כן. מסירת עדות כוזבת בבית משפט, לאחר שהעד הוזהר או הושבע, היא עבירה עצמאית בחוק העונשין, נבדלת מעבירת מסירת ידיעה כוזבת או שיבוש הליכי חקירה במשטרה. ההבדל נובע מכך שהעדות ניתנת בפני ערכאה שיפוטית ומשמשת בסיס להכרעה, ולכן הפגיעה בה חמורה יותר. האיסור חל על כל עד, גם אם אינו צד להליך.
אנשים שמגיעים למסור עדות מגלים לעיתים באמצע הדרך שהעדות שהכינו אינה מדויקת, או שנוצר לחץ מצד קרוב או מכר לשנות פרט. הרגע הזה מסוכן במיוחד, כי ההנחה הרווחת היא שאפשר תמיד לתקן בהמשך. בפועל, מרגע שנמסרה עדות תחת אזהרה, כל שינוי גרסה מאוחר יוצר חשיפה עצמאית. מי שנמצא בסיטואציה כזו, או מי שקיבל זימון לחקירה בעקבות עדות שמסר, זקוק לייעוץ של עורך דין פלילי לפני שהוא נוקט צעד כלשהו.
המאמר מסביר מה מגבש עבירה של עדות שקר, במה היא נבדלת משקר בחקירה ומתצהיר כוזב, מה עושים כשעד מבין שעדותו אינה מדויקת, וכיצד משפיעה עדות כוזבת על גורלו של ההליך עצמו.
מה מגבש עבירה של עדות כוזבת
שלושה רכיבים נדרשים. הראשון הוא שהעדות נמסרה בהליך שיפוטי, לאחר שהעד הוזהר לומר אמת. השני הוא שהתוכן שנמסר אינו נכון. השלישי, והמכריע, הוא היסוד הנפשי: העד ידע שהדברים אינם נכונים.
הרכיב השלישי הוא ליבת ההבחנה בין עבירה לבין טעות. זיכרון אנושי מטבעו אינו מדויק, במיוחד כשחולפות שנים בין האירוע לבין העדות. עד שטעה בתאריך, שהתבלבל בסדר האירועים או שתיאר בכנות זיכרון שהתברר כשגוי, אינו עובר עבירה. העבירה שמורה למי שמסר במודע גרסה שידע שאינה נכונה.
המהותיות של הפרט שנמסר
לא כל אי דיוק מוביל לאישום. בפרקטיקה נבחן אם הפרט הכוזב היה בעל משמעות לשאלה שבמחלוקת. שקר לגבי פרט שולי לחלוטין, שאין לו כל השפעה על ההכרעה, מטופל אחרת משקר שנוגע ללב המחלוקת ושעלול היה להטות את התוצאה.
שלוש עבירות דומות ואיך מבחינים ביניהן
| המסגרת | מה נמסר ובפני מי | הערך שנפגע | חומרה יחסית |
|---|---|---|---|
| גרסה כוזבת בחקירה משטרתית | הודעה בפני חוקר, לרוב בשלב איסוף הראיות | יעילות החקירה ויכולת הרשות לברר את האמת | משמעותית, ועולה כשהיא מכוונת להטות חקירה |
| עדות כוזבת בבית משפט | עדות בעל פה בפני שופט, לאחר אזהרה או שבועה | אמינות ההליך השיפוטי ובסיס ההכרעה | גבוהה |
| תצהיר כוזב | הצהרה בכתב שאומתה בפני מוסמך והוגשה להליך | אמינות מסמכים המוגשים כתחליף לעדות | גבוהה, ומצטרפת לעיתים לעבירות מסמכים |
לעיתים קרובות שלוש המסגרות מופיעות באותו סיפור: אדם מסר גרסה כוזבת בחקירה משטרתית, חזר עליה בתצהיר, ואז העיד בהתאם בבית המשפט. במצב כזה עלולים להתגבש כמה אישומים במקביל, וזו אחת הסיבות לכך שהחשיפה בתיקים אלה גדולה ממה שנראה בתחילה.
מה עושים כשמבינים שהעדות אינה מדויקת
- לעצור לפני כל פעולה נוספת. הצעד הראשון הוא לא לפעול מיד. שיחה עם צד להליך, ניסיון לתאם גרסה או פנייה יזומה לצד שכנגד עלולים ליצור חשיפה נוספת בעבירת שיבוש מהלכי משפט, חמורה מהבעיה המקורית.
- לבחון אם מדובר בטעות או בגרסה שנמסרה במודע. ההבחנה הזו קובעת את כל המשך הטיפול. טעות כנה מטופלת אחרת לגמרי מגרסה שנמסרה ביודעין, והדרך לתקן כל אחת מהן שונה.
- לתקן במסגרת ההליך ולא מחוצה לו. כאשר העדות עדיין מתנהלת, ניתן לבקש לתקן או להשלים את הדברים בפני בית המשפט. תיקון מוקדם ויזום, שנעשה בערוץ הנכון, מתקבל אחרת לגמרי מתיקון שנכפה לאחר שהתגלתה סתירה בחקירה נגדית.
- לתעד את הבסיס לתיקון. אם התיקון נובע ממסמך שנמצא, מלוח זמנים שנבדק או מהתכתבות שרעננה את הזיכרון, יש לשמור את החומר. תיקון שנתמך בראיה חיצונית מתיישב עם טעות בתום לב, ואילו תיקון ללא הסבר מעורר חשד.
- להיוועץ לפני שינוי גרסה משמעותי. עד שמתכוון לשנות פרט מהותי בעדותו נמצא בנקודה שבה החשיפה שלו עצמו עולה. ייעוץ מוקדם קובע מה נמסר, כיצד ובאיזה עיתוי.
מה ההשלכה על ההליך שבו נמסרה העדות
עדות שנמצאה כוזבת משפיעה קודם כל על משקלה. בית המשפט רשאי לדחות את עדות העד כולה, גם בחלקים שלא הופרכו, כאשר נשמטה אמינותו. ההשלכה הזו קשה במיוחד לצד שנשען על אותו עד, שכן היא עלולה למוטט את מארג הראיות שלו.
לצד זאת, קיימת גם השאלה מה קורה לפסק דין שכבר ניתן. הדין מכיר באפשרות לתקוף פסק דין חלוט כאשר מתגלה כי הושתת על ראיה כוזבת, אך מדובר במסלול חריג ותובעני שדורש ראיות של ממש ולא טענה בלבד. בהליך הפלילי קיים מסלול ייעודי לבחינה מחדש בנסיבות חריגות, ובהליך האזרחי ניתן לבקש משפט חוזר בעילות מצומצמות. בשני המקרים נטל השכנוע כבד.
הפער בין שקר לבין סירוב להעיד
עד שנקלע למצב שבו מסירת האמת עלולה להפליל אותו נמצא בדילמה אמיתית, והפתרון אינו שקר. הדין מכיר בחיסיון מפני הפללה עצמית, המאפשר לעד להימנע ממתן תשובה שעלולה להפלילו. השימוש בזכות זו נעשה בפני בית המשפט ובאופן מוסדר, ולעיתים בליווי ייעוץ מוקדם. הבחירה לשקר במקום לעשות שימוש בזכות קיימת היא הטעות שיוצרת את התיק.
העיתוי והדרך שבהם מתקנים או משלימים עדות הם שקובעים אם מדובר בתיקון או בחשיפה פלילית חדשה.
שאלות ותשובות
מה העונש על עדות שקר?
המחוקק קבע לצד העבירה עונש מאסר, המשקף את חומרת הפגיעה בהליך השיפוטי. הענישה בפועל נקבעת לפי מהותיות הפרט הכוזב, לפי סוג ההליך שבו נמסרה העדות, לפי השאלה אם העדות אכן השפיעה על מהלך המשפט, ולפי המניע, כאשר עדות שנמסרה תמורת טובת הנאה נבחנת בחומרה יתרה.
מה קורה אם עד סתר את עצמו בטעות?
סתירה כשלעצמה אינה עבירה. העבירה דורשת ידיעה שהדברים אינם נכונים, ולכן טעות בזיכרון, בלבול בתאריכים או תיאור שגוי בתום לב אינם מקימים אחריות. עם זאת, סתירה בנקודה מהותית עלולה לפגוע במשקל העדות כולה, ולכן חשוב להסביר את מקור הטעות ולתמוך בכך במסמכים אם ניתן.
אפשר לתקן עדות אחרי שנמסרה?
כן, וככל שהתיקון נעשה מוקדם ובערוץ הנכון, כך הוא מתקבל טוב יותר. כשהעדות עדיין מתנהלת ניתן לבקש להשלים או להבהיר בפני בית המשפט. תיקון יזום שנעשה מיוזמת העד שונה מהותית מתיקון שנכפה לאחר שהתגלתה סתירה בחקירה נגדית. לפני שינוי מהותי מומלץ להיוועץ, שכן לשינוי עשויות להיות השלכות על העד עצמו.
האם עדות שקר יכולה לבטל פסק דין?
הדין מכיר באפשרות לתקוף הכרעה שהושתתה על ראיה כוזבת, אך מדובר במסלול חריג. נדרש להראות שהעדות אכן הייתה כוזבת ושהיה לה משקל ממשי בהכרעה, ולא די בטענה. בהליך הפלילי קיים מסלול ייעודי לבחינה מחדש בנסיבות חריגות, ובהליך האזרחי העילות מצומצמות ונטל ההוכחה כבד.
מה ההבדל בין עדות שקר לשיבוש חקירה?
עדות שקר עוסקת בתוכן שנמסר בפני ערכאה שיפוטית לאחר אזהרה. שיבוש עוסק בפעולות שנועדו להכשיל בירור אמת, כמו הדחת עד, העלמת ראיות או מסירת גרסה כוזבת לחוקרים. אלו עבירות נפרדות, והן עשויות להתקיים במקביל באותו סיפור עובדתי, מה שמרחיב משמעותית את החשיפה.
