דלג לתוכן הראשידלג לתפריט נגישות
ראשי אודותינו צור קשר
בית / נזיקין (נזקי גוף) / חלוקת אחריות בתאונת עבודה: מי משלם פיצויים על נזקי גוף?
נזיקין (נזקי גוף)

חלוקת אחריות בתאונת עבודה: מי משלם פיצויים על נזקי גוף?

ע
עו״ד גלעד מלכא | | 8 דקות קריאה
מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. לפיכך, הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.

כיצד מבצעים חלוקת אחריות בתאונת עבודה בין המעורבים השונים?

בית המשפט בוחן את מידת האשמה המוסרית והמעשית של כל גורם ביחס למחדלי הבטיחות. בנוסף, כאשר המעביד מנהל את העבודה ומורה על שיטה מסוכנת, הוא יישא במרבית הנזק. כמו כן, מזמין עבודה שלא מינה מנהל עבודה עשוי להיחשב כמבצע הבנייה ולשאת באחריות משנית. בנוסף, בית המשפט עשוי לייחס לעובד אשם תורם מתון בלבד.

תביעות נזקי גוף בעקבות תאונות עבודה באתרי בנייה מעוררות שאלות מורכבות. לפיכך, סוגיית חלוקת אחריות בתאונת עבודה דורשת בחינה מעמיקה של שרשרת האחראים באתר. בחינה זו כוללת גם את תנאי הפוליסה והתנהלות סוכן הביטוח.

יתרה מכך, פסק דין מקיף של בית משפט השלום בחדרה ממחיש כיצד בית המשפט התיר פקעת זו. עם זאת, הוא גם קבע פיצויים וחילק את האחריות בין הצדדים השונים.

בית המשפט נתן את פסק הדין בתיק ת״א (חדרה) 4652-05 עבדאללה חפזי ג'בארין נ' ג'בארין חפזי סעיד ואח'. כתוצאה מכך, השופט חננאל שרעבי הכריע בתביעה ביום 10.05.2012. התובע, יליד 1981, עבד כשכיר אצל אביו, שהיה קבלן שלד באור עקיבא.

במסגרת העבודה טיפס התובע על גדר בגובה שלושה מטרים. לעומת זאת, הוא ביקש לחתוך קוצי ברזל באמצעות דיסק חיתוך. התובע נעזר בסולם של 1.70 מטרים ועמד על ראש הגדר שרוחבה כ-15 סנטימטרים בלבד.

רגליו של העובד נכשלו בקוצי הברזל. לדוגמה, הוא איבד את שיווי משקלו ונפל לקרקע. כתוצאה מכך הוא סבל משברים קשים בשתי ידיו. מומחית בית המשפט, ד״ר בתיה יפה, קבעה לו 30% נכות רפואית לצמיתות.

התובע הגיש את התביעה נגד המעביד ונגד מבטחתו, הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע״מ. לדוגמא, בתגובה, המעביד שלח הודעת צד שלישי נגד הפניקס ונגד סוכן הביטוח עאדל מוסטפא מחאג'נה. במקביל, הפניקס שלחה הודעת צד שלישי נגד מזמין העבודה, יוסי ליבמן.

חלוקת אחריות בתאונת עבודה בין המעביד למזמין

בית המשפט מצא כי המעביד הפר את חובת הזהירות המושגית והקונקרטית כלפי עובדו. כלומר, המעביד לא סיפק פיגום מתאים. לא גידר את משטח העבודה ולא הדריך את העובד בדבר הסיכונים. כמו כן, הוא הורה לעובד לבצע את החיתוך תוך עמידה מסוכנת על הגדר.

זאת, מבלי להשגיח עליו. בשל כך, המעביד ביצע עוולת רשלנות והפרת חובה חקוקה לפי פקודת הבטיחות בעבודה. וכן תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה).

בנוסף לכך, בית המשפט בחן את אחריותו של המזמין. המזמין שכר את המעביד לביצוע עבודות שלד בלבד, בעוד עבודות הגמר יועדו לקבלנים אחרים. לפיכך, בהתאם לתקנה 6(ג) לתקנות הבנייה, בית המשפט ראה במזמין עצמו כ״מבצע הבנייה״. כמו כן, המזמין כשל בכך שלא מינה מנהל עבודה מוסמך באתר.

בעקבות מחדל זה, בית המשפט קבע כי למזמין יש חלק ביצירת הסיכון הבטיחותי.

אזהרה: מזמין עבודה שאינו ממנה קבלן ראשי יחיד לכלל עבודות הבנייה באתר, ואינו ממנה מנהל עבודה כדין, עלול להיחשב בעצמו כ״מבצע הבנייה״ ולשאת באחריות נזיקית כבדה לנזקי גוף של עובדים.

לאחר ניתוח מידת האשמה המוסרית, קבע השופט כי חלוקת אחריות בתאונת עבודה בין שני הגורמים תעמוד על 80% למעביד ו-20% למזמין העבודה. המעביד שלט ישירות בשטח והורה על העבודה המסוכנת. לפיכך, חלקו באחריות היה מכריע.

אשם תורם של עובד בראי הפסיקה

בתי המשפט נוהגים להקל עם עובדים ולא לייחס להם רשלנות בקלות. אולם, המעביד הוא בעל השליטה על תנאי הבטיחות. בעוד העובד מבצע את המוטל עליו בלהט העבודה. עם זאת, כאשר עובד נוטל סיכון ממשי ובלתי מחושב.

בית המשפט עשוי להטיל עליו אשם תורם.

במקרה הנדון, התובע ידע. כי עמידה על גדר צרה בגובה רב עם מסור דיסק היא מסוכנת.

התובע יכול היה לבצע את החיתוך מעל גבי הסולם, מבלי לטפס אל רום הגדר. יחד עם זאת, התובע פעל לפי הוראת אביו-מעבידו, וניסיונו בענף עמד על חודשיים בלבד. חשוב לציין כי שיטת עבודה זו הייתה אף נהוגה ומקובלת אצל המעביד. בשל נסיבות אלו, בית המשפט העמיד את שיעור האשם התורם של התובע על 15% בלבד.

כיסוי ביטוחי יחסי ואחריות סוכן הביטוח

חברת הפניקס טענה להיעדר כיסוי ביטוחי עקב דיווח באיחור של חצי שנה. היא טענה גם בשל העסקת עובדים מעבר למוצהר. עם זאת, בית המשפט דחה את טענת השיהוי. שכן הפניקס לא הוכיחה כי האיחור פגע ביכולתה לברר את החבות.

לעומת זאת, לעניין מספר העובדים, בית המשפט קיבל את טענת המבטחת. מאידך, המעביד ביטח שלושה עובדים בלבד, אך העסיק בפועל ממוצע של שבעה עובדים.

חוק חוזה הביטוח, התשמ״א-1981, מסדיר מצב של החמרת סיכון ואי-גילוי עניין מהותי. כתוצאה מכך, בית המשפט הפחית את חבות הפניקס ליחס של 3/7, קרי 43% מהנזק. מצד שני, המעביד נותר חשוף אישית ליתרת 57% מהפיצוי.

שימו לב: בפוליסת חבות מעבידים המתבססת על מספר עובדים, אין אפשרות לעדכן רטרואקטיבית את הנתונים בסוף השנה. זאת, בניגוד לפוליסות המתבססות על שכר שנתי. ביטוח חסר במספר העובדים יוביל להפחתה יחסית בתגמולים.

בשלב זה, בית המשפט בחן את התביעה נגד סוכן הביטוח. בית המשפט קבע כי סוכן הביטוח התרשל כלפי המעביד. הסוכן חידש את הפוליסה באופן אוטומטי במשך ארבע שנים לפי שלושה עובדים. מבלי לבצע בירור יזום.

יתרה מזאת, הוא לא הציע למעביד את מסלול השכר השנתי המתאים יותר לאופי פעילותו.

לפיכך, בית המשפט קיבל במלואה את ההודעה לצד שלישי שהגיש המעביד נגד סוכן הביטוח. לאור זאת, בית המשפט חייב את הסוכן לשפות את המעביד בגין מלוא 57% הנותרים.

השוואת עמדות הצדדים והכרעת בית המשפט

ההליך המשפטי כלל טענות רבות בנושאי נזיקין וביטוח. בהתאם לכך, הטבלה הבאה מסכמת את עיקרי המחלוקות וההכרעה הסופית בכל אחת מהן:

השוואת טענות הצדדים מול הכרעת בית המשפט בתיק 4652-05

הסוגיה המשפטית טענת הצדדים הכרעת בית המשפט
אחריות המעביד המעביד טען להעדר רשלנות וסמך על ניסיון העובד המעביד אחראי ל-80% עקב שיטת עבודה מסוכנת והעדר הדרכה
אחריות מזמין העבודה המזמין טען שאינו מעסיק ואין לו קשר לביצוע המזמין אחראי ל-20% כמבצע בנייה שלא מינה מנהל עבודה
אשם תורם של העובד הנתבעים דרשו אשם תורם מכריע על בחירת שיטת העבודה בית המשפט קבע אשם תורם בשיעור 15% לנוכח ניסיונו הדל והוראת המעביד
היקף כיסוי הפניקס הפניקס טענה לפטור מלא עקב איחור בדיווח וריבוי עובדים בית המשפט הפחית את חבות הפניקס ל-43% כיחס שבין 3 עובדים מבוטחים ל-7 בפועל
אחריות סוכן הביטוח הסוכן טען שאינו אחראי לבדוק מצבת עובדים של לקוחות הסוכן התרשל בחידוש אוטומטי ללא בדיקה ועל כן ישפה את המעביד ב-57%

חישוב הפיצויים והתוצאה האופרטיבית

בית המשפט העריך את נזקי התובע בסך כולל של 1,004,600 ש״ח. סכום זה כלל כאב וסבל, הפסדי שכר לעבר ולעתיד, פנסיה, עזרת צד ג' והוצאות. מהסכום הכולל, בית המשפט ניכה 15% בגין רשלנות תורמת. בנוסף, הוא ניכה תגמולי ביטוח לאומי בסך 224,015 ש״ח.

יתרת הפיצוי עמדה על 629,895 ש״ח. בצירוף שכר טרחה והוצאות, עמד הסכום הכולל על 759,895 ש״ח.

במישור האופרטיבי, בית המשפט חייב את הפניקס לשלם לתובע, יחד ולחוד עם המעביד. 43% מסכום הפיצוי (326,755 ש״ח בניכוי השתתפות עצמית). בית המשפט גם חייב את המזמין לשפות את הפניקס ב-20% מסכום הפיצוי הכולל (176,979 ש״ח כולל הוצאות).

בנוסף, ההודעה לצד שלישי שהגיש המעביד נגד סוכן הביטוח התקבלה במלואה. בית המשפט חייב את הסוכן לשפות את המעביד ב-57% מסכום הפיצוי הכולל, ובסך 483,140 ש״ח. לרבות הוצאות ושכר טרחה.

שלבים לניהול בטיחות ומזעור חשיפה משפטית

  1. מינוי מנהל עבודה מוסמך. על מבצע הבנייה לוודא כי מונה מנהל עבודה בעל תעודה מתאימה. עליו לפקח על הפעילות באתר באופן רציף.
  2. הדרכות בטיחות שוטפות. המעסיק חייב לספק לעובדים הדרכה מתאימה ומפורטת. היא צריכה לכלול מידע לגבי הסיכונים הספציפיים בכל משימה, בפרט בעבודה בגובה.
  3. התאמת אמצעי מיגון. יש לספק משטחי עבודה תקניים, גידור ופיגומים בהתאם לתקנות הבנייה. יש למנוע אלתורים מסוכנים.
  4. בחינה תקופתית של פוליסת הביטוח. חובה לבדוק שמספר העובדים המדווח בפוליסה תואם את היקף המועסקים בפועל בכל רבעון.
  5. התייעצות עם סוכן ביטוח מקצועי. יש לבחון האם שיטת השכר השנתי מתאימה יותר לעסק בעל תחלופת עובדים גבוהה. זאת, במקום תמחור לפי ראש.
צריכים עזרה בנזיקין?

לבדיקת המקרה שלכם

שאלות ותשובות

כיצד משפיעה רשלנות תורמת על הפיצוי הכספי של עובד שנפגע?

שיעור הרשלנות התורמת מנוכה מסך כל הנזק שבית המשפט קבע לתובע. לדוגמה, אם בית המשפט קבע לנפגע נזקים של מיליון ש״ח ואשם תורם של 15%. הפיצוי יופחת ב-150,000 ש״ח. רק לאחר מכן, בית המשפט ינכה תגמולי המוסד לביטוח לאומי מהיתרה שנותרה לתשלום.

מתי מזמין עבודה נחשב כ״מבצע הבנייה״?

כאשר מזמין העבודה מתקשר עם מספר קבלנים שונים (לדוגמה: קבלן שלד וקבלן גמר בנפרד). והוא לא מינה קבלן ראשי שלקח אחריות כוללת בכתב, החוק רואה במזמין כמבצע הבנייה. המזמין הוא הנושא בכל חובות הבטיחות.

מדוע הפניקס לא שילמה את מלוא סכום הנזק?

בית המשפט חייב את הפניקס בתשלום חלקי בלבד. זאת, משום שהמעביד ביטח שלושה עובדים בלבד, בעוד שבפועל העסיק בממוצע שבעה. לפי חוק חוזה הביטוח, במצב של אי-הודעה על שינוי מהותי. המבטח זכאי לשלם תגמולים מופחתים בהתאם ליחס הפרמיות.

באילו מקרים סוכן ביטוח יחויב בפיצוי המבוטח?

סוכן ביטוח יישא באחריות כאשר הוא מפר את חובת הזהירות כלפי הלקוח. מחדלים כמו חידוש פוליסה אוטומטי ללא בירור צרכים, אי-הסבר של חריגים ותנאים מהותיים. או בחירת מסלול ביטוחי שאינו הולם את אופי העסק, מהווים רשלנות מקצועית המזכה בשיפוי.

לסיכום, סוגיית חלוקת אחריות בתאונת עבודה פורשת מערך יחסים סבוך בין עובד, מעביד, מזמין עבודה וחברות ביטוח. כפי שעולה מפסק הדין, אי-עמידה בתקנות הבטיחות או בדיווחי הביטוח עלולה להשית חבויות כספיות ניכרות על כל אחד מהצדדים.

במקרה של פגיעה גופנית או תביעת נזיקין. מומלץ לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי לבחינת נסיבות המקרה.

מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.

עד כמה העמוד הזה עזר לך?
טרם דורג — היו הראשונים!
שתפו:
עו״ד גלעד מלכא
עו״ד גלעד מלכא
עו"ד גלעד מלכא (מ.ר. 44371), מומחה לנזיקין, ביטוח לאומי וזכויות נכי צה"ל. הכותב והעורך המשפטי של מדריכי הנזיקין והביטוח הלאומי באתר Law-Tip.

צריכים ייעוץ משפטי?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

* הפנייה נשלחת ישירות לוואטסאפ

מסירת הפרטים תלויה ברצונך ואינה חובה על פי דין. הפרטים ישמשו לצורך טיפול בפנייתך ויצירת קשר עמך, והפנייה תועבר באמצעות WhatsApp. למידע על אופן השימוש במידע, על מסירתו לצדדים שלישיים ועל זכויותיך לעיון ולתיקון - מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.

עקבו אחרינו

בנושא הזה

צריכים ליווי משפטי בתחום נזיקין ונזקי גוף?

מידע וייצוג בנזיקין ונזקי גוף