כן, אבל לא תמיד באופן מלא ולא באופן אוטומטי. תיק שנסגר בעילה של חוסר אשמה נמחק כליל ממרבית מאגרי המידע, ואילו תיק שנסגר בחוסר ראיות מספיקות או בחוסר עניין לציבור נשאר קיים במאגרי המשטרה, ורק החשיפה שלו מצטמצמת עם השנים. הדרכים לפעול הן בקשה לשינוי עילת סגירת התיק, פנייה לגורמים המוסמכים במשטרה ובפרקליטות, ובקשה לנשיא המדינה למחיקה או לקיצור תקופות ההתיישנות. כל מסלול נבחן לפי נסיבות התיק, ולכן חשוב לדעת מראש איזה מהם רלוונטי אליכם.
הרבה אנשים מגלים את הרישום רק ברגע הלא נכון: לפני מיון לתפקיד, בבקשה לרישיון, או בבדיקת רקע שהם לא ידעו שנעשית. גם כשלא הוגש כתב אישום וגם כשבית המשפט לא הרשיע, המידע על פתיחת התיק והחשד ממשיך לשבת במאגרים. המאמר מסביר מה בדיוק נשאר רשום, מי רשאי לראות אותו, מה ההבדל בין מחיקה להתיישנות, ואיך מגישים בקשה לנשיא המדינה, צעד אחר צעד.
מה נחשב רישום פלילי ללא הרשעה
רישום פלילי "רגיל" נוצר כאשר אדם הורשע בבית משפט בביצוע עבירה פלילית. ההרשעה מופיעה במרשם הפלילי וכוללת את פרטי העבירה, העונש שהוטל ומועדי ההתיישנות והמחיקה שלה.
רישום ללא הרשעה הוא סיפור אחר. הוא נוצר כשנפתח נגד אדם תיק חקירה פלילי, אך בסופו של דבר לא הוגש כתב אישום או שבית המשפט לא הרשיע אותו. התיק יכול להיסגר בעילות שונות, כמו חוסר אשמה, חוסר ראיות מספיקות או חוסר עניין לציבור, או להסתיים בהסדר מותנה. בכל אחד מהמקרים האלה לא הייתה הרשעה, אבל המידע על פתיחת התיק והחשד נשאר במאגרי המשטרה או במאגרים אחרים.
ההשלכות פחות חמורות מהרשעה, אך הן קיימות. המידע עלול להיחשף בפני גורמים המוסמכים לכך, כמו גורמי ביטחון, גופים ממשלתיים מסוימים ותאגידים ציבוריים הדורשים בדיקות רקע מעמיקות. בפועל הרישום עלול להיות מכשול בקבלת רישיונות ובתהליכי מיון לתפקידים ציבוריים או ביטחוניים רגישים. לכן גם רישום ללא הרשעה מצדיק פעולה למחיקתו או להגבלת חשיפתו.
מחיקה מול התיישנות: ההבדל שקובע הכול
שני המושגים נשמעים דומים ומתארים מצבים שונים לגמרי. התיישנות פירושה שהרישום ממשיך להתקיים במאגרי המשטרה, אך נגישותו מוגבלת מאוד לגורמים מצומצמים שהוסמכו לכך בחוק. מחיקה מתייחסת למצב שבו הרישום נמחק בפועל ממאגרי המידע הרלוונטיים, כך שהוא אינו קיים עוד או שקיים רק בתיקים פנימיים וארכיוניים של המשטרה שאינם נגישים כלל.
מועדי המחיקה וההתיישנות של רישומים פליליים, בין אם עם הרשעה ובין אם ללא הרשעה, קבועים בחוק המרשם הפלילי ותקנות השבים. אין מחיקה אוטומטית מלאה של רישום ללא הרשעה, אבל החשיפה שלו מוגבלת באופן משמעותי לאחר תקופת זמן מסוימת.
| עילת הסיום | מה קורה לרישום |
|---|---|
| סגירה מחוסר אשמה | המצב הטוב ביותר: המידע על התיק נמחק כליל ממרבית מאגרי המידע. |
| סגירה מחוסר ראיות מספיקות | הרישום נותר קיים במאגרי המשטרה. לאחר 7 שנים מיום סגירת התיק רק גורמים מצומצמים מאוד יכולים לצפות בו. |
| סגירה מחוסר עניין לציבור | כמו בחוסר ראיות: הרישום נשאר במאגרי המשטרה, והנגישות אליו מצטמצמת עם חלוף התקופה. |
| הסדר מותנה | אין הרשעה, אך המידע על קיום ההסדר נרשם ומופיע במאגרי המשטרה לתקופה מוגבלת, ולאחריה נמחק ממרבית מאגרי המידע. |
מי רשאי לראות רישום פלילי
היכולת לצפות ברישום פלילי מוגבלת בחוק, מתוך רצון לשמור על פרטיות הפרט ולאפשר לו שיקום. חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים קובעים רשימה סגורה של גופים וגורמים הרשאים לעיין במידע מהמרשם הפלילי.
הרשימה כוללת בין היתר את משטרת ישראל, הפרקליטות, בתי המשפט, גורמי ביטחון מסוימים וגופים בעלי סמכות ציבורית הדורשים בדיקת עבר פלילי לתפקידים מסוימים. אדם המבקש להתמנות לתפקיד ציבורי בכיר, או מי שמעוניין ברישיון נשק, יידרש לעבור בדיקה שתחשוף את רישומיו הפליליים.
מנגד, מעסיקים פרטיים או מוסדות חינוך בדרך כלל אינם רשאים לדרוש או לקבל את המידע הזה, ואדם פרטי אינו יכול לצפות במרשם הפלילי של אדם אחר, למעט מקרים חריגים הקבועים בחוק. מועמד שנדרש להציג מידע פלילי במסגרת הליך קבלה לעבודה יכול לברר את זכויותיו מול עורך דין דיני עבודה לפני שהוא מוסר מידע שאיש אינו רשאי לבקש ממנו.
ברישום ללא הרשעה מידת החשיפה מצומצמת עוד יותר. לאחר חלוף תקופת ההתיישנות רק גורמים בודדים, שהוסמכו לכך במפורש בחוק, יוכלו לצפות במידע. ההגבלה נועדה למנוע פגיעה מיותרת באדם שלא הורשע ולאפשר לו לחזור לשגרה ללא סטיגמה.
בקשה למחיקת רישום לנשיא המדינה: שלב אחר שלב
הסמכות המרכזית של נשיא המדינה בתחום היא מתן חנינה על הרשעה פלילית ועונש, אך גם במקרים של רישום ללא הרשעה הנשיא רשאי להורות על מחיקה או על קיצור תקופות ההתיישנות. ההחלטה נשענת על שיקולים של צדק, חמלה ושיקום, תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות של המבקש.
- איסוף מסמכים. גיליון הרשעות ורישומים מהמשטרה, מסמכים המעידים על נסיבות האירוע (פרוטוקולים מבית משפט, מכתבי סגירת תיק), והמלצות ממקומות עבודה, ממוסדות חינוך ומגורמים חברתיים.
- כתיבת מכתב הבקשה. המכתב מפרט את נסיבות המקרה, מסביר מדוע הרישום אינו משקף את אישיות המבקש כיום, ומדגיש את נסיבותיו האישיות, המקצועיות והמשפחתיות, בשילוב נימוקים הומניים ושיקומיים.
- הגשה ללשכת הנשיא. את הבקשה מגישים ללשכת נשיא המדינה יחד עם כל המסמכים הנלווים.
- בדיקה וחוות דעת. הלשכה מעבירה את הבקשה לגורמים שונים, בהם משרד המשפטים, משטרת ישראל וגורמי רווחה, לקבלת חוות דעתם.
- החלטת הנשיא. לאחר בחינת כל הנתונים וקבלת ההמלצות מתקבלת ההחלטה. היא סופית ואין עליה ערעור.
ההליך דורש ידע משפטי וניסיון בהתנהלות מול גורמי המדינה, ומכיוון שאין ערעור על ההחלטה, בקשה מנומקת ומבוססת היטב כבר בפעם הראשונה היא לא מותרות.
מסלולים נוספים לטיפול ברישום
הבקשה לנשיא אינה הדרך היחידה. אפשרות חשובה אחרת היא בקשה לשינוי עילת סגירת התיק, למשל מסגירה בחוסר ראיות לסגירה בחוסר אשמה, כאשר נסיבות המקרה מאפשרות זאת. השינוי הזה הוא לעיתים ההבדל בין רישום שנשאר במאגרים לבין רישום שנמחק. אפשר גם לפנות בבקשה לגורמים המשפטיים הרלוונטיים במשטרה או בפרקליטות לצורך מחיקת המידע או הגבלת חשיפתו, וכל גוף בוחן את המקרה לגופו ומתחשב במכלול הנסיבות.
כשרשות מסרבת לבקשת רישיון או היתר בשל רישום קיים, ההחלטה עצמה ניתנת לבחינה במסלול המנהלי, ועורך דין מנהלי יוכל להעריך אם יש עילה לתקוף אותה. את התמונה המלאה על כלל מסלולי המחיקה, כולל רישום שנוצר בעקבות הרשעה, אפשר למצוא במדריך מחיקת רישום פלילי.
עילת הסגירה, מועד סגירת התיק וזהות הגורם שמבקש לראות את הרישום קובעים אילו צעדים בכלל פתוחים בפניכם. בדיקה מקדימה חוסכת בקשה שנדחית ומאבדת זמן יקר.
שאלות נפוצות על מחיקת רישום פלילי ללא הרשעה
מה ההבדל בין מחיקה להתיישנות של רישום פלילי?
התיישנות פירושה שהרישום ממשיך להתקיים במאגרי המשטרה, אך הגישה אליו מוגבלת מאוד לגורמים מצומצמים שהוסמכו לכך בחוק. מחיקה פירושה שהרישום נמחק בפועל ממאגרי המידע הרלוונטיים, כך שאינו קיים עוד או שקיים רק בתיקים פנימיים וארכיוניים שאינם נגישים כלל. מחיקה מלאה מתרחשת לרוב במקרים של סגירת תיק בעילה של חוסר אשמה.
תיק שנסגר בלי כתב אישום עדיין מופיע איפשהו?
כן, אלא אם התיק נסגר בעילה של חוסר אשמה. בסגירה מחוסר ראיות מספיקות או מחוסר עניין לציבור הרישום נשאר קיים במאגרי המשטרה. מה שמשתנה עם הזמן הוא היקף החשיפה שלו, לא עצם קיומו.
כמה זמן לוקח עד שרישום ללא הרשעה מפסיק להיחשף?
בתיק שנסגר מחוסר ראיות מספיקות, לאחר 7 שנים מיום סגירת התיק רק גורמים מצומצמים מאוד יכולים לצפות ברישום. בחלק מהמקרים ניתן לקצר את התקופה הזו. המועדים המדויקים תלויים בסוג הרישום ובעילת הסגירה, ולכן כדאי לבדוק כל מקרה לגופו.
האם רישום ללא הרשעה מופיע בתעודת המידע הפלילי שאני מוציא לעצמי?
לאחר התיישנות הרישום הוא אינו מופיע בתעודה, מפני שהתעודה משקפת רק רישומים פעילים. עם זאת, גורמים מסוימים המוסמכים לכך בחוק יכולים עדיין לצפות ברישום. מדובר במגבלה על חשיפת המידע ולא במחיקה מוחלטת שלו.
אפשר לשנות את עילת סגירת התיק אחרי שהוא כבר נסגר?
במקרים מתאימים כן. עילת הסגירה היא בעלת חשיבות מכרעת: סגירה מחוסר אשמה מביאה למחיקת הרישום מרוב המאגרים, בעוד שסגירה מחוסר ראיות או מחוסר עניין לציבור משאירה אותו קיים. עורך דין פלילי יכול לבחון אם נסיבות התיק מאפשרות לבקש שינוי של העילה.
הסדר מותנה נחשב רישום פלילי ללא הרשעה?
הסדר מותנה מאפשר סגירת תיק פלילי בתנאים מסוימים, ללא הגשת כתב אישום וללא הרשעה. מבחינה פורמלית זו אינה הרשעה פלילית, אך המידע על קיום ההסדר נרשם ומופיע במאגרי המשטרה לתקופה מוגבלת. לאחר חלוף התקופה שנקבעה בחוק, המידע על ההסדר נמחק ממרבית מאגרי המידע, בדומה לסגירת תיק ללא הרשעה.
מעסיק פרטי רשאי לדרוש ממני להציג מידע פלילי?
ככלל, מעסיקים פרטיים ומוסדות חינוך אינם רשאים לדרוש או לקבל מידע מהמרשם הפלילי. הגישה למרשם מוגבלת לרשימה סגורה של גופים הקבועה בחוק. אם נדרשתם להציג מידע כזה בהליך קבלה לעבודה, כדאי לברר את זכויותיכם לפני שאתם מוסרים אותו.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
