיבוץ ״רגיל״ (שאינו חייל משוחרר) אין זכאות לדמי אבטלה מכיוון שהקיבוץ פטור מתשלום דמי ביטוח אבטלה עבורו. בהתאם, הרי שמכוח מעמדו כחייל משוחרר בשנה הראשונה לשחרורו, הוא זכאי לביטוח אבטלה בעצמו. ללא תלות בעבודתו בקיבוץ.
אשר לטענת העדר יחסי עובד-מעביד. למעשה, בית הדין קבע כי אין מניעה להכיר במשיבים כעובדים לצורך החוק. קביעה זו התבססה הן על הראיות שהוצגו (עבודה בשעות ובימים קבועים. תשלום שכר ודמי ביטוח) והן מכוח סעיף 2 (סעיף 3 לנוסח המשולב) לחוק הביטוח הלאומי.
סעיף זה קובע כי חבר אגודה שיתופית העובד במסגרת סידור העבודה של הקיבוץ או המושב. ראשית, ולא מכוח התקשרות אישית אחרת, נחשב ״עובד״.
השופט יגאל פליטמן הרחיב בחוות דעת מסכימה. שנית, הוא הבהיר את המנגנון הכפול: מבוטח בביטוח אבטלה יכול לבסס את זכאותו לדמי אבטלה הן מכוח מעמדו כ״עובד מבוטח״ (הדורש תקופת אכשרה) והן מכוח מעמדו כ״חייל משוחרר״ (הפטור מדרישת אכשרה). בבחינת המקרים הקונקרטיים. הוא קבע כי זכאותם של דוידסקו.
ושל המשיב השני למענק נובעת ממעמדם כחיילים משוחררים שעבדו בעבודה מועדפת. שלישית, שאליה הופנו על ידי שירות התעסוקה בתוך השנה הראשונה לשחרורם. בין אם עבדו בקיבוץ/במושב ובין אם במקום עבודה אחר. השופטת נילי ארד ונציגי הציבור הצטרפו לפסק הדין.
בית הדין דחה את הערעורים. מכאן, והמוסד חויב לשלם לכל אחד מהמשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 3,500 ש״ח.
השלכות פסק הדין: הבטחת זכאות למענק עבודה מועדפת
פסק הדין המכונן מבסס הלכה חשובה: מעמדו של חייל משוחרר כמבוטח בביטוח אבטלה במשך השנה הראשונה לשחרורו הוא עצמאי. לכן, מעמד זה אינו נשלל או ״נבלע״ בשל מעמדו הנוסף כחבר או מועמד לחברות בקיבוץ או במושב שיתופי. יתרה מכך, הלכה זו תקפה גם ביחס לתקופה שקדמה לתיקון מס' 33 לחוק הביטוח הלאומי. אשר הרחיב את הזכאות באופן מפורש.
ההלכה החדשה מונעת פגיעה בזכויותיהם הסוציאליות של חיילים משוחררים. משום כך, היא מבטיחה שחייל לא יפסיד את זכאותו רק בשל בחירתו לשוב. ולהשתלב בקהילה הקיבוצית או המושבית ממנה בא. בנוסף, הפסיקה מבהירה כי הוראת סעיף 2 (3) לחוק הביטוח הלאומי.
המכירה בחבר אגודה שיתופית כ״עובד״, חלה גם לצורך קביעת הזכאות למענק עבודה מועדפת. כן, הפסיקה משלימה ומחזקת הלכה קודמת (עניין שחם). ומספקת ודאות משפטית למקרים דומים שהתעוררו בבתי הדין האזוריים בשנים שקדמו לתיקון החוק. בכך, בית הדין שומר על תכלית החוק לעודד השתלבות חיילים משוחררים בשוק העבודה.
כיצד לפעול לקבלת מענק עבודה מועדפת?
כדי לממש את הזכאות למענק עבודה מועדפת, חשוב להכיר את השלבים הנדרשים ואת התנאים הרלוונטיים. בנסיבות, המענק מיועד לחיילים משוחררים ששירתו שירות סדיר על פי חוק שירות ביטחון. ונועד לתמרץ אותם להשתלב בשוק העבודה בעבודות נדרשות, במקום לנצל את זכאותם לדמי אבטלה. הבנת ההליך יכולה לסייע רבות בקבלת הזכויות.
התנאים המזכים למענק עבודה מועדפת, כפי שפורטו בסעיף 127טז1(ב) לחוק הביטוח הלאומי. בשל, כוללים שני מרכיבים עיקריים:
- זכאות לדמי אבטלה: על החייל המשוחרר להיות זכאי לדמי אבטלה. חשוב לציין שחיילים משוחררים פטורים מתקופת אכשרה הנדרשת בדרך כלל.
- עבודה מועדפת: על החייל לעבוד שישה חודשים לפחות מתוך שנתיים מיום שחרורו בעבודה שהוגדרה כמועדפת והוצעה על ידי לשכת שירות התעסוקה.
- פנייה ללשכת שירות התעסוקה. יש לפנות אל הלשכה בתוך השנה הראשונה לשחרור ולקבל הפניה לעבודה מועדפת.
- עבודה בעבודה מועדפת. יש לעבוד שישה חודשים לפחות מתוך שנתיים מיום השחרור בעבודה שהוגדרה כמועדפת.
- תיעוד תקופת העבודה והשכר. מומלץ לוודא שהמעסיק, ובכלל זה הקיבוץ או המושב, מתעד את תקופת העבודה ואת השכר ששולם.
- הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי. מגישים תביעה למענק בצירוף התיעוד המתאים.
- ייעוץ משפטי בשלב מוקדם. מימוש הזכאות מול המוסד עשוי להיות מורכב, ולעיתים נדרש ליווי של עורך דין ביטוח לאומי, לצד בחינת הזכויות שמקורן בדיני העבודה.
אם אתם חיילים משוחררים השבים לקיבוץ או למושב שיתופי. לאחר, חשוב שתפנו אל לשכת שירות התעסוקה בתוך השנה הראשונה לשחרורכם. שם תוכלו לקבל הפניה לעבודה מועדפת. כמו כן, מומלץ לוודא שהקיבוץ או המושב יתעדו את תקופת עבודתכם ואת השכר ששולם.
כדי שתוכלו להציג תיעוד מתאים למוסד לביטוח לאומי. לפני, קבלת ייעוץ משפטי בשלב מוקדם עשויה להבטיח את מימוש הזכויות באופן מלא.
פסק הדין מבסס זכאות עצמאית של חייל משוחרר גם כחבר קיבוץ או מושב שיתופי, ולעיתים נדרשת התמודדות מול המוסד לביטוח לאומי.
לבדיקת המקרה שלכם בליווי עורך דין ביטוח לאומי חייגו 1-700-555-996.
שאלות ותשובות בנוגע לפסק הדין ולמענק עבודה מועדפת
מה קבע בית הדין הארצי לעבודה בעניין דוידסקו?
בית הדין קבע כי חייל משוחרר נחשב מבוטח בביטוח אבטלה במשך השנה הראשונה לשחרורו מכוח מעמדו כחייל משוחרר, גם אם הוא חבר או מועמד לחברות בקיבוץ או במושב שיתופי, ולכן זכאי למענק עבודה מועדפת. ערעורי המוסד לביטוח לאומי נדחו.
מהם מספרי התיק של פסק הדין?
מדובר בערעורים המאוחדים עב״ל 137/99 ועב״ל 307/99 בבית הדין הארצי לעבודה, המוסד לביטוח לאומי נ' הילה דוידסקו (ואח'), שהוכרעו ביום 26.05.2005.
מדוע נקבע שחייל משוחרר חבר קיבוץ זכאי למענק, למרות שחברי קיבוץ אינם מבוטחים בביטוח אבטלה?
בית הדין קבע כי לחייל משוחרר יש ״שני כובעים״, וכי מכוח מעמדו כחייל משוחרר הוא נחשב מבוטח בביטוח אבטלה בשנה הראשונה לשחרורו לפי סעיף 127א(2) לחוק, ללא תלות במעמדו כחבר אגודה שיתופית.
מהם התנאים למענק עבודה מועדפת לפי פסק הדין?
לפי סעיף 127טז1(ב) לחוק הביטוח הלאומי נדרשים שני מרכיבים: זכאות לדמי אבטלה (חיילים משוחררים פטורים מתקופת אכשרה), ועבודה מועדפת של שישה חודשים לפחות מתוך שנתיים מיום השחרור, שהוצעה על ידי לשכת שירות התעסוקה.
האם ההלכה חלה גם על מי שהשתחרר לפני 1.4.1995?
כן. בית הדין קבע שההלכה תקפה גם ביחס לתקופה שקדמה לתיקון מס' 33 לחוק הביטוח הלאומי, אשר נכנס לתוקף לגבי חיילים שהשתחררו מיום 1.4.1995 ואילך ועיגן את הזכאות במפורש.
מה חויב המוסד לביטוח לאומי לשלם בעקבות הדחייה?
בית הדין דחה את הערעורים וחייב את המוסד לשלם לכל אחד מהמשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 3,500 ש״ח.
סיכום
פסק הדין עב״ל 137/99. מעבר לכך, ועב״ל 307/99 של בית הדין הארצי לעבודה מהווה אבן דרך חשובה בהגנה על זכויותיהם של חיילים משוחררים. בית הדין קבע כי חיילים משוחררים. גם אלה שהם חברים או מועמדים לחברות בקיבוץ או במושב שיתופי, זכאים למענק עבודה מועדפת.
הוא דחה את ערעורי המוסד לביטוח לאומי. חרף, פסק הדין מבהיר כי מעמד חייל משוחרר כמבוטח בביטוח אבטלה בשנה הראשונה לשחרורו הוא עצמאי. מעמד זה אינו נשלל בשל השתייכותו לאגודה שיתופית. בכך, הפסיקה מבטיחה כי חיילים משוחררים המשתלבים מחדש בקהילתם ייהנו מהתמריצים הכלכליים המגיעים להם.
יש לפעול בהתאם להוראות החוק ולפנות לייעוץ משפטי, במיוחד במקרים מורכבים. על אף, בית הדין הארצי קבע. כי המוסד לביטוח לאומי ישלם לכל אחד מהמשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
