דלג לתוכן הראשידלג לתפריט נגישות
ראשי אודותינו צור קשר
חדשות חמות
מס על משיכת כספי פיצויים: כמה פטור ממס ומתי משלמים? מיסוי טוקן לא מתחלף (NFT): נכס הון או הכנסה מעסק? אחיזה כשורה מלאכותית בשיקים: פסק הדין והגנות משפטיות עסקת טיעון בערעור פלילי: הכרה, הליך והשלכות משפטיות פריסת מס שבח ומס רווח הון: כמה אפשר לחסוך בפריסה אחורה? הרמת מסך לטובת בעלי מניות: פסיקה משפטית והשלכות חשובות הארכת מועד בג״ץ: הסבר מעמיק על הליכי תגובה משפטיים מיסוי טייס תושב חוץ: החלטת בית משפט והשפעות מס בינלאומי מס על משיכת כספי פיצויים: כמה פטור ממס ומתי משלמים? מיסוי טוקן לא מתחלף (NFT): נכס הון או הכנסה מעסק? אחיזה כשורה מלאכותית בשיקים: פסק הדין והגנות משפטיות עסקת טיעון בערעור פלילי: הכרה, הליך והשלכות משפטיות פריסת מס שבח ומס רווח הון: כמה אפשר לחסוך בפריסה אחורה? הרמת מסך לטובת בעלי מניות: פסיקה משפטית והשלכות חשובות הארכת מועד בג״ץ: הסבר מעמיק על הליכי תגובה משפטיים מיסוי טייס תושב חוץ: החלטת בית משפט והשפעות מס בינלאומי
בית / דיני חוזים / ביטול סעיף קנס בהסכם שכר טרחה: פסיקת העליון החדשה
דיני חוזים

ביטול סעיף קנס בהסכם שכר טרחה: פסיקת העליון החדשה

ע
עו״ד ליאור מלכא | | 7 דקות קריאה
האם סעיף בהסכם שכר טרחה המטיל ״קנס״ על לקוח המפטר את עורך דינו תקף?
בית המשפט העליון קבע כי סעיף בהסכם שכר טרחה המטיל קנס על לקוח המפטר את עורך דינו בטל מחמת תקנת הציבור. הוראה כזו יוצרת ניגוד עניינים חריף ופוגעת בזכות הלקוח להחליף ייצוג. במקרים אלו, עורך הדין זכאי לשכר ראוי בלבד, למעט במקרים של חוסר תום לב קיצוני מצד הלקוח.

בית המשפט העליון הכריע בשאלה משפטית חשובה וכללית הנוגעת להסדרי שכר טרחה מקצועיים. לפיכך, הוא קבע כי סעיף בהסכם שכר טרחה, המטיל ״קנס״ על לקוח המפטר את עורך דינו. בטל מעיקרו.

ההכרעה התקדימית מדגישה את חשיבות חובת האמון של עורך הדין ללקוחו. בנוסף, ואת זכות הלקוח להחליף ייצוג משפטי בכל עת. המטרה היא להגן על האינטרסים של הלקוח ולמנוע מצב של ״לקוח שבוי״.

המבקשת, ציפורה שרה סינגר אטיה, שכרה את שירותיו של המשיב, עורך הדין אייל אבידן. עם זאת, היא עשתה זאת כדי להגיש תביעה כספית נגד מועצה מקומית. עקב סיום העסקתה בניהול חוגי ספורט.

הסכם שכר הטרחה שחתמו הצדדים כלל סעיף בעייתי. כתוצאה מכך, סעיף 8 בהסכם קבע כי אם הלקוחה תפסיק את ההתקשרות באופן חד-צדדי. היא תחויב בתשלום של 20% מסכום התביעה המלא, ללא קשר לשכר הראוי בפועל.

לאחר כשנה של חילוקי דעות. לעומת זאת, בהם סירב המשיב לבקשת המבקשת להעביר את הדיון לבית הדין לעבודה, פיטרה המבקשת את המשיב. היא שכרה עורך דין אחר, שהגיש תביעה מוצלחת יותר בבית הדין האזורי לעבודה.

המשיב הגיש תביעה נגד המבקשת בבית משפט השלום, בהתבסס על סעיף 8 להסכם. לדוגמה, בית משפט השלום קיבל את תביעתו במלואה וחייב את המבקשת בסכום גבוה. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורה של המבקשת בהסכמה. זאת בנסיבות בהן טענה המבקשת כי חוותה התקף חרדה ולא הבינה את משמעות ההסכמה.

הסוגייה המשפטית במרכז ההכרעה

השאלה המרכזית שהונחה לפתחו של בית המשפט העליון הייתה האם הוראה בהסכם שכר טרחה. לדוגמא, כפי שנקבעה בסעיף 8 במקרה זה, עומדת בניגוד לתקנת הציבור, ולכן בטלה. בנוסף, עלתה השאלה האם נפל פגם בהליך בבית המשפט המחוזי. עת אושרה הסכמת המבקשת לדחיית ערעורה.

ההליך התנהל בבית המשפט העליון, במסגרת רע״א 7706/22, בפני כבוד השופטים י' אלרון. כלומר, א' שטיין וי' כשר. פסק הדין ניתן ביום 7.3.2023.

הכרעת בית המשפט העליון והנימוקים: ביטול סעיף קנס בהסכם שכר טרחה

בית המשפט העליון קיבל את הערעור. אולם, וקבע כלל משפטי ברור בנוגע לביטול סעיף קנס בהסכם שכר טרחה. השופט שטיין קבע כי לקוח המפטר את עורך דינו לפני סיום ההליך. חייב לשלם לו רק ״שכר ראוי״ בעד עמלו.

זאת בהתאם להלכת ביניש-עדיאל, למעט מקרים חריגים.

החריג היחיד מתרחש כאשר הפיטורים נעשו בחוסר תום לב. אמנם, במטרה לנשל את עורך הדין מחלקו בדמי הזכייה. במקרה כזה, עורך הדין עשוי לזכות בפיצויי ציפייה.

בית המשפט מצא כי הוראה חוזית הקובעת מראש חיוב כספי גבוה באופן ניכר מהשכר הראוי. ואולם, וללא קשר לנסיבות הפיטורים, נגועה בשני פגמים מהותיים:

  • ניגוד עניינים חריף: היא יוצרת תמריץ פסול לעורך הדין לגרום לפיטורים או להעלות את סכום התביעה ללא הצדקה עניינית.

  • פגיעה בזכות להחליף ייצוג: היא הופכת את הלקוח ל״לקוח שבוי״, כיוון שהסנקציה הכספית החריפה מרתיעה אותו מלפטר את עורך דינו, גם אם איבד בו אמון.

לפיכך, קבע בית המשפט כי סעיף 8 להסכם בטל מעיקרו. יחד עם זאת, מכוח סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג-1973. בית המשפט ביסס את קביעתו על כך שהסכום שדרש המשיב בהתאם לסעיף זה (כ-254,000 ש״ח) היה גבוה באופן ניכר מציפייתו הריאלית שלו (70,000 ש״ח), כפי שהודה במייל למבקשת.

השופט כשר הסכים לעיקר הנימוקים והדגיש את החשש מהשפעה פסולה על הייעוץ המקצועי הניתן ללקוח. מאידך, במיוחד בנוגע לקביעת סכום התביעה. הוא ציין כי ההוראה חורגת באופן ניכר מציפיית עורך הדין להפקת הכנסה מהטיפול בתיק.

בהתאם לכך, בית המשפט קבע. מצד שני, כי הסכום המגיע למשיב הוא 70,000 ש״ח (כולל 10,000 ש״ח ששולמו בתחילת הטיפול). ולא הסכום הגבוה שנפסק בערכאות קודמות. בית המשפט גם קבע כי ההליך בבית המשפט המחוזי.

שנסתיים בהסכמה על רקע התקף חרדה של המבקשת. לסיכום, פגם בזכות הערעור שלה וגרם לה עיוות דין. בית המשפט הורה לבטל את פסקי הדין קמא. וכן כי המשיב יחזיר למבקשת את ההפרש בין הסכום שקיבל ממנה לבין 60,000 ש״ח.

בצירוף ריבית והפרשי הצמדה.

משמעות פסק הדין על הסכמי שכר טרחה

פסק הדין מהווה הלכה תקדימית וחשובה בדיני חוזי שכר טרחה בין עורכי דין ללקוחותיהם. לאור, הוא מגביל באופן מפורש את יכולתם של עורכי דין לעגן בהסכמי ייצוג סעיפי ״קנס״ או פיצוי מוסכם מוגזם בגין פיטורים מהייצוג.

ההלכה מבהירה כי הסדרי שכר טרחה המנוגדים לתקנת הציבור. בהתאם, כגון אלו היוצרים תמריצים פסולים לעורך הדין או הפוגעים ביחסי האמון עם הלקוח, עלולים להיפסל. ההגנה על זכותו החוקתית של הלקוח לבחור ולהחליף את עורך דינו בכל עת נשמרת.

יתרה מכך, ההכרעה מחזקת את העיקרון לפיו חובת האמון של עורך הדין ללקוחו קודמת לאינטרס הכלכלי של עורך הדין. למעשה, בכך, היא תורמת לחיזוק אמון הציבור במקצוע עריכת הדין.

צריכים עזרה במשפט אזרחי?

לבדיקת המקרה שלכם

שאלות ותשובות

מהו ״שכר ראוי״ במקרה של פיטורי עורך דין?

שכר ראוי הוא שכר שבית המשפט קבע בהתאם להיקף העבודה שביצע עורך הדין בפועל. ראשית, מורכבות התיק, התוצאות שהושגו עד למועד הפיטורים וכל גורם רלוונטי אחר. זאת במטרה לתגמל את עורך הדין בצורה הוגנת על עבודתו.

מתי עורך דין זכאי לפיצויי ציפייה לאחר פיטורים?

עורך דין זכאי לפיצויי ציפייה במקרה החריג שבו הלקוח פיטר אותו בחוסר תום לב מובהק. שנית, מטרת פיטורים אלו היא לנשל את עורך הדין מחלקו בדמי הזכייה. ולא מתוך אי שביעות רצון מהייצוג או חילוקי דעות ענייניים.

האם לקוח יכול להיות ״שבוי״ של עורך דין?

פסק הדין של בית המשפט העליון נועד למנוע מצב שבו לקוח הופך ל״שבוי״ של עורך דינו. שלישית, סעיפי קנס מוגזמים, המוטלים על פיטורים. פוגעים בזכות הלקוח להחליף ייצוג וליצור יחסי אמון עם עורך דין אחר.

כיצד סעיף קנס עלול ליצור ניגוד עניינים?

סעיף קנס גבוה יוצר ניגוד עניינים חריף בין האינטרס האישי של עורך הדין לבין טובת הלקוח. עורך הדין עלול למצוא את עצמו מתומרץ לגרום לפיטורים. או להעלות את סכום התביעה ללא הצדקה. על מנת להבטיח לעצמו שכר גבוה במקרה של הפסקת ההתקשרות.

מה קובע סעיף 30 לחוק החוזים?

סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג-1973, קובע כי חוזה שכריתתו. תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל. סעיף זה מאפשר לבתי המשפט לפסול הוראות חוזיות הפוגעות בערכי יסוד חברתיים או ציבוריים.

מה עושים במקרה של מחלוקת על שכר טרחה?

  1. בחינת הסכם שכר הטרחה: יש לבחון היטב את הסכם שכר הטרחה שנחתם. יש לוודא שאין בו סעיפים דרקוניים או תניות המטילות קנסות מוגזמים על הפסקת ההתקשרות.

  2. תיעוד התכתובות והאירועים: חשוב לתעד כל התכתבות, שיחה או אירוע הקשור ליחסי עורך הדין-לקוח ולנסיבות הפסקת הייצוג. תיעוד זה יכול לשמש ראיה חשובה במקרה של מחלוקת.

  3. ניסיון ליישוב מחלוקת: כדאי לנסות ליישב את המחלוקת עם עורך הדין בדרכי נועם, לפני פנייה להליכים משפטיים. לעיתים, ניתן להגיע להסכמה על שכר ראוי בהידברות.

  4. פנייה לייעוץ משפטי: אם המחלוקת נמשכת, יש לפנות לייעוץ משפטי מעורך דין אחר המתמחה בדיני חוזים וליטיגציה. עורך הדין יוכל להעריך את המצב, לייעץ לגבי הזכויות והחובות, ולסייע בניהול ההליך.

  5. הגשת תביעה/התגוננות: במקרה הצורך, יש להגיש תביעה או להתגונן מפני תביעה, תוך הצגת העובדות והטענות המשפטיות הרלוונטיות, לרבות הטענה לבטלות סעיף קנס בהסכם שכר טרחה מחמת תקנת הציבור.

אזהרה: הסתמכות על מידע כללי אינה מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל מקרה נבחן לגופו, ומומלץ לפנות לעורך דין מוסמך לקבלת ייעוץ משפטי המותאם לנסיבות הספציפיות שלך.

סיכום: ביטול סעיף קנס בהסכם שכר טרחה – הגנה על זכויות הלקוח

פסק הדין של בית המשפט העליון ברע״א 7706/22. ציפורה שרה סינגר אטיה נ' עו״ד אייל אבידן, שניתן ביום 7.3.2023, קובע הלכה משפטית חשובה. הלכה זו מגנה על לקוחות עורכי דין מפני סעיפי קנס מוגזמים בהסכמי שכר טרחה. ההחלטה מבהירה כי סעיף המטיל חיוב גבוה על לקוח המפטר את עורך דינו.

ללא קשר לשכר הראוי, בטל מחמת תקנת הציבור.

כתוצאה מכך, בית המשפט העליון קיבל את הערעור. וקבע כי המבקשת תחויב בסכום של 70,000 ש״ח בלבד, המשקף שכר ראוי. ולא בסכום הגבוה שנקבע בערכאות הנמוכות. פסק הדין מחזק את חובת האמון של עורך הדין.

ואת זכות הלקוח לבחור ייצוג משפטי הולם, ומספק הגנה חשובה לכלל הציבור. יש לפעול בתבונה ולפנות לייעוץ משפטי בכל מקרה של מחלוקת על שכר טרחה.

הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
עד כמה העמוד הזה עזר לך?
טרם דורג — היו הראשונים!
שתפו:
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא, עורך דין מוסמך משנת 2009 (מ.ר. 53193), עם 18 שנות ותק בייצוג לקוחות פרטיים ועסקיים. מתמחה בדיני חוזים, משפט אזרחי, בנקאות, ליטיגציה וייפוי כוח מתמשך. הכותב והעורך המשפטי של המדריכים באתר Law-Tip.

צריכים ייעוץ משפטי?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

* הפנייה נשלחת ישירות לוואטסאפ

מסירת הפרטים תלויה ברצונך ואינה חובה על פי דין. הפרטים ישמשו לצורך טיפול בפנייתך ויצירת קשר עמך, והפנייה תועבר באמצעות WhatsApp. למידע על אופן השימוש במידע, על מסירתו לצדדים שלישיים ועל זכויותיך לעיון ולתיקון - מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.

עקבו אחרינו

בנושא הזה

צריכים ליווי משפטי בתחום משפט אזרחי?

מידע וייצוג במשפט אזרחי