בית המשפט העליון קבע כי רופא המבצע בדיקה רפואית לקראת קבלה לעבודה אינו חייב להורות על צילומים נוספים כאשר הנבדק מציג עצמו כבריא ואין בצילום הראשוני כל סימן מחשיד. חובת הזהירות של הרופא דורשת מאמץ סביר לפי הממצאים הקליניים, ולא גילוי מוחלט של כל מום נסתר. לכן, בהיעדר תלונות על כאב או ממצא יוצא דופן המדליק נורה אדומה, הימנעות מהפניה לבדיקות פולשניות או מקרינות אינה מהווה התרשלות.
מעסיקים רבים מפנים מועמדים לבדיקות רפואיות שונות כדי לוודא את כשירותם הגופנית למשרה. לפיכך, במסגרת זו, הליך בדיקת התאמה לעבודה מטיל על הצוות הרפואי חובות מקצועיות מוגדרות. עם זאת, קיים הבדל מהותי בין אדם חולה הפונה ביוזמתו עם תסמינים לבין עובד המציג את עצמו כבריא לחלוטין.
פסק הדין המנחה של בית המשפט העליון משרטט את גבולות האחריות המשפטית במצבים ייחודיים אלה.
עוולת הרשלנות נשענת על סעיף 35 ועל סעיף 36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. ראשית, בוחן בית המשפט אם קיימת חובת זהירות מושגית בין המזיק לניזוק. בנוסף, הנשיא א' ברק הבהיר כי יחסי רופא ומטופל מבססים יחסי רעות משפטיים. יחסים אלה מטילים על הרופא חובה עקרונית לנקוט אמצעים סבירים להגנת הנבדק.
חובה זו עומדת בעינה גם כאשר המעביד יזם את הבדיקה.
שנית, יש להוכיח קיומה של חובת זהירות קונקרטית בנסיבותיו הספציפיות של המקרה. עם זאת, בעת ביצוע בדיקת התאמה לעבודה פיזית מאומצת. הרופא יכול לצפות כי אבחון רשלני יחשוף את העובד לפגיעה גופנית קשה. עם זאת, דיני הנזיקין מטילים על הרופא חובת מאמץ בלבד ולא חבות מוחלטת לתוצאה.
הרופא אינו מבטח את בריאותו של הנבדק בכל תרחיש.
שימו לב: בדיקת התאמה לעבודה אינה מטילה על הרופא אחריות מוחלטת לכל פגם מולד או נסתר בגוף העובד.
נסיבות המקרה: ע״א 4025/91 יצחק צבי נ' ד״ר יעקב קרול ואח'
המערער עבד כעובד זמני בבית חולים והתמודד על קבלת מעמד של עובד קבוע. כתוצאה מכך, תפקידו המיועד כלל מאמץ פיזי כבד, ובכלל זה הרמת חולים סיעודיים וקשישים. לקראת המינוי הפנה אותו המעסיק למכון רנטגן לשם ביצוע צילום עמוד שדרה. הרנטגנולוג, המשיב 1, ביצע את הצילום ביום 2.4.1987 ופענח בו סקוליאוזה קלה במותן בלבד.
בעקבות ממצאים אלה אישר המכון את קבלתו של המערער לעבודה קבועה. אולם, לאחר מספר חודשי עבודה החל העובד לסבול מכאבי גב חריפים. לעומת זאת, בצילום שני שנערך במכון אובחן מצב של ספונדילוליסטזיס עם גלישה של חוליה קדימה. והוא נאלץ להפסיק לעבוד.
לפיכך, הגיש המערער תביעת פיצויים נגד הרופא. לדוגמה, ונגד קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל.
טענות הצדדים בסוגיית בדיקת התאמה לעבודה
המערער טען כי פענוח מקצועי וסביר של הצילום הראשון היה מגלה פגם מוקדם המכונה ספונדילוליזיס. לדוגמא, מומחה מטעמו טען כי היה על הרופא להורות על צילומים אלכסוניים נוספים. לטענת התביעה, בדיקות אלה היו מונעות את קבלתו לעבודה הקשה ואת פציעתו. בנוסף, טען המערער כי יש להטיל אחריות ישירה על קופת החולים בשל היעדר נהלים מתאימים.
מנגד, המשיבים טענו כי פענוח הצילום הראשון נעשה במיומנות מלאה וללא כל דופי. כלומר, לשיטתם, לא ניתן היה לזהות פגם מבני בצילום המקורי. והממצא של עקמת קלה אינו מעורר חשד למחלה. יתרה מכך, המערער הציג את עצמו כאדם בריא ללא כאבים.
על כן, לא קמה כל עילה רפואית המצדיקה שליחה לצילומי רנטגן עודפים.
-
טענת התובע לקיומו של ליקוי מבני שלא אובחן בצילום הראשוני.
-
דרישת התובע לעריכת בדיקות דימות אלכסוניות מקיפות מראש.
-
טענת ההגנה כי הנבדק לא התלונן על כאב כלשהו במהלך הבדיקה.
-
היעדר ממצא רפואי מחשיד שחייב חריגה מפרוטוקול הבדיקה הרגיל.
הכרעת בית המשפט העליון ונימוקיו
בית המשפט העליון, בהרכב כב' הנשיא א' ברק. כב' השופט צ' טל וכב' השופטת ד' דורנר, דחה את הערעור. הנשיא ברק אישר את ממצאי בית המשפט המחוזי, אשר העדיף את עדות הרנטגנולוג. ערכאת הערעור הדגישה כי התערבות בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית תיעשה במקרים חריגים בלבד.
בצילום הראשון לא ניתן היה לזהות את הפגם הנטען.
בנוסף לכך, בחן בית המשפט אם אי-הזמנת צילומים אלכסוניים עלתה כדי רשלנות רפואית. השופטים קבעו כי הצורך בבדיקות דימות נוספות נגזר מן התלונות הקליניות של הנבדק. כאשר אדם אינו מלין על מיחושים, אין הצדקה לחשוף אותו לקרינה מיותרת. לפיכך, בית המשפט לא מצא כל התרשלות בהתנהלות הרופא ודחה את התביעה במלואה.
השלכות פסק הדין על בדיקת התאמה לעבודה
פסיקת בית המשפט העליון מעניקה הגנה מקצועית לרופאים הפועלים לפי פרקטיקה מקובלת. ההלכה קובעת כי רופא רשאי להסתמך על מצג בריאות שמציג עובד בהיעדר סימנים סותרים. חובת הזהירות אינה דורשת חקירה בלשית או עריכת בדיקות עודפות ללא צידוק קליני. עם זאת, כאשר מתגלה ממצא חריג, על הרופא להעמיק את הבדיקה.
כתוצאה מכך, עובדים הניגשים לבדיקות סינון צריכים לגלות שקיפות מלאה באשר לעברם הרפואי. הסתרת כאבים או בעיות עבר עלולה להקשות על תביעת נזיקין עתידית בעילת רשלנות. מעבר לכך, מעסיקים נדרשים לנסח שאלונים רפואיים מפורטים התואמים את דרישות התפקיד הפיזי. גישה זו מונעת אי-הבנות ומבטיחה שמירה מיטבית על בריאות העובד.
אזהרה: הסתרת מידע רפואי או הימנעות מדיווח על כאבים בעת בדיקת התאמה לעבודה עלולות לשלול עילת תביעה בגין רשלנות באבחון.
שלבים למיצוי זכויות לאחר פגיעה פיזית בעבודה
-
תיעוד רפואי מלא. פנו בהקדם לקבלת טיפול ותעדו את תלונות הכאב והנסיבות המדויקות.
-
איסוף תיק הבדיקות המוקדמות. דרשו העתק מלא של בדיקת התאמה לעבודה שבוצעה טרם הקבלה לתפקיד.
-
פנייה למומחה רפואי. קבלו חוות דעת מקצועית הבוחנת אם רופא סביר היה מאבחן את הליקוי בעבר.
-
בחינת עילות נזיקין וביטוח לאומי. בררו במקביל את הזכאות לקבלת דמי פגיעה במסגרת תאונות עבודה.
שאלות ותשובות
האם רופא מחויב להפנות לבירור מעמיק בכל בדיקת התאמה לעבודה?
לא. הרופא רשאי להסתפק בבדיקה שגרתית אם הנבדק אינו מתלונן על כאב ואין ממצא מחשיד בצילום. חובת הזהירות דורשת הפניה לבדיקות נוספות רק כאשר נדלקת נורה אדומה המחייבת בירור.
מה ההבדל בין חובת זהירות מושגית לחובת זהירות קונקרטית?
חובת זהירות מושגית עוסקת בשאלה העקרונית האם סוג היחסים בין רופא למטופל דורש נקיטת אמצעי זהירות. לעומת זאת, חובת זהירות קונקרטית בוחנת האם הרופא הספציפי יכול. וצריך היה לצפות את הנזק בנסיבות המיוחדות.
האם טעות באבחון רפואי מהווה תמיד רשלנות משפטית?
לא כל טעות באבחון מהווה רשלנות בדיני הנזיקין. בית המשפט בוחן האם הרופא פעל כפי שרופא סביר ומיומן היה פועל באותן נסיבות. ובזמן אמת, ולא בחוכמה שלאחר מעשה.
האם ערכאת ערעור מתערבת בהעדפת חוות דעת רפואית?
ככלל, ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית ששמעה את המומחים. בית המשפט המחוזי רשאי להעדיף חוות דעת של מומחה אחד על פני משנהו על בסיס התרשמותו.
סיכום והמלצות מעשיות לנבדקים
פסק הדין בעניין יצחק צבי מבהיר את האיזון העדין בין חובות הרופא לבין אחריות הנבדק. במסגרת בדיקת התאמה לעבודה, הרופא מחויב לרמת זהירות סבירה התואמת את הנתונים העומדים בפניו. בהיעדר תלונות סובייקטיביות או ממצאים חריגים, אי-הפניה לצילומים נוספים אינה מהווה התרשלות. לפיכך, מומלץ לכל מועמד לעבודה לדווח בשקיפות על כל מגבלה פיזית כדי להבטיח אבחון מוגן ובטוח.
