הגשת תביעת גירושין: כל מה שחשוב לדעת לפני שמתחילים

ההחלטה לפרק קשר נישואין היא לרוב קשה ומורכבת, ולאחר שהיא מתקבלת עולה מיד השאלה הפרקטית: איך מגישים גירושין. אנשים רבים חשים אובדן דרך בתחילת ההליך, ואינם יודעים מאיפה מתחילים. הגשת תביעת גירושין מתחילה בבחירת הערכאה הנכונה. להלן מידע שיעזור לכם בהתמודדות עם האתגרים המשפטיים, ובבחירת המסלול הנכון בליווי עורך דין גירושין למזונות, משמורת וחלוקת רכוש.

דרך המסמכים הנדרשים ועד לצעדים הראשונים המתרחשים לאחר הגשת התביעה. כתוצאה מכך, נסביר על הליך יישוב הסכסוך, על משמעות מרוץ הסמכויות ועל החשיבות של גישור. בנוסף, שיכול לייצר הסדר טוב יותר.

לפני שמגישים טופס כלשהו. עם זאת, יש להבין כי ההחלטה המרכזית בהליך הגשת תביעת גירושין היא בחירת הערכאה המתאימה. לפיכך, מדובר בהחלטה אסטרטגית המשפיעה באופן ניכר על מקום הדיון בכל הנושאים הכרוכים בגירושין. ולעיתים גם על תוצאות ההליך.

במערכת המשפטית קיימות שתי ערכאות מרכזיות הדנות בענייני גירושין: בית הדין הרבני, ובית המשפט לענייני משפחה.

על כן, חשוב להבין מה כל ערכאה יכולה לדון. לעומת זאת, בית הדין הרבני מוסמך לדון בגירושין עצמם ובענייני כשרותם, ומוסמך לדון גם בעניינים נלווים כאשר הם נכרכו כדין בתביעת הגירושין. סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה בנושאים הנלווים היא סמכות רחבה, אך היא אינה ייחודית לו. מי שמגיש ראשון ובאיזו ערכאה, הוא זה שלרוב קובע את מקום הדיון בשאר הנושאים.

הרי שבנושאים הכרוכים ניתן לבחור את הערכאה. לכן, יש להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום, בטרם מגישים בקשת גירושין. ליווי של עורך דין דיני משפחה לצוואות, ירושה והסכמי ממון מסייע לבחון את מכלול ההשלכות עוד לפני ההגשה הראשונה.

בקשה ליישוב סכסוך: השלב הראשון בפועל

הצעד הראשון המעשי בהליך הגשת תביעת גירושין מתחיל בדרך כלל בהגשת ״בקשה ליישוב סכסוך״. לדוגמה, רבים אינם מודעים לקיומו של הליך זה, אך הוא מחויב על פי חוק. הבקשה מוגשת למזכירות בית המשפט לענייני משפחה או למזכירות בית הדין הדתי, לפי בחירת הצד המגיש, והגשתה כרוכה באגרה. פגישות המהו״ת שמתקיימות לאחר מכן מתנהלות ביחידת הסיוע, וההליך ביחידת הסיוע עצמו אינו כרוך בתשלום.

מטרת ההליך היא לנסות להגיע להסכמות בין בני הזוג באמצעות פגישות מהו״ת ביחידת הסיוע, עוד לפני פתיחת הליכים משפטיים. גישור הוא אחת האפשרויות שנבחנות בפגישות אלה, ואינו הליך חובה.

במסגרת בקשה זו, בני הזוג עוברים פגישות מהו״ת (מידע. כלומר, היכרות ותיאום) עם עובדים סוציאליים מיחידת הסיוע. הם בוחנים את האפשרויות השונות ליישוב הסכסוך, לרבות גישור. לא ניתן להגיש תביעות גירושין או תביעות בנושאים הכרוכים לפני שחלפה התקופה הקבועה בחוק או שהתקבל אישור לכך.

הליך זה חשוב מאוד, אך הוא אינו מקבע את הערכאה שבה ידון התיק. המנגנון שונה: בתום תקופת עיכוב ההליכים עומדים למי שהגיש את הבקשה 15 ימים של זכות ראשונים להגיש תביעה לערכאה לבחירתו. לא ניצל את החלון הזה, רשאי הצד השני להגיש בעניינים שלא נתבעו, ואז הוא זה שקובע את הזירה.

תהליך הגישור בטרם הגשת תביעת גירושין

גישור הוא כלי רב עוצמה ויעיל ליישוב סכסוכים, במיוחד בהליכי הגשת תביעת גירושין. אולם, גישור הוא הליך וולונטרי וסודי, שבו בני הזוג נפגשים עם מגשר ניטרלי. המגשר מסייע להם להגיע להסכמות בעצמם, ללא התערבות שיפוטית. תהליך זה מהיר יותר, זול יותר, ולרוב מגיע להסדרים טובים יותר, במיוחד כאשר מעורבים ילדים.

מכיוון שבני הזוג הם אלה שקבעו אותם, ולא רק כשלב טכני בדרך לבית המשפט. המגשר יכול לסייע לצדדים לדון בנושאים כמו מזונות ילדים, משמורת ילדים, הסדרי שהות, חלוקת רכוש. וכל היבט אחר של הגירושין.

מה מצרפים להגשת תביעת גירושין?

תהליך הגשת תביעת גירושין מחייב צירוף של מספר מסמכים חשובים לבקשה. ואולם, חשוב להבין שאין ״טופס גירושין״ אחד ויחיד, אלא ההליך מורכב מכמה בקשות ותביעות נפרדות. המסמכים משתנים מעט בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה. אך ישנם מסמכים בסיסיים שחובה לצרף בכל מקרה.

רשימת המסמכים החיוניים

תעודת נישואין: זהו המסמך המעיד על קיום הנישואין. אם התעודה אבדה, ניתן להוציא העתק מרבנות העיר בה נישאו בני הזוג.

תעודות זהות של בני הזוג: צילום ברור של תעודות הזהות והספחים של שני בני הזוג.

פירוט נכסים והכנסות: הצד המגיש נדרש להציג פירוט ראשוני של נכסיו, התחייבויותיו, הכנסותיו והכנסות הצד השני, ככל שהמידע בידו. הדבר כולל פירוט חשבונות בנק, נכסי מקרקעין, כלי רכב, חסכונות, תיקי השקעות, זכויות סוציאליות (פנסיה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים) וכל רכוש משותף אחר. כאשר בין הנכסים יש דירה או קרקע, נדרשת גם היערכות מול עורך דין מקרקעין לקנייה, מכירה וליקויי בנייה.

תצהיר עובדות: תצהיר בחתימת הצד המגיש, המפרט את הרקע לעובדות התביעה, עילות הגירושין (בבית הדין הרבני), והבקשות הספציפיות מהערכאה. תצהיר זה חייב להיות מאומת על ידי עורך דין.

מסמכים נוספים רלוונטיים:

תעודות לידה של הילדים המשותפים.

הסכמים קודמים שנחתמו בין בני הזוג (כגון הסכם ממון).

מסמכים פיננסיים נוספים התומכים בטענות הצדדים (דפי חשבון, תלושי שכר, דוחות רווח והפסד לעצמאים).

במידה ויש בקשות לסעדים זמניים, יש לצרף אסמכתאות התומכות בבקשות אלה.

מכיוון שאיסוף המסמכים יכול להיות מורכב, רצוי להיעזר בעורך דין שילווה את התהליך. יחד עם זאת, עורך הדין יוכל לוודא שכל המסמכים הנדרשים מוגשים כחוק.

1. הגשת בקשה ליישוב סכסוך למזכירות: בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הדתי, לפי בחירתכם. ההגשה כרוכה באגרה, ומרגע זה מתחילה תקופת עיכוב ההליכים.

2. השתתפות בפגישות המהו״ת ביחידת הסיוע: עד ארבע פגישות, ללא תשלום. בפגישות נבחנות האפשרויות ליישוב הסכסוך, וביניהן גישור, שאינו חובה.

3. היערכות במקביל לתום התקופה: הכנת כתב התביעה, איסוף המסמכים והחלטה מושכלת על הערכאה. את זה עושים במהלך התקופה, לא אחריה.

4. ניצול 15 ימי זכות הראשונים: בתום התקופה עומדים למגיש הבקשה 15 ימים להגיש תביעה לערכאה לבחירתו. לא ניצל, הזכות עוברת לצד השני.

5. הגשת התביעה והמצאתה כדין: בצירוף התצהיר המאומת והאסמכתאות. המצאה תקינה היא תנאי לתקינות ההליך.

6. בקשת סעדים זמניים במידת הצורך: מזונות זמניים, הסדרי שהות זמניים או צו עיקול ומניעה כשקיים חשש להברחת נכסים.

7. סידור הגט בבית הדין הרבני: גם כאשר כל הנושאים הנלווים הוכרעו בבית המשפט לענייני משפחה, פקיעת הנישואין נעשית בבית הדין הרבני בלבד.

אגרות ופטורים: היבטים כספיים בהגשת תביעה

הגשת תביעת גירושין וכן תביעות נלוות כרוכה בתשלום אגרות לערכאות המשפטיות. מאידך, סכומי האגרות משתנים בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה. וכן בהתאם לסוג הבקשה או התביעה המוגשת. לדוגמה, אגרה עבור תביעת גירושין בבית הדין הרבני שונה מאגרה לתביעת מזונות בבית המשפט לענייני משפחה.

או לקבל הפחתה משמעותית בסכום האגרה. מצד שני, הפטורים ניתנים לרוב על בסיס מצב כלכלי קשה. כאשר הצד המגיש מוכיח כי אין לו היכולת לשאת בתשלום האגרה. על כן, ניתן להגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה לבית המשפט או לבית הדין.

בצירוף אסמכתאות על המצב הכלכלי. לסיכום, מסמכים אלו כוללים תלושי שכר, דפי חשבון בנק, אישורי קבלת קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי וכדומה.

השלבים לאחר הגשת תביעת הגירושין

לאחר הגשת תביעת גירושין וכלל המסמכים הנדרשים, ובמקרים מסוימים, גם מתן סעדים זמניים. לאור, הבנת שלבים אלו חשובה כדי להתכונן להמשך הדרך.

המצאה לצד השני

השלב הראשון לאחר הגשת התביעה הוא המצאתה לצד השני. כלומר, התביעה והמסמכים הנלווים צריכים להימסר באופן רשמי לבן או בת הזוג השני/יה. בהתאם, המצאה תקינה היא קריטית לתקינות ההליך המשפטי. לרוב, ההמצאה מתבצעת באמצעות שליח בית המשפט או באמצעות עורך דין.

ברגע שהתביעה הומצאה כדין, הצד השני מקבל פרק זמן מוגדר להגיש כתב הגנה משלו.

דיון ראשון וסעדים זמניים

לאחר הגשת כתב ההגנה או בחלוף המועד לכך, הערכאה המשפטית קובעת מועד לדיון ראשון. למעשה, דיון זה, לעיתים מכונה ״קדם משפט״, נועד לבחון את טענות הצדדים, לנסות ולהוביל אותם להסכמות. ולקבוע לוח זמנים להמשך ההליכים. במהלך הדיון או עוד לפניו, הצדדים יכולים לבקש סעדים זמניים.

סעדים זמניים ניתנים במקרים דחופים. ראשית, על מנת להבטיח את זכויות הצדדים עד למתן פסק דין סופי.

הסעדים הזמניים הנפוצים כוללים:

מזונות זמניים: במקרים בהם קיים צורך כלכלי מיידי, בית המשפט או בית הדין יכולים לפסוק מזונות זמניים לאישה ו/או לילדים.

הסדרי שהות זמניים: כאשר ישנם ילדים קטינים, ואין הסכמה על זמני השהות שלהם עם כל אחד מההורים, הערכאה יכולה לקבוע הסדרים זמניים.

צווי עיקול או מניעה: במקרים של חשש להברחת נכסים, ניתן לבקש צו עיקול זמני על רכוש או צו מניעה שיאסור על פעולות מסוימות בנכסים.

על כן, קבלת סעד זמני בהחלט יכולה להיות קריטית עבור אחד הצדדים. בית המשפט קובע מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית וראיות, ובכך ממשיכים את ההליך.

סידור הגט בבית הדין הרבני

כאשר בני זוג יהודים מעוניינים להתגרש, סידור הגט הוא שלב מחויב המציאות. והוא מתבצע באופן בלעדי בבית הדין הרבני. גם אם כל הנושאים הכרוכים (רכוש, מזונות, משמורת) נדונו והוכרעו בבית המשפט לענייני משפחה. בסופו של דבר, על מנת שהגירושין יהיו תקפים על פי ההלכה היהודית.

יש להגיע לבית הדין הרבני לסידור הגט. תהליך זה מתחיל בהגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני. או לחלופין בהגשת ״בקשה לאישור הסכם גירושין״ (במידה שהצדדים הגיעו להסכמות מחוץ לכותלי בית הדין).

במסגרת הדיון בבית הדין הרבני, יבחנו הדיינים את עילות הגירושין על פי ההלכה היהודית. לאחר שבית הדין משתכנע כי קיימת עילה לגירושין וכי הצדדים רוצים להתגרש. הוא קובע מועד לסידור הגט. במעמד הגט, נוכחים בני הזוג, הדיינים, ועדים, ומתבצעת הענקת הגט מהבעל לאישה.

לאחר מכן, בית הדין נותן ״פסק דין לגירושין״, המאשר כי הנישואין פקעו.

בני זוג שאינם יהודים או נישואים אזרחיים

האמור במאמר זה על הגשת תביעת גירושין מתייחס בעיקר לבני זוג יהודים שנישאו כדת. וכדין בישראל, או שנישאו בנישואים אזרחיים ורוצים לפרקם. אולם, חשוב לציין כי עבור בני זוג שאינם יהודים (נוצרים, מוסלמים, דרוזים), ההליך שונה בתכלית.

ההבחנה המכרעת היא דתם של בני הזוג ולא סוג הטקס שבו נישאו. מסלול התרת הנישואין בבית המשפט לענייני משפחה פתוח רק כאשר כל אחד מבני הזוג הוא בן דת אחרת, או כאשר אחד מבני הזוג לפחות אינו משתייך לעדה דתית מוכרת, כלומר יהדות, איסלאם, נצרות או הדת הדרוזית.

מכאן נובעת מסקנה מעשית שרבים מפספסים: שני בני זוג יהודים אינם עומדים בתנאי הסף של התרת נישואין, גם אם נישאו בנישואים אזרחיים בחו״ל. עניינם נתון לבית הדין הרבני, ופנייה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להתרת נישואין תידחה בהיעדר סמכות.

לעומת זאת, בני זוג מעורבים דתית, ובני זוג שאחד מהם אינו משתייך לעדה דתית מוכרת, פונים לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה ל״התרת נישואין״. מכאן, הליך התרת הנישואין מותאם למצבם הייחודי.

או לפרק את נישואיהם בעצמו אם אין להם סמכות דתית רלוונטית בישראל. למידע מקיף יותר בנושא, מומלץ לעיין במאמר המפרט את הליך התרת נישואין.

שאלות ותשובות נפוצות על הגשת תביעת גירושין

סיכום

הגשת תביעת גירושין היא תהליך מורכב הטומן בחובו היבטים משפטיים ורגשיים רבים. הן קריטיות להמשך הדרך ולתוצאותיו. חשוב לזכור שאין ״טופס גירושין״ אחד, אלא סדרת פעולות ובקשות. כדי לוודא שאתם פועלים בצורה מושכלת ומדויקת, ששומרת על זכויותיכם ועל טובת הילדים, כדאי להיערך מראש עם ייעוץ משפטי כבר בשלב יישוב הסכסוך.