בית המשפט דחה תביעה כספית שכזו וקבע כי טעות כנה אינה מקימה זדון. בנוסף לכך, הימנעות מפנייה מוקדמת לרשות לתיקון הטעות מנתקת את הקשר הסיבתי בעוולת הרשלנות. כתוצאה מכך, שופטים מייחסים לתובע אשם תורם מכריע וחוסמים כפל פיצוי על הוצאות משפט.
אזרחים רבים מתמודדים מדי יום עם טעויות מנהליות של פקחים עירוניים. במקרים מסוימים, אזרח שקיבל דוח שלא בצדק בוחר לנהל הליך מלא בבית המשפט לעניינים מקומיים. לאחר מכן, אותו אזרח פונה להגשת תביעת נגישה ורשלנות נגד עירייה לשם קבלת פיצוי כספי על הוצאותיו ועוגמת נפשו. פסק הדין בהליך תא״מ (כפר סבא) 51724-10-12 חניתה כשדי נ' עירית רעננה מבהיר את גבולות האחריות הנזיקית של הרשות.
השופט רונן פלג בחן בפסק דינו את חובת האזרח להקטין את נזקו. לפיכך, כמו כן, השופט ניתח את התנאים המחמירים להוכחת עוולת נגישה מול רשות ציבורית. הקוראים ילמדו ממאמר זה כיצד לפעול נכון מול הרשות המקומית.
פקודת הנזיקין (נוסח חדש) התשכ״ח – 1968 מעגנת את עילות התביעה הנזיקיות. בנוסף, סעיף 60 לפקודת הנזיקין מגדיר את יסודות עוולת הנגישה. לפיכך, התובע נדרש להוכיח כי הרשות פתחה בהליך נפל מתוך כוונת זדון. בנוסף לכך, עליו להוכיח היעדר סיבה סבירה ומסתברת לפתיחת ההליך הפלילי.
המחוקק קבע דרישות מחמירות להוכחת עוולת נגישה. עם זאת, עוולה זו דורשת הוכחה שההליך חיבל בשמו הטוב של האדם. פגע באשראי שלו או סיכן את חירותו. לעומת זאת, עוולת הרשלנות דורשת הוכחת חובת זהירות, הפרתה וקיומו של קשר סיבתי לנזק ממשי.
במקרים של דוחות עירוניים, בתי המשפט בוחנים האם התנהגות הרשות חרגה ממתחם הסבירות. כתוצאה מכך, הרשימה הבאה מפרטת את התנאים המצטברים הנדרשים לביסוס עוולת הנגישה:
-
פתיחה או המשכה של הליך נפל בפלילים, בפשיטת רגל או בפירוק.
-
פעולה שנעשתה בזדון ובחוסר תום לב מצד התביעה.
-
היעדר סיבה סבירה ומסתברת לפתיחת ההליך.
-
גרימת נזק לאשראי, לשם הטוב או סיכון ממשי לחירות.
-
סיום ההליך לטובת הנאשם.
עובדות המקרה: דוח שגוי בגין אי איסוף צואת כלב
תחילת הפרשה באירוע שבו טייל בעלה של התובעת עם כלבם המשותף ברחובות רעננה. לעומת זאת, פקח עירוני הבחין כי האיש אינו אוסף את צואת הכלב כנדרש. לפיכך, הפקח נטל את פרטי זהותו של הבעל במקום האירוע. עם זאת, בעת הזנת הנתונים במחלקה הווטרינרית, מצא הפקח כי התובעת רשומה כבעלת הכלב.
בשל טעות משרדית, רשם הפקח את הודעת תשלום הקנס על שם התובעת עצמה. לדוגמה, התובעת פנתה למחלקה הווטרינרית של העירייה וצפתה בתמונת בעלה מטייל עם הכלב. אף על פי כן. התובעת לא פנתה לתביעה העירונית בבקשה להסב את הדוח על שם בעלה.
במקום זאת, התובעת בחרה לבקש להישפט בבית המשפט לעניינים מקומיים ושכרה שירותי עורך דין.
במהלך המשפט הפלילי כפרה התובעת באישום וטענה לטענת אליבי. לדוגמא, בדיון ההוכחות התברר מעל לכל ספק כי הבעל טייל בפועל עם הכלב. התביעה העירונית טענה כי בעל כלב נושא באחריות למעשי מי שמטייל מטעמו. בית המשפט לעניינים מקומיים דחה טענה זו וקיבל את טענת ״אין להשיב לאשמה״.
בנוסף, השופט שם פסק לטובת התובעת הוצאות משפט בסך 1,000 ש״ח לפי סעיף 80 לחוק העונשין התשל״ז – 1977.
הגשת תביעת נגישה ורשלנות נגד עירייה בבית משפט השלום
התובעת לא הסתפקה בזיכוי ובפסיקת ההוצאות בהליך הפלילי. לפיכך, התובעת הגישה תביעה כספית בבית משפט השלום בכפר סבא על סך 63,480 ש״ח. כלומר, התביעה התבססה על עוולת הנגישה ועל עוולת הרשלנות. התובעת דרשה פיצוי בגין שלושה ראשי נזק מובהקים:
-
החזר שכר טרחת עורך דין בהליך הפלילי בסך 3,480 ש״ח.
-
פיצוי בגין בזבוז זמן והפסד ימי עבודה בסך 10,000 ש״ח.
-
פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 50,000 ש״ח.
מנגד, עיריית רעננה טענה כי מדובר בתביעת סרק ובניסיון להוציא כספי ציבור. לטענת העירייה, הפקח פעל בתום לב מלא בעת משלוח הקנס. יתרה מכך, אילו פנתה התובעת במישרין לתובעת העירונית. הרשות הייתה מסבה את הדוח על שם הבעל ללא כל משפט.
בנוסף לכך, הנתבעת הציגה פסק דין קודם שבו נקטה התובעת בקו פעולה זהה מול עיריית רמת השרון.
הכרעת בית המשפט: דחיית תביעת נגישה ורשלנות נגד עירייה
השופט רונן פלג דחה את התביעה במלואה בפסק דין מנומק שניתן ביום 11.1.2014. ראשית, בית המשפט בחן את עוולת הנגישה וקבע כי העירייה לא פעלה בזדון. הפקח טעה בתום לב כאשר רשם את הדוח על שם בעלת הכלב הרשומה. יתרה מזו, ההחלטה לבחון את השאלה המשפטית בנוגע לאחריות בעלים היוותה שיקול דעת לגיטימי של התביעה העירונית.
שנית, השופט קבע כי עבירת אי איסוף צואת כלב אינה מסכנת את חירותו של אדם. ההליך הפלילי הקל אף לא פגע בשמה הטוב של התובעת או באשראי שלה. לפיכך, יסודות עוולת הנגישה לא התקיימו במקרה זה כלל.
שלישית, בית המשפט בחן את עוולת הרשלנות. השופט פסק כי גם אם הפקח שגה במילוי הטופס. התובעת יכולה הייתה למנוע את כל הנזק בקלות. פנייה פשוטה לתביעה העירונית הייתה מובילה להסבת הדוח על שם הבעל.
התנהלות התובעת ניתקה את הקשר הסיבתי בין רשלנות הפקח לנזק הנטען. ולמצער יצרה אשם תורם מכריע.
בנוסף לכך, השופט ניתח את ראשי הנזק הנתבעים ומצא כי דינם להידחות:
-
שכר טרחת עורך דין: פסיקת ההוצאות בהליך הפלילי יצרה השתק פלוגתא שמנע תביעה חוזרת לאותו רכיב.
-
הפסד ימי עבודה: התובעת לא הביאה בדל ראיה לגבי מקום עבודתה, שכרה או אובדן השתכרות בפועל.
-
עוגמת נפש: בית המשפט דחה את הטענה לחרדה, בעיקר נוכח העובדה שהתובעת ניהלה הליך סרק דומה בעבר.
בסופו של דבר. השופט רונן פלג דחה את התביעה. וחייב את התובעת בתשלום הוצאות משפט בסך 6,500 ש״ח לטובת עיריית רעננה.
השוואה בין עילות התביעה וההכרעה השיפוטית
הטבלה הבאה מסכמת את ההבדלים בין עילות התביעה המרכזיות בהליך. ואת נימוקי הדחייה של בית המשפט:
השוואת עילות התביעה בהליך ונימוקי הדחייה של בית המשפט העילה המשפטית היסודות הנדרשים טענת התובעת הכרעת בית המשפט עוולת נגישה (סעיף 60 לפקודת הנזיקין) זדון, היעדר סיבה סבירה, סיום לטובת הנאשם, פגיעה בשם או בחירות העירייה המשיכה בהליך פלילי ביודעה שהתובעת לא ביצעה את המעשה נדחתה; הפקח שגה בתום לב, התביעה בחנה סוגייה משפטית ולא היה זדון עוולת רשלנות (סעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין) חובת זהירות, התרשלות, קשר סיבתי ונזק בר פיצוי הפקח רשם דוח מוטעה וגרם להוצאות משפטיות מיותרות נדחתה; אי פנייה מוקדמת ניתקה את הקשר הסיבתי והקימה אשם תורם מכריע דרישת הוצאות משפט לפי סעיף 80 לחוק העונשין הוכחת נזק ישיר שלא נדון או כוסה במלואו בהליך הפליליה פיצוי שנפסק בבית המשפט לעניינים מקומיים היה חלקי בלבד נדחתה; הטיעון להוצאות נשמע בהליך הפלילי ונוצר השתק פלוגתא
שימו לב: בתי המשפט לעניינים מקומיים מעודדים הידברות ישירה בין תושבים לתביעה העירונית כדי לחסוך זמן שיפוטי יקר.
שלבים מומלצים לפעולה בעת קבלת דוח עירוני שגוי
אזרח שמקבל הודעת קנס עקב טעות בזיהוי נדרש לפעול בשיקול דעת. התנהלות נכונה מונעת הוצאות כספיות כבדות והליכים ממושכים. להלן השלבים המעשיים שיש לנקוט:
-
בדיקת פרטי הדוח. האזרח מוודא את מועד האירוע, מיקום העבירה ואת פרטי הזיהוי המופיעים על גבי המסמך.
-
איסוף אסמכתאות וראיות. הנמען מגבש הוכחות ברורות המעידות כי אדם אחר ביצע את הפעולה בפועל.
-
פנייה ישירה לתביעה העירונית. האזרח מגיש בקשה בכתב לביטול הדוח או להסבתו על שם מבצע העבירה האמיתי בצירוף תצהיר.
-
מעקב אחר החלטת הרשות. הפונה ממתין להודעת התובע העירוני בטרם חלוף המועד הקבוע לתשלום הקנס.
-
הגשת בקשה להישפט רק במידת הצורך. האזרח פונה להליך שיפוטי אך ורק כאשר הרשות דוחה בקשה מוצדקת ומבוססת.
אזהרה: ניהול הליך משפטי לצורך יצירת עילת תביעה כספית עלול להסתיים בחיוב התובע בהוצאות משפט ניכרות.
שאלות ותשובות
מתי תתקבל תביעת נגישה ורשלנות נגד עירייה בשל דוח שגוי?
תביעה כזו תתקבל במקרים חריגים שבהם הרשות פעלה בזדון מובהק או ברשלנות פושעת. התובע חייב להוכיח כי הפקח ידע בוודאות על חפותו ופעל כדי לפגוע בו. בנוסף, הנפגע נדרש להראות כי ניסה להעמיד את הרשות על טעותה והיא התעלמה מכך בזדון.
מהי חובת הקטנת הנזק של תושב מול הרשות המקומית?
הדין מחייב כל נפגע לנקוט באמצעים סבירים כדי למנוע את התרחבות הנזק. כאשר אזרח מגלה טעות מנהלית בדוח, עליו לפנות לרשות לתיקון הטעות. בחירה בניהול משפט יקר במקום פנייה מנהלית פשוטה שוללת את הזכות לפיצוי.
האם זיכוי במשפט פלילי מאפשר תביעה אזרחית אוטומטית?
זיכוי פלילי אינו מקנה זכות אוטומטית לפיצויים בהליך אזרחי. התובע עדיין נדרש להוכיח קיומה של עילת תביעה נזיקית עצמאית כגון רשלנות או נגישה. יתרה מזו, פסיקת הוצאות בהליך הפלילי עשויה לחסום תביעה כספית נוספת בגין שכר טרחת עורך דין.
מה המשמעות של השתק פלוגתא בתביעות הוצאות משפט?
כאשר בית המשפט הפלילי דן בבקשת הנאשם להוצאות לפי סעיף 80 לחוק העונשין. ופוסק סכום מסוים, הסוגייה מוכרעת סופית. לפיכך, הנאשם אינו רשאי לפתוח את שאלת גובה ההוצאות מחדש במסגרת תביעה אזרחית נפרדת נגד הרשות.
