דלג לתוכן הראשידלג לתפריט נגישות
ראשי אודותינו צור קשר
בית / משפט אזרחי / עיקול עצמי: מתי רשאי תובע להטיל עיקול על כספים שבידיו?
משפט אזרחי

עיקול עצמי: מתי רשאי תובע להטיל עיקול על כספים שבידיו?

ע
עו״ד ליאור מלכא | | 8 דקות קריאה
האם תובע רשאי לבקש עיקול עצמי על כספים שהוא עצמו חייב לנתבע?
כן, בית המשפט העליון הכריע בעניין. תובע רשאי לבקש צו עיקול זמני על נכסים או כספים של הנתבע. אלה מצויים בידיו שלו. השופטים פירשו את המונח ״אדם אחר״ בתקנות סדר הדין האזרחי. הם התייחסו לכל אדם שאינו הנתבע, לרבות התובע. סעד זה מאפשר לתובע לייחד את הכספים. כך הוא מבטיח את פירעון תביעתו העתידית. עם זאת, על התובע להגיש את הבקשה בתום לב. מטרת הבקשה אינה לעקוף החלטות שיפוטיות קודמות.

סוגיית השימוש בסעדים זמניים מעוררת שאלות מורכבות כאשר הצדדים מנהלים תביעות הדדיות. לפיכך, במצבים רבים, בעל דין מחזיק בכספים השייכים ליריבו. הוא דורש ממנו בו זמנית פיצוי כספי משמעותי. השאלה היא האם ניתן להטיל עיקול עצמי על כספים אלה. סוגיה זו העסיקה רבות את הערכאות המשפטיות.

בית המשפט העליון הכריע במחלוקת עקרונית זו. לפיכך, הוא עשה זאת במסגרת רע״א 5169/93 דוד בלוך נ' דוד גילאור ואח'. בנוסף, הכרעת השופטים יצרה הלכה ברורה המשפיעה עד היום על ניהול הליכים אזרחיים.

הסעד הזמני נועד להבטיח את מימוש פסק הדין. בנוסף, זאת במקרה שבית המשפט יקבל את התביעה. עם זאת, כאשר צד שלישי מחזיק בנכסי החייב, ההליך מוכר וברור. לעומת זאת, כאשר התובע עצמו מחזיק בנכס, הוא יוצר מתח.

מתח זה קיים בין דיני העיקול לדיני הקיזוז והעיכבון. עם זאת, פסק הדין המנחה של בית המשפט העליון עיצב את האיזון הנכון בסוגייה זו.

בית המשפט מטיל צו עיקול זמני רגיל על נכסים. נכסים אלה מצויים בידי הנתבע או בידי צד שלישי. כתוצאה מכך, המונח עיקול עצמי מתאר מצב. בו התובע מבקש לעקל נכס או כספים של הנתבע. נכסים אלה נמצאים בפועל בידי התובע עצמו. במצב זה, התובע משמש בו זמנית גם כנושה. הוא מבקש את הסעד וגם משמש כ״מחזיק״ בנכס המעוקל.

לפיכך, מטרת ההליך היא למנוע העברת כספים אל הנתבע. כתוצאה מכך, זאת עד שבית המשפט יכריע בתביעה העיקרית. לעומת זאת, התובע שומר על הכספים ברשותו כנאמן של בית המשפט. כתוצאה מכך, הנתבע אינו יכול לדרוש את פירעון החוב המיידי כלפיו.

מנגנון זה מספק לתובע בטוחה ממשית לגביית חובו העתידי.

שימו לב: צו עיקול אינו מעביר את הבעלות בכספים לידי התובע, אלא מקפיא את המצב הקיים בלבד עד למתן פסק דין סופי בהליך העיקרי.

המסגרת הנורמטיבית: לשון תקנה 360(א)

הדיון המשפטי התמקד בהוראות תקנה 360(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד-1984. לדוגמה, תקנה זו הסמיכה את בתי המשפט. לעומת זאת, הם יכולים להטיל עיקול זמני על נכסים שבידי הנתבע. אפשרות נוספת היא הטלת עיקול על נכסים של הנתבע שבידי ״אדם אחר״.

המחלוקת הפרשנית נסבה סביב משמעותו המדויקת של הביטוי ״אדם אחר״.

בשל כך, עלתה השאלה האם מתקין התקנות התכוון לצד שלישי זר בלבד. לדוגמה, מצד אחד, קיימת עמדה לשונית דווקנית. לדוגמה, היא מפרידה בין התובע, הנתבע והאדם האחר. מנגד, קיימת גישה תכליתית.

גישה זו רואה בכל מי שאינו הנתבע בגדר ״אדם אחר״. לשם כך, בית המשפט בחן איזו גישה מגשימה את מטרות הדיון האזרחי בצורה הטובה ביותר.

  • הגנה על יכולת המימוש של תובע לאחר שזכה בדין.
  • מניעת בעלי דין מלהבריח נכסים במהלך ההליך.
  • שמירה על הגינות דיונית ועל איזון בין זכויות הצדדים.

עובדות פרשת בלוך נ' גילאור

המבקש, דוד בלוך, פיקח על בניית ביתם של המשיבים, דוד ודוב גילאור. כלומר, בעקבות חילוקי דעות כספיים, הגיש בלוך תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות. בית המשפט קיבל את תביעתו בחלקה. השופט חייב את המשיבים לשלם לבלוך סך של 1,436.23 ש״ח.

סכום זה נועד עבור רכישת חומרי בנייה.

כשבועיים לאחר מכן, הגישו המשיבים תביעה כספית נגדית בבית משפט השלום. אולם, סכום התביעה עמד על 172,935 ש״ח. התביעה הייתה בגין ליקויי בנייה, רשלנות בפיקוח ואיחור במסירה. במסגרת זו, ביקשו המשיבים צו עיקול זמני במעמד צד אחד.

השופט הטיל עיקול, בין היתר, על הכספים. אלה הכספים שחבו המשיבים לבלוך לפי פסק הדין הראשון.

בעקבות זאת, הגיש בלוך בקשה לביטול הצו. אמנם, בית משפט השלום דחה את הבקשה לביטול. הוא העמיד את סכום העיקול הכולל על 50,000 ש״ח. השופטת קובל מבית המשפט המחוזי בירושלים דחתה בקשה.

בלוך הגיש בקשת רשות ערעור.

לפיכך, פנה בלוך בבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

הכרעת בית המשפט העליון בסוגיית עיקול עצמי

בית המשפט העליון דחה את הערעור ברוב דעות. ואולם, השופט ש' לוין הכשיר את השימוש בכלי של עיקול עצמי. הוא עשה זאת בהסכמת השופט ת' אור. זאת הייתה בניגוד לדעתו החולקת של הנשיא מ' שמגר. השופטים קבעו כי אין מניעה חוקית או עניינית. הם לא ראו מניעה להטיל עיקול על נכסי הנתבע. נכסים אלה מוחזקים בידי התובע.

השופט לוין הדגיש כי תכלית הסעד הזמני היא ייחוד נכסים לצורך פירעון עתידי. יחד עם זאת, מבחינה מהותית וכלכלית, אין הבדל. אין הבדל בין נכס המצוי אצל גורם זר לבין נכס המצוי בידי התובע. יתרה מכך, השופט פירש את הביטוי ״אדם אחר״ כמי שאינו הנתבע.

הגדרה הכוללת בתוכה גם את התובע עצמו.

לעומת זאת, הנשיא שמגר סבר בדעת מיעוט. מאידך, הוא סבר שיש לפרש את התקנה על פי לשונה הדווקנית. לשיטתו, מתקין התקנות יצר משולש מוגדר. משולש זה כולל תובע, נתבע ואדם שלישי.

אולם, שופטי הרוב קבעו כי גישה תכליתית משרתת טוב יותר את היעילות המשפטית.

השופטים חייבו את המבקש בשכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ש״ח.

השוואת עמדות השופטים ברע״א 5169/93 בעניין עיקול עצמי

סוגיה להכרעה עמדת שופטי הרוב (השופטים ש' לוין ו-ת' אור) עמדת שופט המיעוט (הנשיא מ' שמגר)
פרשנות המונח ״אדם אחר״ כל אדם שאינו הנתבע, כולל התובע עצמו המחזיק בנכס. צד שלישי בלבד, הנפרד מן התובע ומן הנתבע בהליך.
תכלית הסעד הזמני ייחוד נכסים לפירעון החוב העתידי ללא הבחנה בזהות המחזיק. שמירה על נוסח חקיקה ודאי וברור ללא הרחבה שיפוטית.
תחליפים משפטיים זכות קיזוז או עיכבון אינן שוללות את הזכות לסעד של עיקול. ניתן להסתפק בדיני הקיזוז, העיכבון או בהגשת תביעה שכנגד.
תוצאה אופרטיבית דחיית הערעור ואישור הצו לעיקול הכספים שבידי התובעים. קבלת הערעור וביטול צו העיקול שהוטל על כספי התובע.

אזהרה: הגשת בקשה לסעד זמני רק כדי לחמוק מתשלום פסק דין חלוט עלולה להיחשב שימוש לרעה בהליכי משפט. בית המשפט יכול לחייב את המבקש בהוצאות משפט כבדות.

מתי מתעורר צורך בהטלת עיקול עצמי?

בפרקטיקה המשפטית קיימים מצבים מגוונים. בהם בעל דין מבקש להשתמש בכלי זה. מקרים אלה מתרחשים לרוב. הם קורים כאשר הצדדים מנהלים יחסים מסחריים ממושכים.

או כאשר הם מנהלים סכסוכים חוזיים מורכבים.

ראשית, המצב הנפוץ נוגע לחובות הדדיים במסגרת פרויקט בנייה או קבלנות. כאשר קבלן חייב כספים למזמין בשל ליקויים. המזמין טרם שילם את התמורה החוזית. המזמין עשוי לבקש עיקול על התמורה.

שנית, הדבר רלוונטי במצב אחר. בו התובע מחזיק בנכסים פיזיים של הנתבע, כגון ציוד.

רכב או סחורה מסחרית.

בנוסף לכך, הצדדים זקוקים לסעד במצבים. דיני הקיזוז אינם מעניקים מענה שלם באותם מצבים. זכות הקיזוז מוגבלת לעיתים בתנאים חוזיים. היא מוגבלת גם בדינים מיוחדים.

לעומת זאת, צו שיפוטי מקפיא את הזכויות באופן מוחלט. הוא מונע מנושים אחרים לתפוס קדימות על פני התובע.

שלבים מעשיים להגשת בקשה לעיקול

  1. הנחת תשתית ראייתית מהימנה. על התובע להציג לבית המשפט מסמכים. מסמכים אלה מבססים עילת תביעה מוצקה. הם כוללים גם ראיות מהימנות לכאורה לקיומו של החוב הנתבע.
  2. הוכחת יסוד ההכבדה. המבקש חייב להוכיח כי קיים חשש סביר. חשש זה הוא שאי-מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין העתידי.
  3. הגדרת הנכסים המעוקלים. על התובע לפרט בבקשה במדויק את סכומי הכסף. הוא צריך לפרט גם את הנכסים המוחזקים בידיו שלו. לרבות עליו לפרט את מקור החוב.
  4. הפקדת התחייבות וערובות. בית המשפט דורש מהמבקש לחתום על התחייבות עצמית. עליו גם להפקיד ערובה כספית לפיצוי הנתבע על כל נזק. זאת במקרה שבית המשפט ידחה את התביעה.
  5. בחינת תום הלב הדיוני. חובה להראות כי הבקשה אינה מהווה ניסיון לעקוף פסק דין קודם. היא אינה ניסיון לעקוף החלטה שיפוטית שסירבה לעיכוב ביצוע.
צריכים עזרה במשפט אזרחי?

לבדיקת המקרה שלכם

שאלות ותשובות

האם בית המשפט יכול להטיל עיקול עצמי על חוב פסוק?

כן, בית המשפט העליון הבהיר. כי בית המשפט יכול להטיל את הצו גם כאשר חובו של התובע לנתבע נובע מפסק דין חלוט. עם זאת, השופטים יבחנו היטב האם המבקש הגיש את הבקשה בתום לב. אם בית המשפט יזהה ניסיון לעקוף סירוב קודם לעיכוב ביצוע.

הוא ידחה את הבקשה על הסף.

מה ההבדל בין עיקול עצמי לבין זכות קיזוז?

זכות קיזוז היא סעד עצמי מהותי. בעל דין מפחית בו חוב כנגד חוב קיים. לעומת זאת, העיקול הוא סעד דיוני הנובע מצו שיפוטי של בית המשפט. הצו השיפוטי מקפיא את הנכס.

הוא מייחד אותו לטובת התביעה ומונע מצדדים שלישיים לתפוס בו זכויות נוגדות.

האם הנתבע זכאי לבקש פיצוי אם בית המשפט ידחה את התביעה נגדו?

בהחלט. כאשר בית המשפט דוחה את התביעה העיקרית או מבטל את הצו הזמני. הנתבע רשאי לממש את הערובות שהפקיד התובע. לשם כך, על הנתבע להוכיח.

כי צו העיקול הסב לו נזקים כספיים ישירים. זאת במהלך התקופה שבה הוא לא השתמש בכספיו.

כיצד חדלות פירעון משפיעה על זכות העיקול העצמי?

הטלת עיקול זמני אינה הופכת את התובע לנושה מובטח. אם הנתבע נכנס להליכי חדלות פירעון לפני שבית המשפט נתן פסק דין סופי. הנאמן מנהל את נכסי החייב. במצב זה, בתי המשפט נוהגים לבטל עיקולים זמניים לטובת כלל קופת הנשייה.

בכפוף להוראות הדין המיוחדות.

סיכום והמלצות לפעולה

פסק הדין ברע״א 5169/93 דוד בלוך נ' דוד גילאור ביסס הלכה חשובה. הלכה זו מרחיבה את ארגז הכלים של בעלי דין. ההחלטה מאפשרת לתובעים לבקש עיקול זמני על נכסים שהם עצמם מחזיקים בהם. ובכך היא מונעת את הצורך להעביר כספים ליריב בעל חוסן כלכלי רעוע.

עם זאת, השימוש בכלי זה מחייב תשתית ראייתית מוצקה. הוא מחייב גם עמידה קפדנית בחובת תום הלב.

בתי המשפט מגלים ערנות רבה לניסיונות ניצול של ההליך. לפני נקיטת צעדים, כדאי לכם להיוועץ בעורך דין הבקיא בסדרי הדין. כך תוכלו לתכנן את האסטרטגיה הנכונה.

מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
עד כמה העמוד הזה עזר לך?
טרם דורג — היו הראשונים!
שתפו:
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא, עורך דין מוסמך משנת 2009 (מ.ר. 53193), עם 18 שנות ותק בייצוג לקוחות פרטיים ועסקיים. מתמחה בדיני חוזים, משפט אזרחי, בנקאות, ליטיגציה וייפוי כוח מתמשך. הכותב והעורך המשפטי של המדריכים באתר Law-Tip.

צריכים ייעוץ משפטי?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

* הפנייה נשלחת ישירות לוואטסאפ

מסירת הפרטים תלויה ברצונך ואינה חובה על פי דין. הפרטים ישמשו לצורך טיפול בפנייתך ויצירת קשר עמך, והפנייה תועבר באמצעות WhatsApp. למידע על אופן השימוש במידע, על מסירתו לצדדים שלישיים ועל זכויותיך לעיון ולתיקון - מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.

עקבו אחרינו

בנושא הזה

צריכים ליווי משפטי בתחום משפט אזרחי?

מידע וייצוג במשפט אזרחי