לא, באופן כללי, עילת תביעה אישית לבעל מניות בגין נזקים הנובעים מקריסת חברה אינה קמה, אלא אם מדובר בנזק ישיר ובלתי תלוי בנזקי החברה. הזכות לתבוע בגין ירידת ערך מניות החברה שמורה לחברה עצמה, ובעל מניות המבקש לפעול בנדון, צריך להגיש תביעה נגזרת. פסק דין פלילי המרשיע נושאי משרה אינו משנה כלל זה.
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דן בשאלה מהותית בדיני חברות במסגרת ת״א (מרכז) 1728-08-07. לפיכך, יובל אברהם נ' טל יגרמן. ואח', שהתנהל בפני כבוד השופט אברהם יעקב – סג״נ, ביום 03.12.2014. בנוגע, בית המשפט דחה תביעה כספית בסך 12,000,000 ש״ח.
התביעה בעל מניות הגישה ומנהל בחברת תוכנה שקרסה. בנוסף, נגד שותפיו העסקיים אשר הורשעו בעבירות פליליות חמורות כלפי החברה. פסק הדין מדגיש את ההבחנה העקרונית בין נזק ישיר לבעל מניות לבין נזק עקיף. בהקשר, המשתקף מנזקי החברה.
השאלה המרכזית הייתה האם הרשעתם הפלילית של נושאי משרה בעבירות כלפי החברה. עם זאת, מקנה לבעל מניות עילת תביעה אישית. התביעה הוגשה בגין נזק שנגרם לו כתוצאה מקריסת החברה. בית המשפט קבע כי מדובר בנזק משני.
הזכות לתבוע בגינו שמורה לחברה בלבד.
התובע, יובל אברהם, היה בעל מניות ומנהל בחברת ״אוגדן מערכות יישום ופיתוח (1989) בע״מ״. כתוצאה מכך, החברה עסקה בפיתוח תוכנה לניהול בתי מלון. בשנת 1993, התובע העביר לנתבעים 1 ו-2, שהיו בעלי חברת ״לונג אמ.טי. השקעות בע״מ״, 51% ממניות אוגדן.
הוא עשה זאת בתמורה לפירעון הלוואה בסך 600,000 דולר. לעומת זאת, הלוואה זו ניתנה לו לרכישת מניות אוגדן מבעלי מניות אחרים. בעקבות הסכם זה, הנתבע 1 מונה ליו״ר דירקטוריון אוגדן. הנתבעים 2 ו-3 מונו לדירקטורים.
ניהול הכספים נמסר לחברת לונג.
בשנת 1994, אוגדן הונפקה בבורסה. לדוגמה, מחצית מכספי הגיוס הושקעה, לפי הצעת הנתבעים, במניות ואג״ח של חברות ״ג'ון ברייס״ ו-A.M.S. מניות אלה הוחזקו בנאמנות עבור אוגדן ועבור התובע. התובע טען כי הנתבעים פעלו בניגוד להסכמי הנאמנות.
הנתבעים שיעבדו והעבירו את המניות לצדדים שלישיים. לדוגמא, הם עשו זאת לצורך מימון רכישות נוספות ולכיסוי חובותיהם האישיים. פעולות אלה הובילו לריקון קופת אוגדן ולקריסתה.
הנתבעים 1 ו-2 הורשעו בבית משפט השלום בעבירות פליליות חמורות. כלומר, העבירות כללו גניבה בידי מורשה, הפרת אמונים בתאגיד. קבלת דבר במרמה ופגיעה ביכולת תאגיד לקיים התחייבויותיו. הנתבע 1 הורשע גם בזיוף.
הנתבע 3 הורשע בעבירות דומות. אולם, בערעור לבית המשפט המחוזי, חלק מההרשעות שונו. הנתבעים 1 ו-2 זוכו מעבירת הגניבה, והנתבע 3 זוכה מעבירת קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. יתר ההרשעות נותרו בעינן.
על כן, התובע הגיש תביעה אישית נגד הנתבעים.
השאלה המשפטית המרכזית: עילת תביעה אישית של בעל מניות
השאלה המרכזית שעמדה לפתחו של בית המשפט הייתה האם התובע, כבעל מניות. אמנם, מוסמך להגיש עילת תביעה אישית נגד הנתבעים. תביעה זו נגעה לנזקים שנגרמו לו מקריסת החברה שבה הוא החזיק מניות. לחלופין, בית המשפט בחן האם מדובר בנזק משני, המשתקף מנזקי החברה.
במקרה זה, הזכות לתבוע בגינו שייכת לחברה בלבד ומחייבת הגשת תביעה נגזרת.
נוסף על כך, שאלה משנית עסקה במשקל הראייתי. ואולם, בית המשפט נדרש לקבוע איזה משקל יש לתת לממצאי פסק דין פלילי חלוט. פסק הדין הפלילי התבסס על סעיף 42א לפקודת הראיות. ממצאים אלו היו רלוונטיים לצורך הוכחת אחריות הנתבעים לקריסת החברה במסגרת התביעה האזרחית.
אלו שאלות מורכבות בעלות השלכות משמעותיות על דיני החברות.
הכרעת בית המשפט ונימוקיו
בית המשפט דחה את התביעה על כל חלקיה. יחד עם זאת, בית המשפט ביסס את החלטתו על כלל ההשתקפות. כלל זה קובע. כי כאשר נזקו של בעל מניות הוא רק השתקפות של ירידת ערך החברה ומניותיה.
ואינו נזק עצמאי ובלתי תלוי, אין לו עילת תביעה אישית. מאידך, במקרים כאלה, זכות התביעה מצויה בידי החברה בלבד. בעל המניות יכול לפעול רק באמצעות תביעה נגזרת. עמדה זו נתמכת בהלכות מגן וקשת ודרין.
בית המשפט התייחס לממצאי ההרשעה הפלילית של הנתבעים. מצד שני, הוא קבע כי אמנם מדובר בראיה לכאורה. ראיה זו הוכרה לפי סעיף 42א לפקודת הראיות. עם זאת, היא אינה מעבירה את נטל השכנוע לנתבעים.
ההליך הפלילי לא בחן באופן פוזיטיבי את שאלת הקשר הסיבתי. כלומר, לא נקבע קשר בין העבירות שבוצעו לבין קריסת אוגדן. לסיכום, כמו כן, לא נבחנה אחריותו של התובע עצמו למצבה הכלכלי של החברה.
בית המשפט בחן את חמשת ראשי הנזק שבתביעה בנפרד:
-
נזק בגין אובדן מניות ג'ון ברייס ו-AMS: בית המשפט דחה רכיב זה. התובע חתם על הסכם פשרה עם מפרק חברת לונג. כמו כן, המניות הוחזקו בנאמנות עבור אוגדן ולא עבור התובע באופן אישי.
-
נזק בגין ״אובדן״ 51% ממניות אוגדן ורווח צפוי: בית המשפט דחה טענה זו. התובע קיבל תמורה מלאה (פירעון הלוואה) בעד המניות שהעביר. אובדן דיבידנדים עתידיים נחשב לנזק משני קלאסי.
-
נזק בגין הליכי בנק הפועלים: טענה זו נדחתה. בית המשפט ראה בה גרסה חלופית לטענת ירידת ערך מניות, שהיא נזק עקיף.
-
נזק בגין הליכי בנק מזרחי: רכיב זה נדחה על הסף. הסיבה לכך הייתה שלא ניתן פטור מאגרה עבורו.
-
נזק בגין פגיעה בתדמית ועוגמת נפש: רכיב זה נדחה אף הוא. בית המשפט קבע כי נזק זה נובע מהעוולות שנעברו כלפי החברה. לא נגרם נזק אישי ישיר לתובע. נוסף על כך, לא הובאה כל ראיה לתמיכה בטענה זו.
בית המשפט קבע כממצא עובדתי שהתובע היה שותף מלא ומודע לכל שלבי העסקאות. לאור, זה כלל את ההנפקה וההשקעה בג'ון ברייס ו-AMS. התובע לא הוכיח כל ״תוכנית הונאה״ שיטתית, כפי שטען.
המשמעות המעשית של פסק הדין
פסק הדין מיישם באופן מקיף ועקבי את כלל ההשתקפות (reflective loss) בדין החברות. בהתאם, הוא מבהיר כי חומרתן הפלילית של עוולות שביצעו נושאי משרה כלפי חברה. לרבות הרשעה חלוטה בעבירות של גניבה, מרמה וזיוף. אינה משנה את חלוקת זכויות התביעה בין החברה לבין בעלי מניותיה.
הרשעה פלילית אינה מקימה כשלעצמה עילת תביעה אישית לבעל מניות שניזוק בעקיפין מקריסת החברה. למעשה, פסק הדין מדגיש כי בעל מניות, המבקש להיפרע בגין נזקי החברה. חייב לפעול במסלול של תביעה נגזרת. הוא אינו יכול להגיש תביעה אישית ישירה.
הוא יכול לעשות זאת רק אם יוכיח שנזקו נופל בגדר אחד החריגים הצרים. ראשית, חריגים אלה כוללים הפרת חובה חוזית אישית, נזק ייחודי לו או לקבוצת מניות. או קיפוח מיעוט.
כמו כן, פסק הדין מבהיר את המשקל המוגבל שמוענק לממצאי הליך פלילי מקביל בהליך אזרחי. שנית, ממצאים אלה מהווים ראיה לכאורה בלבד. הם אינם פוטרים את הצד הטוען מהוכחת יתר יסודות עילתו. יסודות אלה כוללים קשר סיבתי ונזק.
המשמעות היא שגם אם נושאי המשרה הורשעו בפלילים. שלישית, על התובע עדיין להוכיח את הקשר בין מעשיהם לנזקיו האישיים.
מתי קמה עילת תביעה אישית לבעל מניות?
על פי הפסיקה, עילת תביעה אישית לבעל מניות קמה רק במקרים חריגים וצרים. מכאן, שבהם הנזק אינו משקף ירידת ערך של מניות החברה. כלל ההשתקפות מונע מבעל מניות לתבוע במישרין נזק עקיף הנגזר מנזקי החברה. אלה הם המקרים העיקריים בהם עשויה לקום עילת תביעה אישית:
-
הפרת חובה חוזית אישית: כאשר נושאי המשרה הפרו הסכם שנכרת ישירות עם בעל המניות. במקרה זה, הנזק נגרם לו באופן אישי ולא דרך החברה.
-
נזק ייחודי לבעל מניות או לקבוצת מניות: כאשר הנזק שנגרם לבעל המניות הספציפי או לקבוצת מניות מסוימת שונה מהנזק שנגרם ליתר בעלי המניות. כלומר, לא מדובר בירידת ערך כללית של החברה.
-
קיפוח מיעוט: כאשר בעלי השליטה בחברה מקפחים את בעלי מניות המיעוט. במצבים אלה, קמה לבעלי מניות המיעוט עילת תביעה אישית על פי חוק החברות.
בכל מקרה אחר, הדרך הנכונה לבעל מניות הטוען לנזקים כתוצאה מפעולות נושאי משרה כלפי החברה. לכן, היא באמצעות הגשת תביעה נגזרת. תביעה זו מוגשת בשם החברה ועבורה. פיצוי שיתקבל בתביעה כזו ישולם לחברה, מה שיכול להשפיע לטובה על שווי מניותיה.
שאלות ותשובות
מהו כלל ההשתקפות (reflective loss) בדיני חברות?
כלל ההשתקפות קובע. משום כך, כי כאשר נזקו של בעל מניות הוא רק השתקפות של ירידת ערך החברה ומניותיה. ולא נזק עצמאי ובלתי תלוי, אין לו עילת תביעה אישית. במקרים כאלה, זכות התביעה מצויה בידי החברה בלבד.
ובעל מניות יכול לפעול רק באמצעות תביעה נגזרת.
האם הרשעה פלילית של נושאי משרה מקנה לבעל מניות עילת תביעה אישית?
לא. כן, פסק הדין מבהיר. כי חומרתן הפלילית של עוולות שבוצעו כלפי החברה אינה משנה את חלוקת זכויות התביעה. גם הרשעה חלוטה בעבירות חמורות אינה מקנה כשלעצמה עילת תביעה אישית לבעל מניות שניזוק בעקיפין מקריסת החברה.
הנתבעים הורשעו, אך בית המשפט דחה את התביעה.
מהו המשקל של פסק דין פלילי בהליך אזרחי?
ממצאים ומסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע נאשם שהוא בעל דין במשפט אזרחי. בנסיבות, יהיו קבילים במשפט האזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם. עם זאת, הם אינם מעבירים את נטל השכנוע לצד השני. ואינם פוטרים את התובע מלהוכיח את יתר יסודות עילתו, כמו קשר סיבתי ונזק אישי.
אילו חריגים קיימים לכלל ההשתקפות?
קיימים מספר חריגים מצומצמים לכלל ההשתקפות. בשל, חריגים אלה כוללים נזק שנגרם כתוצאה מהפרת זכות חוזית אישית של בעל המניות. נזק ייחודי שנגרם לבעל מניות מסוים או לקבוצת מניות השונה מהנזק שנגרם לאחרים. או נזק שנגרם במצבי קיפוח מיעוט.
במקרים אלו קמה עילת תביעה אישית לבעל מניות.
כיצד יכול בעל מניות להיפרע בגין נזקים שנגרמו לחברה?
בעל מניות המבקש להיפרע בגין נזקי החברה, חייב לפעול במסלול של תביעה נגזרת. לאחר, בתביעה נגזרת, בעל המניות תובע בשם החברה ומטעמה, והפיצויים, אם ייפסקו, ישולמו לחברה. כך, הזכויות של כלל בעלי המניות מוגנות.
שימו לב: בדיני חברות, ההבחנה בין נזק ישיר לבעל מניות לבין נזק עקיף המשתקף מנזקי החברה היא קריטית. טעות בהגשת סוג התביעה הנכון יכולה להוביל לדחייתה על הסף.
מה עושים במקרה של קריסת חברה וחשד לעוולות?
התמודדות עם קריסת חברה וחשד לעוולות שבוצעו על ידי נושאי משרה היא מורכבת. לפני, ודורשת הבנה משפטית מעמיקה. חשוב לפעול באופן אסטרטגי ונכון כדי למקסם את הסיכויים להשגת סעד משפטי.
-
קבלת ייעוץ משפטי. עורך דין המתמחה בדיני חברות יכול לבחון את נסיבות המקרה. עורך הדין יסייע בהערכה האם קיימת עילת תביעה אישית של בעל מניות או שמא יש לפעול בדרך של תביעה נגזרת בשם החברה.
-
איסוף ראיות. יש לאסוף את כל המסמכים הרלוונטיים. אלה כוללים הסכמים, דוחות כספיים, פרוטוקולים מישיבות דירקטוריון וכל תיעוד אחר. תיעוד זה יכול לתמוך בטענות בדבר עוולות שבוצעו.
-
בחינת ממצאי הליכים פליליים. אם התנהלו הליכים פליליים נגד נושאי המשרה, חשוב לבחון את ממצאיהם. ממצאים אלה מהווים ראיה לכאורה בהליך אזרחי. עם זאת, יש לזכור שאין בהם כדי להעביר את נטל ההוכחה או לבסס קשר סיבתי באופן אוטומטי.
-
הערכת ראשי נזק. עורך הדין יסייע בהבחנה בין נזקים אישיים. אלה כוללים נזקים שאינם קשורים לנזקי החברה. הוא יבחין גם בין נזקים עקיפים. אלה נגרמו כתוצאה מירידת ערך מניות החברה.
-
הגשת תביעה נגזרת. במקרים רבים, הדרך הנכונה לבעל מניות שניזוק בעקיפין מקריסת חברה היא הגשת תביעה נגזרת. תביעה זו מוגשת בשם החברה. היא נועדה להחזיר את הנזקים לקופת החברה.
סיכום
פסק הדין שניתן בת״א (מרכז) 1728-08-07. מעבר לכך, מדגיש את החשיבות של הבחנה מדויקת בין נזק אישי לבעל מניות לבין נזק משני הנגרם לו כתוצאה מפגיעה בחברה. בית המשפט דחה תביעת ענק בסך 12 מיליון ש״ח. הוא קבע כי בעל המניות לא הוכיח עילת תביעה אישית.
התובע לא הוכיח שנזקיו אינם השתקפות של נזקי החברה. בנוסף, הרשעות פליליות של נושאי משרה מהוות ראיה לכאורה. עם זאת, הן אינן מבססות קשר סיבתי או נזק ישיר בהליך אזרחי. חרף, על כן, בעל מניות המבקש להגן על זכויותיו במקרים אלה חייב לפעול באמצעות תביעה נגזרת.
