בקצרה: בית המשפט העליון (ע"א 7380/06 ו-8637/06, חוטר-ישי נגד ידיעות אחרונות) קבע ב-02.03.2011 כי ארבע כתבות על עורך הדין דרור חוטר-ישי, כולל כתבה שכללה את המילה "כנופיה", אינן לשון הרע. בית המשפט קבע שאיש ציבור חשוף לביקורת עיתונאית חריפה כשהעובדות המרכזיות נכונות והנושא ציבורי, וכי חופש הביטוי זוכה למשקל מיוחד במקרים כאלה.
פסק הדין המכונן של בית המשפט העליון בתיקים ע״א 7380/06 ו-8637/06 מדגיש את נושא לשון הרע של איש ציבור ומשפיע על תקדימים בתחום. בפסק דין שניתן ב-02.03.2011 על ידי השופטים א' גרוניס, מ' נאור ו-ס' ג'ובראן, נדון תביעה של עורך הדין דרור חוטר-ישי נגד עיתונאים ועורך של עיתון ״ידיעות אחרונות״. בית המשפט נדרש לאזן בין הזכות לשם טוב של איש ציבור לבין חופש הביטוי העיתונאי, ולבסוף קבע כי הכתבות אינן לשון הרע.
רקע והעובדות המרכזיות בפרשה
לשון הרע של איש ציבור הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, בין השנים 1997-1998 פרסמה ״ידיעות אחרונות״ ארבע כתבות על דרור חוטר-ישי. אז יו״ר לשכת עורכי הדין. הכתבות עסקו בטענות לגבי רכישת קרקעות ירוקות וניסיון להשתלט על החברה להגנת הטבע. בנוסף, כותרת אחת ציטטה את חבר הכנסת יוסי שריד.
ואמרה: ״כנופיית חוטר-ישי עלולה לחסל את השטחים הירוקים״.
הכתבות תיארו גם קריאות של חברי כנסת לחקירה פלילית, שיחות על גיוס חברים למטרה פוליטית. בנוסף, ולבסוף דווח על ״תבוסה״ של חוטר-ישי בבחירות לחברה להגנת הטבע.
| נתון | פרטים |
|---|---|
| הערכאה | בית המשפט העליון |
| מותב | השופטים א' גרוניס, מ' נאור, ס' ג'ובראן |
| תאריך פסק הדין | 02.03.2011 |
| פסיקת המחוזי (ערכאה קמא) | קיבל את התביעה חלקית בנוגע לכותרת אחת, פיצוי של 30,000 ש״ח |
| תוצאת הערעור בעליון | ערעור חוטר-ישי נדחה, ערעור העורך והמפרסם התקבל, אף הכתבה אינה לשון הרע |
טענותיו של חוטר-ישי ופסק הדין במחוזי
חוטר-ישי טען שהכתבות כוללות עובדות כוזבות שפגעו במוניטין שלו. עם זאת, בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בראשות ד״ר ד' פלפל, קיבל את התביעה חלקית. הוא קבע שכותרת הכתבה השנייה, שבה השתמשו במילה ״כנופיה״, מהווה לשון הרע, והורה לשלם פיצוי של 30,000 ש״ח.
הוא דחה את שאר הטענות בהתבסס על הגנת אמת הפרסום ותום הלב, תוך התייחסות לנושאים מורכבים כגון הגנת פרטיות והסרת תוכן ברשת: מדריך משפטי מקיף לזכויותיך.
הצדדים ערערו: חוטר-ישי ביקש לבטל את דחיית התביעות, והעורך והמפרסם ביקש לבטל את פיצוי הכותרת.
השאלה המשפטית המרכזית בפני בית המשפט העליון
האם ארבעת הכתבות, במלואן או בחלקן, עומדות בתנאי לשון הרע של סעיפים 1-2 לחוק איסור לשון הרע, תשכ״ה-1965. בנוסף, על בית המשפט לבחון את הגנת אמת הפרסום והגנת תום הלב. במיוחד, יש לבדוק האם השימוש במילה ״כנופיה״, כמצוטט מציטוט של חבר כנסת, מהווה לשון הרע כלפי איש ציבור.
אזהרה: פסק הדין שלעיל ניתן ב-2011, ועוסק בהוראות חוק איסור לשון הרע כפי שהיו אז. אין להסתמך על התיאור לעיל כמקור בלעדי לגבי המצב המשפטי העדכני, ויש לבדוק את הדין והפסיקה הנוכחיים מול עורך דין.
הכרעת בית המשפט העליון ונימוקיה
השופטים מ' נאור. לעומת זאת, א' גרוניס ו-ס' ג'ובראן דחו את ערעור חוטר-ישי וקיבלו את ערעור העורך והמפרסם. הם קבעו כי אף הכתבה השנייה איננה לשון הרע. בית המשפט השתמש במבחן הרביע-שלבי משיקו, ובדק את המשמעות האובייקטיבית של הפרסום בעיני הקורא.
בהתאם לממצא העובדתי, חוטר-ישי השתתף ברכישת שטחים חקלאיים. לכן, הכתבה הראשונה חוסה תחת הגנת אמת הפרסום. בנוסף, מצאו כי ההקשרים הפוליטיים והציבוריים מצדיקים משקל מיוחד לחופש הביטוי.
חופש הביטוי אל מול הזכות לשם טוב
בית המשפט הדגיש את מעמדו הציבורי של חוטר-ישי וכיו״ר לשכת עורכי הדין. עם זאת, הוא ציין כי חופש הביטוי זוכה למעמד של עליונות במקרים של עניינים ציבוריים. על כן, פסק הדין מקנה משקל משמעותי לזכות הציבור לדעת, במיוחד כאשר עובדות מרכזיות נכונות. מי שמעוניין להבין את ההקשר הרחב של דיני התקשורת יכול לעיין במדריך עורך דין תקשורת ומדיה.
לתשומת לב: פסק הדין המתואר במאמר זה עוסק בעובדות התיק כפי שנדונו בבית המשפט בשנת 2011, ואינו מהווה חוות דעת עדכנית. מי שמתמודד עם פרסום פוגעני כיום נדרש לבחון את הדין והפסיקה העדכניים אצל עורך דין, ולא להסתמך על המקרה הספציפי הזה בלבד.
המשמעות המעשית של פסק הדין
הפסקה מסייעת לתקשורת להימנע מתביעות דיבה בגין כותרות תקיפות. בנוסף, היא מבהירה את גבולות שיקול הדעת השיפוטי בין טעם טוב לחופש הביטוי. לפיכך, פסק הדין מחזק את עקרון האיזון בין לשון הרע של איש ציבור לבין חופש הביטוי העיתונאי. תביעת לשון הרע מתבררת כתביעה אזרחית, ומי שמעוניין להבין את המסלול הדיוני הכללי יכול לעיין במדריך עורך דין משפט אזרחי. לעיון נוסף: לשון הרע.
- אמת הפרסום: פרסום מדויק ובעל עניין ציבורי מגונן היטב.
- איש ציבור: ביקורת על אנשי ציבור נהנית מהגנת חופש הביטוי.
- הבעת דעה: בית המשפט אינו מטיל סטנדרטים של טעם טוב על העיתונות.
- ציטוטים: ציטוט אמירות של איש ציבור, אפילו חריפות, מוגן בדרך כלל.
נפגעתם מפרסום שלדעתכם מהווה לשון הרע, או קיבלתם דרישה בעקבות פרסום שכתבתם? לבחינת המצב שלכם לאור פסיקת בית המשפט העליון, פנו אלינו בטלפון 1-700-555-996.
שאלות ותשובות נפוצות על לשון הרע כלפי איש ציבור
האם השימוש במילה "כנופיה" בכתבה נגד עורך דין נחשב לשון הרע?
בית המשפט העליון קבע שלא, במקרה הנדון. בית המשפט המחוזי אמנם קבע כך לגבי אחת הכתבות, אך בית המשפט העליון הפך את הקביעה וקבע כי גם אותה כתבה אינה לשון הרע.
מה קבע בית המשפט העליון לגבי ביקורת על אנשי ציבור?
נקבע כי איש ציבור חשוף לביקורת עיתונאית נרחבת יותר, וכי כאשר העובדות המרכזיות נכונות והנושא הוא ציבורי, חופש הביטוי זוכה למשקל מיוחד מול הזכות לשם טוב.
מהי הגנת אמת הפרסום בתביעת לשון הרע?
הגנה הקובעת שפרסום מדויק ובעל עניין ציבורי מוגן, גם אם הוא פוגעני, כל עוד העובדות המרכזיות בו נכונות.
האם ציטוט של חבר כנסת יכול לחשוף עיתון לתביעת לשון הרע?
בפסק הדין הנדון נקבע שציטוט אמירות של איש ציבור, אפילו חריפות, מוגן בדרך כלל, ובית המשפט אינו מטיל סטנדרטים של טעם טוב על העיתונות.
מה תוצאת הערעורים ההדדיים בפרשת חוטר-ישי נגד ידיעות אחרונות?
בית המשפט העליון דחה את ערעור חוטר-ישי וקיבל את ערעור העורך והמפרסם, כך שאף אחת מהכתבות לא הוכרה כלשון הרע.
הערה: המאמר מהווה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
