כן, בית המשפט המחוזי קבע כי תאגיד שלא היה צד להסכם בוררות אינו כפוף להכרעותיו. כאשר פסק בוררות פוגע בזכויות העמותה או מורה על העברת נכסיה ללא סמכות, קמה לעמותה זכות מוקנית לדרוש את ביטול הפסק. בנוסף, פסק בורר המנוגד להוראות הקוגנטיות של חוק העמותות דינו להתבטל בשל חריגה מסמכות ופגיעה בתקנת הציבור.
סכסוכים פנימיים במוסדות ללא כוונת רווח מגיעים לעיתים קרובות לפתרונם של מוסדות בוררות. לפיכך, כאשר מדובר במוסדות בעלי אופי משפחתי או דתי. הצדדים נוטים לעיתים לטשטש את הגבול שבין האדם הפרטי לבין הישות המשפטית. עם זאת, הליך של ביטול פסק בוררים בעמותה ממחיש היטב כי עמותה היא תאגיד עצמאי.
נכסי העמותה שייכים לציבור ולמטרותיה, ואינם מהווים קניין פרטי של מנהליה.
במאמר זה נסקור פסק דין מנחה אשר דן במתח שבין סכסוך ירושה בין אחים לבין ניהולה של עמותה רשומה. בנוסף, השופטת בחנה האם בוררים מוסמכים להורות על העברת נכסי ישיבה. ושינוי תקנונה מבלי לצרפה כצד רשמי להליך.
מוסד הבוררות מבוסס בראש ובראשונה על הסכמת הצדדים. לפיכך, סעיף 24(1) לחוק הבוררות קובע עילת ביטול מפורשת כאשר לא היה הסכם בוררות בר-תוקף. עם זאת, תאגיד אינו מחויב להליך בוררות אם מוסדותיו המוסמכים לא אישרו את ההסכם כדין.
בנוסף לכך, חוק העמותות, תש״ם – 1980. כתוצאה מכך, קובע הסדרים קוגנטיים מחייבים שנועדו להגן על נכסי הציבור. סעיף 17 לחוק קובע כי חברות בעמותה היא אישית ואינה ניתנת להעברה או להורשה. כמו כן, שינוי תקנון דורש החלטה של האסיפה הכללית לפי סעיף 11(א) לחוק.
ורישום אצל רשם העמותות.
יתרה מכך, פירוק עמותה או העברת נכסיה כפופים לפיקוח הדוק של בית המשפט או רשם העמותות לפי סעיפים 42 עד 44 לחוק. לפיכך, בורר אינו יכול לעקוף פרוצדורות אלו בהבל פיו.
רקע עובדתי: סכסוך שליטה בישיבת משכן שמעון
במסגרת הליך ה״פ (תל-אביב-יפו) 1173/06 (וכן ה״פ 1108/06), שנדון בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. לעומת זאת, התברר מאבק מורכב. המבקשת הייתה עמותת משכן שמעון ע״ר. ואילו המשיבים היו הרב שמעון ישעיהו ברזילי והבוררים הרב זאב זילבר והרב יצחק אוברלנדר.
המנוח הרב שמריהו ברזילי הקים ישיבה שפעלה באמצעות עמותה רשומה. לדוגמה, עוד בחייו מינה את בנו הצעיר, הרב אהרון ברזילי, לשותף פעיל בניהול ולממלא מקומו. לאחר פטירת האב, בחרה העמותה ברב אהרון ליושב ראש ומנהל הישיבה.
לעומת זאת, הבן הבכור, הרב שמעון ישעיהו ברזילי, טען לזכות ירושה רוחנית ומנהלית בראשות המוסד. לדוגמא, בעקבות זאת, פנה הבכור לבית דין צדק והוציא צו מניעה נגד אחיו. בהמשך לכך, חתמו שני האחים על שטר בוררות זבל״א בפני שלושה בוררים.
חברי העמותה חתמו על ייפוי כוח שבו הסמיכו את יו״ר העמותה לייצגם. כלומר, ולמלא אחר הוראות הבוררים. אולם, העמותה עצמה לא נרשמה כצד רשמי להסכם הבוררות.
פסק הבוררים והטענות בהליך המשפטי
ביום 10.9.2006 נתנו שניים מתוך שלושת הבוררים פסק דין. אולם, הבוררים קבעו כי העמותה חתומה על ההסכם. והורו להעביר את נכסיה לעמותה חדשה שיקים האח הבכור. יתרה מזאת, הפסק כלל הוראות לשינוי התקנון וקביעת סדרי בחירות חדשים.
בעקבות זאת, הגישה העמותה בקשה לפסילת הפסק. אמנם, העמותה טענה מספר טענות מרכזיות:
-
העמותה מעולם לא הייתה צד ישיר לשטר הבוררות שנחתם בין האחים.
-
הבוררים חרגו לחלוטין מסמכותם והפרו את כללי הצדק הטבעי.
-
פסק הבוררים אינו חוקי ומנוגד להוראות המפורשות של חוק העמותות.
מנגד, טען האח הבכור כי העמותה אינה אלא כלי ניהולי בידי ראש הישיבה. ואולם, לשיטתו, ייפוי הכוח שנתנו חברי העמותה מחייב אותה. והעברת נכסים לעמותה בעלת מטרות דומות הינה פעולה חוקית ומקובלת.
הכרעת בית המשפט: עילות לביטול פסק בוררים בעמותה
כבוד השופטת ד״ר דרורה פלפל, סגנית נשיא בית המשפט המחוזי, בחנה את נסיבות המקרה. השופטת הבהירה כי העמותה הינה אישיות משפטית נפרדת לחלוטין מבעלי תפקידיה. ייפוי כוח של חברי העמותה אינו הופך את התאגיד עצמו לצד להליך.
עם זאת, משעה שהבוררים התייחסו לעמותה בפועל והטילו עליה חובות. קמה לה זכות לפנות לבית המשפט. השופטת קבעה כי עמותה רשאית לדרוש את ביטול הפסק בשל אי היותה צד לו. ובשל אי-חוקיותו.
בית המשפט מצא בסיס איתן למספר עילות ביטול הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות:
-
סעיף 24(1) לחוק הבוררות: היעדר הסכם בוררות בר-תוקף מול העמותה.
-
סעיף 24(3) לחוק הבוררות: חריגה מסמכות הבוררים בעת חלוקת רכוש התאגיד.
-
סעיף 24(9) לחוק הבוררות: ניגוד מהותי לתקנת הציבור עקב עקיפת דיני התאגידים.
-
סעיף 24(10) לחוק הבוררות: קיום עילה לפיה בית משפט היה מבטל פסק דין סופי.
השופטת הדגישה כי קביעת הבוררים המורה על העברת נכסי ציבור לעמותה חדשה ללא אסיפה כללית. ללא מפרק וללא פיקוח שיפוטי, הינה חסרת כל משמעות משפטית. לפיכך, בית המשפט סירב לאשר את הפסק. במקביל לכך, הציע בית המשפט לצדדים לנהל בוררות מחודשת בפני בורר דן יחיד.
תוך צירוף העמותה כדין. בהתאם לפסק הדין מיום 12.5.2008, נקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו.
אזהרה: חתימה על שטר בוררות בשם עמותה ללא החלטת ועד מוסמכת חושפת את נושאי המשרה לאחריות אישית, ועלולה להביא לפסילת ההליך כולו מחמת חריגה מסמכות.
השוואת מעמד התאגיד מול מעמד חבריו בבוררות
הטבלה הבאה מציגה את ההבדלים המשפטיים שעמדו במוקד פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי:
השוואה בין מעמד חברי העמותה לבין מעמד הישות המשפטית בבוררות מאפיין משפטי חברי העמותה ומנהלי העמותה רשומה כישות עצמאית חתימה על הסכם מחייבת את החותם במישור האישי דורשת החלטת מוסדות מוסמכים כדין זכויות בנכסים אין זכות קניינית בנכסי המוסד בעלת הקניין הבלעדית בנכסי הציבור העברת תפקיד בירושה אסורה מפורשות לפי סעיף 17 לחוקה משכיות מוסדית בהתאם לתקנון תוקף פסק הבוררות פסק הבורר מחייב את מי שחתם חסר תוקף אם התאגיד לא צורף רשמית
שימו לב: גם אם כל חברי הוועד חותמים על ייפוי כוח אישי לבוררות, אין הדבר מהווה תחליף להחלטת ועד מסודרת בשם התאגיד כאישיות משפטית נפרדת.
שלבים למניעת פגמים בבוררות בעמותות
כדי להבטיח כי הליך בוררות לא יסתיים בביטול שיפוטי עקב פגמים בסמכות. יש לפעול לפי מספר כללים מקצועיים:
-
קבלת החלטת ועד מסודרת. ועד העמותה חייב להתכנס, לדון בכוונת הפנייה לבוררות, ולאשר את נוסח שטר הבוררות בפרוטוקול רשמי.
-
בדיקת הוראות התקנון. יש לוודא כי תקנון העמותה מאפשר פנייה לבוררות וכי ההליך אינו סותר את מטרות העמותה הרשומות.
-
צירוף התאגיד כצד ישיר. יש לרשום במפורש את שמה ומספרה של העמותה בכתב הבוררות, בנפרד משמותיהם של בעלי התפקידים או מנהלי המוסד.
-
הגבלת סמכות הבורר להוראות הדין. יש להגדיר בשטר הבוררות כי הבורר כפוף להוראות הקוגנטיות של חוק העמותות, במיוחד בנוגע לנכסים ולתקציבים.
שאלות ותשובות
האם עמותה יכולה להסכים לבוררות?
כן, עמותה רשאית למסור סכסוכים להכרעת בורר. עם זאת, ההחלטה על כך חייבת להתקבל כדין על ידי הוועד או האסיפה הכללית. בהתאם לסמכויות הקבועות בתקנון התאגיד.
האם בורר מוסמך להורות על פירוק עמותה?
לא, סמכות הפירוק מסורה באופן בלעדי לבית המשפט או לחברי העמותה בהליך פירוק מרצון תחת פיקוח רשם העמותות. בורר אינו מוסמך להורות על פירוק גוף ציבורי.
מה הדין כאשר בורר מורה להעביר נכס של עמותה לאדם פרטי?
הוראה כזו מנוגדת לדין ולתקנת הציבור. נכסי עמותה מיועדים לקידום מטרותיה הציבוריות בלבד. וחל איסור מוחלט על חלוקת רווחים או נכסים לחבריה או לצדדים שלישיים ללא אישור כדין.
כיצד משפיע מעמד העמותה כישות נפרדת על בוררות אישית בין מנהליה?
קיומה של אישיות משפטית נפרדת מונע החלת פסק בוררות אישי על נכסי המוסד. בוררות בין מנהלים מכריעה ביחסיהם האישיים בלבד ואינה יכולה לחייב את התאגיד עצמו.
מתי ניתן להגיש בקשת ביטול פסק בוררים בעמותה?
בקשת ביטול יש להגיש לבית המשפט המחוזי בתוך המועדים הקבועים בחוק הבוררות. כאשר הפסק פוגע בתאגיד שלא היה צד להליך, קמה לו זכות מוקנית לפנות לערכאות לביטולו.
חשיבות הליווי המשפטי בסכסוכי בוררות בתאגידים
ניהול סכסוכים מורכבים במוסדות ללא כוונת רווח דורש מיומנות רבה. הניסיון מלמד כי עירוב בין עניינים אישיים או משפחתיים לבין נכסי הציבור מוביל לסיבוכים משפטיים כבדים. פסק הדין שהובא לעיל ממחיש היטב. כי דילוג על הוראות חוק העמותות עלול להפוך פסק בוררות ממושך לחסר תוקף.
