החלטה שמסרבת לשחרר סניגור היא החלטת ביניים, ועליה אין ערעור מיידי. את ההשגה עליה מעלים בדרך כלל רק בערעור על פסק הדין הסופי. עתירה לערכאה הגבוהה אינה דרך עוקפת לערעור כזה, והיא תתקבל רק במקרים חריגים ביותר, כמו חוסר סמכות, שרירות קיצונית או נזק שאי אפשר לתקן אחר כך. מי שיש לו מחלוקת עם סניגורו צריך לנסות קודם ליישב אותה או לפעול בדרכים הדיוניות הרגילות.
המאמר דן בעתירה נגד כפיית ייצוג וביכולת של נאשם לתקוף החלטת ביניים בהליך פלילי בפני בג״ץ.
בפסק הדין של בית המשפט העליון בבג״ץ 4084/20 לורי שם טוב נ׳ כבוד השופט בני שגיא, בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ואח׳ (כב׳ השופטים ע׳ פוגלמן, ע׳ ברון וע׳ גרוסקופף, 28.6.2020) נקבע כי בג״ץ איננו ערכאת ערעור רגילה על החלטות ביניים. לפיכך, רק במקרים חריגים ביותר ניתן לצפות להתערבותו של בית המשפט.
החלטת ביניים ועתירה נגד כפיית ייצוג
במקרה זה ביקשה הנאשמת לשחרר את סניגורה בשל חילוקי דעות שנוצרו ביניהם, ובית המשפט המחוזי דחה את הבקשה. בנוסף, הנאשם אינו רשאי לערער מיידית על החלטה כזו. עם זאת, ניתן לערער רק במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי.
פרטי ההליך: בג״ץ 4084/20
העתירה הוגשה על ידי לורי שם טוב, שייצגה את עצמה, נגד כבוד השופט בני שגיא מבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, וכן נגד בית המשפט העליון, פרקליטות המדינה ועו״ד דניאל חקלאי. פסק הדין ניתן ביום 28.6.2020 בהרכב השופטים ע׳ פוגלמן, ע׳ ברון וע׳ גרוסקופף, שכתב את פסק הדין. ביום 16.6.2020 דחה בית המשפט המחוזי (ת״פ 14615-04-17) את בקשתה לשחרר את הסניגור, עו״ד דניאל חקלאי. העותרת ערערה על ההחלטה, והערעור נדחה על ידי רשם בית המשפט העליון (בש״פ 3983/20 שם טוב נ׳ מדינת ישראל, 23.6.2020), משום שעל החלטה שלא לשחרר סניגור אין אפשרות לערער בשלב זה. לאחר מכן הגישה את העתירה, שכינתה «עתירה מנהלית נגד כפיית ייצוג בבית משפט פלילי».
סוגיית הייצוג
בית המשפט העליון הזכיר בפסק הדין את חשיבותו של הייצוג המשפטי בהליך הפלילי בכלל, ובהליך מורכב כמו זה שמתנהל נגד העותרת בפרט. העותרת עצמה טענה כי כפיית ייצוג על נאשם, חרף רצונו, פוגעת באוטונומיה שלו ובחוק כבוד האדם וחירותו.
בעניינה של העותרת, בעקבות הסכמת המדינה ובשל נסיבותיו החריגות של המקרה, התיר בית המשפט המחוזי ביום 11.10.2019 לעותרת לבחור סניגור פרטי שייצג אותה במימון ציבורי.
השאלה המשפטית והכרעת בית המשפט
בית המשפט קבע כי העתירה אינה עומדת בתנאי החריגות המאפשרים התערבות בג״ץ. בנוסף, הוא ציין כי העותרת ניסתה להציג טענות עקרוניות, אך בפועל תקפה החלטת ביניים ספציפית.
כך, בית המשפט חיזק את הכלל הקובע כי החלטות ביניים אינן ניתנות לערעור נפרד.
מתי בג״ץ מתערב?
בג״ץ יתערב בהחלטת ביניים בהליך פלילי רק במקרים חריגים: כשהערכאה הדיונית החליטה בחוסר סמכות או מתוך שרירות קיצונית, או כשדחיית העתירה תגרום לנזק שלא ניתן יהיה לתקן בערעור על פסק הדין הסופי.
במקרה של לורי שם טוב, בית המשפט קבע כי לא נוצרו תנאים אלו. כעניין שלמעלה מן הצורך ציין בית המשפט כי בשורת החלטות קודמות הודגשה חשיבות ייצוגה של העותרת, ובהן מינוי סניגור פרטי במימון ציבורי, וכי בקשתה לשחרר את הסניגור הוגשה בשלב מוקדם, לאחר שבחרה בו בעצמה, ובשל מחלוקות פתירות.
המשמעות המעשית של דחיית עתירה נגד כפיית ייצוג
ככלל, ערעור על פסק הדין הסופי הוא הדרך לתקוף החלטות ביניים בהליך הפלילי.
לכן, ניסיון להשתמש בבג״ץ כערכאת ערעור על החלטות ביניים נדחה בדרך כלל.
שאלות ותשובות
מהי «כפיית ייצוג»?
זה הכינוי שנתנה העותרת בבג״ץ 4084/20 למצב שבו בית המשפט מסרב לשחרר סניגור מייצוג, חרף רצון הנאשם. בקשה לשחרור סניגור נבחנת לפי נסיבות המקרה: בעניינה של העותרת נימק בית המשפט המחוזי את הדחייה בשלב המוקדם שבו הוגשה הבקשה, בכך שהיא עצמה בחרה בסניגור ובכך שהמחלוקות ביניהם פתירות.
למה בג״ץ אינו דן בהחלטות ביניים?
בהליך פלילי אין ערעור על החלטות ביניים, למעט חריגים שבדין, וההשגה עליהן נעשית בערעור על פסק הדין הסופי. לכן בג״ץ אינו יושב כערכאת ערעור עליהן, אלא במקרים חריגים.
האם ניתן לערער על החלטה שלא לשחרר סניגור?
לא ניתן לערער מיידית. ערעור אפשרי רק במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי.
מה היו נימוקי בית המשפט לדחיית העתירה?
בית המשפט קבע כי עניינה של העותרת אינו נמנה על המקרים החריגים שבהם בג״ץ מתערב, וכי בפועל היא תקפה את החלטת 16.6.2020. עוד ציין שההחלטה ממשיכה קו של החלטות שהדגישו את חשיבות ייצוגה, ולכן אין בה עילה להתערבות.
מה משמעות דחיית עתירה ללא צו הוצאות?
הדחייה ללא צו הוצאות משמעה שבית המשפט לא חייב את העותרת לשלם את ההוצאות של המשיבים.
מה קרה לייצוג הציבורי של העותרת?
בקשת הסניגוריה הציבורית להשתחרר מייצוגה נדחתה, ובערעור קבע בית המשפט העליון שיש לעשות ניסיון נוסף עם סניגורים חדשים. הניסיון לא צלח, וביום 3.6.2019 שוחררה הסניגוריה לבקשה המשותפת של הצדדים. בהמשך, בעקבות הסכמת המדינה, התיר בית המשפט המחוזי ביום 11.10.2019 לעותרת לבחור סניגור פרטי במימון ציבורי, וביום 22.4.2020 מינתה את עו״ד דניאל חקלאי.
מה לעשות במקרה של חילוקי דעות עם סניגור?
- נסו לפתור את המחלוקת באמצעות שיחה פתוחה עם הסניגור.
- פנו ללשכת הסניגור הציבורי לבקשת עזרה.
- הגישו בקשה מנומקת לבית המשפט לשחרור הסניגור.
- קבלו ייעוץ משפטי נוסף מעורך דין פלילי.
- זכרו כי ככלל, ערעור על פסק הדין הסופי הוא הדרך לתקוף החלטה על סניגור.
סיכום
פסק הדין של בג״ץ 4084/20 חיזק את העיקרון שבית המשפט העליון, בשבתו כבג״ץ, איננו ערכאת ערעור על החלטות ביניים בהליך הפלילי. בנוסף, הוא ציין כי בג״ץ יתערב רק במקרים חריגים של חוסר סמכות, שרירות קיצונית, או כשדחיית העתירה תגרום לנזק שלא ניתן יהיה לתקן בערעור על פסק הדין הסופי. לכן, עתירה נגד כפיית ייצוג נדחית בדרך כלל, אלא אם כן מתקיימים תנאים חריגים.
