דלג לתוכן הראשידלג לתפריט נגישות
ראשי אודותינו צור קשר
בית / דיני בנקאות / פורום לא נאות תביעת בנק: מתי בית משפט ידחה תביעה?
דיני בנקאות

פורום לא נאות תביעת בנק: מתי בית משפט ידחה תביעה?

ע
עו"ד ליאור מלכא | | 4 דקות קריאה

פורום לא נאות תביעת בנק פלסטיני הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, האם בית משפט נדרש לדון בתביעה כאשר רוב הזיקות אינן מצביעות עליו כפורום טבעי. תביעת בנק פלסטיני נגד לקוח ישראלי הגיעה לבית משפט השלום בחדרה. שם התעוררה סוגיית הפורום הלא נאות. פסק דין זה ממחיש כיצד מערכת המשפט מכריעה בסוגיות בינלאומיות מורכבות. להרחבה ראו: סיכונים שחייבים להכיר בערבות בנקאית לפני שחותמים.

וקובע אמות מידה ליישום דוקטרינת הפורום הלא נאות. בנוסף, המאמר ידון בהליך, בנימוקי בית המשפט ובהשלכותיו המעשיות על תביעות דומות.

ההליך, הצדדים והרקע המשפטי

ההליך, אשר נדון בבית משפט השלום בחדרה, מספרו ת״א 1967-08. עם זאת, הצדדים המעורבים היו בנק פלסטין הבינלאומי סניף מרכזי אלבירה (התובע) ומוחסן חסן עלי מסאלחה (הנתבע). כב' השופטת הדסה אסיף נתנה את ההחלטה ביום 07.12.2008.

הבנק, שמקום מושבו ברמאללה, הגיש תביעה כספית נגד לקוח ישראלי. כתוצאה מכך, התביעה עסקה באשראי שהבנק העניק ללקוח בשטחי הרשות הפלסטינית. הנתבע, מנגד, ביקש לעכב את ההליכים ולמחוק את התביעה בטענה. כי הפורום המתאים לדון בה אינו בית משפט בישראל, אלא הרשות הפלסטינית.

הוא טען כי מירב הזיקות לסכסוך מצביעות על הרשות כפורום הטבעי.

טענות הצדדים וליבת הסכסוך

התובע, בנק פלסטין הבינלאומי, העניק לנתבע אשראי. לעומת זאת, ייעודו של אשראי זה היה לשיווק ומכירת מספוא בשטחי הרשות הפלסטינית. ההסכמים בין הצדדים נחתמו ונוסחו בשפה הערבית. וכללו תנייה ברורה לפיה הדין הפלסטיני יחול על ההתקשרות. לעיון נוסף: סודיות בנקאית: מדריך מקיף לזכויותיכם ותפקיד עורך הדין.

התובענה הוגשה תחילה בבית משפט בירושלים ולאחר מכן הועברה לבית משפט השלום בחדרה. לדוגמה, הנתבע, שכתובתו במסמכי הבנק צוינה כתחומי הרשות, ביקש את מחיקת התביעה. הוא טען כי אין זה הפורום הנאות לדון בה. עם זאת, הוא לא חלק על סמכות השיפוט הפורמלית של בית המשפט.

אשר נוצרה עקב המצאת כתב התביעה לידיו בישראל.

השאלה המשפטית והכרעת בית המשפט בעניין פורום לא נאות בתביעת בנק פלסטיני

השאלה המשפטית המרכזית הייתה האם יש לעכב את ההליכים. לדוגמא, ולמחוק את התביעה בשל דוקטרינת הפורום הלא נאות. בית המשפט בחן זאת על יסוד מבחן ״מירב הזיקות״ וכן את האינטרס הציבורי בבירור התובענה. וזאת למרות היות הנתבע אזרח ישראל וקיומה של סמכות שיפוט פורמלית.

כב' השופטת הדסה אסיף קיבלה את בקשת הנתבע. כלומר, היא הורתה על מחיקת התובענה. בית המשפט קבע כי הפורום הטבעי לדון בה הוא הרשות הפלסטינית. בית המשפט הסביר כי אף על פי שההמצאה בוצעה כדין וקיימת סמכות פורמלית.

אין בכך כדי לשלול את שיקול הדעת שלא להפעיל את הסמכות. אולם, זאת במקום שהנתבע השכיל להראות כי קיים פורום זר טבעי יותר.

מבחן ״מירב הזיקות״ ונימוקי בית המשפט

בית המשפט יישם את מבחן מירב הזיקות, אשר נקבע בפסיקה רחבה. אמנם, הוא מנה מספר זיקות שהצביעו על הרשות הפלסטינית כפורום הנאות. ראשית, מקום מושבו של הבנק התובע הוא ברמאללה. שנית, שפת ההסכמים ומקום חתימתם היו בשפה הערבית וברשות הפלסטינית.

כמו כן, ההסכם כלל תניית דין זר הקובעת את הדין הפלסטיני.

יתרה מכך, מקום מתן האשראי ומטרתו היו בשטחי הרשות, וכתובת הנתבע, כפי שנרשמה במסמכי הבנק. הייתה בתחום הרשות. לעומת זאת, אזרחותו הישראלית של הנתבע הייתה הזיקה היחידה לישראל. בית המשפט קבע כי זיקה זו אינה בעלת משקל מכריע.

בנוסף, בית המשפט התייחס לירידה במשקלם של שיקולי הנוחות הגיאוגרפית בעידן התקשורת המודרנית. עם זאת, הוא ציין כי השיקולים המהותיים, כמו ציפיות סבירות של הצדדים והאינטרס הציבורי. נותרו על כנם. שיקולים אלו הובילו למסקנה כי לישראל אין עניין אמיתי בהליך.

בית המשפט דחה את טענת הבנק כי מחיקת התביעה תמנע ממנו לאכוף פסק דין עתידי. הוא קבע כי טענה זו חסרה ביסוס משפטי. לבסוף, בית המשפט חייב את הבנק בהוצאות הנתבע בסך 5,000 ₪ בתוספת מע״מ. נושא קשור: כספים בחשבון משותף לאחר פטירה: מדריך משפטי ליורשים.

המשמעות המעשית של ההחלטה

ההחלטה מדגישה את חשיבות דוקטרינת הפורום הלא נאות. במיוחד כאשר מדובר בתביעות בינלאומיות ובתביעת בנק פלסטיני. היא קובעת כי אזרחות ישראלית של נתבע, כשלעצמה, אינה מספיקה כדי להצדיק ניהול הליך בישראל. זאת כאשר יתר הזיקות המהותיות מצביעות על פורום זר. בנושא זה קראו גם: הגבלת חשבון בנק: כל מה שצריך לדעת על שיקים חוזרים וזכויותיך.

זיקות אלו כוללות את מקום ביצוע העסקה, שפת המסמכים, תניית דין זר ומקום מגורי העדים.

יתרה מכך, הפסיקה רלוונטית לתביעות מסחריות וכלכליות חוצות גבולות בין תושבי ישראל לגורמים ברשות הפלסטינית. היא מדגישה את משקלו של האינטרס הציבורי של מערכת המשפט. אינטרס זה מהווה שיקול נלווה, ולא בלעדי, בהכרעה בשאלת הפורום הנאות. לפיכך, במקרים דומים, יש לבחון היטב את מכלול הזיקות לפני הגשת תביעה בפורום שאינו טבעי.

הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.

עד כמה העמוד הזה עזר לך?
טרם דורג — היו הראשונים!
שתפו:
עו"ד ליאור מלכא
עו"ד ליאור מלכא
עו"ד ליאור מלכא, עורך דין מוסמך משנת 2009 (מ.ר. 53193), עם 18 שנות ותק בייצוג לקוחות פרטיים ועסקיים. מתמחה בדיני חוזים, משפט אזרחי, בנקאות, ליטיגציה וייפוי כוח מתמשך. הכותב והעורך המשפטי של המדריכים באתר Law-Tip.

צריכים ייעוץ משפטי?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

* הפנייה נשלחת ישירות לוואטסאפ

עקבו אחרינו