בית המשפט העליון קבע כי דרך המלך לטיפול באי-התייצבות היא הוצאת צו הבאה. קיום דיון מחוץ לכותלי בית המשפט, ובפרט בשטח פרטי, מהווה חריג נדיר וקיצוני. מהלך כזה יוכשר רק כאשר בעל הדין מיוצג ובא כוחו לא התנגד לכך בזמן אמת. בנוסף, סנקציית מאסר בהליך ביזיון חייבת להישאר אכיפתית ולא עונשית, תוך קביעת ביקורת שיפוטית תקופתית.
קיום דיון ביזיון בבית פרטי מהווה מקרה חריג ויוצא דופן בנוף המשפטי. החלטה שיפוטית כזו מעוררת שאלות כבדות משקל בדבר זכויות דיוניות, הזכות לפרטיות ומעמדה של הרשות השופטת. במאמר זה ננתח את פסק דינו העקרוני של בית המשפט העליון, אשר שרטט את הגבולות המדויקים לקיום דיונים מחוץ לכותלי בית המשפט.
בנוסף, נבחן מתי רשאי שופט להטיל מאסר בגין אי-ציות לצו תשלומים. לפיכך, נלמד כיצד סנקציה זו חייבת לשמור על אופייה האכיפתי, להבדיל מסנקציה עונשית רגילה.
המערערת, רחל סופר, הוכרזה כפושטת רגל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. בנוסף, במסגרת ההליך, השופטת חייבה אותה לשלם לקופת פשיטת הרגל 15,000 ש״ח בכל חודש. בית המשפט העליון אישר את צו התשלומים בהליך ערעור קודם. למרות זאת, המערערת לא שילמה את הסכומים שנקבעו לקופת הנושים.
לפיכך, הנאמן על נכסיה הגיש בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט. עם זאת, בית המשפט קבע ארבעה דיונים שונים לבירור הבקשה. עם זאת, המערערת נמנעה באופן עקבי מלהתייצב אליהם. בכל פעם הציג בא כוחה תעודה רפואית חדשה בבוקר הדיון.
בעקבות זאת, הנאמן שכר חוקרים פרטיים כדי לבדוק את אמינות הטענות הרפואיות. כתוצאה מכך, החוקרים תיעדו את המערערת בפארק ציבורי בעיצומו של יום מנוחה רפואי מוצהר. היא נצפתה נוהגת ברכב, רצה, עוברת גדר ומרימה פעוט וחפצים כבדים.
ביום הדיון הרביעי שוב הגיש פרקליטה תעודה רפואית על כאבי גב. לעומת זאת, הנאמן חקר באולם את הרופא החתום על התעודה. בחקירה התברר כי הרופא קיבל תשלום במזומן ולא בדק חום כנדרש. בשלב זה ביקש הנאמן להעתיק את הדיון אל בית המערערת.
פרטי ההליך המשפטי בבית המשפט העליון
ההליך התברר בפני בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים, במסגרת תיק ע״פ 2595/13. לדוגמה, פסק הדין ניתן ביום 29.09.2014 על ידי כבוד הנשיא א' גרוניס. בהסכמת השופט נ' הנדל והשופט צ' זילברטל. הערעור הוגש על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בתיק פש״ר 1381/09.
המערערת טענה לפגמים פרוצדורליים ומהותיים חמורים בהחלטת בית המשפט המחוזי:
-
קיום הדיון בביתה הפרטי פגע בזכות היסוד שלה לפרטיות.
-
בית המשפט פעל בניגוד למנגנון צו ההבאה הקבוע בסעיף 6(2) לפקודת ביזיון בית משפט.
-
תחילת הדיון נערכה בלא נוכחות עורך דינה שהתעכב בדרכו.
-
עונש של 60 ימי מאסר רצופים מהווה ענישה בלתי מידתית.
מנגד, הנאמן וכונס הנכסים הרשמי דרשו לדחות את הערעור. לדוגמא, הם הדגישו כי החייבת התחמקה בעקביות מהדין. בנוסף לכך, בא כוחה לא התנגד להעתקת מקום הדיון כאשר הבקשה הועלתה באולם.
שימו לב: טענות נגד התנהלות שופטים מוגשות לעיתים לנציבות תלונות הציבור. חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס״ב-2002 קובע כי ממצאי הנציב אינם מהווים ראיה בהליך משפטי ואינם משנים החלטות שיפוטיות.
האם מותר לקיים דיון ביזיון בבית פרטי לפי הדין?
הנשיא א' גרוניס ניתח את המסגרת החוקית המסדירה את מקום מושבו של בית המשפט. כלומר, סעיף 34 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד-1984. מאפשר לבית משפט לשבת מחוץ למקום מושבו הרגיל. בית המשפט יעשה כן רק למען הצדק או למען יעילות הדיון.
עם זאת, השופט הדגיש כי קיום דיון במקום פרטי מעורר קשיים מוסדיים ניכרים. אולם, מסיבה זו, בית המשפט קבע הבחנה עקרונית בין דרך המלך לבין חריגים נדירים.
דרך המלך: הוצאת צו הבאה
סעיף 6(2) לפקודת ביזיון בית משפט קובע כי לא יינתן צו מאסר בלא נוכחות הממרה. אמנם, כאשר אדם אינו מתייצב לדיון, על השופט להוציא צו הבאה באמצעות המשטרה. בית המשפט אינו זרוע ביצועית ואינו מחזיק בסמכויות אכיפה ישירות ברחוב.
השופט גרוניס הבהיר כי הגשת תעודה רפואית מפוקפקת אינה חוסמת הוצאת צו הבאה. ואולם, בית המשפט רשאי לחקור את הרופא או להורות על הבאת החייב לבדיקה באולם. לפיכך, יציאה פיזית של בית המשפט לעבר ביתו של בעל דין אינה המסלול הרצוי.
החריג המצמצם: הסכמת עורך דין לקיום דיון מחוץ לכותלי בית המשפט
למרות העדפת צו ההבאה, בית המשפט העליון הכשיר את ההליך במקרה זה עקב נסיבותיו הקיצוניות. יחד עם זאת, בא כוחה של המערערת נכח באולם כאשר הנאמן ביקש פעמיים להמשיך את הדיון בבית החייבת. עורך הדין לא השמיע כל התנגדות להצעה זו בזמן אמת.
משכך, שתיקת בא הכוח נחשבת כהסכמה מדעת לקיום הדיון בשטח הפרטי. מאידך, לו בעל הדין לא היה מיוצג, בית המשפט לא היה מייחס משקל להסכמתו. כמו כן, אם עורך הדין היה מתנגד מראש, קיום הדיון בבית היה נפסל לחלוטין.
אכיפה מול ענישה: הפחתת עונש המאסר בהליך ביזיון בית משפט
סנקציה לפי פקודת הביזיון נועדה לכפות ציות עתידי ולא להעניש על העבר. מצד שני, מטרת ההליך היא לגרום לחייב לקיים את הצו. לפי הכלל המשפטי הנוהג, מפתחות בית הסוהר מופקדים בידיו של הממרה עצמו.
כתוצאה מכך, הטלת מאסר רצוף של 60 ימים חרגה מהתכלית המקורית של הפקודה. תקופה ארוכה ובלתי מבוקרת כזו מקבלת צביון עונשי מובהק. לפיכך, בית המשפט העליון התערב בתוצאה והפחית את חומרת הצו:
-
סכום התשלום המיידי הופחת מ-250,000 ש״ח לסך של 50,000 ש״ח.
-
תקופת המאסר המיידית הוגבלה ל-10 ימים בלבד במקום 60 יום.
-
בתום 10 ימי המאסר, החייבת תובא לביקורת שיפוטית בפני שופט לבחינת המשך הצעדים.
אזהרה: אי-תשלום צו תשלומים בהליכי חדלות פירעון עלול להוביל לפקודת מאסר מיידית. התעלמות מצווים שיפוטיים חושפת את החייב לסנקציות חריפות ללא צורך בהוכחת אשמה פלילית.
מה עושים כאשר נפתח הליך לפי פקודת הביזיון?
אם נפתח נגדכם הליך ביזיון בית משפט, עליכם לפעול בצורה שקולה ומהירה. אלו הצעדים המעשיים הנדרשים:
-
התייעצות מיידית עם עורך דין. פנו מיד לייעוץ משפטי כדי לבחון את חוקיות הצו ואת תנאי האכיפה שלו.
-
התייצבות לכל דיון במועדו. אל תימנעו מהגעה לבית המשפט. היעדרות בלתי מוצדקת תסלול את הדרך להוצאת צו הבאה מיידי.
-
הגשת בקשה מנומקת לעיון חוזר. אם השתנו הנסיבות הכלכליות, הגישו בקשה מסודרת להפחתת צו התשלומים עוד בטרם יחול מועד החיוב.
-
הצגת מסמכים רפואיים מוסמכים. אם קיימת מניעה רפואית אמיתית, הצטיידו באישורים מפורטים מרופאים מומחים ומוסדות רפואיים מוכרים.
-
תשלום חלקי להפגנת תום לב. הפקידו כל סכום אפשרי בקופת ההליך כדי להוכיח רצון לציית להוראות בית המשפט.
שאלות ותשובות
האם שופט רשאי להגיע לביתו של חייב ללא התרעה?
לא. הגעת שופט לבית פרטי ללא הסכמה מוקדמת פוגעת בזכות לפרטיות ובפומביות הדיון. בית המשפט רשאי לקיים דיון כזה רק בנסיבות קיצוניות. ובתנאי שעורך דינו של בעל הדין לא התנגד לכך בעת הדיון באולם.
מה ההבדל בין מאסר אכיפתי למאסר עונשי?
מאסר עונשי נועד לגמול על עבירה שבוצעה בעבר ומשכו נקבע מראש ללא תלות במעשי הנאשם. לעומת זאת, מאסר אכיפתי לפי פקודת הביזיון נועד לכפות ציות עתידי לצו שיפוטי. ברגע שהחייב מקיים את הצו, עילת המאסר פוקעת מיד.
האם תעודה רפואית מעניקה חסינות אוטומטית מהתייצבות?
תעודה רפואית אינה מקנה חסינות מוחלטת. בית המשפט רשאי לחקור את הרופא המטפל על ממצאיו. אם מתעורר ספק ביחס לאמינות התעודה. השופט מוסמך להוציא צו הבאה נגד בעל הדין חרף האישור הרפואי שהוצג.
כיצד משפיעה פנייה אל נציב תלונות הציבור על שופטים?
בירור תלונה אצל נציב תלונות הציבור על שופטים אינו משפיע על התוקף של החלטות שיפוטיות. חוק נציב תלונות הציבור על שופטים. התשס״ב-2002 קובע כי ממצאי הנציב אינם מהווים עילה לעיכוב ביצוע או לשינוי פסק דין.
לסיכום, בית המשפט העליון בתיק ע״פ 2595/13 דחה את הערעור בעיקרו. אך הקל בסנקציית המאסר והעמידה על 10 ימים בלבד לצד הפחתת סכום התשלום המיידי. פסק הדין המחיש כי הליכי ביזיון בית משפט מחייבים שמירה קפדנית על זכויות דיוניות. איזון בין כבוד בית המשפט לפרטיות האזרח, ושימוש זהיר בסנקציות שלילת חירות.
