כן, כאשר מעסיק חבר בארגון הארצי וחל עליו הסכם קיבוצי, הסכם האכיפה בענף השמירה מקים מנגנון פיקוח פעיל שחוסם אישור תובענה ייצוגית לפי סעיף 10(3) לחוק. בית הדין הארצי לעבודה מעדיף בירור קיבוצי באמצעות ההסתדרות על פני הליך ייצוגי. בנוסף לכך, עובד מחויב בפנייה מוקדמת לארגון העובדים ולמעסיק בטרם נקיטת הליך משפטי.
עובדים רבים בענפי השמירה והאבטחה מתמודדים לאורך השנים עם פגיעה בזכויותיהם הסוציאליות. אחד המקרים הבולטים נוגע לאי-ביצוע הפרשות לפנסיה כחוק. בשל כך, פנו עובדים רבים לאפיק של תובענות ייצוגיות כדי לתבוע פיצוי על קיפוח זה. עם זאת, כאשר נחתם הסכם האכיפה בענף השמירה, השתנתה התמונה המשפטית באופן מהותי.
פסק הדין המרכזי של בית הדין הארצי לעבודה בהליך ע״ע 53348-01-12 1 – 12 (גרמן ישייב נ' ח.א.ש מערכות. לפיכך, ושירותים בע״מ ואח') הציב מחסום משמעותי בפני תביעות אלו. השופטים קבעו כי מנגנון האכיפה הקיבוצי מייתר את התובענה הייצוגית ומספק הגנה מקיפה לעובדים.
חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו-2006, מאפשר הגשת תביעות קבוצתיות לשם אכיפת הדין ומתן סעד הולם. בנוסף, החוק חל בין היתר על עילות לפי חוק שכר מינימום, התשמ״ז-1987, וסכסוכים אישיים. עם זאת, סעיף 10(3) לתוספת השנייה לחוק קובע סייג מפורש.
הסעיף שולל אישור תובענה ייצוגית כאשר חל על יחסי העבודה הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי העבודה. עם זאת, המחוקק ביקש לשמר את מעמדו של ארגון העובדים היציג. הארגון מנהל את יחסי העבודה מול המעסיקים באופן כולל.
בענף השמירה נחתמו הסכמים קיבוציים כלליים לאורך השנים. ביוני 2011 חתמו ההסתדרות הכללית והארגון הארצי של מפעלי השמירה על הסכם פורץ דרך. הסכם האכיפה בענף השמירה יצר מנגנון ייחודי לבדיקה ותיקון של הפרות שכר ופנסיה.
נסיבות ההליך בעניין חברת ח.א.ש מערכות ושירותים
המערער, גרמן ישייב, הועסק כמאבטח בחברת ח.א.ש מערכות ושירותים בע״מ ממאי 2008 עד ספטמבר 2009. כתוצאה מכך, בנובמבר 2009 הגיש העובד תביעה אישית לבית הדין האזורי בבאר שבע. בתביעתו דרש זכויות שונות, לרבות פיצוי בגין אי-הפרשה לקרן פנסיה.
באוגוסט 2011 ביקש העובד לאשר את תביעתו כייצוגית עבור כ-28,000 עובדים. לעומת זאת, סכום התביעה הוערך בכ-76.6 מיליון ש״ח. העובד טען כי החברה נמנעה מהפרשות פנסיוניות בשיעור 6% מהשכר בניגוד לצו ההרחבה.
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע דחה את הבקשה. השופט משה טוינה קבע כי חל הסייג שבסעיף 10(3) לחוק. ביחס לתקופה שקדמה ליולי 2009 הפעיל בית הדין שיקול דעת. הוא העדיף את בירור המחלוקת במסגרת הסכם האכיפה בענף השמירה.
שימו לב: חברות בארגון מעסיקים ענפי מחילה את ההסכמים הקיבוציים הרלוונטיים על החברה, ומונעת ככלל ניהול תובענות ייצוגיות נגדה בעילות מוסדרות.
טענות הצדדים בפני בית הדין הארצי לעבודה
המערער טען כי החברה לא הוכיחה חברות כדין בארגון הארצי. בנוסף לכך, טען כי ההסתדרות לא פעלה בעבר באופן אפקטיבי להגנת העובדים. לדוגמה, לטענתו, הסכם האכיפה כולל בדיקות מדגמיות בלבד ואינו מעניק פתרון הולם לציבור העובדים שזכויותיהם נפגעו.
מנגד, חברת ח.א.ש טענה כי הצטרפה לארגון הארצי עוד בשנת 2008 והציגה קבלות. לדוגמא, כמו כן, החברה הדגישה כי המערער לא פנה אליה או להסתדרות טרם הגשת הבקשה. תביעה בהיקף כה עצום עלולה הייתה למוטט את פעילותה הכלכלית.
הסתדרות העובדים הכללית החדשה התנגדה אף היא לאישור התובענה הייצוגית. כלומר, בא כוח ההסתדרות התחייב לפרוטוקול לבצע בדיקת עומק מקיפה בחברה. הבדיקה נועדה לבחון את זכויות כלל העובדים, כולל בחינת הארכת תקופת ההתיישנות.
הכרעת בית הדין הארצי: העדפת המישור הקיבוצי
בית הדין הארצי לעבודה, בהרכב בראשות הנשיאה נילי ארד. אולם, סגן הנשיאה יגאל פליטמן והשופט עמירם רבינוביץ, דחה את הערעור. בית הדין קבע כי החברה הוכיחה את חברותה בארגון הארצי באמצעות אישור תקף וקבלות תשלום.
סגן הנשיאה פליטמן הסביר כי בעבר נפתחו פתחים לאישור תובענות ייצוגיות בענף. הדבר נבע מהיעדר אכיפה מספקת מצד ארגוני העובדים. ואולם, חתימת הסכם האכיפה בענף השמירה שינתה את המציאות ויצרה נקודת מפנה של ממש.
בית המשפט הדגיש את עקרונות הפיקוח הקיבוצי:
-
ההסתדרות פועלת ללא אינטרס כספי אישי בשכר טרחה ומייצגת את כלל העובדים.
-
ועדת האכיפה הפריטטית כוללת רואה חשבון חיצוני ומוסמכת לבדוק תקופות עבר.
-
המנגנון מאפשר גמישות בהסדרי תשלום מבלי למוטט את המעסיק כלכלית.
-
העובדים מקבלים פיצוי ישיר מבלי לנכות שכר טרחה גבוה לטובת מייצגים.
השופט עמירם רבינוביץ ונציגי הציבור הצטרפו לפסק הדין. אמנם, הם ציינו כי מנגנון האכיפה מייצג את הדרך היעילה וההוגנת ביותר לפי סעיף 8(2) לחוק.
אזהרה: אי-פנייה מוקדמת למעסיק ולארגון העובדים עלולה להוביל לסילוק בקשת אישור על הסף ולחיוב אישי בהוצאות משפט.
החובה המקדמית: פנייה לארגון העובדים
בית הדין הארצי הדגיש חובה פרוצדורלית מהותית המוטלת על תובע מייצג. ואולם, בטרם פנייה לערכאות, על העובד לפנות בכתב למעסיק ולארגון העובדים היציג. חובה זו נשענת על עקרונות תום הלב וההגינות הדיונית.
המערער בהליך זה לא פנה לגורמים אלה בטרם הגיש את בקשתו. יחד עם זאת, מחדל זה מנע בירור מוקדם ושלל את היכולת לבסס תשתית ראייתית מתאימה. בשל כך, הטיל בית הדין הארצי הוצאות משפט בסך 5,000 ש״ח על בא כוח המערער באופן אישי.
השוואה בין תובענה ייצוגית למנגנון הסכם האכיפה הקיבוצימאפיין השוואתיתובענה ייצוגיתהסכם האכיפה בענף השמירהגורם בודק ומנהלעורך דין פרטי ותובע מייצגועדה פריטטית ורואה חשבון חיצוניתקופת הבדיקהמוגבלת ל-7 שנות התיישנותסמכות לבדוק תקופות מעבר להתיישנותעלויות ושכר טרחהניכוי אחוזים ניכרים מחברי הקבוצהללא עלות ישירה לעובדים הנבדקיםיציבות מקום העבודהסיכון ממשי לקריסת המעסיקהסדרי תשלום מוסכמים ומבוקרים
מה עושים לפני נקיטת הליך בענף השמירה?
-
בדיקת תחולת ההסכם הקיבוצי. יש לברר מראש האם המעסיק חבר בארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה.
-
איסוף מסמכי שכר. יש לרכז תלושי שכר, דוחות נוכחות ודוחות הפרשות לקרנות הפנסיה.
-
משלוח פנייה מוקדמת בכתב. חובה לפנות למעסיק ולדרוש את תיקון ההפרה ותשלום החסרים.
-
פנייה להסתדרות או לוועדת האכיפה. יש לדווח לארגון היציג כדי שיפעיל את סמכויות הביקורת והאכיפה.
-
בחינת תביעה אישית. ככל שההפרה לא תוקנה, עומדת לעובד הזכות להגיש תביעה פרטנית לבית הדין לעבודה.
שאלות ותשובות
האם עובד שמירה מנוע לחלוטין מלתבוע את מעסיקו באופן אישי?
לא, פסק הדין עוסק בתובענות ייצוגיות בלבד. כל עובד שזכויותיו נפגעו שומר על זכותו המלאה להגיש תביעה אישית עצמאית לבית הדין האזורי לעבודה.
מה היתרון של ועדת האכיפה לעומת בית המשפט?
ועדת האכיפה פועלת בליווי רואה חשבון חיצוני מוסמך, אינה גובה שכר טרחה מהעובדים. ומוסמכת לבדוק ליקויים גם מעבר לתקופת ההתיישנות הרגילה בדין.
מדוע חייב בית הדין את עורך הדין בהוצאות אישיות?
החיוב נבע מהגשת בקשה מנופחת ללא תשתית עובדתית. ומאי-ביצוע פנייה מוקדמת למעסיק ולארגון העובדים כנדרש בהלכה הפסוקה של בתי הדין.
האם הסכם האכיפה בענף השמירה חל על כל חברות האבטחה?
ההסכם חל על מעסיקים החברים בארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה. חברות שאינן מאוגדות עשויות להיות חשופות עדיין לתובענות ייצוגיות לפי הנסיבות.
לסיכום, פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה מהווה נדבך משמעותי בהגנה על מערך יחסי העבודה הקיבוציים. השופטים קבעו בבירור כי הערעור נדחה. וכי אין לאפשר תובענה ייצוגית מקום בו קיים מנגנון אכיפה פריטטי פעיל. התנהלות נכונה מחייבת היכרות מעמיקה עם הדין ומיצוי הליכים מוקדם מול הגורמים המוסמכים.
