האם חברת שמירה נחשבת באופן אוטומטי לשומר שכר בעת אירוע פריצה? חברת שמירה אינה שומר שכר לפי פסיקת בית המשפט העליון, ולכן אין לה אחריות מוגברת באופן אוטומטי. עם זאת, המבחן המרכזי לתחולת אחריות מוגברת נשען על מידת השליטה וההחזקה המעשית בנכס. היקף השליטה נגזר מהוראות חוזה השמירה והתנאים שנקבעו בשטח. עצם קיומה של גניבה אינו מוכיח רשלנות ואינו מעביר את נטל הראיה לחברת האבטחה.
עסקים רבים שוכרים שירותי אבטחה מתוך הנחה כי החברה נושאת באחריות מלאה לכל נזק. בנוסף, הנחה זו מעוררת מחלוקות קשות כאשר מתרחשת פריצה ונגנב רכוש יקר ערך. הלכה משפטית מבהירה כי חברת שמירה אינה שומר שכר מכוח עיסוקה המקצועי בלבד. במאמר זה נסקור את פסיקת בית המשפט העליון ששרטטה את גבולות האחריות החוזית והנזיקית.
חוק השומרים, התשכ״ז-1967, מגדיר שמירה כהחזקת נכס כדין שלא מכוח בעלות. לפיכך, סעיף 1(ג) לחוק קובע כי שומר שכר הוא שומר המקבל תמורה בעד השמירה. בהתאם לכך, סעיף 2(ב) מטיל על שומר שכר אחריות מוגברת לכל אובדן או נזק.
השומר פטור מאחריות זו רק במקרים של כוח עליון שלא ניתן היה לצפותו. בנוסף, המונח החזקה דורש שליטה פיזית וממשית בנכס הנדון. לכן, שמירה מקצועית והשגחה אינן הופכות את החברה למחזיקה ישירה בכל מתחם.
הקריטריונים לסיווג אחריות של חברות אבטחה
- מידת השליטה והפיקוח שנמסרו בפועל לידי חברת השמירה;
- חלוקת החובות המפורטת בהסכם בין המזמין לחברת האבטחה;
- הסדרי הגידור, התאורה והתחזוקה של אמצעי הבקרה הטכנולוגיים;
- היכולת המעשית של השומרים למנוע פריצה במרחב הנתון.
נסיבות המקרה: רע״א 270/01 תמנון נגד אליהו חברה לביטוח
חברת חירות בע״מ החזיקה במגרש רחב ממדים שכלל מחסנים, משרדים וציוד. עם זאת, החברה התקשרה בחוזה עם חברת תמנון שירותי מיגון אבטחה וכח אדם (1993) בע״מ. לפיכך, לפי ההסכם, חברת תמנון הציבה שני שומרים בכל משמרת באתר.
השומרים איישו את השער המרכזי הצפוני במשך מרבית שעות הלילה. כתוצאה מכך, משער זה לא היה קשר עין עם המחסן שנפרץ בסופו של דבר. בנוסף, חברת חירות הסכימה לצמצם את סבבי האבטחה לשלושה בלבד בכל משמרת.
במהלך אחד מסופי השבוע פרצו גורמים זרים לאחד המחסנים וגנבו ציוד רב. בנוסף, בעקבות זאת, אליהו חברה לביטוח בע״מ פיצתה את חברת חירות ושילמה תגמולים. לאחר מכן, חברת הביטוח הגישה תביעת שיבוב נגד חברת תמנון.
שימו לב: קיומו של הסכם שמירה אינו מבטיח כיסוי ביטוחי נזיקי מלא מצד חברת האבטחה, אלא אם הוסכם על כך במפורש.
הכרעות הערכאות הקודמות: משולח ועד מחוזי
בית משפט השלום, בראשות השופט ב' אוקון, דחה את תביעת חברת הביטוח. עם זאת, השופט קבע כי תמנון לא החזיקה בנכס כהגדרתו בחוק השומרים. וכן שלא הוכח קשר סיבתי בין כשלים נקודתיים לפריצה.
חברת הביטוח ערערה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. כתוצאה מכך, הרכב השופטים (א' קובו. מ' רובינשטיין ו-ז' כספי) הפך את ההכרעה לחלוטין וקבע. כי תמנון היא שומרת שכר הנושאת באחריות מוגברת.
בנוסף, בית המשפט המחוזי החל את סעיף 41 לפקודת הנזיקין. לעומת זאת, הקובע שהדבר מדבר בעדו של הנתבע במקרים של רשלנות מוסברת.
הכרעת העליון: מדוע חברת שמירה אינה שומר שכר בנסיבות אלו?
בית המשפט העליון דן בבקשת רשות הערעור במסגרת רע״א 270/01. לדוגמה, הנשיא א' ברק כתב את פסק הדין המרכזי. כאשר השופטים י' אנגלרד וא' ריבלין הצטרפו למסקנה. המבחן להטלת אחריות מוגברת הוא מידת השליטה בנכס.
למרות שהחברה הציבה שני שומרים בלבד על מגרש עצום. ממקומם לא נשמר קשר עין רציף עם המחסן שנפרץ.
בנוסף, האחריות לגידור ולתקינות לחצני הביקורת נותרה בידי המזמינה. לפיכך, בית המשפט העליון קבע כי חברת שמירה אינה שומר שכר כאשר נשללת ממנה שליטה אפקטיבית. הטלת אחריות מוגברת בתנאים אלה סותרת את עקרון תום הלב.
דחיית טענת הרשלנות וסעיף 41 לפקודת הנזיקין
בית המשפט העליון בחן גם את תחולת עוולת הרשלנות בנזיקין. ושלל את השימוש בכלל לפיו הדבר מדבר בעדו. סעיף 41 לפקודת הנזיקין דורש שההסתברות לרשלנות תהיה גבוהה מההסתברות לזהירות סבירה. בנסיבות המקרה, אירוע הפריצה אינו מעיד באופן חד-משמעי על מחדל של השומרים.
לכן, נטל הראיה נותר על כתפי חברת הביטוח שהתובעת. היא לא הרימה את נטל זה ולא הוכיחה קשר סיבתי. כתוצאה מכך, בית המשפט העליון קיבל את הערעור וביטל את פסק הדין המחוזי. החזיר את פסק הדין של בית משפט השלום.
וחייב את חברת הביטוח בהוצאות משפט של 30,000 ש״ח.
אזהרה: הסתמכות עיוורת על תביעת שיבוב נגד חברות שמירה ללא הוכחת רשלנות עלולה לגרור הוצאות משפט כבדות.
השוואת משטרי אחריות של חברות אבטחה
| קריטריון | שומר שכר (חוק השומרים) | אחריות חוזית ונזיקית רגילה |
|---|---|---|
| רמת האחריות | אחריות מוגברת וכמעט מוחלטת | אחריות המבוססת על אשם ורשלנות |
| שליטה נדרשת | החזקה בלעדית ושליטה מלאה | שליטה מוגבלת ופיקוח חלקי בלבד |
| נטל ההוכחה | מוטל על השומר להוכיח פטור | מוטל על התובע להוכיח התרשלות |
| השפעת החוזה | כפוף לגמירות דעת הצדדים | החוזה מגדיר במדויק את רמת הזהירות |
שלבים לניסוח נכון של הסכם שירותי שמירה
- הגדרת היקף ההחזקה. על הצדדים להבהיר אם החברה מקבלת חזקה פיזית בלעדית במתחם.
- קביעת סבבי סיור ואמצעי פיקוח. יש לתעד נוהל כתוב המתאר את מסלול הסיור, השעות ותדירותן.
- חלוקת אחריות לגדרות ומיגון. יש לציין במפורש מי נושא באחריות לתקינות הגדרות, הלחצנים והמצלמות.
- הסדרת סעיפי שיפוי וביטוח. מומלץ לכלול סעיפי פטור מאחריות או דרישות לביטוח הדדי כנגד נזקי פריצה.
שאלות ותשובות
האם כל גניבה בעת נוכחות שומר מטילה אחריות על חברת האבטחה?
לא, עצם קרות הגניבה אינו מוכיח רשלנות מצד חברת השמירה. על התובע להוכיח שהשומרים הפרו את חובת הזהירות הסבירה. ולהראות קשר סיבתי עובדתי בין ההפרה לחדירה.
מדוע נקבע כי חברת שמירה אינה שומר שכר במקרה של תמנון?
בית המשפט העליון קבע זאת עקב היעדר שליטה מלאה בנכס. השמירה כללה שני שומרים בלבד על שטח נרחב ללא קשר עין למחסן. והחברה המזמינה נשאה באחריות לגידור ולמערכות הבקרה.
מהי המשמעות של סעיף 41 לפקודת הנזיקין בתביעות נגד שומרים?
סעיף 41 מעביר את נטל הראיה לנתבע כאשר נסיבות המקרה מרמזות על רשלנות מוסברת. בפסק דין תמנון נקבע שהפריצה איננה מוכיחה רשלנות יותר מאשר זהירות סבירה.
כיצד משפיע צמצום סיורים בהסכמה על תביעת רשלנות?
כאשר המזמין מסכים לצמצם את תדירות הסיורים, הוא נושא את הסיכון הנלווה. במצב זה, המזמין אינו יכול לטעון בדיעבד כי מיעוט הסיורים מהווה התרשלות מצד חברת האבטחה.
מתי שומר ייחשב בכל זאת לשומר שכר לפי החוק?
שומר ייחשב לשומר שכר כאשר הוא מקבל שליטה בלעדית ומלאה בנכס תמורת שכר. דוגמה נפוצה היא הפקדת חפצים במחסן נעול המנוהל ומפוקח כולו על ידי חברת האחסנה.
סיכום ומסקנות מעשיות
פסק דין של בית המשפט העליון בעניין תמנון מציב הלכה ברורה בדיני חוזים ונזיקין. ההלכה מדגישה כי חברת שמירה אינה שומר שכר באופן אוטומטי, אלא אם כן הוענקה לה שליטה ממשית. בתי המשפט בוחנים את תנאי החוזה, מפת המתחם וההסכמות ההדדיות בין הצדדים.
