השתק שיפוטי בוררות הוא דוקטרינה משפטית המונעת מבעל דין לטעון טענות סותרות בהליכים שונים, במיוחד כאשר הוא פועל בו-זמנית בשני מסלולים משפטיים, כמו פנייה לבוררות ולבית משפט רגיל. בית המשפט רואה בהתנהלות כזו ניצול לרעה של ההליך המשפטי וחוסר תום לב. הפעלת הדוקטרינה שוללת מבעל הדין את הזכות להמשיך לטעון לבוררות.
השתק שיפוטי בוררות הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, הליכים משפטיים דורשים עקביות וכנות מבעלי הדין. כאשר צד מנסה ״לרכוב על שני זוגות אופניים״ – כלומר. לנהל שני הליכים משפטיים סותרים בו-זמנית. תוך ניסיון להשיג יתרון טקטי – בית המשפט יראה בכך שימוש לרעה בהליכי משפט.
במקרים אלה, בית המשפט עשוי להחיל את דוקטרינת ההשתק השיפוטי בוררות.
פסק הדין המכונן של בית המשפט העליון, רע״א 4224/04 בית ששון בע״מ ואח' נ' שיכון עובדים והשקעות בע״מ ואח', מיום 08.03.2005, דן בדיוק בסוגייה זו. פסק הדין, שניתן על ידי כבוד השופטים א' ריבלין, א' גרוניס (שכתב את פסק הדין) וא' רובינשטיין, מבהיר את גבולות תחולתה של דוקטרינת ההשתק השיפוטי ואת האיסור על ניצול לרעה של ההליכים המשפטיים.
במאמר זה, נצלול לעומק פרטי המקרה. בנוסף, נבחן את הרציונל המשפטי מאחורי ההחלטה. ונבין את המשמעות המעשית של השתק שיפוטי בוררות עבור בעלי דין ובאי כוחם.
המקרה עסק בסכסוך נדל״ן בין חברת בית ששון בע״מ (והמבקשים הנוספים, לוי ועלש בע״מ). עם זאת, לבין שיכון עובדים והשקעות בע״מ. הצדדים חתמו על שלושה הסכמים בשנת 1994, ביניהם הסכם הלוואה שכלל סעיף בוררות.
סעיף הבוררות קבע כי ״במקרה של חילוקי דעות. כתוצאה מכך, יכריעו בדבר במשותף, עוה״ד י. גרין וש. בירן״.
לאחר שהתנאים המתלים בהסכם לא התקיימו, ובנוסף להסכם מתקן משנת 2000. לעומת זאת, פתחה שיכון עובדים בהליכי מימוש משכנתה על נכסי המבקשים. המבקשים התנגדו למימוש בטענה כי הסכסוך צריך להתברר בבוררות.
המבקשים הגישו תובענה לבית המשפט המחוזי. לדוגמה, ובה ביקשו לקבוע כי הסכסוך יתברר בבוררות ולעכב את מימוש המשכנתה. בית המשפט המחוזי דחה תובענה זו. המבקשים הגישו ערעור לבית המשפט העליון, אך הוא נמחק על הסף והפך לבקשת רשות ערעור.
במקביל לערעור, המבקשים לא המתינו, אלא הגישו תובענה נוספת (המרצת פתיחה) לבית המשפט המחוזי. לדוגמא, בתובענה זו הם חזרו על אותן טענות. תוך שהם מציינים כי אלה ״צריכות להתברר בהליך של בוררות״. באופן מפתיע, הם קיבלו במסגרת תובענה זו סעד זמני ארעי.
שמנע את מימוש המשכנתה למשך כחצי שנה. כלומר, זהו ליבת העניין שהוביל להפעלת השתק שיפוטי בוררות.
השאלה המשפטית והכרעת בית המשפט העליון
השאלה המשפטית המרכזית שהונחה בפני בית המשפט העליון הייתה האם התנהלות המבקשים. אולם, שכללה ניהול שני הליכים מקבילים ולעיתים סותרים בנוגע לאותה מחלוקת. תוך השגת סעד זמני בהליך אחד לאחר שנדחתה בקשה דומה בהליך האחר. מקימה השתק שיפוטי או שימוש לרעה בהליכי משפט.
בית המשפט בחן האם פעולות אלו שוללות מהם את הזכות לטעון עוד לתחולת סעיף הבוררות. אמנם, ולעיכוב מימוש המשכנתה.
השופט גרוניס, בהסכמת השופטים ריבלין ורובינשטיין. ואולם, דחה את הערעור מבלי להידרש לשאלה המהותית של תחולת סעיף הבוררות. בית המשפט קבע כי דרך התנהלות המבקשים, שניהלו שני מסלולים שיפוטיים מקבילים ובלתי מתיישבים. מהווה עילה עצמאית לדחיית הערעור.
בית המשפט סקר את דוקטרינת ההשתק השיפוטי. יחד עם זאת, שלפיה בעל דין שטען טענה בהליך אחד וזכה בה, מושתק מלטעון טענה הפוכה בהליך אחר. במקרה זה, בית המשפט קבע כי מתקיים ״כלל ההצלחה הקודמת״. שכן המבקשים זכו בסעד זמני (צו איסור מכירה) בתובענה החדשה שהוגשה במקביל.
לאחר שבקשה דומה נדחתה בבית המשפט העליון עצמו.
גם בבחינת דיני הבוררות עצמם. מאידך, בית המשפט קבע כי הגשת תובענה חדשה במקביל להליך שבו המבקשים טענו לתחולת הבוררות. העידה על חוסר נכונות אמיתית וכנה להתדיין בבוררות, כנדרש לפי סעיף 5(א) לחוק הבוררות, תשכ״ח-1968. בית המשפט תיאר את המבקשים כ״להטוטן בקירקס הרוכב בעת ובעונה אחת על שני זוגות אופניים״.
וקבע כי מדובר בשימוש לרעה בהליכי משפט.
הרציונל שמאחורי השתק שיפוטי ושימוש לרעה בהליכי משפט
השתק שיפוטי הוא דוקטרינה שנועדה למנוע פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור במערכת המשפט. בנוסף לכך, הוא נועד להרתיע מפני ניצול לרעה של בתי המשפט. מצד שני, הדגש בהשתק השיפוטי הוא על היחס בין בעל הדין לבין בית המשפט. ולא רק על היחסים בין הצדדים.
השופט רובינשטיין הוסיף כי הוא רואה בהשתק השיפוטי גם ביטוי לעקרון תום הלב. לסיכום, כפי שמופיע בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל״ג-1973. למרות שדיבר על חוזה. הוא ציין כי סעיף 61(א) לחוק זה מרחיב את עקרון תום הלב לכלל הפעולות המשפטיות.
השופט רובינשטיין גם נגע במקורות המשפט העברי, והצביע על מורכבות התמונה. לאור, הוא הזכיר את החובה לטעון טענות אמת ואת הכללים הנוגעים לחזרה מטענות. הוא הדגיש את החיפוש אחר האמת כיסוד, ואת ההסתייגות של בתי הדין מניצול הליכים לרעה. כמו ״כרכור״ בין ערכאות.
שימו לב: היסוד המוסרי של השתק שיפוטי מתבטא בדרישה להתנהלות כנה, שאינה מושתתת על צרכים טקטיים בלבד.
מתי יחול השתק שיפוטי?
הטענה בדבר השתק שיפוטי מתעוררת כאשר בעל דין מעלה טענות עובדתיות או משפטיות סותרות באותו הליך עצמו. בהתאם, או בשני הליכים שונים. התכלית היא למנוע פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי.
אחד התנאים המרכזיים לתחולת השתק שיפוטי הוא ״כלל ההצלחה הקודמת״. למעשה, כלל זה קובע שבעל הדין, שלגביו נטענת טענת ההשתק השיפוטי. זכה בהליך הראשון על בסיס טענה שאת היפוכה הוא מעלה בהליך השני. ההצלחה אינה מחייבת זכייה סופית בדין, אלא די בכך שבית המשפט קיבל את עמדתו.
אפילו בעניין מקדמי או כסעד זמני.
במקרה של ״בית ששון״, המבקשים קיבלו סעד זמני שאסר על מימוש המשכנתה. לאחר שבקשה דומה נדחתה בערכאה גבוהה יותר. ראשית, בית המשפט העליון ראה בכך ״הצלחה קודמת״ המצדיקה הפעלת השתק שיפוטי. המונע מהם להמשיך בטענת הבוררות.
במילים אחרות, המבקשים ניסו לקבל סעד שלא ניתן להם בערכאה אחת. שנית, על ידי פתיחת הליך חדש בערכאה אחרת.
משמעות מעשית והמלצות לבעלי דין
פסק הדין רע״א 4224/04 הוא אבן דרך חשובה המדגישה את חשיבות העקביות והכנות בניהול הליכים משפטיים. השתק שיפוטי בוררות מחזק את הכלים העומדים לרשות בתי המשפט למניעת ניצול לרעה של הליכים מקבילים. ההלכה מבהירה כי בעל דין הפועל בו-זמנית בשני מסלולים משפטיים סותרים, עלול לאבד את זכותו לטעון לבוררות כלל, וזאת ללא צורך להכריע בשאלה המהותית שבמחלוקת.
מה עושים במקרה של סכסוך עם סעיף בוררות?
-
בחינה יסודית של סעיף הבוררות. יש לבדוק את היקף סעיף הבוררות בחוזה ואת תחולתו על המחלוקת הקיימת. עורך דין יכול לפרש את הוראות הסעיף ולהעריך את סיכויי ההצלחה בבוררות.
-
בחירת אסטרטגיה אחת. אם יש סעיף בוררות, בעל הדין צריך להחליט באיזה מסלול משפטי הוא מעוניין לפעול – בוררות או בית משפט. בחירה במסלול אחד וממוקד תמנע מצב של השתק שיפוטי בוררות.
-
התנהלות כנה ועקבית. הליכים משפטיים דורשים תום לב. אם בעל דין מנסה להשיג יתרון טקטי על ידי נקיטת הליכים סותרים, בית המשפט עשוי לפרש זאת כשימוש לרעה בהליכי משפט ולדחות את טענותיו.
-
הימנעות מ״כרכור״ בין ערכאות. פנייה לערכאות שונות בגין אותו סעד, במיוחד לאחר דחייה בערכאה קודמת, עלולה להיחשב כניצול לרעה של המערכת.
אזהרה: ניסיון לנהל שני הליכים סותרים במקביל עלול להביא לדחיית טענותיכם, גם אם הן מוצדקות מבחינה מהותית.
שאלות ותשובות
מהו עקרון ההצלחה הקודמת בהקשר של השתק שיפוטי בוררות?
עקרון ההצלחה הקודמת קובע. שלישית, כי השתק שיפוטי יחול אם בעל דין זכה בהליך אחד על סמך טענה מסוימת. ואז מנסה לטעון טענה הפוכה בהליך אחר. זכייה אינה חייבת להיות סופית, וקבלת סעד זמני נחשבת גם היא ״הצלחה״ לעניין זה.
האם השתק שיפוטי חל רק כאשר מדובר באותם צדדים?
לא, תחולתו של השתק שיפוטי אינה מוגבלת למצב שבו מדובר באותם מתדיינים בהליך הראשון. מכאן, ובהליך המאוחר. הדגש הוא על היחס בין בעל הדין לבית המשפט.
מה הקשר בין השתק שיפוטי לעקרון תום הלב?
השופט רובינשטיין בפסק הדין רע״א 4224/04 הצביע על כך שהשתק שיפוטי מהווה גם ביטוי לעקרון תום הלב. לכן, כיוון שהוא דורש התנהלות כנה ועקבית מבעל הדין. ההלכה מטילה אחריות על צדדים לנהל את הליכיהם ביושר.
האם ניתן לטעון לבוררות לאחר שכבר נפתח הליך בבית משפט?
כן, אך הדבר תלוי בנסיבות ובכנות הטענה. משום כך, אם בעל הדין פעל באופן שמלמד על חוסר נכונות אמיתית להתדיין בבוררות (למשל. על ידי פתיחת הליך מקביל בבית משפט לקבלת אותו סעד). בית המשפט עשוי לדחות את טענתו, בהתאם לסעיף 5(א) לחוק הבוררות.
האם דחיית בקשה לסעד זמני על ידי בית המשפט העליון מונעת הגשת בקשה דומה לבית המשפט המחוזי?
במקרה של בית ששון, בית המשפט העליון קבע כי הגשת בקשה דומה לבית המשפט המחוזי. לאחר שנדחתה על ידי בית המשפט העליון. מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט ומקימה השתק שיפוטי בוררות. הדבר נחשב לניסיון לעקוף את ערכאת הערעור.
כיצד המשפט העברי מתייחס לחזרה מטענה?
השופט רובינשטיין ציין כי המשפט העברי קובע כי טענה שנטענה מחוץ לבית הדין ניתנת לחזרה. אך טענה שנטענה בתוך בית הדין וסותרת טענה קודמת. אינה ניתנת לחזרה אלא לתיקון במקרים מסוימים, וכל עוד לא יצא הטוען מבית הדין. היסוד הוא חיפוש האמת והימנעות מ״כרכור״ בין ערכאות.
סיכום
פסק הדין רע״א 4224/04 בית ששון בע״מ ואח' נ' שיכון עובדים והשקעות בע״מ ואח', אשר דן בדוקטרינת השתק שיפוטי בוררות, מדגיש את החשיבות העליונה של עקביות ותום לב בניהול הליכים משפטיים. הוא מבהיר כי ניהול הליכים מקבילים וסותרים, במיוחד כאשר הם משיגים יתרון טקטי כגון קבלת סעד זמני לאחר שזה נדחה בערכאה גבוהה יותר, ייחשב לשימוש לרעה בהליכי משפט. בית המשפט העליון דחה את הערעור מבלי להידרש לגופו של עניין, וקבע כי המבקשים איבדו את זכותם לטעון לתחולת סעיף הבוררות. על כן, מומלץ לכל בעל דין לפעול באסטרטגיה ברורה ועקבית.
