בית המשפט העליון קבע כי שלילת מעמדו של גר מהווה פגיעה קשה בזכויות יסוד. השופטים מתחו ביקורת חריפה על ביטול גיורים שנעשו בבתי דין ממלכתיים מוסמכים. עם זאת, בית המשפט נמנע מהכרעה עקרונית גורפת בשאלת הסמכות לאחר שבתי הדין אישרו בעצמם את הגיורים. כיום פועלים בתי הדין תחת הנחיות מחמירות המערבות את היועץ המשפטי לממשלה בכל הליך כזה.
סוגיית מעמדם של גרים מעוררת סערות ציבוריות ומשפטיות רבות לאורך השנים. הליך של ביטול גיור למפרע פוגע בליבת זהותו של האדם ובילדיו. פסק דין מכונן של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, במסגרת בג״ץ 5079/08 ובג״ץ 2448/09 (פלונית ואח' נ' הדיין הרב אברהם שרמן ואח'), הציב תמרור אזהרה ברור בפני הערכאות הדתיות.
במאמר זה נסקור את פרטי הפרשה המטלטלת. בנוסף, נבחן את גבולות ההתערבות של בית המשפט העליון בפסיקת בתי הדין הרבניים. לבסוף, נציג את הכללים המחייבים כיום בעת בחינת כשרותם של גיורים.
מערך הגיור הממלכתי פועל מכוח סמכות שהעניקה לו הממשלה. מוסד זה פועל תחת חוק הרבנות הראשית לישראל, תש״ם-1980 ופקודת העדה הדתית (המרה). דיינים מוסמכים עורכים את הטבילה ומעניקים תעודת המרה רשמית. לפיכך, אדם שהשלים את ההליך רואה בעצמו חלק בלתי נפרד מהעם היהודי לכל דבר ועניין.
לעומת זאת, בתי הדין הרבניים האזוריים פועלים מכוח חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי״ג-1953. במסגרת סמכותם לדון בגירושין, נדרשים הדיינים לעיתים לברר את יהדותם של בני הזוג. אולם, בעבר נהגו דיינים מסוימים לבדוק מחדש את כנות קבלת המצוות של גרים שנים רבות לאחר גיורם.
אזהרה: פתיחה בלתי מבוקרת של תיקי גיור עלולה להוביל לשלילת זכויות אזרחיות, להתרת נישואין ללא גט ולרישום ברשימת מעוכבי חיתון ללא מתן זכות טיעון הולמת.
פרטי ההליך המשפטי בבג״ץ 5079/08
במוקד הדיון עמדו שתי עתירות של נשים אשר עברו גיור כדין בבתי הדין המיוחדים לגיור. העותרת הראשונה חיה כיהודייה במשך כחמש עשרה שנה וילדה ילדים. העותרת השנייה השלימה את גיורה כחמש שנים טרם פתיחת ההליך. שתי הנשים פנו לבית הדין הרבני האזורי באשדוד בבקשות מוסכמות לסידור גט.
הדיין הרב אברהם עטיא החליט, מיוזמתו ובהרכב של דיין יחיד, לפסול את הגיורים למפרע. הוא ביסס את החלטתו על הצהרות קצרות בנוגע לאי שמירת מצוות מלאה. יתרה מכך, הדיין הוציא פסק דין בהמשכים, וכינה את דייני מערך הגיור הממלכתי בכינויי גנאי חמורים.
בית הדין אף רשם את הנשים וילדיהן ברשימת מעוכבי חיתון.
בעקבות זאת הגישו הנשים ערעור לבית הדין הרבני הגדול. ההרכב בראשות הדיין הרב אברהם שרמן דחה את הערעור. יתרה מזו, ההרכב זימן את ראשי מערך הגיור להעיד ללא נוכחות הצדדים. הדיינים הטילו ספק גורף בכלל הגיורים שנערכו מאז שנת 1999.
טענות הצדדים בעניין ביטול גיורים למפרע
העותרות, יחד עם שורת ארגונים ציבוריים, טענו כי בתי הדין חרגו מסמכותם באופן קיצוני. לטענתן, ההחלטות רמסו את כללי הצדק הטבעי. בנוסף, הדיינים פגעו בזכות הטיעון והתעלמו מעיקרון סופיות הדיון.
-
היעדר סמכות להרהר אחר פסיקת בית דין מוסמך מקביל.
-
פסיקה בהרכב חסר של דיין יחיד במקום שלושה דיינים.
-
פגיעה חמורה באיסור ההלכתי של הונאת הגר.
-
הטלת ספק גורף במעמדם של אלפי מתגיירים תמימים.
מנגד, נציגי בתי הדין טענו כי לצורך הכרעה בגירושין קיימת להם סמכות טבועה לברר את תוקף הנישואין. לשיטתם, קבלת מצוות פיקטיבית פוגמת בעצם תחולת הגיור מעיקרו.
החלטת בית המשפט העליון ונימוקיו
הרכב השופטים כלל את השופט א' רובינשטיין, הנשיאה (בדימ') ד' ביניש והשופטת מ' נאור. בית המשפט מתח ביקורת נוקבת ויוצאת דופן על התנהלות בתי הדין הרבניים. השופטים קבעו כי ההליך באשדוד ובבית הדין הגדול נעדר תשתית ראייתית ופגע קשות בכבוד האדם.
השופט רובינשטיין הדגיש את החובה המוסרית וההלכתית להימנע מצעוקת הגר. השופטת ביניש ציינה כי הרכב בית הדין הגדול רמס סדרי דין אלמנטריים. השופטת נאור הגדירה את השתלשלות הדברים במילים ״לקרוא ולא להאמין״.
עם זאת, בית המשפט נקט גישה מרוסנת מכוח עיקרון הכיבוד ההדדי בין ערכאות. השופטים אפשרו לבתי הדין הרבניים לתקן את המעוות בעצמם. בית הדין הרבני האזורי בתל אביב דן מחדש בעניינן של שתי הנשים. בית הדין בתל אביב קבע פה אחד וברוב דעות כי גיוריהן תקפים ושרירים.
שימו לב: מאחר שבית הדין בתל אביב הכשיר את הגיורים וביטל את החלטות הפסילה, נמנע בג״ץ מהכרעה עקרונית בשאלת עצם הסמכות, ודחה את העתירות בהיבט האופרטיבי ללא צו להוצאות.
ההנחיות החדשות למניעת פסילת גיור שרירותית
בעקבות ההליך בבג״ץ, קבע נשיא בית הדין הרבני הגדול כללים מחייבים בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה. כללים אלה נועדו למנוע הישנות של מקרים דומים בעתיד. כיום, דיין יחיד אינו רשאי להעלות ספקות מיוזמתו במסגרת תיק גירושין שגרתי.
-
פתיחת תיק נפרד לחלוטין לצורך בירור תוקפו ההלכתי של גיור.
-
מנהל בתי הדין הרבניים מוגדר כמבקש הפורמלי בהליך זה.
-
חובת הודעה מיידית ליועץ המשפטי לממשלה על פתיחת ההליך.
-
התייצבות חובה של היועץ המשפטי כאשר מעורבים קטינים או חסויים.
-
העברת הדיון להרכבים מיוחדים שקובע נשיא בית הדין הגדול בלבד.
הסדרים אלה יצרו רשת ביטחון משמעותית עבור מתגיירים. כתוצאה מכך, נבלמה במידה רבה התופעה של שלילת מעמד שרירותית בערכאות האזוריות.
שלבים מעשיים להגנה על מעמד הגר
כאשר מתעורר ספק או קושי מול רשויות הרישום או בית הדין, מומלץ לפעול לפי הצעדים הבאים:
-
איסוף תיעוד רשמי מלא. שמרו בהישג יד את תעודת ההמרה המקורית, אישור בית הדין המיוחד ומסמכי הרישום במשרד הפנים.
-
בדיקת סמכות המותב. ודאו כי כל דיון הנוגע למעמד אישי מתנהל בפני הרכב מלא של שלושה דיינים כחוק.
-
דרישת יישום ההנחיות. עמדו על כך שכל טענה בעניין תוקף הגיור תועבר ליידוע היועץ המשפטי לממשלה ולפתיחת תיק נפרד.
-
פנייה לייעוץ משפטי מוקדם. קבלו ייצוג מעורך דין הבקיא במשפט מנהלי ובדיני בתי הדין הרבניים למניעת החלטות פוגעניות.
סיכום והשלכות לעתיד
פרשת ביטול הגיורים בבג״ץ 5079/08 המחישה את המתח העמוק בין עצמאות בתי הדין הדתיים לבין עקרונות שלטון החוק. בית המשפט העליון הבהיר כי לא יסבול פגיעה בלתי מידתית בזכויותיהם של מתגיירים. ההליך הוביל לביטול פסקי הדין הפוגעניים וליצירת נהלים ברורים ומגנים.
למרות ההתקדמות הרבה, סוגיות מעמד וגיור נותרו מורכבות ורגישות ביותר. בכל מקרה שבו מתעורר חשש לפגיעה במעמדכם או בזכויות ילדיכם, מומלץ להיוועץ בעורך דין מקצועי להבטחת הגנה מלאה על זכויותיכם כדין.
שאלות ותשובות
האם בית דין רבני מוסמך לבצע ביטול גיור למפרע?
בית המשפט העליון השאיר שאלה זו בצריך עיון ומבלי להכריע בה באופן גורף. עם זאת, נקבע כי ככל שקיימת סמכות כזו, הפעלתה כפופה לכללי הצדק הטבעי ולהנחיות סדרי הדין המיוחדות.
מה קבע בג״ץ לגבי כשרות בתי הדין המיוחדים לגיור?
בג״ץ הדגיש כי בתי הדין המיוחדים לגיור הם מוסדות ממלכתיים רשמיים של המדינה. בית המשפט ביקר בחריפות את הניסיונות של דיינים מקומיים להטיל בהם דופי קולקטיבי ללא סמכות.
כיצד משפיע ביטול גיור על מעמד הילדים?
פסילת גיור של אם עלולה להשפיע ישירות על מעמד ילדיה ולגרום לרישומם כמעוכבי חיתון. משום כך קבעו ההנחיות כי היועץ המשפטי לממשלה יתייצב תמיד להגן על עניינם של קטינים בהליכים כאלה.
מהו תפקיד היועץ המשפטי לממשלה בהליכים אלה?
היועץ המשפטי לממשלה משמש כגורם מפקח ומאזן. בתי הדין מחויבים ליידע אותו על כל כוונה לבחון גיור, והוא מוסמך להתייצב ולדרוש את סגירת התיק או תיקון פגמים מנהליים.
מה הדין כאשר רושם נישואין מסרב לרשום גרים?
המשרד לשירותי דת הבהיר כי אין לתת לגיטימציה לסירוב כזה. לצורך פתרון חסמים מונו רבנים ייעודיים המורשים לרשום לנישואין זוגות שעברו גיור ממלכתי מוכר.
