בית המשפט לעניינים מנהליים קבע כי דחיית תוכנית לחוות טורבינות רוח נעשתה כדין, שכן חלוף הזמן אינו מפקיע את סמכות הועדה. בנוסף לכך, מניין הימים הקבוע בחוק מתחיל רק עם השלמת כל מסמכי הסף, לרבות תסקיר סביבתי מלא. פגמים נקודתיים של ניגוד עניינים אינם מבטלים החלטה שהתקבלה על בסיס שיקולים מקצועיים מובהקים.
הקמת תשתיות של אנרגיה מתחדשת מפגישה בין אינטרסים כלכליים וסביבתיים לבין שיקולי תכנון מקומיים. במסגרת ההליך עת״מ (נצרת) 19033-02-18 אנרג'יקס – אנרגיות מתחדשות בע״מ נ' הועדה המחוזית לתכנון ובנייה – מחוז צפון, בחן בית המשפט לעניינים מנהליים את החלטת הרשות המוסמכת. התובעות עתרו נגד החלטה אשר הביאה למעשה לידי דחיית תוכנית לחוות טורבינות רוח בשטחי קיבוץ עין השופט. פסק הדין מספק תובנות משפטיות עמוקות על סמכויות הועדה המחוזית, סוגיית ניגוד העניינים ולוחות הזמנים הסטטוטוריים.
תכנית המתאר הארצית לטורבינות רוח (תמ״א 10/ד/12) קובעת הוראות ברורות להקמת מתקני אנרגיה נקייה. לפיכך, מטרת התמ״א היא לעודד ייצור אנרגיה מתחדשת, תוך מזעור הפגיעה בערכי טבע. נוף ואיכות חיי התושבים. לפיכך, מוסד תכנון מחויב לדרוש מסמכים סביבתיים מקיפים בטרם אישור הפקדתה של תוכנית כזו.
בנוסף לכך, סעיף 109א לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה-1965. בנוסף, קובע לוח זמנים של 18 חודשים לקבלת החלטה. החוק נועד למנוע סחבת מנהלית בלתי מוצדקת. עם זאת, סעיף 83א1 לחוק מסמיך לקבוע תנאי סף לקליטת תוכניות.
נוהל תנאי הסף מבהיר. עם זאת, כי רק תוכנית שהוגשו לגביה כלל המסמכים המהותיים נחשבת לתוכנית שהוגשה כדין.
נסיבות המקרה: המחלוקת סביב המיזם בעין השופט
חברת אנרג'יקס וקיבוץ עין השופט יזמו פרויקט משותף להקמת תשע טורבינות רוח ענקיות. כתוצאה מכך, היזמים הגישו את מסמכי התוכנית לועדה המחוזית בחודש ינואר 2015. הועדה דרשה עריכת תסקיר השפעה על הסביבה וסקר בעלי כנף מקיף. בעקבות רגישות המרחב הביוספרי ברמות מנשה.
העותרים הגישו השגות על דרישות אלה, ורק בחודש יולי 2017 הושלמו המסמכים במלואם. לעומת זאת, ביום 20.11.2017 החליטה הועדה המחוזית ברוב קולות לדחות את התוכנית. מוסד התכנון הצביע על מספר פגמים מהותיים שהתגלו בבדיקות הסביבתיות:
-
מפגעי רעש חריגים העלולים לפגוע בבתי מגורים בקיבוץ.
-
חריגה משמעותית מערכי הריצוד המותרים לפי עמדת המשרד להגנת הסביבה.
-
מיקום מבוזר של המתקנים הנוגד את מדיניות התכנון המחוזית.
-
סכנה מוחשית לאוכלוסיית הבז האדום ובעלי כנף באזור.
יושב ראש הועדה המחוזית דחה בהמשך בקשה למתן רשות ערר בפני המועצה הארצית לתכנון ולבניה. לדוגמה, בעקבות כך, פנו היזמים לבית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת.
טענות היזמים נגד החלטת הועדה המחוזית
העותרים טענו ראשית כי סמכות הועדה המחוזית פקעה לחלוטין. לדוגמא, לטענתם, חלפו מעל 18 חודשים ממועד הגשת המסמכים הראשוני בינואר 2015. ולכן ההחלטה התקבלה בחוסר סמכות. שנית, העותרים טענו לפגמים חמורים של ניגוד עניינים ומשוא פנים בניהול הדיונים.
לטענת היזמים, חבר הועדה מר לירון שפירא פעל בניגוד עניינים פסול. כלומר, שפירא, חבר קיבוץ עין השופט ונציג הארגונים הסביבתיים, השתתף בדיונים והביע התנגדות עזה. כמו כן, נטען כי רשות הטבע והגנים מצויה בניגוד עניינים מוסדי. בשל קידום תוכנית לשמורת טבע במתחם.
הכרעת בית המשפט: דחיית תוכנית לחוות טורבינות רוח עומדת במבחן הדין
כב' הנשיא אברהם אברהם בחן את מכלול הטענות ודחה את העתירה במלואה. אולם, בית המשפט קבע כי מניין 18 החודשים אינו מתחיל בעת מסירה טכנית של מסמכים חלקיים. מניין הימים מתחיל רק כאשר מונחים לפני הועדה כלל המסמכים החיוניים, ובכללם התסקיר והסקר הסביבתי.
יתרה מכך, השופט הבהיר כי חלוף התקופה אינו מפקיע את סמכות המוסד התכנוני. אמנם, הסעיף מעניק ליזם זכות לבקש העברת הדיון למועצה הארצית. אך העותרים המתינו זמן רב ונטלו חלק פעיל בדיונים. לפיכך, מוסד התכנון שמר על סמכותו המלאה להכריע בבקשה.
שימו לב: בית המשפט קבע כי שיהוי במימוש הזכות להעברת תוכנית למועצה הארצית שולל את האפשרות לטעון לפקיעת סמכות בדיעבד.
ניתוח פגם ניגוד העניינים ותוצאותיו
בית המשפט מצא כי אכן נפל פגם בהשתתפותו של מר שפירא בדיוני הועדה. ואולם, בתור חבר הקיבוץ המושפע ישירות מהפרויקט, חל עליו איסור מוחלט לנכוח בישיבות. עם זאת, השופט החיל את דוקטרינת הבטלות היחסית וקבע. כי הפגם אינו מצדיק את ביטול ההחלטה.
ההחלטה התקבלה ברוב מוחץ של שמונה חברים מול מתנגד יחיד, על יסוד עמדות מקצועיות מוצקות. בנוסף, נציגי רט״ג מחויבים להביע עמדה מקצועית מכוח הוראות תמ״א 10. ואין לראות בכך ניגוד עניינים מוסדי. מוסד התכנון רשאי להעדיף את עמדת המשרד להגנת הסביבה על פני חוות דעת פרטיות.
אזהרה: בית המשפט לעניינים מנהליים אינו פועל כ״מתכנן-על״, ולא יתערב בהעדפת מומחים מקצועיים אלא במקרים של חריגה קיצונית מסבירות.
מה עושים כאשר הליך תכנוני מתעכב?
-
מעקב קפדני אחר תנאי סף. היזם יוודא כי כל הנספחים והתסקירים הוגשו במלואם בהתאם לנוהל מוסדות התכנון.
-
תיעוד מדויק של לוחות הזמנים. נציגי הפרויקט ירשמו את מועדי ההגשה המדויקים כדי לבסס עילות עתידיות לפי החוק.
-
מימוש מיידי של זכות ההעברה. עם חלוף המועד הקבוע בחוק, יש לפנות בכתב בבקשה להעברת הדיון למועצה הארצית ללא שיהוי.
-
העלאת טענות פסלות בזמן אמת. יזם הטוען למשוא פנים או ניגוד עניינים מחויב למחות מיד, ולא להמתין לקבלת החלטה סופית.
שאלות ותשובות
מתי מתחיל מניין 18 החודשים לקבלת החלטה בועדה המחוזית?
המניין מתחיל רק במועד שבו הושלמו כל מסמכי הסף הנדרשים לפי הדין. כאשר התוכנית מחייבת הגשת תסקיר השפעה על הסביבה או סקר בעלי כנף. המועד יימנה רק מרגע מסירתם המלאה של מסמכים אלה לידי מוסד התכנון.
האם החלטה שנתקבלה בניגוד עניינים בטלה באופן אוטומטי?
לא תמיד. בית המשפט בוחן את עוצמת הפגם באמצעות דוקטרינת הבטלות היחסית. אם ההחלטה נשענת על תשתית מקצועית רחבה והתקבלה ברוב משמעותי. בית המשפט עשוי להותיר את ההחלטה על כנה למרות הפגם המנהלי.
באילו מקרים תינתן רשות ערר למועצה הארצית לתכנון ולבניה?
רשות ערר תינתן במשורה, בעיקר במקרים בעלי חשיבות ציבורית מיוחדת. השלכות רוחב עקרוניות או רגישות ארצית. כאשר מדובר במחלוקת נקודתית המוגבלת למתחם ספציפי. יושב ראש הועדה ייטה לדחות את הבקשה לרשות ערר.
האם בית המשפט רשאי להעדיף חוות דעת סביבתית של יזם על פני המדינה?
ככלל, בית המשפט לעניינים מנהליים אינו נוטה להתערב בבחירה בין חוות דעת מקצועיות. מוסד התכנון מוסמך להעדיף את עמדת גורמי המקצוע של המשרד להגנת הסביבה על פני מומחים פרטיים מטעם היזמים.
סיכום ההליך והמשמעות המעשית
פסק הדין המנחה בעניין עת״מ (נצרת) 19033-02-18 המחיש את חשיבות העבודה המקצועית של מוסדות התכנון. כב' הנשיא אברהם אברהם דחה את העתירה במלואה, וחייב את העותרים בתשלום הוצאות משפט בסך 10,000 ₪. ההכרעה מבהירה כי דחיית תוכנית לחוות טורבינות רוח תעמוד בעינה כאשר היא מבוססת על שיקולים אקולוגיים וסביבתיים מובהקים.
עבור יזמים ומתנגדים כאחד, פסק הדין מדגיש את החובה לפעול בערנות מנהלית. טענות נגד התמשכות הליכים או ניגוד עניינים יש להשמיע בזמן אמת. ולא בדיעבד לאחר דחיית המיזם. ניהול הליכי תכנון מורכבים מצריך תכנון משפטי זהיר ועמידה דווקנית בדרישות החוק והפסיקה.
