העתקת מבנה, טכניקות דידקטיות ותרגילים מהווה הפרה כאשר היא נוטלת את דרך הביטוי והסידור המקוריים ולא רק רעיון מופשט. הצטברות נקודות דמיון רבות מעבירה את נטל ההוכחה למחבר המאוחר. מנגד, עזרי הוראה פיזיים ותלת ממדיים אינם זוכים בהכרח להגנה כיצירה ספרותית.
סכסוכים הנוגעים אל הפרת זכויות יוצרים בספרי לימוד מעוררים שאלות משפטיות וחינוכיות מורכבות. לפיכך, יוצרים רבים משקיעים עמל רב בפיתוח שיטות פדגוגיות וספרי עבודה מקוריים. עם זאת, התחום החינוכי מחייב גם חופש פעולה בהוראת מושגי יסוד. בית המשפט נדרש לקבוע היכן עובר הגבול בין רעיון פתוח לבין ביטוי מוגן.
דיני הקניין הרוחני מעניקים הגנה על דרך ההבעה בלבד. לפיכך, החוק אינו מעניק מונופול על רעיונות מופשטים או עובדות יסוד. בנוסף, יוצר זכאי למנוע מאחרים ליטול את פרי עמלו וכישרונו המקורי. חוק זכות יוצרים, 1911, קובע הגנה על יצירות ספרותיות מקוריות בדפוס או בכתב.
המונח ״יצירה ספרותית״ כולל גם תרשימים, טבלאות וליקוטים מגוונים. אולם, ההגנה דורשת השקעת מאמץ וכישרון בעלי נופך עצמאי. עם זאת, כאשר מחבר משלב יסודות קיימים במבנה חדש, היצירה הכוללת עשויה לזכות בהגנה מלאה.
שימו לב: רעיונות פדגוגיים כלליים שייכים לכלל הציבור. לעומת זאת, סדר הפרקים, אופן עימוד התרגילים והשילוב החזותי מהווים ביטוי מוגן היטב.
עובדות ההליך: פרשת ספרי החשבון בבית המשפט העליון
סוגיה זו עמדה במוקד הדיון במסגרת ע״א 23/81 משה הרשקו ואח' נ' חיים אורבוך ואח…13.11.1988. כתוצאה מכך, ההליך התנהל בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, בפני השופטים א' ברק. ש' לוין ומ' בן-דרור. פסק הדין המרכזי ניתן מפי השופט ש' לוין.
המערערים הגישו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בת״א 2037/74 מיום 30.9.1980. לעומת זאת, מפי השופט א' וינוגרד.
חיים אורבוך, מורה ומנהל בית ספר, חיבר את סדרת ספרי החשבון ״צעד-צעד״. לדוגמה, ביום 4.10.1973 רכש אורבוך זכויות בסדרת ספרי החשבון Modern School Mathematics מהחברה האמריקנית Houghton Mifflin Co. סדרה שזכתה לכינוי ״ספרי בוסטון״. מנגד, משה הרשקו חיבר את סדרת הספרים ״חשבון חדש״ לכיתות א', ב' ו-ה'.
בהוצאת דביר בע״מ.
אורבוך תבע את הרשקו ואת הוצאת דביר בטענה להפרת זכויות יוצרים רחבת היקף. לדוגמא, התביעה ייחסה למערערים העתקה שיטתית מספרי ״צעד-צעד״ ומספרי ״בוסטון״. בנוסף, טען התובע להפרת זכויות בגין שיווק עזרי לימוד מוחשיים:
-
בדידים מפלסטיק ומקרטון בעלי חריצים וצבעים מוגדרים.
-
״רצועת המאה״ המחולקת למאה יחידות מדידה.
-
״כרטיסי הפתעה״ לתרגול פעולות חיבור וחיסור.
טענות הצדדים בערעור
המערערים טענו כי ספרי החשבון מיישמים תיאוריות פדגוגיות ידועות של ז'אן פיאז'ה. כלומר, לטענתם, שיטות הוראת החשבון מוגבלות במגוון אפשרויות ההבעה שלהן. יתרה מכך, הרשקו טען כי השתמש בחלק מהאלמנטים עוד לפני פרסום ספרי המקור. בנוסף, טענו המערערים כי עזרי לימוד פיזיים אינם בגדר יצירה ספרותית מוגנת.
מנגד, המשיבים טענו כי הדמיון הרב בין הספרים אינו מקרי כלל. אולם, הרשקו נחשף לספרי המקור, ואף הודה בעבר בשימוש בטכניקות מתוכם. נוסף לכך, כתבי היד המקוריים של ספרי הרשקו נעלמו באורח תמוה. לפיכך, ביקש אורבוך להותיר את צווי המניעה והחיוב במתן חשבונות על כנם.
הכרעת בית המשפט בסוגיית הפרת זכויות יוצרים בספרי לימוד
השופט ש' לוין הדגיש כי קביעת העתקה מבוססת על עובדה ודרגה. אמנם, בית המשפט אינו בוחן שורות בודדות במנותק, אלא את הרושם הכולל. בהתבסס על פסק הדין Emerson v. Davies, נקבע כי שילוב מקורי של טכניקות מוכרות זוכה להגנה מלאה.
בית המשפט מצא שורה ארוכה של העתקות מהותיות בספרי הרשקו:
-
פורמט הספרים, חלוקת הדפים לסורגים והעימוד הגרפי.
-
הצגת ציר המספרים עם קשתות מנוגדות מעליו ומתחתיו.
-
סדר הוראת החומר, הצגת נושא הקבוצות ומיקום לימוד הספרה אפס.
-
שימוש בטכניקת ״חץ מוציא״ ולולאות להדגמת פעולות חיבור, חיסור ושברים.
-
העתקת תרגילים שלמים וטבלאות חוקי הכפל והחיבור ככתבם.
אזהרה: ניסיון להסוות העתקה על ידי שינויים קלים עלול לשמש ראיה לחוסר תום לב ולהפרה מודעת.
ההבחנה בין טקסט כתוב לבין עזרי הוראה מוחשיים
בסוגיית הבדידים ורצועת המאה הפך בית המשפט העליון את מסקנת הערכאה הדיונית. ואולם, בית המשפט קבע כי הבדידים מהווים מכשיר עזר תלת ממדי כללי. לא הוכח כי המערערים העתיקו שרטוטים ספציפיים מתוך ספריו של אורבוך. לפיכך, אין לראות בבדידים או ברצועת המאה משום העתקה של יצירה ספרותית.
באופן דומה, דחה בית המשפט את הטענה לגבי כרטיסי ההפתעה. יחד עם זאת, הרשקו דרש מהתלמיד לנחש את התרגילים בעצמו, בעוד שכרטיסי אורבוך כללו תשובות מוכנות. הבדל זה ביטא יצירתיות עצמאית ויישום שונה של הרעיון הכללי.
תוצאת ההליך השיפוטי והיקף הסעדים
בסיכומו של דבר, בית המשפט העליון קיבל את הערעור באופן חלקי. מאידך, השופטים ביטלו את צווי המניעה בכל הנוגע לבדידים, לרצועת המאה ולכרטיסי ההפתעה. יתרת הערעור נדחתה, וצווי המניעה לגבי ספרי הלימוד נותרו בתוקפם המלא.
בית המשפט הבהיר כי הסעדים אינם חלים על המהדורה הראשונה של ספרי המערערים. כמו כן, הסעדים אינם חלים על ספרים שנמכרו עד ליום 4.10.1973. לבסוף, המערערים חויבו בהוצאות משפט בסך 30,000 ש״ח.
מה עושים כדי להימנע מפגיעה בזכויות בעת כתיבת חומרי לימוד?
-
תיעוד עצמאי של שלבי היצירה. שמרו סקיצות, טיוטות ראשוניות וכתבי יד לאורך כל תהליך הפיתוח הפדגוגי.
-
בחינת מקורות ההשראה. ודאו כי אינכם מעתיקים מבנה שיעור, סדר נושאים או עיצוב תרגילים מספרים קיימים.
-
ניסוח תרגילים מקורי. הקפידו לחבר דוגמאות עצמאיות לחלוטין ואל תסתפקו בשינוי נתונים שוליים.
-
הסדרת זכויות ותרגומים בהסכם. בעת עיבוד חומרים זרים, יש לעגן רישיון ייחודי וברור בכתב מבעלי הזכויות.
שאלות ותשובות
האם שיטת הוראה או רעיון פדגוגי מוגנים בזכויות יוצרים?
שיטת הוראה כרעיון מופשט אינה מוגנת. עם זאת, דרך ההמחשה, דירוג החומר, השרטוטים וניסוח התרגילים מהווים ביטוי מוגן.
כיצד מוכיחים העתקה בהיעדר הוכחה ישירה?
התובע נדרש להוכיח גישה של הנתבע ליצירתו וקיומו של דמיון ממשי. הצטברות נקודות דמיון רבות יוצרת חזקת העתקה המעבירה את הנטל.
האם מכשיר תלת ממדי יכול להפר זכות יוצרים בספר לימוד?
הדבר אפשרי רק כאשר המכשיר מעתיק באופן מובהק שרטוט ייחודי. חפצים שימושיים כלליים, כגון בדידים או סרגלים, אינם מהווים יצירה ספרותית.
מה הדין כאשר רק חלק מתוך ספר הלימוד מועתק?
אם החלקים המועתקים הם מהותיים ושזורים לאורך הספר כולו. בית המשפט רשאי לאסור את הפצת הספר בשלמותו.
סיכום ומסקנות מעשיות
פסק הדין בעניין הרשקו נ' אורבוך מהווה הלכה מרכזית בתחום של הפרת זכויות יוצרים בספרי לימוד. בית המשפט הבהיר כי שילוב מקורי של טכניקות הוראה זוכה להגנה רחבה מפני חיקוי מוסווה. מנגד, עזרי הוראה פיזיים אינם נהנים אוטומטית מהגנת זכות יוצרים ללא עיגון מתאים. יצירה ופיתוח של תוכניות לימודים מחייבים זהירות רבה והקפדה על מקוריות מלאה.
