כן, בית המשפט העליון קבע כי פגיעה שנגרמה תוך פריקת מטען באמצעות מנוף המורכב על משאית, תוך ניצול הכוח המכני של הרכב, מהווה ״תאונת דרכים״. קביעה זו מתבססת על החזקה החלוטה בדבר ניצול הכוח המכני של הרכב, גם אם פעולת הפריקה אינה נחשבת ל״שימוש למטרות תחבורה״. הדבר מאפשר לנפגעים לממש את זכויותיהם לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
האם פגיעה המתרחשת בעת פריקת מטען ממשאית, תוך שימוש במנוף המופעל על ידי מנוע הרכב, נחשבת ל״תאונת דרכים״ על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה-1975? שאלה פרשנית מהותית זו עמדה במוקד הליך ע״א 5919/96, רע״א 5972/95, אשטרום – חברה להנדסה בע״מ, מפעלים טרומיים ״אשטרום״ ירושלים בע״מ ויעקב אמזלג נ' דניאל רשלין ומנופי אבי בע״מ. בית המשפט העליון נתן ביום 29.12.1996 פסק דין תקדימי שקבע הלכה מנחה ורחבת השפעה בסוגיה. פסק הדין הרחיב את תחולת החוק למקרים של תאונת דרכים פריקת מטען במנוף, למרות שהוצאו במפורש מהגדרת ״שימוש״ ברכב.
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה-1975, נועד להבטיח פיצוי לנפגעים בתאונות דרכים. בנוסף, וזאת על בסיס אחריות מוחלטת. החוק קובע הגדרה בסיסית ל״תאונת דרכים״ כ״מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה״. בנוסף, החוק מוסיף ״חזקות חלוטות מרבות״ אשר מרחיבות את תחולת ההגדרה למקרים נוספים.
אחת מהחזקות הללו מתייחסת ל״מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב. עם זאת, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי״. חזקה זו קריטית להבנת פסק הדין דנן. היא מאפשרת לכלול אירועים מסוימים שאינם נופלים תחת ההגדרה הבסיסית של ״שימוש למטרות תחבורה״.
אך עדיין קשורים באופן הדוק לכוחו המכני של הרכב ולייעודו המקורי.
האירועים שהובילו לפסק הדין
דניאל רשלין, משיב מס' 1, עבד בהרכבת מבנים טרומיים אצל מעבידתו, חברת אשטרום. כתוצאה מכך, במסגרת עבודתו, הוא הסתייע במנוף המורכב על משאית בבעלות חברת מנופי אבי בע״מ. המנוף, שהיה חלק אינטגרלי מהמשאית והופעל על ידי מנוע הרכב, שימש להרמת קורות והנחתן.
ביום 22.5.1991, בעת שחרור המנוף מקורה, התהפכה הקורה ורגלו של רשלין נלכדה. לעומת זאת, ונגרם לו נזק גוף. רשלין הגיש שתי תביעות נפרדות: האחת הייתה תביעת נזיקין רגילה מכוח פקודת הנזיקין נגד מעבידתו. ומנהל העבודה, והשנייה הייתה תביעה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נגד בעלת המנוף ומבטחתה.
הכרעות הערכאות הנמוכות
בית משפט השלום קבע. לדוגמה, כי הפגיעה בדניאל רשלין מהווה ״תאונת דרכים״ מכוח החזקה החלוטה המרבה בדבר ״ניצול הכוח המכני של הרכב״. בית המשפט קבע כי המנוף פעל תוך ניצול כוחו המכני של הרכב. וכי ייעודו המקורי של הרכב, הכולל הרמת משאות, לא שונה.
בעקבות זאת, הוא פיצל את הדיון לשלב בירור שיעור הפיצויים.
מנגד, בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל ערעור על קביעה זו. לדוגמא, בית המשפט המחוזי סבר שהחזקה החלוטה חלה רק כאשר מתקיים ״שימוש״ ברכב ״למטרות תחבורה״. לכן, הוא קבע כי בהיעדר שימוש תחבורתי בעת הפריקה, אין מדובר ב״תאונת דרכים״. החלטה זו הובילה לבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
השאלה המשפטית והכרעת בית המשפט העליון
השאלה המשפטית המרכזית שעמדה בפני בית המשפט העליון הייתה האם תאונת דרכים פריקת מטען, תוך שימוש בכוחו המכני של רכב בעל ייעוד דו-תכליתי (נסיעה ופריקה/טעינה), תיכנס לגדר החזקה החלוטה המרבה שבהגדרת ״תאונת דרכים״. זאת, אף על פי שפעולות טעינה ופריקה הוצאו במפורש מההגדרה הבסיסית של ״שימוש״ ברכב.
בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של שבעה שופטים בראשות הנשיא א' ברק. כלומר, קיבל את הערעור פה אחד וביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון יישם מתווה בדיקה דו-שלבי: בשלב הראשון. הוא אישר שהתאונה אינה נכנסת להגדרה הבסיסית של ״תאונת דרכים״.
מכיוון שפעולת הפריקה אינה ״שימוש למטרות תחבורה״ וכי פריקה הוצאה מפורשות מהגדרת ״שימוש״ בחוק.
אולם, בשלב השני. אולם, בית המשפט העליון קבע. כי התאונה כן נופלת לגדריה של החזקה החלוטה המרבה בדבר ״ניצול הכוח המכני של הרכב״. הנשיא א' ברק ציין כי נזק הגוף נגרם עקב ניצול הכוח המכני של המנוף.
שהופעל על ידי מנוע המשאית. אמנם, הוא הדגיש כי בעת האירוע הרכב לא שינה את ייעודו המקורי. ייעודו הדו-תכליתי, הכולל נסיעה וכן טעינה ופריקה, נותר בעינו.
העובדה שהמשאית נשענה על ״רגליים״ הידראוליות לצורך הפעלת המנוף לא שינתה את ייעודה המקורי. ואולם, יתרה מכך, בית המשפט העליון דחה מפורשות את פרשנות בית המשפט המחוזי שלפיה החזקה החלוטה חלה רק כאשר מתקיים ״שימוש״ כהגדרתו הבסיסית בחוק. בית המשפט העליון קבע כי פרשנות זו מרוקנת את החזקה מכל תוכן. הדיבור ״בעת השימוש כאמור״ בחזקה מפנה לשימוש הנזכר בה עצמה (ניצול הכוח המכני).
ולא להגדרת ״שימוש״ הנפרדת בחוק.
לפיכך, הערעור התקבל, פסק דינו של בית המשפט המחוזי בוטל. יחד עם זאת, והתיק הוחזר לבית משפט השלום לקביעת שיעור הפיצויים על פי חוק הפיצויים. המשיבה מס' 2, שהייתה בעלת המנוף, חויבה בהוצאות המערערים בסך 15,000 ש״ח.
משמעות פסק הדין והשלכותיו
פסק הדין בעניין אשטרום קבע הלכה מכוננת ובעלת השפעה נרחבת. מאידך, הוא משפיע על סיווג תאונות עבודה המערבות ציוד מכני המורכב על כלי רכב, כגון מנופים. משאבות בטון ורכבים דו-תכליתיים אחרים. ההלכה מבהירה שגם כאשר פעולה מסוימת, כמו טעינה ופריקה.
אינה נכנסת להגדרה הבסיסית של ״שימוש״ ברכב מנועי. מצד שני, היא עשויה בכל זאת להיכלל בגדר ״תאונת דרכים״ מכוח חזקות חלוטות מרחיבות.
כתוצאה מכך, עובדים הנפגעים תוך שימוש בציוד מכני נלווה לרכב במסגרת עבודתם. לסיכום, יכולים להיות זכאים לפיצוי על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. חוק זה מטיל אחריות מוחלטת על בעל הרכב ועל מבטחת החובה. ובכך הוא פוטר את הנפגע מהצורך להוכיח רשלנות בהליך נזיקי רגיל.
זהו יתרון משמעותי עבור נפגעי עבודה, המספק להם מסלול פיצוי יעיל ומהיר יותר.
שימו לב: הפסיקה הזו מדגישה את הגישה הפרשנית הרחבה של בתי המשפט, המבקשת להגשים את מטרות חוק הפיצויים – מתן סעד לנפגעי תאונות דרכים. כאשר אתם נפגעים בתאונה, חשוב לבדוק את כל האפשרויות לפיצוי, גם אם נראה לכם שהמקרה מורכב או אינו נכנס להגדרות הברורות.
שאלות ותשובות
האם כל פגיעה בעת פריקת מטען תיחשב לתאונת דרכים?
לא בהכרח. לאור, בית המשפט העליון קבע. כי פגיעה בעת פריקת מטען תיחשב לתאונת דרכים. אם היא נגרמה עקב ניצול הכוח המכני של הרכב.
ובלבד שהרכב לא שינה את ייעודו המקורי. בהתאם, יש לבדוק כל מקרה לגופו, ולהבין האם המנוף או המנגנון המכני מופעלים מכוח הרכב עצמו. והאם ייעודו של הרכב נשאר דו-תכליתי.
מה ההבדל בין תביעה לפי חוק הפיצויים לתביעה לפי פקודת הנזיקין?
הבדל מהותי קיים בין שני סוגי התביעות. בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, המכונה גם חוק הפלת״ד. אין צורך להוכיח אשמה או רשלנות של גורם כלשהו. האחריות היא מוחלטת, כלומר.
די בכך שהתאונה עומדת בקריטריונים של ״תאונת דרכים״ כדי לזכות את הנפגע בפיצוי. לעומת זאת, בתביעה לפי פקודת הנזיקין. על התובע להוכיח רשלנות של הנתבע וקשר סיבתי בין הרשלנות לנזק.
האם פסק הדין רלוונטי רק למנופים?
פסק הדין אינו מוגבל רק למנופים. הוא רלוונטי לכל ציוד מכני המורכב על כלי רכב ומופעל באמצעות כוחו המכני של הרכב. דוגמאות לכך כוללות משאבות בטון, מערבלי בטון, מנופים שונים ורכבים דו-תכליתיים אחרים. העיקרון המנחה הוא ניצול הכוח המכני ושמירת ייעודו המקורי של הרכב.
מה עליי לעשות אם נפגעתי בתאונת דרכים פריקת מטען?
ראשית, מומלץ לקבל טיפול רפואי ולתעד את כל הפגיעות. שנית, חשוב לאסוף כמה שיותר ראיות: תמונות מהזירה, עדי ראייה, פרטי הרכב המעורב ופוליסת הביטוח. לאחר מכן, פנו בהקדם האפשרי לעורך דין המתמחה בתאונות דרכים. הוא יבחן את נסיבות המקרה, ייעץ לכם לגבי זכויותיכם ויסייע בהגשת התביעה המתאימה.
מה עושים במקרה של תאונת דרכים פריקת מטען?
-
קבלת טיפול רפואי ותיעוד. ראשית, יש לדאוג לקבלת טיפול רפואי מיידי לכל פגיעה. בנוסף, חשוב מאוד לתעד את הפגיעות באמצעות צילומים, דוחות רפואיים, וכל מסמך רלוונטי אחר. שמרו את כל הקבלות והמסמכים הרפואיים.
-
איסוף ראיות מהזירה. צלמו את זירת התאונה, את הרכב המעורב, את המנוף או הציוד המכני, ואת כל פרט שעשוי להיות רלוונטי. אספו פרטי התקשרות של עדים, אם היו כאלה. בנוסף, רשמו את פרטי כלי הרכב המעורבים, כולל מספרי רישוי ופרטי ביטוח חובה.
-
דיווח למעסיק ולרשויות. דווחו למעסיקכם על התאונה בהקדם האפשרי. אם מדובר בתאונת עבודה, יש חשיבות לדיווח זה. כמו כן, אם המשטרה הגיעה למקום, ודאו כי נרשם דוח אירוע.
-
פנייה לעורך דין. פנו בהקדם לעורך דין המתמחה בתחום נזקי הגוף ותאונות דרכים. עורך הדין יסייע לכם להבין את זכויותיכם, יבחן את פרטי המקרה ויקבע האם הוא עונה על ההגדרות של ״תאונת דרכים״ לפי חוק הפיצויים, או שמא מדובר בתאונת עבודה שאינה תאונת דרכים. הוא ילווה אתכם בהגשת התביעה וייצג אתכם מול הגורמים הרלוונטיים.
פסק הדין אשטרום נ' רשלין מהווה אבן דרך חשובה בדיני הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הוא הרחיב את מעגל הזכאים לפיצויים. וחיזק את ההגנה על עובדים הנפגעים תוך שימוש בציוד מכני המורכב על כלי רכב. ההלכה קובעת כי גם פעולות פריקה וטעינה, שאינן שימוש ״למטרות תחבורה״.
יכולות להיכלל בגדר ״תאונת דרכים״. אם הן נובעות מניצול הכוח המכני של הרכב וייעודו המקורי נשמר.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
