בית משפט השלום בירושלים קבע שהמשטרה חייבת לשלם פיצוי על עיכוב ומעצר שלא כדין. זאת, כאשר היא עוצרת או מעכבת אדם ללא חשד סביר. הפסיקה מדגישה את הצורך למצות אמצעים מתונים לפני שלילת חירות. היא מציינת גם כי פגיעה בחופש הביטוי ובחופש התנועה יכולה להוות עילת פיצוי בנזיקין.
העיקרון המשפטי: פיצוי על עיכוב ומעצר שלא כדין
החוק קובע שיש למצות אמצעי מניעה לפני שמפעילים סמכויות של עיכוב או מעצר. לפיכך, השופטת תמר בר-אשר צבן הדגישה בנוסף שהמשטרה חייבת להראות חשד קונקרטי לפני שמגבילה חירות של אזרח. עם זאת, בפסקי דין קודמים נמצא שהמשטרה פעלה ללא יסוד חוקי. לפיכך, בית המשפט חייב פיצוי.
פסק הדין במקרים ת״א (ירושלים) 21434/08 ו-4317/09
בפסקי דין אלה, שניתנו ב-10.02.2012, בית המשפט קיבל תביעות נזיקין נגד משטרת ישראל. התובעים, כולל איתמר בן גביר, טענו שהמשטרה עצרה אותם לפני שהגיעו למקום ההפגנה. לטענתם, המשטרה לא קיימה חשד סביר. בית המשפט קבע שהעיכוב והמעצר היו לא כדין ולכן חייב פיצוי.
הצדקת העיכוב והמעצר לפי החוק
סעיף 66 ו-67 בחוק סדר הדין הפלילי (תשנ״ו-1996) מאפשרים לשוטר לעכב חשוד רק. אם קיים יסוד סביר לחשד שעבר עבירה. בנוסף, סעיף 23 בחוק המעצרים מתיר מעצר רק אם יש חשש גבוה לביצוע עבירה מסוכנת. במקרה המדובר, המשטרה עצרה את האוטובוסים לפני שהמתקנים הגיעו.
לפיכך, המשטרה לא עמדה בתנאים אלה.
החובה למצות אמצעים מתונים
המשטרה נדרשת לנקוט צעדים מדורגים לפני החלטה על עיכוב או מעצר:
- יש להזהיר את המפגינים ולבקש להימנע ממעשים אסורים.
- יש להפיץ פקודות פיזור אם האזהרות אינן נשמעות.
- לאחר כישלון הצעדים, יש להשתמש במעצרים רק במקרים של סכנה ממשית.
במקרה זה, המשטרה דילגה על הצעדים והחלה מעצר ללא בסיס חוקי. לכן, בית המשפט קבע רשלנות.
סכומי הפיצוי על עיכוב ומעצר שלא כדין
בית המשפט חייב את המדינה לשלם פיצויים:
- כל אחד מתשעת התובעים קיבל 4,000 ש״ח, סך כולל של 36,000 ש״ח.
- איתמר בן גביר קיבל פיצוי גבוה יותר של 12,000 ש״ח, בשל המאסר בפועל.
בנוסף, המדינה תשלם הוצאות משפט לכל תובע. התשלומים יועברו תוך שלושים יום ממועד המצאת פסק הדין.
השלכות עתידיות של פסק הדין
הפסיקה מחזקת את הגבולות על סמכויות המשטרה במפגינים. עם זאת, המשטרה נדרשת לאזן בין שמירת הסדר הציבורי לבין זכויות היסוד. הפסיקה מבהירה כי פיצוי על עיכוב ומעצר שלא כדין יינתן כאשר המשטרה פועלת ברשלנות, ללא חשד סביר וללא שימוש בצעדים מתונים.
שאלות ותשובות
מהו עיכוב שלא כדין?
עיכוב שלא כדין מתרחש כאשר המשטרה מגבילה חירות של אדם ללא חשד קונקרטי או ללא סכנה מיידית. במצב זה, נוצר נזק המהווה עילה לקבלת פיצוי.
האם מותר להפגין מול בית של איש ציבור?
היועץ המשפטי לממשלה מאפשר הפגנות ללא רישיון אם הן אינן כוללות נאום מדיני. זה תקף גם בקרבת בתי מגורים של איש ציבור. עם זאת, יש להקפיד על שמירת הסדר ולא לבצע התקהלות אסורה.
מהי התקהלות אסורה?
התקהלות אסורה, לפי סעיף 151 בחוק העונשין. היא קבוצה של שלושה אנשים ומעלה שמטרתה לבצע עבירה או לעורר חשש להפרת שלום הציבור. בתיק זה, התובעים לא התקהלו בפועל ולכן לא עברו עבירה.
האם ניתן לקבל פיצוי על מעצר בתנאים שאינם הולמים?
כן. לפי סעיף 9 בחוק סדר הדין הפלילי, יש להעניק לעצור תנאים הולמים, כולל אספקת מזון. כאשר תנאים אלה אינם מתקיימים, בית המשפט רשאי לקבוע פיצוי גבוה יותר.
