דלג לתוכן הראשידלג לתפריט נגישות
ראשי אודותינו צור קשר
בית / ביטוח לאומי / טענות פסלות נגד מומחה רפואי: מתי בית הדין יפסול חוות
ביטוח לאומי

טענות פסלות נגד מומחה רפואי: מתי בית הדין יפסול חוות

ע
עו״ד גלעד מלכא | | 7 דקות קריאה

האם בית הדין לעבודה חייב לבחון טענות פסלות נגד מומחה מתוך רשימת המומחים.

כן, בית הדין מחויב לדון בכל טענה עניינית לגופה. עובדת הכללתו של מומחה ברשימה המאושרת אינה מעניקה לו חסינות מבירור. השופטים נדרשים להכריע בטענות על ניגוד עניינים או אסכולה רפואית מחמירה. לפיכך, דחיית בקשה בנימוק טכני בלבד מהווה פגיעה בזכות הטיעון של המבוטח. במאמר זה נבהיר כיצד להעלות ביעילות טענות פסלות נגד מומחה רפואי.

הליכים משפטיים מול המוסד לביטוח לאומי דורשים לעיתים קרובות הכרעה רפואית מקצועית. מבוטחים רבים מעלים טענות פסלות נגד מומחה רפואי כאשר קיים חשש ממשי לחוסר אובייקטיביות. פסק הדין המרכזי של בית הדין הארצי לעבודה בתיק בר״ע 25409-01-13 (מיכאל יושבאייב נ' המוסד לביטוח לאומי) קבע הלכה מחייבת בנושא זה. השופטת יעל אנגלברג שהם הדגישה כי זכות הטיעון של בעל דין גוברת על שיקולים מנהליים גרידא.

במאמר זה אנו ננתח את החלטת בית הדין הארצי לעבודה מיום 10.04.2013. בנוסף לכך, אנו נבחן את המשמעות המעשית של פסק הדין עבור מבוטחים. לפיכך, הקוראים ילמדו כיצד לפעול נכון כאשר מתעורר צורך לפסול מומחה שמונה בהליך משפטי.

בתי הדין לעבודה ממנים מומחים רפואיים מתוך רשימה סגורה ומאושרת. בנוסף, נשיאת בית הדין הארצי קובעת את הרשימה בהתאם להנחיות ברורות. מטרת הרשימה היא להבטיח רמה מקצועית גבוהה ולשמור על עצמאות המומחה. מומחים אלה מסייעים לשופט לקבוע את הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה למצב הרפואי.

עם זאת, הכללת רופא ברשימה מהווה רק בדיקת כשירות ראשונית וכללית. עם זאת, מומחה, אשר בית הדין מצא אותו מתאים באופן עקרוני, עלול להימצא בלתי מתאים לתיק מסוים. לדוגמה, ייתכן שהרופא טיפל בעבר במבוטח או בבן משפחתו. לפיכך, הערכאה השיפוטית צריכה לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו הפרטניות.

שימו לב: קיומה של רשימת מומחים אינו מונע מבעלי הדין להגיש התנגדות מנומקת עוד לפני תחילת הבדיקה הרפואית.

רקע עובדתי: פרשת מיכאל יושבאייב נגד המוסד לביטוח לאומי

המערער הגיש תביעה לגמלת נכות מעבודה עקב פגיעה בעמוד השדרה. כתוצאה מכך, התביעה התבססה על תורת המיקרוטראומה מעבודה פיזית ממושכת. כתוצאה מכך, הצדדים הגיעו להסכמה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו לגבי התשתית העובדתית. מיד לאחר מכן, המבוטח ביקש להימנע ממינוי שני רופאים ספציפיים.

המבוטח ציין את ד״ר בלנקשטיין ואת ד״ר אנגל. לעומת זאת, לטענתו, מבוטחים רבים הגישו נגדם בקשות פסילה בהליכים קודמים. המבקש טען כי מומחים אלה דוגלים באסכולה מחמירה השוללת מיקרוטראומה בגב. למרות זאת, בית הדין האזורי דחה את הבקשה ומינה את ד״ר בלנקשטיין.

בית הדין האזורי קבע כי הוא ממנה מומחים מתוך הרשימה כמתחייב. לדוגמה, השופטת ציינה כי בית הדין אינו פועל בשיטת ״בחר לך רב״. כתוצאה מכך, המבוטח הגיש בקשות לעיכוב ביצוע ולפסילה. אולם, הערכאה דחתה אותן שוב ושוב.

השתלשלות ההחלטות בערכאה הדיונית

המבוטח לא ויתר והגיש בקשה מפורטת לפסילת המומחה. לדוגמה, הוא הדגיש חשש ממשי לניגוד עניינים ולאסכולה רפואית נוקשה. בית הדין האזורי סירב להכריע בטענות לגופן. השופטת קבעה כי המבוטח צריך להפנות את הבקשה לבית הדין הארצי.

שכן הוא קובע את הרשימה.

בהמשך לכך, ד״ר בלנקשטיין הגיש את חוות דעתו לתיק בית הדין. כלומר, המבוטח פנה שוב ודרש מתן החלטה עניינית בבקשת הפסלות. בית הדין האזורי קבע כי הוא כבר נתן החלטה בחודש אוקטובר 2012. משכך, המבוטח הגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

אזהרה: שיהוי בהגשת בקשה לפסילת מומחה עלול להוביל לדחייתה על הסף עקב טענה למעשה עשוי.

השאלה המשפטית בנוגע לטענות פסלות נגד מומחה רפואי

בית הדין הארצי נדרש להכריע בשאלה עקרונית בעלת השלכות רוחב. האם שופט רשאי לדחות בקשת פסילה רק משום שהמומחה נכלל ברשימה המאושרת? כמו כן, האם על בית הדין חובה לבחון טענות פסלות נגד מומחה רפואי באופן פרטני ומנומק?

המוסד לביטוח לאומי התנגד למינוי מומחה אחר בערכאה הדיונית. עם זאת, במסגרת הדיון בערעור, המוסד הסכים להחזרת התיק לצורך מתן החלטה מנומקת. אולם, בית הדין הארצי החליט לדון בבקשה כבערעור לפי תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ״ב-1991.

פסק הדין: חובת בית הדין לדון בטענות פסלות נגד מומחה רפואי

השופטת יעל אנגלברג שהם, בהסכמת השופטים רונית רוזנפלד ואילן איטח ונציגי הציבור, קיבלה את הערעור. אמנם, בית הדין הארצי קבע כי בית הדין האזורי שגה בהתנהלותו. אומנם בית הדין ממנה את המומחים מתוך הרשימה הרשמית. אך אין בכך כדי לפטור את השופט מחובת הנמקה.

בית הדין הארצי פסק כי ייתכנו מצבים המקימים עילת פסלות מובהקת. יתר על כן, להלן הנסיבות המרכזיות שבית הדין מנה בעניין זה:

  • קיומו של טיפול רפואי קודם במבוטח, השולל מתן חוות דעת אובייקטיבית.
  • תפקוד המומחה כפוסק בוועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי.
  • חשש ממשי לניגוד עניינים מול מי מהצדדים בהליך המשפטי.
  • החזקה באסכולה רפואית מסוימת שאינה מכירה בהוראות הפסיקה בנושא מיקרוטראומה.
  • עילות פסלות חדשות שלא היו ידועות בעת גיבוש רשימת המומחים.

לפיכך, בית הדין הארצי הבהיר. כי כל בקשה שיפוטית חייב בית הדין לשמוע אותה ולהכריע בה לגופה. יחד עם זאת, בית הדין אינו יוצא ידי חובה בהפניה טכנית לרשימת המומחים. כפועל יוצא מכך.

בית הדין הארצי החזיר את התיק לבית הדין האזורי כדי שיכריע בבקשה באופן מנומק.

השוואת עמדות והכרעת בית הדין הארצי

הסוגיה הנדונה עמדת המבוטח (המערער) החלטת בית הדין האזורי הכרעת בית הדין הארצי לעבודה
מעמד רשימת המומחים הרשימה אינה מונעת פסילה אישית בשל נסיבות המקרה. בית הדין ממנה כל רופא ברשימה כמתחייב ללא שיקול דעת נוסף. בית הדין עושה את המינוי מהרשימה, אך חובה לבחון התאמה ספציפית לתיק.
חובת דיון בבקשת פסילה חובה לשמוע את הנימוקים ולהכריע בהם באופן ענייני. בית הדין דחה את הבקשה על הסף בנימוקים פרוצדורליים חוזרים. בית הדין שגה; בית הדין חייב להכריע בכל בקשה שיפוטית לגופה.
עיתוי העלאת הטענות המבוטח התנגד למינוי עוד לפני שההחלטה יצאה לפועל. לאחר המינוי, בית הדין קבע כי אין בקשה חדשה להכרעה. דחיית הבקשה בשל מעשה עשוי שגויה מיסודה.

כיצד לפעול בטענות פסלות נגד מומחה רפואי?

ניהול נכון של הליך הפסילה מחייב עמידה בכללים פרוצדורליים ברורים. מאידך, מבוטח המבקש להתנגד למינוי צריך לפעול בצורה מסודרת:

  1. בדיקה מקדימה של זהות המומחה. המבוטח יבדוק מיד עם קבלת ההודעה האם המומחה טיפל בעבר בו או בבני משפחתו.
  2. איסוף אסמכתאות משפטיות ורפואיות. המבוטח יאסוף אסמכתאות משפטיות ורפואיות. הוא יאתר החלטות קודמות שבהן בית הדין פסל את המומחה, בפרט בתחום הפגיעה הרלוונטי.
  3. הגשת בקשה מנומקת במועד. המבוטח יגיש בקשה מנומקת במועד. הוא יפנה לבית הדין עוד בטרם המומחה החל בעבודתו, כדי למנוע טענת שיהוי.
  4. עמידה על זכות התגובה. המבוטח יעמוד על זכות התגובה. הוא ידרוש מבית הדין לקבל את תגובת המוסד לביטוח לאומי ולתת החלטה מנומקת בכתב.
  5. שקילת ערעור לערכאה גבוהה. אם בית הדין דוחה את הבקשה בנימוק טכני בלבד, המבוטח יכול להגיש בקשת רשות ערעור.
צריכים עזרה בביטוח לאומי?

לבדיקת המקרה שלכם

שאלות ותשובות נפוצות

מתי המבוטח יכול להעלות טענות פסלות נגד מומחה רפואי מטעם בית הדין?

מבוטח יכול להעלות טענות פסלות מיד כאשר הוא יודע על דבר המינוי. מצד שני, עילות נפוצות כוללות קשר אישי או טיפולי קודם, ניגוד עניינים מקצועי. או החזקה באסכולה מחמירה השוללת את זכויות המבוטח לפי הדין.

האם בית הדין רשאי למנות מומחה שאינו מופיע ברשימה?

ככלל, בית הדין ממנה מומחים אך ורק מתוך הרשימה שקבע בית הדין הארצי. בית הדין מאפשר מינוי מומחה חיצוני רק במקרים חריגים ונדירים. למשל כאשר אין בנמצא מומחה מתאים בתחום הרפואי הנדרש.

מה ההבדל בין אסכולה רפואית לבין עילת פסלות אישית?

אסכולה רפואית משקפת גישה מדעית מוכרת בקרב רופאים. אם מומחה דוגל באסכולה שאינה מכירה בהוראות החוק, השופט עשוי לפסול אותו. לעומת זאת, עילת פסלות אישית נובעת מניגוד עניינים או היכרות מוקדמת עם בעל הדין.

כיצד השפיע פסק דין יושבאייב על זכויות מבוטחים?

פסק הדין ביצר את זכות הטיעון הדיונית של מבוטחים. השופטים קבעו כי ערכאה דיונית אינה יכולה להסתתר מאחורי רשימה מנהלית. היא חייבת לנמק כל החלטה הדוחה בקשת פסלות של בעל דין.

מה קבע בית הדין הארצי בנוגע להוצאות המשפט בתיק זה?

בית הדין הארצי קבע כי כל צד יישא בהוצאותיו. החלטה זו נבעה מכך שהמוסד לביטוח לאומי הסכים להחזרת התיק לבחינה מחודשת בבית הדין האזורי. המוסד לביטוח לאומי הגיע להסכמה בעוד שהמבקש סירב להסדר זה בתחילה.

סיכום והמלצות: ניהול טענות פסלות נגד מומחה רפואי

פסק דינו של בית הדין הארצי בעניין יושבאייב מהווה אבן דרך בזכויות מבוטחים מול המוסד לביטוח לאומי. בית הדין הבהיר כי שופט אינו יכול להסתפק בהפניה טכנית לרשימת המומחים. כל בעל דין זכאי לכך שישמעו את טענותיו ויכריעו בהן בצורה מנומקת לגופן.

התמודדות עם פגיעות בעבודה ותביעות ביטוח לאומי דורשת ערנות רבה לזכויות הדיוניות. כאשר בית הדין ממנה מומחה בעל אסכולה נוקשה או קיים חשש לניגוד עניינים. המבוטח אינו צריך להשתהות. פנייה מוקדמת ומבוססת לערכאה השיפוטית מבטיחה בירור הוגן ומקצועי של התביעה הרפואית.

מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
עד כמה העמוד הזה עזר לך?
טרם דורג — היו הראשונים!
שתפו:
עו״ד גלעד מלכא
עו״ד גלעד מלכא
עו"ד גלעד מלכא (מ.ר. 44371), מומחה לנזיקין, ביטוח לאומי וזכויות נכי צה"ל. הכותב והעורך המשפטי של מדריכי הנזיקין והביטוח הלאומי באתר Law-Tip.

צריכים ייעוץ משפטי?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

* הפנייה נשלחת ישירות לוואטסאפ

מסירת הפרטים תלויה ברצונך ואינה חובה על פי דין. הפרטים ישמשו לצורך טיפול בפנייתך ויצירת קשר עמך, והפנייה תועבר באמצעות WhatsApp. למידע על אופן השימוש במידע, על מסירתו לצדדים שלישיים ועל זכויותיך לעיון ולתיקון - מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.

עקבו אחרינו

בנושא הזה

צריכים ליווי משפטי בתחום ביטוח לאומי?

מידע וייצוג בביטוח לאומי