בית המשפט העליון דורש עמידה בתנאים נוקשים במיוחד כדי לקבל טענת כשל בייצוג במסגרת בקשת רשות ערעור. הנאשם חייב להציג את עמדת סנגורו הקודם כדי לאפשר בחינה עניינית של התנהלותו בתיק. בנוסף, חלה חובה להוכיח קשר סיבתי מובהק בין הפגם הנטען לבין עיוות דין ממשי בפסק הדין.
התמודדות עם הליך פלילי גובה מחיר אישי ונפשי כבד מכל אדם. לפיכך, כאשר מוגש ערעור לערכאה נוספת. רבים תוהים האם פגמים בניהול ההגנה המקורית יכולים להוות עילה להתערבות שיפוטית. במקרים אלה, טענה של כשל בייצוג אינה מתקבלת בקלות.
בייחוד במסגרת בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי. בנוסף, מאמר זה מנתח החלטה של בית המשפט העליון שבה נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בעבירות סחיטה ותקיפה.
זכותו של נאשם לייצוג הולם מהווה זכות יסוד מרכזית בהליך פלילי תקין. עם זאת, טענת כשל בייצוג נבחנת בזהירות רבה על ידי הערכאות השונות. עם זאת, בתי המשפט אינם נוטים להחליף את שיקול דעתו המקצועי של עורך הדין שניהל את התיק.
לפיכך, נקבעו בפסיקה מספר תנאים מחמירים להוכחת טענה זו:
-
הצגת עמדתו העובדתית של הסנגור הקודם בטרם בחינת הטענות לגופן.
-
הוכחת קשר סיבתי ברור בין המחדל הנטען לבין תוצאת ההליך הפלילי.
-
הצבעה על עיוות דין מהותי או פגיעה בלתי הפיכה בהגנת הנאשם.
מעבר לכך, כאשר מדובר בבקשת רשות ערעור בגלגול שלישי, הרף המשפטי גבוה שבעתיים. כתוצאה מכך, הערכאה העליונה אינה פועלת כערכאת ערעור נוספת, אלא בוחנת סוגיות בעלות חשיבות ציבורית רחבה בלבד.
שימו לב: ויתור על חקירה נגדית או היעדרות בהסכמה מדיון אינם מקימים באופן אוטומטי עילה לביטול הרשעה.
נסיבות ההליך: רעפ 6651/23 משה לקר נ' מדינת ישראל
בפני בית המשפט העליון הונחה בקשת רשות ערעור של משה לקר נ' מדינת ישראל במסגרת רעפ 6651/23. לעומת זאת, כבוד השופט י' אלרון נדרש להכריע בבקשה ביום 12.11.2023. המבקש הועמד לדין בעקבות מעורבות בניהול מקומות הימורים, גביית חובות, תקיפה וסחיטה באיומים.
בית משפט השלום בירושלים הרשיע את המבקש במספר אישומים שיוחסו לו לפי חוק העונשין, התשל״ז-1977. לדוגמה, במסגרת האישום השלישי, המבקש ואחרים תקפו אדם בשם זהר במקום שומם על רקע סכסוך הימורים. במסגרת האישום הרביעי, המבקש איים על אדם בשם וובה כדי שיסדיר חוב כספי. ואמר כי נשלח לפוצץ אותו.
בעקבות כך, בית משפט השלום גזר על המבקש 27 חודשי מאסר בפועל. לדוגמא, והפעיל מאסר על תנאי. בסך הכל הוטלו עליו 36 חודשי מאסר. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את ערעור המבקש על ההרשעה.
קיבל בחלקו את ערעור המדינה והחמיר את עונש המאסר ל-33 חודשים בפועל (חלף 27 חודשים). כלומר, תוך הותרת יתר הרכיבים על כנם.
טענות המבקש: פגיעה בזכויות וטענת כשל בייצוג
בבקשת רשות הערעור טען המבקש. אולם, כי הרשעתו באישום השלישי נסמכה באופן מכריע על עדות נאשם 6. לטענתו, סנגורו דאז לא נכח בעת חקירתו הראשית והנגדית של אותו נאשם. משכך, המבקש טען לפגיעה בזכויות יסוד דיוניות עקב מחדל זה.
בהמשך לכך, טען המבקש כי התנהלות זו עולה כדי כשל בייצוג המצדיק התערבות שיפוטית. בנוגע לאישום הרביעי, נטען כי דברי המבקש כלפי וובה לא היוו איום. אמנם, המבקש ביסס טענה זו על דברי המתלונן עצמו, שהעיד כי לא חש מאוים.
מנגד, המשיבה ביקשה לדחות את הבקשה. ואולם, המדינה הדגישה כי המבקש מנסה לעקוף ממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו בערכאות הקודמות. כמו כן, נטען. כי עבירת סחיטה באיומים נבחנת לפי מבחן אובייקטיבי ולא לפי תחושתו הסובייקטיבית של המאוים.
הכרעת בית המשפט העליון ונימוקיו
כבוד השופט י' אלרון דחה את בקשת רשות הערעור במלואה. בית המשפט הבהיר כי רשות ערעור בגלגול שלישי ניתנת רק במקרים נדירים. מקרים אלו דורשים שאלה משפטית עקרונית או חשש ממשי מפני עיוות דין.
ראשית, בית המשפט בחן את טענת המבקש בנוגע להיעדרות הסנגור בעת חקירת נאשם 6. מהפרוטוקול עלה כי הסנגור דאז נתן את הסכמתו לפתיחת הדיון בהיעדרו. בנוסף, כאשר התייצב באולם, בית משפט השלום אפשר לו לחקור את הנאשם. אך הוא בחר שלא לעשות כן.
שנית, בית המשפט קבע כי המבקש לא הציג את עמדת סנגורו הקודם. המהווה תנאי סף לבחינת כשל בייצוג. יתרה מכך, המבקש לא הוכיח כי חקירת נאשם 6 הייתה משנה את תוצאת ההליך. הערכאות הקודמות ביססו את ההרשעה גם על איכוני טלפון וראיות נוספות.
לבסוף, בעניין עבירת הסחיטה באיומים, בית המשפט חזר על ההלכה המושרשת. תוכן האיום נבחן באמות מידה אובייקטיביות של האדם הסביר. לכן, אמירתו של המתלונן כי לא פחד אינה שוללת את קיומה של העבירה הפלילית.
אזהרה: דרישת חוב המלווה באמירות אלימות נחשבת לסחיטה באיומים, גם אם החייב טוען שאינו חושש.
השוואת רכיבי ההכרעה באישומים השונים
השוואת טענות המבקש מול קביעות בית המשפט העליון ברעפ 6651/23אישום ועבירהטענת המבקש בערעורקביעת בית המשפט העליוןאישום 3: סחיטה ותקיפהכשל בייצוג עקב היעדרות מחקירת נאשם 6הייתה הסכמה להיעדרות, לא הוכח עיוות דין ולא הוצגה עמדת הסנגוראישום 4: סחיטה באיומיםהמתלונן העיד כי לא חש מאוים מהדבריםהאיום נבחן במבחן אובייקטיבי ולא רק לפי תחושת הקורבן
מה עושים לפני העלאת טענות בערעור פלילי?
-
איסוף פרוטוקולים מלאים. עיינו בתיעוד המדויק מבית משפט השלום כדי לבדוק האם ניתנה הסכמה לפעולות הדיוניות.
-
פנייה לסנגור הקודם. בקשו את תגובתו בכתב לגבי ההחלטות המקצועיות שקיבל במהלך ניהול המשפט.
-
הוכחת קשר סיבתי. הראו באופן משכנע כיצד הפגם הנטען הוביל להרשעה שגויה או לעונש חמור במיוחד.
-
בחינת אמות המידה לערעור. ודאו כי הבקשה מעלה שאלה משפטית עקרונית ולא השגה על ממצאי עובדה.
משמעויות מעשיות להגנה בעבירות סחיטה
החלטת בית המשפט העליון ממחישה את המורכבות בניהול תיקי סחיטה ואלימות. ראשית, טקטיקה של החלפת ייצוג וטענות רטרואקטיביות נגד הסנגור הקודם נתקלות בבדיקה קפדנית. עורכי דין נדרשים לבסס היטב כל טענה מסוג זה כבר בתחילת הדרך.
בנוסף, הדיון בעבירת סחיטה באיומים מדגיש כי בתי המשפט בוחנים את ההקשר הכולל של המפגשים. שימוש בביטויים מאיימים במסגרת גביית כספים מוביל להרשעה פלילית חמורה. זאת ללא תלות בתגובתו הסובייקטיבית של החייב באותו מעמד.
לפנים משורת הדין, ובהתחשב במצב הביטחוני באותה עת. אפשר השופט אלרון למבקש תקופת התארגנות בת 21 ימים. נקבע כי עליו להתייצב לריצוי מאסרו בבית סוהר ימ״ר ניצן ביום 3.12.2023. סיכומו של דבר, הבקשה נדחתה.
שאלות ותשובות
מהו התנאי המרכזי להעלאת טענת כשל בייצוג?
בית המשפט דורש לקבל את עמדת הסנגור הקודם כדי לבחון את מניעיו המקצועיים. ללא עמדה זו, הערכאה השיפוטית תיטה לדחות את הטענה על הסף.
כיצד בוחן בית המשפט קיומו של איום בסחיטה?
הבחינה נעשית לפי אמת מידה אובייקטיבית ולא מנקודת מבטו הבלעדית של הנפגע. גם אם הקורבן לא חש מאוים בפועל, תוכן האמירות עשוי להוביל להרשעה.
מתי תינתן רשות ערעור בגלגול שלישי?
רשות ערעור ניתנת רק כאשר מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים. לחלופין, היא תינתן במקרים חריגים שבהם קיים חשש לעיוות דין מהותי.
האם אי-חקירת עד מהווה עילה לביטול הרשעה?
אי-חקירת עד אינה מבטלת אוטומטית את עדותו הראשית. בית המשפט מעריך את משקל העדות לצד מכלול הראיות הנוספות בתיק.
