בית הדין הארצי לעבודה (עב״ל 19745-05-15) קבע כי תאומים משני אבות זכאות לגמלאות לידה היא זכאות אחת בלבד, למרות שהאבות שונים ביולוגית. בדומה לסיבוכים בניהול זכויות משפטיות, גם נושא הירושה דיגיטלית ב-2026: כיצד לנהל נכסים וזהויות מקוונות לאחר פטירה דורש הבנה מעמיקה של הממשק בין דיני ירושה למציאות המודרנית.
תאומים משני אבות זכאות לגמלאות לידה הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, פסק דין זה מתמקד בשוויון בין תאים משפחתיים חד‑מיניים לתאים משפחתיים מסורתיים. בנוסף, הוא קובע שהחוק מתייחס לכל לידת תאומים כאל אירוע לידה יחיד. ולכן מעניק גמלה אחת בלבד.
הכרעת בית הדין האזורי וערעור לבית הדין הארצי
המשיב ובת זוגו נישאו בחו״ל בשנת 2009 ונרשמו במרשם האוכלוסין. ב‑30.12.2010 נולדו להם תאומים באמצעות פונדקאות: כל אחד מהאביים היה אב ביולוגי של אחד מהתאומים. הראשון ביקש דמי לידה ומענק לידה וקיבל את כל התשלומים. כולל הארכת דמי לידה עקב אשפוז. חשוב לשים לב כי גם מעבר לזכויות אלו, קיימים רגולציות נוספות המושפעות מרמת ההכנסה, כמו למשל מבחן הכנסות בקצבת אזרח ותיק.
השני הגיש תביעה נפרדת, אך המוסד לביטוח לאומי דחה אותה בטענה שמדובר באותה לידת תאומים.
המשיב ערער לבית הדין האזורי בתל אביב‑יפו. בית המשפט קיבל את ערעורו. בטענה שהליך רישום האבהות והבאת הילדים לארץ מצדיק מתן גמלאות נפרדות לכל הורה. המוסד לביטוח לאומי ערער לביהמ"ש הארצי.
השאלה המשפטית המרכזית: שתי זכאויות או אחת?
האם תאים משפחתיים חד‑מיניים, שבהם תאומים משני אבות זכאות לגמלאות לידה מתבקשת, זכאים למענק אשפוז, מענק לידה ודמי לידה כפולים? או שמא הזכאות צריכה להיות זהה לזו של תאים משפחתיים מסורתיים?
הכרעת בית הדין הארצי ונימוקיו
בית הדין, בהרכב של הנשיא יגאל פליטמן והשופטים אילן איטח ומשה טוינה. קיבל את ערעור המוסד. לכן, הוא ביטל את פסק הדין של בית המשפט האזורי. ראשית, הוא ציין שהזכות החוקתית של זוג חד‑מיני מחייבת השוואת תנאי הזכאות לתא משפחתי מסורתי.
שנית, הוא הדגיש שבתא משפחתי מסורתי הריון. ולידה אחת מעניקים זכאות אחת בלבד למענק אשפוז (סעיף 43). למענק לידה (סעיף 44) ולדמי לידה (סעיף 49). בנוסף, החוק קובע במפורש שאין לשלם דמי לידה נוספים כאשר כבר שולמו לבן או בת הזוג.
לבסוף, בית הדין ציין שהליך רישום האבהות והבאת הילדים לארץ אינו רלוונטי לקביעת מספר הגמלאות. מכיוון שהמקרה דומה ללידת תאומים רגילה, החליט על מתן גמלה אחת בלבד.
המשמעות המעשית של פסק הדין
פסק הדין יוצר תקדים משמעותי בתחום תאומים משני אבות זכאות לגמלאות לידה. הוא מבסס את עקרון השוויון ומונע העדפה של תאים משפחתיים חד‑מיניים על פני תאים מסורתיים. בנוסף, הוא מעניק למוסד לביטוח לאומי קריטריונים ברורים לבחינת תביעות מורכבות. במידה ויש צורך בבחינה נוספת של המצב הרפואי, ניתן להגיש ערר על ועדה רפואית: איך מערערים ומגדילים אחוזי נכות כדי להשיג את המענק המגיע לכם.
- האירוע הקובע את מספר הגמלאות הוא הלידה, לא מספר האבות.
- החוק מחייב מתן גמלה אחת בלבד במקרים של תאומים, ללא קשר למצב האבות.
- החלטות עתידיות ייבססו על השוואה ישירה לתקנות בתא משפחתי מסורתי.
למי פסק הדין רלוונטי?
הפסקה נוגעת לזוגות חד‑מיניים המתכננים פונדקאות, במיוחד כאשר מדובר בתאומים משני אבות. בנוסף, היא משפיעה על נציגי המוסד לביטוח לאומי שמטפלים בתביעות גמלאות לידה. ולכן, כל משפחה במצב דומה צריכה להיות מודעת למסקנות הפסקה.
עם זאת, יש לזכור שכל מקרה נבחן לגופו. לדוגמה, רישום אבות, הכרה באבהות ותהליכי הובלה עשויים להשפיע על הליך הבקשה. אך לא על העיקר – מספר הגמלאות. כמו גם במקרים של תאונת עבודה: זכויות שעובדים לא מכירים וחובה להכירן, כל מקרה נבחן לגופו.
סיכום
בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעור המוסד וקבע כי תאומים משני אבות זכאות לגמלאות לידה מתקבלים כזכאות אחת בלבד, בהתאם לחוק. ההחלטה משווה תנאי זכאות של תאים משפחתיים חד‑מיניים לתאים מסורתיים, ומחזקת את עקרון השוויון בדיני הביטוח הלאומי. לכל מי שנמצא במצב דומה מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי.
הערה: המאמר מספק מידע כללי ואיננו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
