כאשר חייב מגיש התנגדות לביצוע שטר חוב, הסמכות המקומית נקבעת לפי כללי תקנות סדר הדין האזרחי. אם קיימת תניית שיפוט ייחודית, הדיון יתקיים במחוז המוסכם בלבד. כאשר מדובר בתניית שיפוט מקבילה או כאשר קיימות מספר חלופות סמכות, זכות הבחירה בערכאה המתאימה שמורה לתובע ולא לנתבע.
סוגיית מקום השיפוט מעוררת לא פעם מאבקים טקטיים עזים בין חייבים לזוכים. לפיכך, כאשר נושה פותח בהליך גבייה של שטר חוב. החייב מבקש לעיתים קרובות להעביר את הדיון לבית המשפט הקרוב למקום מגוריו. מצב זה יוצר חיכוך משפטי ישיר עם תניות שיפוט חוזיות אשר קובעות מראש את זהות בית המשפט המוסמך.
במסגרת הליך ת״ט (חדרה) 27645-05-20 סלוסייל בע״מ נ' סולימאן מחאג'נה. בנוסף, נדרש בית המשפט להכריע בדיוק בסוגיה זו. כבוד הרשמת הבכירה טלי מירום בחנה את היחס שבין הגשת התנגדות לביצוע שטר חוב בלשכת ההוצאה לפועל לבין זכותו של התובע לבחור את מקום הדיון. החלטתה מיום 20.06.2020 מחדדת את הכללים החלים על שני הצדדים בהליך כזה.
חברת סלוסייל בע״מ הגישה ללשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה בקשה לביצוע שטר חוב. עם זאת, השטר החייב להבטחת חתם על שכר טרחה במסגרת הסכם לטיפול בהחזרי מס. במסגרת אותו הסכם התחייב הלקוח לשלם לחברה עמלה בשיעור של 23% בצירוף מע״מ מכל סכום החזר שיתקבל מרשויות המס.
סעיף 27 להסכם ההתקשרות קבע במפורש סמכות שיפוט בלעדית לבתי המשפט במחוז מרכז. כתוצאה מכך, נוסח דומה הופיע גם על גבי שטר החוב עצמו. למרות זאת, כאשר הגיש החייב התנגדות לביצוע שטר חוב. הוא דרש להעביר את הדיון לבית משפט השלום בחדרה בנימוק שהוא מתגורר באום אל פחם.
רשם ההוצאה לפועל נעתר תחילה לבקשת החייב והעביר את התיק לבית המשפט בחדרה. לעומת זאת, בתגובה לכך, הגישה הזוכה בקשה דחופה להעברת הדיון לבית משפט השלום בפתח תקווה. החברה טענה כי תניית השיפוט מחייבת את הצדדים מכוח חופש החוזים. וכי תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי גוברת על כללי הסמכות הכלליים.
מנגד, המשיב טען כי חתימתו על גבי שטר החוב וההסכם זויפה במרמה. לדוגמה, לדבריו, הוא הוחתם באופן דיגיטלי בטלפון הנייד. אך ורק על ייפוי כוח ולא ראה את שאר המסמכים. לפיכך טען כי אין להסתמך על תניית השיפוט.
וכי מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד שלא הוסבר לו כדין.
המסגרת הנורמטיבית: סמכות מקומית ושטר חוב
תקנות ההוצאה לפועל, תש״ם-1979, מסדירות את דרך הגשת ההתנגדות על ידי החייב. לדוגמא, תקנה 106(א) לתקנות מאפשרת לחייב להגיש התנגדות בשני מסלולים עיקריים:
-
הגשת ההתנגדות באותה לשכת הוצאה לפועל שבה נפתח התיק, תוך בקשה להעבירה לבית משפט מוסמך.
-
הגשת ההתנגדות בלשכה שליד בית המשפט המוסמך לפי כללי סדר הדין האזרחי.
עם זאת, החלטת רשם ההוצאה לפועל להעביר תיק אינה סוף פסוק. כלומר, הצדדים רשאים להעלות טענת חוסר סמכות מקומית בפני השופט שקיבל את התיק. כאן נכנסות לתמונה תקנות סדר הדין האזרחי, הקובעות את מדרג הסמכויות הכללי.
שימו לב: תקנות סדר הדין האזרחי קובעות כי תניית שיפוט ייחודית גוברת על מקום מגוריו של הנתבע. כדי שתנייה תיחשב לייחודית, עליה לכלול מילים מפורשות כמו ״בלבד״ או ״אך ורק״.
הכרעת בית המשפט: זכות הבחירה של התובע
הרשמת הבכירה טלי מירום קיבלה את בקשת החברה הזוכה במלואה. ראשית, דחה בית המשפט את טענת הזיוף בשלב המקדמי הזה. אולם, ההלכה הפסוקה קובעת כי שאלת תוקפו המהותי של שטר אינה מתבררת במסגרת הכרעה בסמכות מקומית. בית המשפט בוחן את הסמכות בהנחה שהתובע יוכיח את תביעתו.
שנית, בית המשפט קבע כי תניית השיפוט נוסחה בלשון ברורה וחד-משמעית. אמנם, המילים ״בלבד״ ו-״סמכות שיפוט בלעדית״ מעניקות לה מעמד של תניה ייחודית. לפיכך, בתי המשפט במחוז מרכז הם בעלי הסמכות הבלעדית לדון בתובענה.
יתרה מכך, הרשמת הוסיפה נימוק מהותי נוסף: גם אם היה מדובר בתניית שיפוט מקבילה. ואולם, התוצאה הייתה זהה. הפסיקה קובעת כי כאשר קיימות מספר חלופות שיפוט מקבילות, זכות הבחירה ביניהן מסורה לתובע בלבד.
מכאן שגם אם הסמכות נתונה הן לחדרה לפי מען החייב והן למחוז מרכז לפי ההסכם. התובעת היא שבוחרת היכן לתבוע. תיקון תקנות ההוצאה לפועל משנת 2018 נועד ליצור אחידות דיונית. אך הוא לא הפקיע זכות יסוד זו מידי התובע.
השוואת מעמד תניות שיפוט בהליכי ביצוע שטר
השוואה בין סוגי תניות שיפוט והשפעתן על מקום הדיון בהתנגדות סוג התניה מאפייני ניסוח מעמד בית המשפט המוסכם זהות בעל זכות הבחירה תניית שיפוט ייחודית שימוש במילים ״בלבד״, ״אך ורק״, ״בלעדית״ סמכות שיפוט בלעדית השוללת בתי משפט אחרים אין בחירה – הדיון מועבר למחוז המוסכם תניית שיפוט מקבילה ציון מקום שיפוט ללא מילות שלילה או בלעדיות סמכות מקבילה לחלופות הכלליות בתקנות התובע (הזוכה) בוחר בין החלופות המוסמכות היעדר תניית שיפוטה הסכם או השטר שותקים לעניין מקום הדיון סמכות לפי מען הנתבע או מקום יצירת ההתחייבות התובע בוחר מבין חלופות תקנות סדר הדין
אזהרה: חייב המעלה טענת זיוף או תנאי מקפח צריך לגבות אותה בתצהיר עובדתי מפורט. עם זאת, טענות אלו יתבררו רק בהליך העיקרי ולא ימנעו העברת תיק לפי תניית שיפוט.
שלבים לניהול נכון של התנגדות לביצוע שטר חוב
-
בדיקת נוסח השטר וההסכם. יש לקרוא בקפידה את מסמכי ההתקשרות ולבדוק האם קיימת תניית שיפוט ייחודית המגבילה את הסמכות.
-
הגשת התנגדות במועד. יש להגיש את ההתנגדות בלשכת ההוצאה לפועל תוך פירוט מדויק של כל טענות ההגנה והסמכות המקומית.
-
בחינת חלופות השיפוט. כאשר מתגלה מחלוקת על מקום הדיון, יש להגיש בקשה מנומקת להעברת הדיון לשופט הדן בתיק.
-
היערכות לדיון העיקרי. לאחר קביעת בית המשפט המוסמך, יש לרכז את מלוא הראיות בנוגע לעסקת היסוד ולתוקף החתימות.
סוף דבר, בית משפט השלום בחדרה קיבל את הבקשה להעברת הדיון. המזכירות העבירה את התיק לכבוד נשיאת בתי משפט השלום במחוז מרכז. תוך הדגשה כי הזוכה ביקשה להתדיין בבית המשפט בפתח תקווה.
שאלות ותשובות
האם חייב יכול לבחור את בית המשפט שבו תתברר ההתנגדות שלו?
החייב אינו יכול לבחור את בית המשפט לפי העדפתו האישית. הוא רשאי לדרוש העברה רק לבית משפט המוסמך לפי דין. אם קיימות כמה חלופות מוסמכות, זכות הבחירה נתונה לתובע.
מה ההבדל בין תניית שיפוט ייחודית לתניית שיפוט מקבילה?
תניית שיפוט ייחודית שוללת במפורש כל בית משפט אחר באמצעות מילים כמו ״בלבד״. לעומת זאת, תניה מקבילה מוסיפה בית משפט מוסמך נוסף לצד החלופות הקבועות בתקנות.
האם טענה של זיוף חתימה על שטר מבטלת מיד את תניית השיפוט?
לא. בשלב הדיון בסמכות המקומית בית המשפט אינו בוחן את תוקף המסמך לגופו. בית המשפט מניח כי התובע יוכיח את תביעתו, וטענת הזיוף תתברר בהליך העיקרי.
כיצד משפיע תיקון 2018 לתקנות ההוצאה לפועל על סמכות מקומית?
התיקון יצר אחידות טכנית באופן הגשת ההתנגדות ללשכות ההוצאה לפועל. יחד עם זאת. התיקון לא שינה את הכלל המהותי שלפיו כללי סדר הדין האזרחי קובעים את מקום השיפוט.
ההחלטה בעניין סלוסייל מדגישה את חשיבות הדיוק בניסוח תניות שיפוט מסחריות. עבור זוכים, מדובר בכלי רב-עוצמה המבטיח ניהול הליכים במחוז הנוח להם. עבור חייבים, המקרה מבהיר כי התנגדות יעילה מחייבת היכרות מעמיקה עם סדרי הדין. פנייה לייעוץ משפטי מקצועי מאפשרת לבחון את תקפות השטר ולמנוע טעויות פרוצדורליות יקרות.
