כן, כאשר ארגון עובדים יציג פועל בצורה אפקטיבית להשבת כספים שנוכו שלא כדין, בית הדין לעבודה מעדיף את הנתיב הקיבוצי על פני ההליך הייצוגי. בהליך ת״צ (באר-שבע) 7385-10-11 קבע בית הדין האזורי לעבודה כי מנגנון אכיפה קיבוצי שבוצע בפועל מהווה את הדרך היעילה וההוגנת ביותר למימוש זכויות העובדים. עם זאת, התובע המייזם עשוי לקבל גמול אם תביעתו הניעה את ההסדרה.
סוגיית ניכוי פקדון ציוד משכר מעוררת שאלות משפטיות כבדות משקל ביחסי עבודה קיבוציים ופרטניים כאחד. לפיכך, מעסיקים רבים בענפי השמירה והאבטחה נהגו בעבר לנכות סכומי פיקדון בעבור מדים וציוד עבודה. ואולם, חוק הגנת השכר וצווי ההרחבה מגבילים ניכויים אלה בצורה קפדנית. כאשר מתעוררת פגיעה רחבה בעובדים, עולה השאלה האם התביעה הייצוגית היא הכלי הנכון לתיקון המעוות.
או שמא ארגון העובדים היציג הוא שצריך להוביל את האכיפה.
חוק תובענות ייצוגיות, תשס״ב-2006, קובע בסעיף 8(א)(2) תנאי סף מהותי לאישור תובענה. בנוסף, על פי סעיף זה. על בית הדין להשתכנע כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר להכרעה במחלוקת. בדיני עבודה קיים עקרון מושרש המעניק עדיפות ברורה ליחסים קיבוציים חיים.
ופעילים על פני הליכים ייצוגיים.
פסיקת בתי הדין לעבודה קבעה כי ארגון עובדים אותנטי הוא ״דרך המלך״ לאכיפת זכויות עובדים. עם זאת, הליך קיבוצי מאפשר בדיקה מקיפה, פריסת פתרונות רווחה ושמירה על יחסי עבודה תקינים. לעומת זאת, תובענה ייצוגית עלולה לעיתים להעמיס עלויות משפטיות כבדות ולפגוע בהידברות הישירה במקום העבודה.
פרטי ההליך והשתלשלות התביעה בעניין ניכוי פקדון ציוד משכר
במסגרת ת״צ (באר-שבע) 7385-10-11 (לצד ס״ע 6120-03-11). כתוצאה מכך, נדון עניינו של דניס קויטמן נגד חברת מודיעין אזרחי בע״מ, בהשתתפות הסתדרות העובדים הלאומית. המותב כלל את השופט יוסף יוספי. נציגת ציבור עובדים גב' בת שבע זיידמן ונציג ציבור מעסיקים מר יאיר כפיר.
התובע הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית. לעומת זאת, בטענה כי החברה ביצעה ניכוי פקדון ציוד משכר העובדים שלא כדין.
בעבר אישר מותב קודם את הבקשה בדעת רוב. לדוגמה, בעקבות זאת, החברה הגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. ביום 13.3.16 הורה בית הדין הארצי להחזיר את התיק לערכאה האזורית. בית הדין הארצי הנחה לבחון מחדש האם התובענה הייצוגית היא אכן הדרך היעילה וההוגנת.
נוכח מעורבות ההסתדרות הלאומית בהסכמי אכיפה מיוחדים.
המתווה הקיבוצי והפעולות שבוצעו להשבת הכספים
הראיות שהוצגו בפני בית הדין לימדו על פעילות אכיפה ענפה מצד המעסיקה וארגון העובדים. לדוגמא, החברה חדלה לבצע ניכוי פקדון ציוד משכר עוד בחודש יולי 2009. בנוסף, החברה וההסתדרות גיבשו מנגנון השבה מפורט שכלל בדיקות מדגמיות וגישה ישירה למערכות השכר:
-
השבת פקדון לכ-8,000 עובדים בעת סיום עבודתם וגמר החשבון.
-
תשלום בסך 174,342 ש״ח בחודש יוני 2013 ל-541 עובדים פעילים, ללא תלות בהשבת הציוד.
-
משלוח מכתבים בדואר רשום ל-3,068 עובדי עבר. כלומר, מתוכם 318 עובדים פנו וקיבלו החזר בסך 96,215 ש״ח.
-
הקצאת סך של 600,000 ש״ח לרווחת העובדים בשנים 2018-2020 בגין עובדים שלא איתרו את פניית החברה.
ההסתדרות הלאומית הפעילה חשבת שכר בכירה שבדקה את הנתונים ישירות במערכות החברה. אולם, סך הכספים שהושבו ישירות או שהוקצו לרווחת העובדים עלה על 3,200,000 ש״ח. פעולות אלו הוכיחו כי קיים פיקוח הדוק ואותנטי על זכויות העובדים.
טענות הצדדים מול יעילות מנגנון האכיפה
התובע טען כי מנגנון האכיפה הקיבוצי אינו מספק ואינו יעיל. אמנם, לטענתו, קבוצת הנפגעים מנתה כ-52,000 עובדים, והשבת הכספים לחלק קטן מהם מהווה ״לעג לרש״. לפיכך דרש התובע למנות רואה חשבון מטעם בית הדין שיבצע הפקדות ישירות לחשבונות העובדים.
המעסיקה וארגון העובדים דחו טענות אלו בתוקף. ואולם, הם הוכיחו כי הנתון של 52,000 עובדים התבסס על מידע כללי מאתר אינטרנט. רשימה זו כללה עובדים זמניים רבים, כגון סדרנים באירועים חד-פעמיים. שמהם כלל לא בוצע ניכוי פקדון ציוד משכר.
יתרה מכך, התובע ובא כוחו סירבו לקחת חלק במתווה הפיצוי המשותף שהוצע להם.
הכרעת בית הדין: דחיית הייצוגית ופסיקת גמול מופחת
בית הדין האזורי לעבודה פסק כי דין הבקשה לאישור תובענה ייצוגית להידחות. יחד עם זאת, השופט יוסף יוספי קבע כי הסכם האכיפה הקיבוצי הוכיח את עצמו כמנגנון יעיל, אמיתי והוגן. בית הדין הדגיש כי אין לסטות מדרך המלך המעניקה עדיפות להסדרה קיבוצית. בהתאם להלכות בית הדין הארצי.
בית הדין ציין כי עדות התובע הייתה מבולבלת ולא אמינה. מאידך, בעוד עדויות נציגי המעסיקה וההסתדרות הציגו תשתית עובדתית מוצקה. עם זאת, מכיוון שהגשת התביעה היא שהניעה את מנגנון האכיפה והפיצוי. פסק בית הדין גמול לתובע ושכר טרחה לבא כוחו:
-
גמול לתובע המייצג בסך 15,000 ש״ח.
-
שכר טרחת עורך דין לבא כוחו בסך 80,000 ש״ח.
שימו לב: בית הדין הפחית משמעותית את סכומי הגמול ושכר הטרחה מכיוון שהתובע סירב לשתף פעולה עם מתווה הפיצוי הקיבוצי, ובשל העובדה שהציג הערכת יתר בלתי מבוססת של חברי הקבוצה.
שלבים מעשיים לבדיקת ניכויים אסורים משכר עבודה
-
בדיקת תלוש השכר. יש לעיין בשורת הניכויים ולבחון האם קיים ניכוי תחת סעיף פקדון, ביגוד או ציוד שלא אושר בכתב.
-
בחינת ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה. יש לבדוק האם חל על מקום העבודה צו הרחבה האוסר במפורש ניכוי פקדון ציוד משכר.
-
פנייה לארגון העובדים היציג. במידה ופועל בארגון ועד עובדים או ארגון יציג, כדאי לברר האם קיים הסכם אכיפה להשבת כספים.
-
היוועצות משפטית מקצועית. עורך דין המתמחה בדיני עבודה יוכל להעריך האם נכון לפעול פרטנית או במסגרת הליך קולקטיבי.
אזהרה: הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית ללא בדיקה מקדימה של קיומו של ארגון יציג פעיל עלולה להסתיים בדחיית הבקשה ובהטלת הוצאות.
שאלות ותשובות
האם מותר למעסיק לנכות פקדון עבור ציוד עבודה?
סעיף 25 לחוק הגנת השכר אוסר על ניכויים משכר העבודה, למעט ניכויים שהותרו במפורש בחוק. מצד שני, בהסכם קיבוצי או בהסכמה מפורשת בכתב. בענפי השמירה והאבטחה, צווי ההרחבה אוסרים ככלל ניכויי פקדון בגין ציוד וביגוד.
מדוע בית הדין מעדיף ארגון עובדים על פני תביעה ייצוגית?
בית הדין רואה ביחסי עבודה קיבוציים את המסגרת המאוזנת והיציבה ביותר. לסיכום, ארגון עובדים פועל מתוך ראייה כוללת של יחסי העבודה ודואג לאכיפה רחבה. ללא מניע של רווח אישי המאפיין לעיתים תובעים ייצוגיים.
האם תובע ייצוגי מקבל שכר טרחה גם אם תביעתו נדחתה?
כאשר התובענה הייצוגית הובילה ישירות לתיקון ההפרה ולהשבת כספים באמצעות הסכם קיבוצי. בתי הדין נוהגים לפסוק גמול ושכר טרחה. הפיצוי ניתן מתוך הכרה בתרומת ההליך להרתעת מעסיקים ולהשגת צדק לעובדים.
מה משפיע על גובה הגמול שייפסק לתובע המייצג?
בית הדין שוקל את התועלת שהשיג ההליך. את מידת שיתוף הפעולה של התובע עם מנגנוני הפיצוי ואת דיוק הנתונים שהציג. סירוב לשתף פעולה או ניפוח של מספר חברי הקבוצה יביאו להפחתה משמעותית בסכומים.
סיכום ומסקנות מעשיות
פסק הדין בפרשת דניס קויטמן ממחיש את מעמדו הבכיר של הנתיב הקיבוצי במימוש זכויות עובדים. כאשר מעסיק וארגון עובדים מפעילים מנגנון אכיפה אמיתי ומפוקח. בית הדין לא יאפשר ניהול תובענה ייצוגית מקבילה. עם זאת, התביעה מדגישה.
כי מעסיקים אינם רשאים לבצע ניכוי פקדון ציוד משכר ללא עיגון חוקי. עובדים ומעסיקים הנתקלים בסוגיות של ניכויי שכר מוזמנים לפנות לייעוץ משפטי מקצועי לבחינת זכויותיהם וחובותיהם.
