בית המשפט העליון קבע כי הליך החזרת תפוס אינו מהווה ערוץ לתקיפת צו חיפוש או אופן יישומו. הליכי תפיסה עוסקים בשאלות של זכויות קנייניות בחפץ, בעוד הליכי חיפוש מתמקדים באיסוף ראיות לצורך חקירה פלילית. עם זאת, כדי למנוע פגיעה בעיקרון של חיסיון עורך דין-לקוח בעת פריקת טלפונים ומחשבים, ראוי שהמשטרה תבצע את הפריקה הטכנית באמצעות גורם שאינו נמנה על צוות החקירה.
סוגיית חיסיון עורך דין-לקוח מעוררת רגישות מיוחדת כאשר רשויות החקירה תופסות מכשירים אלקטרוניים של איש מקצוע. במקרים אלה, המכשירים מכילים מידע סודי ורגיש על לקוחות רבים שאינם קשורים כלל לחקירה. פסק הדין בבית המשפט העליון במסגרת בש״פ 4578/24 אלכסנדר כהן נ' מדינת ישראל – משטרת ישראל – מפלג הונאה מחדד את גבולות ההשגה על צווים אלו ומציג פתרונות מעשיים להגנה על סודיות המידע.
פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט-1969. לפיכך, מעניקה לרשויות החקירה סמכות לתפוס חפצים ומחשבים לצורך חקירה. לצד סמכות זו, סעיף 48 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א-1971. מעגן את הזכות המוחלטת של חיסיון עורך דין-לקוח.
חיסיון זה שייך ללקוח עצמו. בנוסף, ומטרתו להבטיח ייצוג משפטי חופשי ופתוח ללא חשש מחשיפת דברים שנאמרו לעורך הדין.
כאשר המשטרה מבקשת לחדור למחשב או לטלפון נייד של עורך דין. עם זאת, מתעורר מתח עצום בין צורכי החקירה לבין חובת הסודיות המקצועית. לפיכך, בית המשפט נדרש לקבוע מנגנוני סינון קפדניים. מנגנונים אלה מונעים מצוות החקירה להיחשף למידע חסוי שאינו רלוונטי לחשדות.
הרקע העובדתי: בש״פ 4578/24 אלכסנדר כהן נ' מדינת ישראל
המבקש הוא עורך דין ובעלים של נכס בתל אביב. כתוצאה מכך, דייר לשעבר בנכס נחשד בעבירות שונות, ובהמשך לכך נחשד גם המבקש במעורבות בפרשה. היחידה החוקרת פנתה אל בית משפט השלום בתל אביב-יפו וקיבלה צו חיפוש ותפיסה בביתו. ובמשרדו של עורך הדין.
ביום 15.4.2024 תפסה המשטרה טלפונים ניידים ומחשבים של המבקש.
נציג לשכת עורכי הדין נכח בחיפוש, והחומרים נתפסו בשקיות ייעודיות. המבקש הגיש בקשה להחזרת התפוסים. בית משפט השלום (השופטת א' פרוסט) הורה כי המשטרה תפרוק את החומר הדיגיטלי ללא עיון בו, ותעביר אותו ישירות לעיונו של בית המשפט. בית המשפט הוא שיכריע אילו מסמכים חוסים תחת חיסיון עורך דין-לקוח. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ש' מלמד) דחה את הערר של עורך הדין.
טענות הצדדים בפני בית המשפט העליון
עורך הדין הגיש בקשת רשות ערר לבית המשפט העליון. לעומת זאת, במסגרת זו העלה שורת טענות עקרוניות בנוגע להגנה על המידע הדיגיטלי:
-
חשש מעיון מוקדם: המבקש טען כי לא ניתן לסמוך על התחייבות המשטרה שלא לעיין בחומרים במהלך הפריקה הטכנית.
-
זהות הגורם הפורק: עצם פריקת המכשירים על ידי מומחה השייך לצוות החקירה מהווה עיון אסור בפועל בחומרים חסוים.
-
דרישה למומחה עצמאי: עורך הדין דרש להעביר את המכשירים למומחה מטעם בית המשפט או לחברה חיצונית ניטרלית.
מנגד, המדינה דרשה למחוק את הבקשה על הסף. לדוגמה, המדינה התבססה על הלכת דנ״פ 1062/21 אוריך נ' מדינת ישראל. לעמדת המדינה, הדין אינו מאפשר להגיש ערר על צו חיפוש באמצעות בקשה להחזרת תפוס.
אזהרה: ניסיון לתקוף תנאים של צו חיפוש במסלול של בקשה להחזרת תפוס עלול להידחות על הסף ללא דיון לגופו של עניין, תוך חיוב בהוצאות משפט.
הכרעת בית המשפט העליון: דחיית בקשת רשות הערר
ביום 13.8.2024 דחה כבוד השופט יחיאל כשר את בקשת רשות הערר ואת הבקשה לצו מניעה. לדוגמא, השופט ביסס את החלטתו על שני נימוקים עצמאיים. ראשית, ההליך הוגש ב״גלגול שלישי״ ואינו מעלה שאלת רוחב עקרונית המצדיקה התערבות. שנית, הבקשה מהווה ניסיון פסול לעקוף את הוראות החוק בנוגע לצווים שיפוטיים.
השופט כשר ציטט בהסכמה את דברי הנשיאה א' חיות מדנ״פ אוריך. כלומר, בפסק הדין הובהר ההבדל המהותי בין שני סוגי ההליכים:
השוואה בין הליכי חיפוש להליכי החזרת תפוס מאפיין הליך חיפוש וחדירה למחשב הליך החזרת תפוס תכלית ההליך איסוף ראיות וחשיפת האמת הפלילית הכרעה בזכויות קנייניות והחזקת החפץ זכות ערר אין זכות ערר על מתן הצוקי ימת זכות ערר על פי הפקודה הגנה על סודיות נקבעת במסגרת מנגנוני הסינון בצו אינה מהווה מסלול לתקיפת תנאי הצו
התוויית דרך מעשית: פריקת חומר בידי גורם מנוטרל
לצד דחיית הבקשה, השופט יחיאל כשר התייחס לחשש המעשי שהעלה עורך הדין. אולם, השופט הבהיר כי אין הצדקה להוציא את הטיפול מידי משטרת ישראל לטובת מומחים פרטיים. פעולה כזו הייתה עוצרת את החקירה הפלילית ומסרבלת אותה ללא צורך.
עם זאת, השופט ציין כי כדי לשמור על חיסיון עורך דין-לקוח, ראוי שהמשטרה תשתדל לפעול בדרך זהירה. מומלץ כי את הפריקה הטכנית יבצע חוקר מחשב משטרתי שאינו חבר בצוות החקירה. פתרון זה מנטרל את החשש מפני דליפת מידע סודי לחוקרי התיק טרם הבחינה השיפוטית.
שימו לב: נוכחות נציג לשכת עורכי הדין בעת התפיסה היא שלב קריטי להבטחת איטום החומרים והעברתם המסודרת לעיון שיפוטי.
שלבים לשמירה על חיסיון עורך דין-לקוח בעת תפיסת מחשב
-
העלאת טענת חיסיון מיידית. עורך הדין חייב להצהיר במפורש בפני החוקרים כי המכשיר מכיל חומרים חסויים המוגנים בדין.
-
דרישה לנוכחות נציג לשכה. יש לעמוד על כך שהחיפוש והתפיסה יתבצעו בנוכחות נציג רשמי מטעם לשכת עורכי הדין.
-
איטום המכשירים במעמד התפיסה. החוקרים מחויבים להכניס את המכשירים לשקית אטומה ומסומנת עד להכרעת בית המשפט.
-
בקשה להפרדת צוות הפריקה. יש לעתור לכך שחוקר טכנולוגי ניטרלי יבצע את העתקת החומרים ללא כל עיון בתוכנם.
שאלות ותשובות
מה המשמעות של חיסיון עורך דין-לקוח בחיפוש במחשבים?
החיסיון מעניק הגנה מלאה לכל מסמך או שיחה שהוחלפו לצורך מתן שירות מקצועי ללקוח. אמנם, כאשר המשטרה תופסת מחשב של עורך דין. אסור לה לעיין בקבצים אלו ללא אישור מפורש מבית המשפט.
מדוע בית המשפט העליון דחה את הבקשה להחזרת התפוסים?
בית המשפט קבע כי המבקש ניסה לתקוף את צו החיפוש בדרך עקיפה. ואולם, הליכי החזרת תפוס נועדו לברר זכויות קניין בחפץ. ואינם מהווים ערכאת ערעור על תנאי חיפוש פלילי.
כיצד מתבצע הסינון של מידע חסוי מתוך טלפון של עורך דין?
המשטרה פורקת את החומר הטכנולוגי ללא עיון בתוכן הקבצים ומעבירה אותו לשופט. השופט עובר על המסמכים וקובע אילו קבצים יוחזרו לעורך הדין בשל חיסיון. ואילו קבצים יימסרו לחוקרים.
האם מותר לצוות החקירה לפרוק בעצמו את המידע מהמכשיר?
בית המשפט העליון המליץ כי גורם משטרתי שאינו חלק מצוות החקירה יבצע את הפריקה. הנחיה זו מבטיחה כי חוקרי התיק לא ייחשפו למידע רגיש באופן שאינו ניתן לתיקון.
סיכום והמלצות מעשיות
החלטת בית המשפט העליון בתיק בש״פ 4578/24 מבססת את ההפרדה שבין הליכי חקירה להליכי תפיסה. בית המשפט דחה את בקשת רשות הערר של עורך הדין. אך שרטט מתווה חיוני להגנה על סודיות מקצועית. התנהלות נכונה מול רשויות האכיפה מחייבת הכרת סדרי הדין המדויקים.
מומלץ להיוועץ בעורך דין הבקיא בהליכים פליליים מיד עם תפיסת מכשירים. על מנת למנוע פגיעה בלתי הפיכה בזכויות יסוד.
