רשות ערעור בגלגול שלישי – מתי מתקבלת בבתי המשפט העליון?

באילו מקרים בית המשפט העליון יקבל בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי?

בית המשפט העליון מקבל בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי רק במקרים חריגים ביותר. הוא בוחן אם הבקשה מעלה שאלה משפטית עקרונית או ציבורית רחבה, שאינה נוגעת רק לעניינם הפרטני של הצדדים. במקרים של תביעות בסדר דין מהיר, שיקולי סופיות הדיון ומידתיות ההוצאות מקבלים משקל רב.

הליכים משפטיים סבוכים יכולים להימשך זמן רב ולערב מספר רב של ערכאות. לדוגמה, מחלוקת בין שתי חברות עסקיות סביב חלוקת האחריות לתאונת דרכים בין כלי הרכב שבבעלותן. לפיכך, החלה כתביעה בסדר דין מהיר והגיעה עד לבית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור ״בגלגול שלישי״.

בית המשפט העליון דחה את הבקשה על הסף, תוך ביקורת נחרצת על היקפה הבלתי מידתי. המקרה מדגיש את הרף הגבוה הנדרש לקבלת רשות ערעור בגלגול שלישי, ובפרט בתביעות שהחלו בסדר דין מהיר.

מאמר זה יבחן את פסק הדין המכונן. בנוסף, הוא יפרט את השיקולים שהנחו את בית המשפט העליון. בנוסף, ואת ההשלכות המעשיות של ההחלטה על מתדיינים ועורכי דין.

תאונת דרכים שאירעה בשנת 2007 בין רכב בבעלות אלדן השכרת רכב (שיוצגה בהמשך על ידי אשטרום חברת קבלנות בע״מ) לבין רכב בבעלות ניו קופל בע״מ, הובילה לתביעות הדדיות. כתוצאה מכך, שני הצדדים הגישו תביעות בסדר דין מהיר לבית משפט השלום בתל אביב-יפו.

בית משפט השלום שמע עדים וקבע שיש להעדיף את גרסת ניו קופל. עם זאת, הוא מצא ששני הצדדים תרמו לתאונה. בהתאם לכך, בית משפט השלום חילק את האחריות באופן שאשטרום תישא ב-70% מהנזק. לעומת זאת, וניו קופל ב-30%.

אשטרום הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי. לעומת זאת, בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור באופן חלקי. לדוגמה, הוא קבע שלא היה מקום לשלול לחלוטין את האפשרות שהתאונה נגרמה עקב תקר בגלגל רכבה של ניו קופל. לפיכך, בית המשפט המחוזי תיקן את חלוקת האחריות ל-50%-50%.

בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי וטענות המבקשת

אשטרום חברת קבלנות בע״מ, שלא הסתפקה בהחלטת בית המשפט המחוזי. לדוגמא, הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, שהיוותה ״גלגול שלישי״ בהליך. היא טענה שבית המשפט המחוזי לא בחן לעומק את טענותיה.

בין היתר, טענה אשטרום. כלומר, כי בית משפט השלום ייחס לעד מטעמה דברים שכלל לא נאמרו על ידו. המבקשת ראתה בכך עיוות דין משמעותי, שפגע ביכולתה לממש את זכות הערעור שלה.

המבקשת ביססה את בקשתה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי גם על ״טעמים של צדק״. כלומר, היא הצביעה על שגגות, לטענתה, שנפלו בהערכת העדויות על ידי בית משפט השלום. בנוסף, היא טענה שבית המשפט המחוזי לא מילא, לשיטתה, את תפקידו כערכאת ערעור.

הכרעת בית המשפט העליון ונימוקיה

בית המשפט העליון, מפי כבוד השופט צ' זילברטל, דחה את הבקשה במלואה. אולם, אף ללא צורך בקבלת תגובת המשיבה. בית המשפט קבע שהבקשה אינה מעלה כל שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הקונקרטי של הצדדים.

כמו כן, הבקשה נסבה על הכרעות עובדתיות גרידא. אמנם, הנטייה להתערב בהכרעות עובדתיות מוגבלת גם בערעור בזכות. אמנם, די בכך, קבע בית המשפט, כדי להביא לדחיית הבקשה.

בית המשפט הדגיש כי מדובר בתביעות בסדר דין מהיר. ואולם, בהליכים אלה, יש להקנות משקל מיוחד לסופיות הדיון ולמידתיות ההוצאות ביחס לשווי הסכסוך. שיקולים אלה מקבלים משנה תוקף כשמדובר בגופים עסקיים, שבדרך כלל גם מבוטחים.

חשיבות סופיות הדיון ומידתיות ההליכים

בית המשפט העליון ציטט פסיקה קודמת לפיה ״מן הראוי להקנות משקל הולם לסופיות הדיון. יחד עם זאת, ולהקפיד שההוצאות המוקדשות לניהול ההליך בכללותו יהיו מידתיות ביחס לשווי הסכסוך״. יחד עם זאת, עקרונות אלה מתייחסים להליכים בסדר דין מהיר, בדומה לתביעות קטנות.

בנוסף, השופט זילברטל התייחס לכוונת מתקין תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד-1984. מאידך, כוונה זו הייתה שהליך בסדר דין מהיר יתנהל ביעילות ויסתיים תוך פרק זמן קצר יחסית. כוונה זו צריכה להקרין גם על הליכי ההשגה.

השופט ציין שגם אם המבקשת קופחה, אין מדובר בקיפוח שיש להגדירו כעיוות דין בולט. עיוות דין בולט הוא מצב המצדיק חריגה מהכלל הרגיל לפיו עניינו של בעל דין נבחן פעמיים בלבד – בערכאה הדיונית. ובערכאת הערעור.

ביקורת על היקף הבקשה והוצאות משפט

המבקשת הגישה בקשה שכללה 19 עמודים ו-73 עמודי נספחים. בית המשפט העליון מתח ביקורת חריפה על היקף זה. הוא קבע שמדובר בחריגה משמעותית מהנדרש והסביר בנסיבות המקרה.

בית המשפט קבע שמימוש זכות דיונית צריך להיעשות על פי עקרון המידתיות. חריגה ממשית מעקרון המידתיות עלולה להיחשב כשימוש לרעה בהליכי משפט. שימוש כזה גורם עומס מיותר על מערכת המשפט ופוגע במתדיינים אחרים.

המבקשת חויבה בהוצאות לאוצר המדינה בסך 5,000 ש״ח. חיוב זה מדגיש את החשיבות שבית המשפט מייחס למידתיות בניהול הליכים משפטיים. ולשימוש זהיר בזכות להגיש רשות ערעור בגלגול שלישי.

המשמעות המעשית של פסק הדין

פסק הדין ברע״א 646/14 מחדד את הרף הגבוה הנדרש לקבלת רשות ערעור בגלגול שלישי. במיוחד הדברים אמורים בתביעות שהחלו בסדר דין מהיר, שבהן שיקולי יעילות וסופיות דיון מקבלים משקל מוגבר.

פסק הדין מספק אזהרה ברורה לעורכי דין ולבעלי דין. הגשת בקשה בהיקף חורג ובלתי מידתי ביחס לשווי הסכסוך. ולסוג ההליך עלולה להיחשב כשימוש לרעה בהליכי משפט. שימוש כזה עלול להוביל לחיוב בהוצאות משמעותיות.

גם אם הבקשה עצמה נדחית ללא צורך בקבלת תגובת הצד שכנגד.

על עורכי דין לבחון היטב את הסיכויים והסיכונים בהגשת בקשות כאלו. ראשית, עליהם להתאים את היקף הבקשה ואת טיעוניה לעקרונות המידתיות והיעילות. הדבר חשוב על מנת למנוע הוצאות מיותרות ועומס על מערכת המשפט.

אזהרה: הגשת בקשת רשות ערעור בהיקף חורג ובלתי מידתי, במיוחד במקרים שאינם מעלים סוגיה משפטית עקרונית, עלולה להיחשב כשימוש לרעה בהליכי משפט ולגרור חיוב בהוצאות משמעותיות. יש לשקול כל צעד משפטי בזהירות רבה ובהתאם לעקרונות המידתיות.

שאלות ותשובות

מה עושים כאשר שוקלים בקשת רשות ערעור?

• בחינה מעמיקה של פסק הדין והליכים קודמים. יש לבחון את פסק הדין של ערכאת הערעור הראשונה (בית המשפט המחוזי) לעומק, כמו גם את ההליכים שהתנהלו בבית משפט השלום. בחינה זו צריכה להתמקד בשאלה האם נפלה שגגה משפטית ולא רק עובדתית, ואם קיימת סוגייה משפטית עקרונית המצדיקה התערבות העליון.
• הערכת סיכויי הצלחה. חשוב להעריך את סיכויי ההצלחה של בקשת רשות הערעור, תוך התחשבות ברף הגבוה שמציב בית המשפט העליון. יש לזכור שמרבית הבקשות נדחות, במיוחד אלו שאינן מעלות שאלה משפטית כללית.
• שקילת עלויות וסיכונים. הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון כרוכה בעלויות, הן של שכר טרחת עורך דין והן של אגרות משפט. קיים גם סיכון לחיוב בהוצאות משמעותיות, במיוחד אם הבקשה חורגת מהמידתיות או נחשבת כטורדנית.
• עמידה בעקרון המידתיות. יש לוודא שהבקשה מנוסחת באופן תמציתי, מדויק ומידתי. הימנעו מהגשת בקשה עתירת עמודים ונספחים שאינה נדרשת לנסיבות המקרה. הציגו רק את הטענות המהותיות והרלוונטיות, וציינו במפורש את השאלה המשפטית העקרונית.
• פנייה לייעוץ משפטי מקצועי. הליכי ערעור, ובפרט בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי, דורשים ידע משפטי נרחב וניסיון פרקטי. עורך דין מומחה בתחום יוכל לסייע לכם להבין את המשמעויות המשפטיות, לבחון את סיכויי הבקשה, ולנסח אותה בצורה מיטבית, תוך עמידה בדרישות בית המשפט.

שימו לב: גם אם נפלו טעויות בפסקי הדין של הערכאות הקודמות, אין בכך עילה אוטומטית לפנייה לבית המשפט העליון. יש להוכיח קיומה של סוגיה נורמטיבית או ציבורית רחבה על מנת שבקשת רשות ערעור בגלגול שלישי תתקבל.

סיכום

פסק הדין ברע״א 646/14, אשטרום חברת קבלנות בע״מ נ' ניו קופל בע״מ, שניתן על ידי בית המשפט העליון, מהווה אבן דרך חשובה בהבנת היקף וסייגי בקשות רשות ערעור בגלגול שלישי. בית המשפט הבהיר כי הוא יתערב רק במקרים חריגים ביותר, כאשר עולה שאלה משפטית עקרונית בעלת חשיבות ציבורית.

במקרים של תביעות שהחלו בסדר דין מהיר, כדוגמת תאונת הדרכים שנדונה. מוענק משקל רב לסופיות הדיון ולמידתיות ההוצאות. בית המשפט העליון הטיל הוצאות על המבקשת בשל היקף הבקשה שחרג באופן ניכר מהמידתיות הנדרשת. פסק הדין משמש תזכורת חשובה לבעלי דין ועורכי דין כאחד: יש לנהל הליכים משפטיים באחריות ובמידתיות.

בנוסף, יש לשקול היטב את הכדאיות והסיכויים בטרם פונים לערכאה גבוהה במיוחד.

פנייה לייעוץ משפטי מקצועי היא צעד חיוני לבחינת כל מקרה לגופו. ולהבנת הסיכונים והסיכויים בהגשת בקשת רשות ערעור.

מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.