קבלת הטבות, מענקים או פיצויים מצדדים שלישיים לתיקון הפגיעה בנכס עלולה לאפס את סכום הפיצוי הנפסק לחובת המזיק. מטרת דיני הנזיקין היא השבת המצב לקדמותו ומניעת פיצוי כפול לניזוק. כאשר סכום ההטבות שהוענקו לשיקום המבנה עולה על שווי הנזק שנגרם בפועל, בית המשפט עשוי לקבוע כי הנזק נמחק במלואו ולדחות את התביעה הכספית נגד הגורם המעוול.
ניהול תביעת נזיקין בגין פגיעה בנכס מקרקעין דורש הבנה עמוקה של דיני הפיצויים. תביעות אלו מתעוררות לעיתים קרובות עקב עבודות חפירה או הריסה של שכנים. במקרים אלה, השאלה המשפטית המרכזית אינה מסתכמת רק באחריות המזיק. יש לבחון גם האם הניזוק זכאי לתשלום נוסף לאחר שקיבל סיוע מגופים ציבוריים. פסק דין של בית משפט השלום בנצרת מספק הצצה מרתקת לסוגיה מורכבת זו ומציג כיצד זכאות עקרונית לקבלת פיצוי על נזקי מבנה נשללת עקב הטבות שנתקבלו ממקורות חיצוניים.
העיקרון המנחה בדיני הנזיקין הכלליים הוא השבת המצב לקדמותו. לפיכך, מטרת הפיצוי היא להעמיד את הנפגע באותו מצב שבו היה נתון אלמלא אירעה העוולה. לפיכך, בית המשפט אינו פוסק פיצויים שמטרתם להעניש את המזיק. הפיצוי נועד אך ורק לרפא את הפגיעה הממונית הממשית שנגרמה לבעל הנכס.
כתוצאה מכך, כאשר הניזוק מקבל הטבה כספית מצד שלישי המיועדת לתיקון אותו נזק. בנוסף, מצבו מושב למעשה לקדמותו. המערכת המשפטית נמנעת ממתן כפל פיצוי אשר יביא להתעשרות שלא כדין של הניזוק. להלן מספר עקרונות יסוד בדיני הטבת נזק:
-
הפחתת הפיצוי: כל סכום שניתן לניזוק לשם שיקום הנכס מופחת מהסכום שיוטל על המזיק.
-
חובת השבה: הפחתת הפיצוי לא תתבצע אם הניזוק חייב להחזיר את הכספים לגורם המיטיב.
-
ייעוד הכספים: בית המשפט בוחן בקפידה אם המענק ניתן במפורש לתיקון הפגיעה שגרם המעוול.
-
אי תחולה על ביטוח: כספי ביטוח אישי אינם מנוכים בדרך כלל באופן השולל פיצוי נזיקי.
רקע המקרה: ת״א (נצרת) 1397/07 ״בית המאירי״ נגד עמותת ברסלב
במסגרת הליך ת״א (נצרת) 1397/07, הוגשה תביעה רכושית על ידי עמותת מוזיאון ״בית המאירי״. עם זאת, עיזבון המנוח שלמה המאירי, אייל המאירי וליאור המאירי. הנתבעת הייתה עמותת נחל נובע מקור חכמה, אגודה להחייאת היישוב היהודי בגליל העליון. פסק הדין ניתן ביום 31.01.2016 על ידי כבוד השופט הבכיר שכיב סרחאן בבית משפט השלום בנצרת.
התובעים טענו כי החל משנת 1975 ביצעה הנתבעת עבודות הריסה. כתוצאה מכך, וחפירה נרחבות בחלקות סמוכות ברובע היהודי בצפת. עבודות אלו נעשו ללא דיפון או תימוך מקדים לצורך הקמת פרויקטים שונים. לטענתם, החפירות יצרו את ״בור ברסלב״, שערער את יציבות הקרקע באזור.
החל מסוף שנת 2000 החלו להתגלות סדקים קונסטרוקטיביים חמורים במבנה ההיסטורי של המוזיאון. לעומת זאת, אשר סיכנו את יציבותו באופן ממשי.
שימו לב: במבנים עתיקים הבנויים ללא שלד בטון מזוין, שינויים במדרון הקרקע הסמוך עלולים לגרום לנזקים מתמשכים אשר יבואו לידי ביטוי רק שנים רבות לאחר ביצוע החפירה.
טענות הצדדים בשאלת האחריות ושומת הנזקים
התובעים ביססו את תביעתם על פקודת הנזיקין, נוסח חדש, תשכ״ח – 1968. לדוגמה, ובפרט על עוולת הרשלנות ועוולת מניעת תמיכה. הם דרשו סך של 783,519 ₪ לתיקון הפגיעות שנגרמו למבנה. בנוסף לכך, ביקשו התובעים היתר לפיצול סעדים בגין נזקים עתידיים פוטנציאליים.
מנגד, הנתבעת הכחישה מכל וכל את אחריותה לנזקים. לדוגמא, היא טענה כי עבודותיה לא פגעו במוזיאון וכי יש לייחס את הסדקים לגורמים אחרים. כמו רעידות אדמה, פגעי מזג אוויר וצמחייה פראית. יתרה מזאת, הנתבעת טענה להתיישנות התביעה, מכיוון שחלפו עשרות שנים מאז החלו העבודות בשטח.
מעבר לכך, הנתבעת טענה כי התובעים קיבלו מימון מלא לתיקון המבנה מצדדים שלישיים. כלומר, ולכן אינם זכאים לכל תשלום נוסף.
קביעות בית המשפט בעניין רשלנות והתיישנות
בית המשפט בחן את חוות דעת המומחים וקבע כי הנתבעת אכן התרשלה בפעולותיה. אולם, השופט סרחאן פסק כי הנתבעת ביצעה עבודות עפר וחפירה ללא אלמנטים תומכים נדרשים. מעשים אלו יצרו מפגע בטיחותי חמור ומתמשך אשר פגע בתמיכת הקרקע של בית המאירי. והוביל להופעת הסדקים.
בסוגיית ההתיישנות, דחה בית המשפט את טענות הנתבעת. אמנם, השופט קבע כי מדובר באירוע עוולתי נמשך שבו המחדל של אי-הסרת המפגע הבטיחותי מוליד עילות תביעה חדשות מדי יום. לפיכך, התביעה בגין הנזקים שנוצרו בתקופה שאינה מוגבלת בהתיישנות נותרה בתוקף. שמאי בית המשפט העריכו את שווי הנזק המשוערך בסך של 777,503 ₪ לאחר הפחתת שיפור במצב הנכס.
הכרעת בית המשפט: מדוע נדחתה התביעה במלואה?
למרות ההתרשלות המוכחת של הנתבעת, בית המשפט הגיע למסקנה כי התובעים אינם זכאים לקבלת פיצוי על נזקי מבנה. השופט קבע כי התובעים קיבלו הטבות ומענקים כספיים בהיקף נרחב ביותר מצדדים שלישיים, ובכללם:
-
המועצה לשימור אתרי מורשת: העבירה סכום מצטבר של מעל 722,000 ₪ לצורך ביצוע עבודות שיקום וחיזוק המבנה.
-
רשות המיסים (מס רכוש): שילמה פיצוי בסך של 62,612 ₪ עבור נזקים שנגרמו לשימור המבנה.
-
משרד החינוך: העניק תמיכה כספית בסך של 75,000 ₪ עבור ביצוע שיפוצים.
בית המשפט מצא כי שווי ההטבות המשוערכות עולה על שיעור הנזק שהוכח בהליך. ואולם, כמו כן, השופט קבע. כי עדויות התובעים בנוגע לחובת השבת המענקים היו בלתי מהימנות ועמדו בסתירה לראיות שהוצגו. לפיכך, נקבע כי מצבם של התובעים הוחזר במלואו לקדמותו.
התוצאה האופרטיבית הייתה: התביעה נדחית בזה, ללא צו להוצאות עקב המחדל המתמשך של הנתבעת.
אזהרה: הימנעות מהצגת מסמכים מהותיים בנוגע להסכמי תמיכה ומענקים ציבוריים עלולה לפגוע במהימנות התביעה ולגרום לחיזוק גרסת ההגנה של המזיק.
שלבים לניהול תביעת נזיקין במקרקעין במקביל לקבלת סיוע
ניהול הליך נזיקי כאשר בעל הנכס פועל במקביל לגיוס כספים מקרנות. משרדי ממשלה או חברות ביטוח דורש תכנון זהיר. לפעולות המבוצעות מחוץ לכותלי בית המשפט יש השפעה ישירה על סיכויי התביעה.
-
תיעוד מקיף של מקורות המימון. יש לשמור כל בקשה, אישור תקציבי והסכם תמיכה שנחתם מול גופים ציבוריים.
-
בחינת תנאי ההשבה בחוזה. יש לוודא האם קיים סעיף מפורש המחייב החזרת כספים במקרה של זכייה בתביעה נזיקית.
-
הפרדה חשבונאית בין עבודות השיקום. מומלץ להפריד בין עלויות שיקום נזקי העוולה לבין עבודות השבחה או פיתוח עתידי של המבנה.
-
היוועצות משפטית לפני הגשת התביעה. עורך הדין יבחן האם ההטבות שנתקבלו עלולות להוביל למצב של איפוס הפיצוי הנזיקי.
שאלות ותשובות
האם רשלנות של שכן מבטיחה קבלת פיצוי על נזקי מבנה?
הוכחת רשלנות בלבד אינה מספיקה לצורך פסיקת כספים. על התובע להוכיח כי קיים נזק בר-פיצוי שטרם שופה על ידי גורם אחר. שכן ללא חסר כספי לא ייפסק תשלום.
מה הדין כאשר מדובר בעוולה מתמשכת שלא הוסרה?
במקרים של עוולה מתמשכת, מרוץ ההתיישנות מתחדש בכל יום שבו המפגע קיים. והתובע רשאי לתבוע בגין עילות חדשות שנוצרות לאורך ציר הזמן.
האם יש צורך בהגשת בקשה לפיצול סעדים באירוע נזיקי נמשך?
בית המשפט הבהיר כי כאשר מדובר באירוע עוולתי נמשך המוליד עילות תביעה חדשות. אין צורך בבקשה לפיצול סעדים לצורך הגשת תביעות עתידיות.
כיצד משפיעה השבחת המבנה במהלך התיקון על גובה הפיצוי?
אם עבודות החיזוק שיפרו את יציבותו ועמידותו של הנכס מעבר למצבו המקורי. מומחה בית המשפט יפחית את שיעור ההשבחה משומת הנזק הכוללת.
