כן, לבית המשפט נתון שיקול דעת להתיר הגשת ראיה חדשה גם לאחר שלב הסיכומים ועד למתן פסק הדין. השופטים מפעילים סמכות זו בזהירות כדי למנוע עיוות דין ולחשוף את האמת העובדתית. החלטה כזו מותנית בכך שהצד השני יקבל הזדמנות מלאה להתגונן ולהשיב בראיות משלו.
ניהול משפט פלילי כפוף לסדר דיוני ברור ומוגדר מראש. עם זאת, במצבים חריגים עולה צורך לבצע הבאת ראיות נוספות לאחר הסיכומים כדי למנוע כשל מהותי בעשיית צדק. בית המשפט העליון עיצב הלכה עקרונית המאזנת בין השמירה על סדרי הדין לבין המטרה המרכזית של חשיפת האמת.
מאמר זה סוקר את גבולות סמכותו של השופט בשלב הסיכומים ולאחריו. לפיכך, נבחן כיצד בתי המשפט מיישמים כללים אלה בפועל. בנוסף, נסביר מהן הזכויות הנתונות להגנה במקרה של בקשה מפתיעה מטעם התביעה.
סדר הדין הפלילי בנוי בשלבים עוקבים: פרשת התביעה, פרשת ההגנה ושלב הסיכומים. בנוסף, סעיף 150 לחוק סדר הדין הפלילי. תשכ״ה-1965 מסמיך את השופט להורות על הזמנת עד או ראיה. לשון הסעיף חלה כאשר הצדדים סיימו להביא את ראיותיהם בפני הערכאה הדיונית.
בעבר שלטה גישה נוקשה שלפיה תום הראיות נועל לחלוטין את הדלת. עם זאת, בית המשפט העליון שינה תפיסה זו וקבע כי המועד אינו מחסום בלתי עביר. השופט רשאי להפעיל את סמכותו כל עוד לא נתן את פסק דינו הסופי בתיק.
פרשת יצחק קניר נגד מדינת ישראל: הרקע והעובדות
סוגיה זו עמדה במוקד הדיון בהליך ע״פ 951/80 יצחק קניר נ' מדינת ישראל. כתוצאה מכך, הרכב השופטים כלל את מ״מ הנשיא י' כהן, השופט א' ברק והשופט מ' כהן. פסק הדין ניתן ביום 10.06.1981 בבית המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים.
המערער עמד לדין בבית משפט השלום בגין עבירות החזקת מטבע חוץ ואי-הצעתו לאוצר. לעומת זאת, האישומים התבססו על סעיף 6(א) וסעיף 6(ב) לחוק הפיקוח על המטבע, תשל״ח-1978. העבירות דרשו הוכחה עובדתית פוזיטיבית כי הנאשם הינו ״תושב ישראל״.
הסניגור טען בסיכומיו לזיכוי מלא מכיוון שהתביעה לא הוכיחה את יסוד התושבות. לדוגמה, בעקבות זאת, ביקשה התביעה להציג תעודת עובד ציבור ממשרד הפנים. בית משפט השלום נעתר לבקשה, התיר את הגשת התעודה, אפשר להגנה להשיב. ולבסוף הרשיע את הנאשם.
ההכרעה בעליון: שיקול דעת להורות על הבאת ראיות נוספות לאחר הסיכומים
בית המשפט העליון דחה את הערעור פה אחד וקבע הלכה מנחה. לדוגמא, השופטים פסקו כי לשון החוק אינה שוללת מהשופט סמכות לקבל ראיה גם לאחר הסיכומים. מטרת ההליך היא בירור האמת ולא ניהול משחק טכני שבו תקלה חורצת גורלות.
השופט א' ברק הדגיש בפסק דינו. כלומר, כי הרשעה בעקבות ראיה חדשה אינה מהווה כשלעצמה עיוות דין. פגיעה כזו מתקיימת רק כאשר נשללת יכולתו המהותית של הנאשם להתגונן כראוי. בנוסף, השופט מ' כהן ציין כי כללי הפרוצדורה נועדו להוציא כאור משפט צדק.
שימו לב: בית המשפט מפעיל סמכות זו במשורה ובמקרים חריגים בלבד. סטייה מסדר הדין הרגיל לא תאושר כדבר שבשגרה עבור מחדלים שיטתיים של בעלי הדין.
איזון אינטרסים במסגרת הבאת ראיות נוספות לאחר הסיכומים
בית המשפט מפעיל מערכת איזונים קפדנית בעת בחינת בקשות חריגות מסוג זה. אולם, השופט אינו בוחן רק את הרלוונטיות של המוצג, אלא גם את השלב הדיוני המדויק. להלן העקרונות המרכזיים שהתוותה הפסיקה:
-
אופי המחדל הראייתי: האם מדובר בטעות טכנית בתום לב או ברשלנות חמורה ומתמשכת.
-
שמירה על זכויות הנאשם: מתן זכות מלאה לחקור עדים חדשים ולהציג ראיות הזמה.
-
תרומת הראיה לחקר האמת: משקל המסמך להכרעה העובדתית האמיתית במחלוקת.
-
השלב הדיוני המדויק: ככל שההליך קרוב למתן פסק הדין, כך נדרשת הצדקה מוצקה יותר.
טבלה זו מרכזת את ההבדלים בין התפיסה הנוקשה הישנה לבין ההלכה הפסוקה:
השוואת הגישות המשפטיות לגבי שלב הגשת הראיות מאפיין הגישה הפורמליסטית הישנה ההלכה הנוהגת בעקבות ע״פ 951/80 סמכות לאחר סיכומים היעדר סמכות שיפוטית מוחלט סמכות מלאה הנתונה לשיקול דעת מטרת ההליך שמירה קפדנית על מסגרת אדברסרית חשיפת האמת ומניעת עיוות דין הגדרת עיוות דין הרשעה שנגרמה עקב ראיה מאוחרת פגיעה ממשית ביכולת ההגנה להתגונן
אזהרה: אם התביעה מבקשת לצרף מוצג חדש, אל תוותרו על זכותכם לבקש פסק זמן לבדיקת המסמך, חקירת העד והבאת ראיות נגדיות.
מה עושים כשהצד שכנגד מבקש הגשת ראיה מאוחרת
התמודדות עם בקשה חריגה להוספת ראיה לאחר הסיכומים מחייבת תגובה מהירה ומסודרת. מומלץ לפעול לפי הצעדים הבאים:
-
בחינת אופי הבקשה. בודקים האם מדובר בתיקון פגם טכני או בשינוי חזית מהותי של התביעה.
-
העלאת התנגדות מנומקת. טוענים לשיהוי בלתי מוצדק, לרשלנות בהבאת הראיות ולפגיעה בציפייה הלגיטימית לסיום המשפט.
-
דרישה לראיות נגדיות. מבקשים באופן מפורש היתר לחקירה נגדית והזדמנות להגיש ראיות סותרות מטעם ההגנה.
-
השלמת טיעון בעל פה. דורשים לטעון סיכומים משלימים המתייחסים למשקל של הראיה שהתווספה.
שאלות ותשובות
האם בית המשפט רשאי להזמין עד ביוזמתו לאחר הסיכומים?
כן, סעיף 150 מסמיך את השופט לפעול גם מיוזמתו. עם זאת, השופטים נמנעים מכך במרבית המקרים כדי לשמור על ניטרליות שיפוטית בהליך האדברסרי.
מה נחשב לעיוות דין בהקשר של ראיה חדשה?
עיוות דין משמעו פגיעה ביכולתו של הנאשם להתגונן כראוי. עצם העובדה שראיה חדשה מסייעת להוכחת האשמה אינה מהווה עיוות דין לפי פסיקת בית המשפט העליון.
האם ניתן להגיש ראיות חדשות גם בערעור?
כן, סעיף 191 לחוק סדר הדין הפלילי מאפשר לערכאת הערעור לגבות ראיות נוספות. ובלבד שהדבר דרוש לעשיית משפט צדק.
כיצד משפיעה רשלנות התביעה על ההחלטה?
רשלנות תביעה מהווה שיקול כבד משקל נגד קבלת הראיה. עם זאת, כאשר מדובר במשגה נקודתי שתיקונו אינו פוגע בהגנת הנאשם. בית המשפט ייטה לאשר את הבקשה.
פסיקת בית המשפט העליון קבעה. כי שיקול הדעת השיפוטי מתפרש על פני כל שלבי המשפט עד לחתימת פסק הדין. במסגרת ע״פ 951/80 יצחק קניר נ' מדינת ישראל. בית המשפט העליון פסק: אנו דוחים את הערעור.
אך לאור ההודעה הנ״ל של הסניגור אנו מבטלים את הוראת בית המשפט המחוזי בדבר החזרת הדין לבית-משפט השלום. ופסק הדין של בית-משפט השלום יעמוד בעינו.
